26 בפברואר 2025 מאת אור סיגולי
ואז יש שנים כמו 1976. בגדול, סך כל החרדות שלי בפרויקט הזה. באופן טבעי חששות רבים מלווים משהו בסדר הגודל של פרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי. מעבר לכמות הזמן שדבר כזה מצריך, שני הפחדים המשמעותיים שלי הם למצוא את עצמי מול סרטים שאי אפשר לראות בשום קונסטלציה, ובנוסף להיתקל בחומות של חוסר עניין. כלומר, קטגוריה שמורכבת מסרטים שלא רק קשה לראות… להמשך קריאה
18 בפברואר 2025 מאת אור סיגולי
פעם מזמן, בפרק מספר 10 של פרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי, הכרזתי על שנת 1965 כשנה הטובה ביותר של הקטגוריה מאז היווסדה, נכון לרגע ההוא. זאת מכיוון ששם נוצר מקרה נדיר בו כל חמשת הסרטים המועמדים היו משובחים וראויים, גם אם חלק יותר מאחרים. מאז, לא רק שאף שנה לא התקרבה לתת פייט ל-1965, אלא שהמצב די הלך והתדרדר. כלומר, כמובן… להמשך קריאה
16 בפברואר 2025 מאת אורון שמיר
השבועות שמובילים אל טקס האוסקר מבטיחים, על פי רוב, את התמלאות האולמות בישראל בסרטים המועמדים. לכן זו גם אחת התקופות שאמורות להיות הכי מבטיחות בלוח השנה מבחינת מה שקרוי בידור למבוגרים, קרוב משפחה של סרטי איכות. המיטב שיש לקולנוע ההוליוודי המסחרי להציע, אבל מכוון אל הקהל הבוגר יותר או המתעניין פחות במותגי-על למיניהם. גם אם הכמות של סרטים כאלה פר… להמשך קריאה
10 בפברואר 2025 מאת אור סיגולי
לראשונה מזה ארבע שנים הצטרפה מדינה חדשה לחגיגה המוזהבת שבהוליווד. הייתה זו ארגנטינה שקיבלה את מועמדות הבכורה שלה ב-1974, היחידה שמנעה מקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של אותה שנה להיות אירופאית לחלוטין (הישג שהיה שייך לישראל בשנתיים שלפני כן). יצא שזה גם אחד הסרטים הכי מעוררי תמיהה של הפרויקט עד כה, אבל נגיע אליו עוד מעט. בהסתכלות רחבה, האוסקר ה-47… להמשך קריאה
4 בפברואר 2025 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה ברציפות, חמשת המועמדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הורכבו מארבעה סרטים אירופאים וישראל אחת. אבל אפילו יותר מזה, ברמת הקרדיטים, ישראל הקטנה הייתה חתומה על לא פחות משניים מבין הסרטים המועמדים. בחדשות הפחות משמחות, עם הפיק האוסקרי הזה הגיע סיומו של הטריפל הישראלי באוסקר, או כפי שאני מכנה אותו "טרילוגיית יוסף שילוח", על שם הקמע של שלושת… להמשך קריאה
1 בפברואר 2025 מאת לירון סיני
אין כמו לפתוח שנה חדשה, דף חלק ומרענן של צפייה בסרטים מבלי להתחשבן עם השנה שעברה ולגרור רשימות על גבי רשימות במסמכים דיגיטליים שונים בשלל פורמטים. שום המשך מסחרר של רדיפה אחרי זנב הצפייה של עצמך במעגלים, בין משהו ישן שרוצה להשלים, למלאי חדש אימה ובכלל, שממשיך להגיע. ומה עם כל סרטי הפסטיבלים שלא זמינים והיי הנה אחד או שניים… להמשך קריאה
27 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
