• יום הולדת 12 לבלוג: חגיגות בת המצווה של סריטה
  • עושות נקמה
  • A24 מחכים לתרגום: מהדורת דאבל פיצ׳ר לסרטי
  • ״בחורים טובים״, סקירה לסרט החדש של ארז תדמור
  • כרטיס לגן עדן
  • סרטים חדשים: ״כרטיס לגן עדן״ עם רוברטס וקלוני
  • המתמודדים לאוסקר הבינלאומי - חלק שלישי
  • פרסי אופיר 2022: הזוכות, הזוכים והטקס
  • ״תא מספר 6״, סקירה לסרטו של יוהו קוסמאנן
  • ״לחיות את חייה״: סקירה ב-12 חלקים, פרולוג ואפילוג
  • ספטמבר חגיגי בסריטה: קולנוע ישראלי בהנחה

"בלאק-פון", סקירה

23 ביוני 2022 מאת אור סיגולי
אולפן ההפקות בלומהאוס נמצא אתנו כבר כמה שנים טובות, ובקלות אפשר לומר שהוא אחד הכוחות המשמעותיים והמשפיעים ביותר של האימה הקולנועית. מאז הפריצה של המייסד-מפיק ג'ייסון בלום עם "פעילות על טבעית" ב-2009, יצאו תחת לוגו החברה עשרות סרטי אימה, חלק גדול מהם אתם בטוח מכירים. כמה מהם היו מדהימים, כמה מהם היו אסון בלתי צפי, וכמה מהם איפשהו על הסקאלה.… להמשך קריאה

"מלך הצפון", סקירה

22 באפריל 2022 מאת אור סיגולי
באמת שברוב האספקטים שאפשר לחשוב עליהם, "מלך הצפון" הוא חדשות מאוד טובות. זה הכל חוץ ממובן מאליו כאשר בנוף הקולנוע של היום במאי צעיר, לאחר שני סרטי ז'אנר קטנים ומרשימים, לא רק שמסרב להישאב לעולם גיבורי העל, אלא מקבל אור ירוק לסרט למבוגרים בתקציב בינוני שלא מבוסס על חומר קיים. יותר מזה, על אף שסרטיו הקודמים של רוברט אגרס, לא… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2019: ״האמת״, ״אד אסטרה״

30 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה לשנת 2019 יצא לדרך ביום רביעי. השנה לוח הזמנים האישי שלי בו עמוס במיוחד, אבל הדבר לא יתבטא בעודף טקסטים בזמן הקרוב – זה מפני שאני חלק מצוות השיפוט של פורום המבקרים הבינלאומי פיפרסקי. אני בצוות שסוקר את הסרטים במסגרות המשנה "אופקים" ו"שבוע המבקרים" ולכן עלי לראות את כל הסרטים המוצגים במסגרות הללו, אך אני נמנע מלהביע דעה… להמשך קריאה

סיכום 2018: נשות ואנשי השנה של סריטה

30 בדצמבר 2018 מאת מערכת סריטה
מחר כבר ניפרד סופית ורשמית מ-2018, איש איש ומסורתו. שלנו היא לבחור את סרטי השנה, הכי טובים וגם הגרועים ביותר, לתת מקום מיוחד לסרטי אימה, וכמובן לאפשר לכל אחד ואחת מכותבי סריטה להתבטא באופן אישי - אור, עופר, לירון ואורון. החל מהשנה השנייה של הבלוג יש לנו מנהג נוסף והוא לבחור עשרה שמות שהם הם השנה הקולנועית מבחינתנו, עניין לא… להמשך קריאה

״ג'ולייט, הגרסה העירומה״, סקירה

17 באוגוסט 2018 מאת עופר ליברגל
ספריו של ניק הורנבי מעובדים לקולנוע לעתים קרובות. עד כה, שישה מתוך שמונת הספרים הלא-עיוניים שכתב עובדו לקולנוע, חלקם יותר מפעם אחת. זאת ללא קשר לעבודה של הורנבי כתסריטאי, המתמחה בעצמו בעיבוד ספרים (של אחרים) למסך. הדבר נובע מסגנון הכתיבה הישיר והקל להבנה, לצד השילוב התמידי של הומור בסיפור על דמויות המבינות שמשהו מהותי חסר בחייהן. אף כי בחלק מספריו… להמשך קריאה

״הכנסייה החדשה״ (First Reformed), סקירה

6 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
עמוק אל תוך עונת הקיץ הקולנועית, איני יכול שלא לרחם על הסינפיל הישראלי. כלומר, מצד אחד לקנא במי שפוקדים או פוקדות את כל הפסטיבלים שהם תמיד משב רוח של רעננות, אבל מצד אחר להשתומם מול לוח ההפצה הרציף שפשוט חסר באופן מובהק יצירות מקוריות או סתם טיפה פחות שבלוניות. כל זאת בזמן שבארצות הברית, או לפחות בניו יורק, התקופה הנוכחית… להמשך קריאה

"ולריאן ועיר אלף הכוכבים", סקירה

22 ביולי 2017 מאת אור סיגולי
על אף שהוא דובר אנגלית והקאסט המרכיב אותו הוא האמריקאי/בריטי, "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (Valerian and the City of a Thousand Planets) הוא בכלל סרט צרפתי, ויותר מזה – ההפקה היקרה ביותר בתולדות צרפת (בתרגום לדולרים, תקציב הסרט עומד על 180 מיליון). ההצלחה המפתיעה של "לוסי", סרטו הקודם של הבמאי והמפיק לוק בסון שהרוויח מעל 400 מיליון דולר מתקציב של עשירית… להמשך קריאה

"אני לא מרגישה בבית בעולם הזה יותר" + "בעמק האלימות", סקירת נקמה כפולה

20 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
שני סרטים המשתייכים למשפחת סרטי הנקמה, ושניהם תוצרים של מסלולי הפצה אלטרנטיביים (בערך. זה משתנה די מהר), הגיעו לאחרונה למדיה הביתית. "בעמק האלימות" הוקרן ממש לפני שנה בפסטיבל SXSW ומשם יצא להפצה מצומצמת במקביל ל-VOD באוקטובר 16 ולאחרונה הגיע לבלו-ריי. לסרט השני, "אני כבר לא מרגישה בבית בעולם הזה" היה מסלול אפילו יותר שונה, ועל כן נתחיל ממנו. "אני לא… להמשך קריאה

"שבעת המופלאים", סקירה

23 בספטמבר 2016 מאת אור סיגולי
זה לא משהו שאנחנו יודעים רק מעכשיו, אבל קשה לומר שיכולה להתקיים רשימת "הסרטים המשפיעים ביותר בכל הזמנים" שלא תכלול את סרטו של אקירה קוראסווה משנת 1954, "שבעת הסמוראים". רק ארבע שנים לאחר שקוראסווה חשף את הקולנוע היפני לעולם בפסטיבל ונציה עם סרטו "ראשומון", הוא חזר ללידו עם "שבעת הסמוראים" והלהיב את צופי הקולנוע עד כדי כך, שכשישים שנה לאחר… להמשך קריאה

״הרומן של מגי״, סקירה

25 ביוני 2016 מאת עופר ליברגל
פעם, בעידן תור הזהב של הוליווד, הקומדיות הרומנטיות היו שנונות יותר. למעשה, ניתן אפילו לומר כי הן היו חלק מהז'אנר הכי חכם ומתוחכם שנוצר בהוליווד מאמצע שנות השלושים עד סוף החמישים. דווקא מפני שהן היו קיצוניות ומגוחכות יותר, עד לרמה כי רוב סרטי הז'אנר בזמנו נקראו "קומדיות סקרובול", כלומר קומדיה אשר עפה לכיוון לא צפוי ויש בה משהו מעוות ולא הגיוני מבחינת השמירה… להמשך קריאה