6 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
עד כה בדיווחים שלי מפסטיבל ונציה (מרוכזים בתגית הזאת) התמקדתי בקולנוע העלילתי. למרות שיש גם לא מעט סרטים תיעודיים שמוקרנים בפסטיבל, רובם מחוץ לתחרות. בפוסט הזה אני סוקר גם סרטים עלילתיים, שאחד מהם מתחרה על תואר הסרט המדובר של הפסטיבל, אך גם שלושה סרטים תיעודיים. אחד מהם דווקא כן מתחרה בתחרות הרשמית ואחד אחר במסגרת "אופקים", שהוא גם סרט ישראלי.… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
דיווח שלישי שלי מפסטיבל ונציה, ברצף אחרי אתמול ושלשום. הפעם רובו מורכב מסרטים דוברי אנגלית, אבל יש גם סרט אחד דובר צרפתית - של במאי אמריקאי. להערכתי יש כאן סרטים שבטוח יגיעו להפצה בארץ, לצד סרטים שאני לא יודע מה יהיה גורלם. דרגות הפירוט של הניתוח שלי לסרטים גם הן משתנות ובטח ישתנו עוד בהמשך. לגבי ההתנהלות בפסטיבל, מיום ליום… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
בשלב בו הפוסט הזה מתפרסם אני פותח את היום הרביעי שלי פסטיבל ונציה, ממנו התחלתי לדווח אתמול, אבל לא אנכח בפסטיבל עד סיומו השנה. בינתיים אני שומר על קצב צפייה של ארבעה-חמישה סרטים ביום ויש הרבה סרטים מרתקים שנפלטים מחוץ לדיווח הנוכחי. חלקם בגלל שאני רוצה עוד קצת זמן לחשוב כיצד לבטא את מחשבותיי בכתב. בערב יום שישי הקולנוע הישראלי… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
30 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
29 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
אתמול (חמישי) נאלצתי לעזוב את פסטיבל הקולנוע בירושלים, קצת לפני טקס חלוקת הפרסים שהתקיים בערב. יחד עם זאת, הפסטיבל יימשך עד יום ראשון והסיקור של סריטה טרם הסתיים. אור עדיין נמצא בירושלים ויוסיף לדווח, כולל פוסט מיוחד על הזוכים בהמשך. גם אני צברתי מספיק סרטים לדיווח עמוס נוסף פרט לדיווח הזה, כולל התייחסות לכמה מן הסרטים שזכו אתמול בפרסים. בפוסט… להמשך קריאה
27 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
בעוד פסטיבל ירושלים עבר את נקודת החצי, עדיין לא התייחסתי באופן אישי לסרטי התחרות הישראלית העלילתית, שמיוצגת באתר על ידי ההמלצה של אורון על "קריוקי" (מפסטיבל טרייבקה), אליה אני מצטרף. האמת שיש עוד סרטים מעניינים בתחרות השנה והם יזכו לדיון כאן בקרוב, אך בפוסט זה אני מפנה את תשומת הלב לעוד כמה סרטים מן התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל. תחילה סרטים… להמשך קריאה
26 ביולי 2022 מאת אור סיגולי
באיחור קל אך בלתי נמנע הגעתי סוף סוף לפסטיבל ירושלים, מחכה בקוצר רוח להתחיל את השבוע הזה, ולא היו הנחות. הגעתי בצהריים ועד הלילה הספקתי ארבעה סרטים, שלושה מהם תוכלו למצוא כאן. מה שאני בעצם רומז בעדינות זה שהטקסט שאתם קוראים להנאתכם (בתקווה) ברגע זה, נכתב בשעה אחת בלילה. אני מאוד מקווה שזה בעברית מה שקורה פה. קבלו בהבנה אם… להמשך קריאה
25 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ממשיך כל השבוע (וקצת מעבר לו). אני וגם אור סיגולי כבר צוברים סרטים לדיווחים הבאים/התייחסות עתידית. בינתיים, הדיווח השני שלי (זה הראשון) כולל שני סרטים צרפתיים שונים מאוד זה מזה, סרט על חמור וסרט בלשי. את כולם אהבתי מסיבות שונות וכולם לא בהכרח מתאימים לכל הצופים, אבל יש בהם מגע של במאים עם תפיסה קולנועית מגובשת. התמונה בראש… להמשך קריאה