אנחנו רק שלושה פרקים אל תוך העשור החדש, אז אין מה להגיע למסקנות נחרצות כל כך מוקדם, אבל אני חייב להודות שבשלב זה אני מאוד מתגעגע לסיקסטיז. האמת שקצת חשדתי שזה עלול לקרות, כך גם כתבתי בפרק של 1970. מה שקרה הוא שכשהקטגוריה הזו הוקמה הוליווד נחנקה תחת צנזורת קוד הייז, והסרטים הבינלאומיים הציגו הרבה נראטיבים ושפה קולנועית שלתעשייה האמריקאית… להמשך קריאה
21 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
בשנתה ה-16 של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ולראשונה מזה ארבע שנים, כל חמשת המדינות כבר היו מועמדות בעבר, בלי דם חדש. עם זאת, כן היה משהו קצת יותר דופן – לראשונה מאז 1964, כלומר שבע שנים, היו שתי מועמדות שאינן מאירופה. שינוי מרענן אולי, אבל למרבה השעשוע אלו היו בדיוק אותן המדינות האסייתיות של 1964: יפן וישראל. למעשה, ההבדל… להמשך קריאה
14 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
פותחים עשור חדש בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, וההתרגשות בשיאה. עד כה היו לנו 14 שנים עמוסות למדי, בהן איטליה וצרפת הפכו לשליטות הקטגוריה, הקולנוע הבלקני והמזרח אירופאי קיבל מקום של כבוד, כמה אוטרים גדולים למדי בקעו מתוך הפרס אל קריירה בינלאומית, ואפילו ישראל הקטנטנה הוזמנה לחגיגה פעם אחת (בינתיים). שנות השבעים של הפרס הזה מסקרנות אותי באופן אישי,… להמשך קריאה
7 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
על פניו, הגענו אל נקודת ציון משמעותית מאוד בתולדות פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. היסטורית אפילו, יש שיאמרו. זאת מכיוון שב-1969, שנתה ה-14 של הקטגוריה, זכה לראשונה סרט שלא ייצג מדינה מאירופה. בטוויסט גיאוגרפי מרהיב, אלג'יר האפריקאית, מדינה שאיננה ידועה בתעשיית הקולנוע המשמעותית שלה, הצליחה איפה שיפן, הודו, מקסיקו וברזיל נכשלו לפניה, ולקחה את האוסקר מארבע ארצות עם קולנוע עשיר… להמשך קריאה
ואז יש שנים כמו 1976. בגדול, סך כל החרדות שלי בפרויקט הזה. באופן טבעי חששות רבים מלווים משהו בסדר הגודל של פרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי. מעבר לכמות הזמן שדבר כזה מצריך, שני הפחדים המשמעותיים שלי הם למצוא את עצמי מול סרטים שאי אפשר לראות בשום קונסטלציה, ובנוסף להיתקל בחומות של חוסר עניין. כלומר, קטגוריה שמורכבת מסרטים שלא רק קשה לראות… להמשך קריאה
פעם מזמן, בפרק מספר 10 של פרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי, הכרזתי על שנת 1965 כשנה הטובה ביותר של הקטגוריה מאז היווסדה, נכון לרגע ההוא. זאת מכיוון ששם נוצר מקרה נדיר בו כל חמשת הסרטים המועמדים היו משובחים וראויים, גם אם חלק יותר מאחרים. מאז, לא רק שאף שנה לא התקרבה לתת פייט ל-1965, אלא שהמצב די הלך והתדרדר. כלומר, כמובן… להמשך קריאה
השבועות שמובילים אל טקס האוסקר מבטיחים, על פי רוב, את התמלאות האולמות בישראל בסרטים המועמדים. לכן זו גם אחת התקופות שאמורות להיות הכי מבטיחות בלוח השנה מבחינת מה שקרוי בידור למבוגרים, קרוב משפחה של סרטי איכות. המיטב שיש לקולנוע ההוליוודי המסחרי להציע, אבל מכוון אל הקהל הבוגר יותר או המתעניין פחות במותגי-על למיניהם. גם אם הכמות של סרטים כאלה פר… להמשך קריאה
