• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – "בייבי אריזונה"

30 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך במסע שלי לסקירת כל סרטי האחים כהן, תוך שאני שואף גם להתעכב על הדרך בה רבדים מסוימים נוכחים בכל הסרטים שלהם. אחרי ״רציחות פשוטות״ אני מגיע לסרט שני שלהם, ״בייבי אריזונה״ (Raising Arizona) שהוא אחד מן הסרטים שלהם שאני מכיר הכי פחות טוב - צפיתי בו רק פעם אחת, בתיכון, ובאותה צפייה הוא היה עבורי מהנה פחות מסרטים… להמשך קריאה

״האופה מברלין״, סקירה וניתוח

14 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
בסיכום השנה החולפת, שמחתי על ההזדמנות להיזכר בכמויות האהבה שהעניק לי הסרט ״האופה מברלין״, ולהחזיר מעט ממנה עם הכללתו ברשימת סרטי השנה שלי. זהו ללא ספק הסרט הישראלי שיצאתי ממנו הכי נפעם בפסטיבל הקולנוע של ירושלים בקיץ, ואולי גם בשנה כולה, והפצתו בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון של 2017 איפשרה את מלוא הפרגון. כעת כשהסרט מצליח יפה אצל הקהל בימיו… להמשך קריאה

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – "רציחות פשוטות"

7 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
בחודש אפריל סיימתי את פרויקט הכתיבה על כל סרטי אינגמר ברגמן ומאז חשבתי על דרכים להמשיך אותו, או לעבור לפרויקט בעל אופן דומה, אך שונה. התוצאה, אותה אתחיל בפוסט זה, תהיה ניסיון שלי לכתיבה והסתכלות מחדש על כל הסרטים שביימו בידי האחים ג'ואל ואיתן כהן, יוצרים בעלי סגנון ואופי שונה מאוד לכאורה וכנראה גם פופולריים יותר. הבחינה הזו תהיה אחרת… להמשך קריאה

49 מחשבות על ״בלייד ראנר 2049״

12 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
1. בשנה שעברה הצטרפתי רשמית אל מועדון המעריצים של הבמאי הקנדי דני וילנב, בזכות ״המפגש״ שהפך לסרט השנה שלי והוליד ניתוח/פרשנות שהפכה לאחד הטקסטים הנקראים בסריטה נכון לשנתון הקודם. הייתה לי תחושה שלא רק אני מצאתי סוף סוף את הבמאי המהולל על ידי עמיתיי, אלא שגם הוא מצא את הז׳אנר שלו – מדע בדיוני. הידיעה שכבר בשנת 2017 הוא עומד… להמשך קריאה

על ״Out 1״ של ז'אק ריווט – האוורסט של הסינפיליה

6 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
בסקר המבקרים המקיף של המגזין Sight & Sound בשנת 2012, הגיע ״Out 1״, סרטו של ז'אק ריווט, למקום ה-127 המכובד. זה הישג די מדהים לסרט בגלל שתי בחינות. הראשונה היא שאורכו 773 דקות, שהן כ-13 שעות בפילם, מרתיע רבים. אבל גם עבור אלו שרצו לצפות בו, הסרט התגלה כלא פשוט להשגה, בעיקר לא בגרסה המלאה שלו - הוא מעולם לא… להמשך קריאה

״סיפורי מאירוביץ'״, סקירה וניתוח

21 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של נואה באומבך, ״סיפורי מאירוביץ'״ ((The Meyerowitz Stories (New and Selected) נחשף לראשונה בפסטיבל קאן, שם זכה לקריאות בוז בגלל שחברת נטפליקס בחרה לייעד אותו רק להפצה בסטרימינג בצרפת ולא לבתי הקולנוע. זאת בלי קשר לתגובות לסרט עצמו, שנטו לחיובי אך הלא מתלהב. אורון דיווח עליו מן הפסטיבל וציין בקצרה על המעלות הבולטות של הסרט הזה, אשר גם… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2017 – פרשנויות לסרט ״אמא!״ של דארן ארונופסקי

11 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
מזמן לא היה בקולנוע מפצל קהל כל-כך קלאסי ורעשני כמו סרטו של דארן ארונופסקי, ״אמא!״ (!mother - ואין כאן טעות כתיב, הכל צריך להיות באותיות קטנות אם תשאלו את היוצר). עופר הבין את טבעו של הסרט כבר בבכורתו בפסטיבל ונציה, וכתב עליו בהסתייגות מהולה בהתפעלות, תוך שהוא מנבא לסרט שונאים קולניים ולא פחות מכך אוהדים מריעים. בהמשך חודש ספטמבר הגיע… להמשך קריאה

״סטאלקר״, סקירה לקראת הקרנה בפסטיבל חיפה

29 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
כחלק מתכנית הקלאסיקות בפסטיבל הסרטים בחיפה יוצג בבכורה הישראלית העותק הדיגיטלי המשוחזר החדש ביותר של סרטו הסובייטי האחרון של אנדריי טרקובסקי - ״סטאלקר״ (Stalker). עבורי זו הזדמנות להרחיב על הסרט, מתוך שאיפה שלי לכתוב (או לדבר) בהדרגה על כל סרטי הבמאי הרוסי הדגול ב"סריטה", כסוג של המשך מזדחל של הפרויקט שלי של כתיבה על כל סרטי אינגמר ברגמן. שני היוצרים קשורים… להמשך קריאה

"פרנץ" של פרנסואה אוזון מול "שיר ערש שבור" של ארנסט לוביטש

24 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
״שיר ערש שבור״ (Broken Lullaby) הוא סרט שריתק אותי בעבר, אף כי לא הצלחתי למצוא עותק שלו. הסיבה המקורית לעניין שלי בו הייתה העובדה שהוא נחשב לסרט הדרמטי היחיד של ארנסט לוביטש בתקופת הקולנוע המדבר, תקופה בה לוביטש ביסס את שמו כאחד מבמאי הקומדיות השנונים ביותר, תוך שהוא מביים שורה ארוכה של קלאסיקות ששרדו היטב את מבחן הזמן. אחת הגדולות שבהם, צרות… להמשך קריאה

הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס – "שיין"

22 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
אחרי מספר עיכובים ודרכים עוקפות, הפוסט האחרון בסדרת הניתוחים שלי על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס עוסק בסרט השני ברצף, וזה אשר לכאורה שימש תירוץ לעיסוק המחודש בסרטים של סטיבנס - ״שיין״ (Shane). המערבון של סטיבנס אף פעם לא לגמרי נעלם מן התודעה, אבל זכה מוקדם יותר השנה לעניין מחודש עקב שילוב קטעים מתוכו וכמה שיחות אודותיו בסרט ״לוגאן… להמשך קריאה