24 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,… להמשך קריאה
עד כה בדיווחים שלי מפסטיבל ונציה (מרוכזים בתגית הזאת) התמקדתי בקולנוע העלילתי. למרות שיש גם לא מעט סרטים תיעודיים שמוקרנים בפסטיבל, רובם מחוץ לתחרות. בפוסט הזה אני סוקר גם סרטים עלילתיים, שאחד מהם מתחרה על תואר הסרט המדובר של הפסטיבל, אך גם שלושה סרטים תיעודיים. אחד מהם דווקא כן מתחרה בתחרות הרשמית ואחד אחר במסגרת "אופקים", שהוא גם סרט ישראלי.… להמשך קריאה
דיווח שלישי שלי מפסטיבל ונציה, ברצף אחרי אתמול ושלשום. הפעם רובו מורכב מסרטים דוברי אנגלית, אבל יש גם סרט אחד דובר צרפתית - של במאי אמריקאי. להערכתי יש כאן סרטים שבטוח יגיעו להפצה בארץ, לצד סרטים שאני לא יודע מה יהיה גורלם. דרגות הפירוט של הניתוח שלי לסרטים גם הן משתנות ובטח ישתנו עוד בהמשך. לגבי ההתנהלות בפסטיבל, מיום ליום… 
בשלב בו הפוסט הזה מתפרסם אני פותח את היום הרביעי שלי פסטיבל ונציה, ממנו התחלתי לדווח אתמול, אבל לא אנכח בפסטיבל עד סיומו השנה. בינתיים אני שומר על קצב צפייה של ארבעה-חמישה סרטים ביום ויש הרבה סרטים מרתקים שנפלטים מחוץ לדיווח הנוכחי. חלקם בגלל שאני רוצה עוד קצת זמן לחשוב כיצד לבטא את מחשבותיי בכתב. בערב יום שישי הקולנוע הישראלי… 
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… 
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… 
אתמול (חמישי) נאלצתי לעזוב את פסטיבל הקולנוע בירושלים, קצת לפני טקס חלוקת הפרסים שהתקיים בערב. יחד עם זאת, הפסטיבל יימשך עד יום ראשון והסיקור של סריטה טרם הסתיים. אור עדיין נמצא בירושלים ויוסיף לדווח, כולל פוסט מיוחד על הזוכים בהמשך. גם אני צברתי מספיק סרטים לדיווח עמוס נוסף פרט לדיווח הזה, כולל התייחסות לכמה מן הסרטים שזכו אתמול בפרסים. בפוסט… 
בעוד פסטיבל ירושלים עבר את נקודת החצי, עדיין לא התייחסתי באופן אישי לסרטי התחרות הישראלית העלילתית, שמיוצגת באתר על ידי ההמלצה של אורון על "קריוקי" (מפסטיבל טרייבקה), אליה אני מצטרף. האמת שיש עוד סרטים מעניינים בתחרות השנה והם יזכו לדיון כאן בקרוב, אך בפוסט זה אני מפנה את תשומת הלב לעוד כמה סרטים מן התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל. תחילה סרטים… 
באיחור קל אך בלתי נמנע הגעתי סוף סוף לפסטיבל ירושלים, מחכה בקוצר רוח להתחיל את השבוע הזה, ולא היו הנחות. הגעתי בצהריים ועד הלילה הספקתי ארבעה סרטים, שלושה מהם תוכלו למצוא כאן. מה שאני בעצם רומז בעדינות זה שהטקסט שאתם קוראים להנאתכם (בתקווה) ברגע זה, נכתב בשעה אחת בלילה. אני מאוד מקווה שזה בעברית מה שקורה פה. קבלו בהבנה אם… 
פסטיבל ירושלים ממשיך כל השבוע (וקצת מעבר לו). אני וגם אור סיגולי כבר צוברים סרטים לדיווחים הבאים/התייחסות עתידית. בינתיים, הדיווח השני שלי (זה הראשון) כולל שני סרטים צרפתיים שונים מאוד זה מזה, סרט על חמור וסרט בלשי. את כולם אהבתי מסיבות שונות וכולם לא בהכרח מתאימים לכל הצופים, אבל יש בהם מגע של במאים עם תפיסה קולנועית מגובשת. התמונה בראש… 
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,…
תגובות אחרונות