לראשונה מזה ארבע שנים הצטרפה מדינה חדשה לחגיגה המוזהבת שבהוליווד. הייתה זו ארגנטינה שקיבלה את מועמדות הבכורה שלה ב-1974, היחידה שמנעה מקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של אותה שנה להיות אירופאית לחלוטין (הישג שהיה שייך לישראל בשנתיים שלפני כן). יצא שזה גם אחד הסרטים הכי מעוררי תמיהה של הפרויקט עד כה, אבל נגיע אליו עוד מעט. בהסתכלות רחבה, האוסקר ה-47… להמשך קריאה
בפעם השנייה ברציפות, חמשת המועמדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הורכבו מארבעה סרטים אירופאים וישראל אחת. אבל אפילו יותר מזה, ברמת הקרדיטים, ישראל הקטנה הייתה חתומה על לא פחות משניים מבין הסרטים המועמדים. בחדשות הפחות משמחות, עם הפיק האוסקרי הזה הגיע סיומו של הטריפל הישראלי באוסקר, או כפי שאני מכנה אותו "טרילוגיית יוסף שילוח", על שם הקמע של שלושת… להמשך קריאה
אין כמו לפתוח שנה חדשה, דף חלק ומרענן של צפייה בסרטים מבלי להתחשבן עם השנה שעברה ולגרור רשימות על גבי רשימות במסמכים דיגיטליים שונים בשלל פורמטים. שום המשך מסחרר של רדיפה אחרי זנב הצפייה של עצמך במעגלים, בין משהו ישן שרוצה להשלים, למלאי חדש אימה ובכלל, שממשיך להגיע. ומה עם כל סרטי הפסטיבלים שלא זמינים והיי הנה אחד או שניים… להמשך קריאה
אנחנו רק שלושה פרקים אל תוך העשור החדש, אז אין מה להגיע למסקנות נחרצות כל כך מוקדם, אבל אני חייב להודות שבשלב זה אני מאוד מתגעגע לסיקסטיז. האמת שקצת חשדתי שזה עלול לקרות, כך גם כתבתי בפרק של 1970. מה שקרה הוא שכשהקטגוריה הזו הוקמה הוליווד נחנקה תחת צנזורת קוד הייז, והסרטים הבינלאומיים הציגו הרבה נראטיבים ושפה קולנועית שלתעשייה האמריקאית… להמשך קריאה
בשנתה ה-16 של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ולראשונה מזה ארבע שנים, כל חמשת המדינות כבר היו מועמדות בעבר, בלי דם חדש. עם זאת, כן היה משהו קצת יותר דופן – לראשונה מאז 1964, כלומר שבע שנים, היו שתי מועמדות שאינן מאירופה. שינוי מרענן אולי, אבל למרבה השעשוע אלו היו בדיוק אותן המדינות האסייתיות של 1964: יפן וישראל. למעשה, ההבדל… להמשך קריאה
פותחים עשור חדש בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, וההתרגשות בשיאה. עד כה היו לנו 14 שנים עמוסות למדי, בהן איטליה וצרפת הפכו לשליטות הקטגוריה, הקולנוע הבלקני והמזרח אירופאי קיבל מקום של כבוד, כמה אוטרים גדולים למדי בקעו מתוך הפרס אל קריירה בינלאומית, ואפילו ישראל הקטנטנה הוזמנה לחגיגה פעם אחת (בינתיים). שנות השבעים של הפרס הזה מסקרנות אותי באופן אישי,… להמשך קריאה
על פניו, הגענו אל נקודת ציון משמעותית מאוד בתולדות פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. היסטורית אפילו, יש שיאמרו. זאת מכיוון שב-1969, שנתה ה-14 של הקטגוריה, זכה לראשונה סרט שלא ייצג מדינה מאירופה. בטוויסט גיאוגרפי מרהיב, אלג'יר האפריקאית, מדינה שאיננה ידועה בתעשיית הקולנוע המשמעותית שלה, הצליחה איפה שיפן, הודו, מקסיקו וברזיל נכשלו לפניה, ולקחה את האוסקר מארבע ארצות עם קולנוע עשיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות