30 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
מדי פעם, נוהג ספילברג לספר סיפור על איך בהיותו נער, הצליח להתפלח לאולפני יוניברסל, להסתובב על סטים ולהכיר אנשי קולנוע. למעשה, לא מדובר בסיפור אחד, אלא בסיפורים רבים ושונים עם גרסאות שונות. לפעמים הסיפור הוא שהוא מתפלח לאולפנים ונשאר לגור שם לפרק זמן. לפעמים הוא מספר שהתחפש לאיש עסקים, המציא איזה תירוץ בכניסה, וכך נתנו לו להיכנס. כבר בפנים הקים… להמשך קריאה
29 בינואר 2013 מאת אדוה לנציאנו
חלק מהאנשים שצפו ב"ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) התלוננו על כך שמדובר בסרט לא מאוד טרנטינואי. ואכן, הרציפות והכרונולוגיות העלילתיות, אמצעי המבע (באופן חלקי) והעובדה שהוא נע סביב גיבור אחד (או שניים – ועל כך בהמשך) – לא כל כך מזכירים את השבירה של המבנה הקולנועי הקלאסי שאפיינה סרטים טרנטינואיים מובהקים כמו "ספרות זולה" ו"כלבי אשמורת". "ג'אנגו" הוא יותר הדבר… להמשך קריאה
25 בינואר 2013 מאת ניר נאמן
-אני עושה סרטים -לקולנוע או ל-וידיאו ? -בינתיים אני חולם את השמות של הסרטים שאני מתכנן לעשות. (אלקס למיריי – "נער פוגש נערה", 1984) קודם כל תופעה, שאולי תהיה למגמה ברוכה: מפיצי הסרטים בארץ מעיזים להביא לאקרנים סרטים ניסיוניים: "עוד לא ראיתם כלום" (אלן רנה, מפיצים: סרטי אורלנדו), "מנועים קדושים" (לאוס קראקס, מפיצים: יונייטד קינג), "אור לאחר החשכה" (קרלוס רייגאדס,… להמשך קריאה
23 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
2 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הניתוח הבא של "ענן אטלס" (Cloud Atlas) נכתב באופן שיתופי. "ענן אטלס" נעשה על ידי שלושה במאים שחילקו ביניהם את סיפורי התסריט. הטקסט הבא נכתב על ידי שני כותבים, עופר ואני (פבלו), כאשר כל אחד מאתנו כתב פסקה. אני התחלתי עם הפסקה הראשונה, ועופר כתב בעקבותיה את הפסקה השנייה ושלח אליי. בעקבות זאת, אני כתבתי את השלישית, שלחתי לעופר וכך הלאה.… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
גם אחרי 40 שנה, עדיין יש מחלוקת רבה לגבי הדרך בה זכה סרטו של סאם פקינפה למעמד של יצירת מופת. הטענות לגבי הסרט מוכרות לי ואנסה להתייחס אליהן בהמהלך הכתיבה, רק שאיני יכול להבטיח תשובות: ראשית, מפני שקשה לשכנע מי שלא אהב סרט לאהוב (אף כי אהבת הסרט או הנאה ממנו אינה הדבר הכי רלוונטי בקשר לסרט זה); ושנית, מפני… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2012 מאת עופר ליברגל
המאסטר של פול תומאס אנדרסון התקבל בצורה יחסית מעורבת, לפחות בכל הנוגע למסר של הסרט. אני איני מאמין כי יש כזה דבר סרט בלי מסר או בלי סיפור. אני גם חושב כי המאסטר די עשיר בהעלאת נקודות לדיון, גם אם בניגוד לסרטים קודמים של הבמאי, הוא נוטה יותר לרמיזות ולהעלאת שאלות ופחות להצבת עלילה סגורה וביקורת ישירה. איני יודע אם זה כיוון… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2012 מאת עופר ליברגל
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2012 מאת רון פוגל
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
25 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
אזהרה: פוסט זה כולל ספוילרים לעלייתו של האביר האפל ("The Dark Knight Rises") ולכל הטרילוגיה שהוא מסיים (קדמו לו "באטמן מתחיל" ו-"האביר האפל"). גם אם אתם לא חוששים מספוילרים, הוא מיועד למי שכבר צפה בסרט. לכן, עבור מי שטרם צפה, חלק מן הדברים עלולים להיראות לא ברורים. הסקירה של אורון על הסרט, נטולת ספוילרים. המשך… להמשך קריאה
הניתוח הבא של "ענן אטלס" (Cloud Atlas) נכתב באופן שיתופי. "ענן אטלס" נעשה על ידי שלושה במאים שחילקו ביניהם את סיפורי התסריט. הטקסט הבא נכתב על ידי שני כותבים, עופר ואני (פבלו), כאשר כל אחד מאתנו כתב פסקה. אני התחלתי עם הפסקה הראשונה, ועופר כתב בעקבותיה את הפסקה השנייה ושלח אליי. בעקבות זאת, אני כתבתי את השלישית, שלחתי לעופר וכך הלאה.… להמשך קריאה
גם אחרי 40 שנה, עדיין יש מחלוקת רבה לגבי הדרך בה זכה סרטו של סאם פקינפה למעמד של יצירת מופת. הטענות לגבי הסרט מוכרות לי ואנסה להתייחס אליהן בהמהלך הכתיבה, רק שאיני יכול להבטיח תשובות: ראשית, מפני שקשה לשכנע מי שלא אהב סרט לאהוב (אף כי אהבת הסרט או הנאה ממנו אינה הדבר הכי רלוונטי בקשר לסרט זה); ושנית, מפני… להמשך קריאה
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות