1 במאי 2025 מאת לירון סיני
גיהינום בחוץ, גיהינום בפנים. מזג האוויר מדגמן אסון אקלימי בגוונים של קיא אנמי, הבירה עולה באש, אבל לפחות אנחנו חיים בתקופה של נס. של סרטי אימה חביבים בכמויות לא סבירות, כמובן. על "האחות המכוערת" כתבתי סקירה שלמה בנפרד, כי הגיעה לה אחת, וכי רצינו להספיק להמליץ עליה פה בסריטה כל עוד היא זמינה על המסך הגדול. במקביל עלה לאקרנים "עד… להמשך קריאה
28 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
אם לדבוק בנקודת המבט הפרטית שלנו, את הפרק הזה כדאי להתחיל עם שובה של ישראל לאוסקר. "מאחורי הסורגים" היה למועמד השישי של ישראל, אבל בחדשות הפחות חיוביות, הוא היה האחרון שיכניס את ישראל לאוסקר עד האלף החדש, 23 שנים לאחר מכן. יש לו גם הישג חביב ואיזוטרי משלו, לכך נגיע עוד רגע. עוד בחדשות החיוביות, מדינה שמעולם לא זכתה לפני… להמשך קריאה
22 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
הדברים התנהלו במסלול די רגיל כשזה הגיע לאוסקר הסרט הבינלאומי של 1983, אבל הם בהחלט היו חיוביים יותר מאשר השנה הקודמת. לא רק שהזוכה היה אחד הסרטים הגדולים של המאה העשרים (ואולי בכלל), אלא שבפעם השלישית בתולדות הקטגוריה נכנס לחמישייה סרט של במאית. גם שניים מהסרטים סבבו סביב ריקודים, אז כנראה שהיה נחמד בסך הכול. אולי כי נולדתי באותה השנה,… להמשך קריאה
14 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
בכל 24 השנים הראשונות של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, זכו בה רק שמונה מדינות - צרפת, איטליה, שוודיה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, רוסיה, אלג'יר וחוף השנהב. זה לא המון, בטח בהתחשב בכך ששלוש מהן זכו רק פעם (כששתיים מהן על הפקה שהיא טכנית צרפתיה). אבל מהרגע שנכנסו שנות השמונים משהו השתנה. במהלך עשר השנים הללו, לא פחות משש מדינות קיבלו לראשונה… להמשך קריאה
8 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
אם לשפוט לפי קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 1981, אווירת נכאים אפפה את הוליווד, או לפחות את מצביעי הפרס הזה ספציפית. מעבר לכך שחמשת המועמדים של השנה היו משוללים כל הומור, גם אלו שעסקו בפוליטי וגם אלו שעסקו באישי היו סרטים כבדים מאוד, מהורהרים-עד-עגומים. על פי הפריזמה הזו, החוויה האנושית מסביב לגלובוס הייתה רחוקה ממנחמת באותה תקופה. גם הזוכה… להמשך קריאה
2 באפריל 2025 מאת אור סיגולי
עשור חדש מתרגש ובא אלינו, ולא סתם עשור, אלא כנראה ההזוי והמושמץ ביותר של המאה העשרים (לפחות מהבחינה התרבותית. היו בהחלט עשורים אפלים יותר, אפשר לומר בוודאות). ובכל זאת, כשסיימתי את האייטיז בפרויקט זוכי האוסקר, טענתי שהם קיבלו מוניטין גרוע משהגיע להם, לפחות בתחום פרסי הקולנוע המיינסטרים. ככזה, מאוד מעניין לראות כיצד ישתקף הדבר דרך הפריזמה הבינלאומית. אני בעיקר מקווה… להמשך קריאה
1 באפריל 2025 מאת לירון סיני
יש לי הרגשה, לא יודעת למה, שאם אבדוק כמה פינות אימה חודשיות אחורה, יתברר שכמעט בכולן יש התייחסות למצב, וחצי התנצלות או התנצלות מלאה על עצם העיסוק בקולנוע זוועות במציאות שכזו. היות והמציאות נמשכת ונמתחת כמו סליל תיל חלוד שאין לו סוף, רק התהדקות איטית מסביב לצוואר השפיות שלנו, אני מוצאת חיפוש נחמה בזוועות בדיוניות. או לא בדיוניות אבל יותר,… להמשך קריאה
25 במרץ 2025 מאת אור סיגולי
מכיוון שאנחנו סוגרים עשור נוסף בפרק הזה, חשבתי שיהיה כדאי לעצור רגע ולהסתכל עליו בפריזמה כללית לפני שצוללים לשנה האחרונה שלו. בפרק של 1969 לא עשיתי את זה, ואני חושב שזה בגלל שעוד לא הייתה לי מספיק ראייה מרחבית. אבל יותר מזה, מה שקרה בקטגורית הסרט הבינלאומי של שנות השבעים היה מאוד יוצא דופן בהשוואה לשנות השישים. הייתי אפילו מופתע… להמשך קריאה
17 במרץ 2025 מאת אור סיגולי
הפרק הזה הוא אחד הבודדים בתולדות הפרויקט אליו נכנסתי עם יותר סמני שאלה מכל דבר אחר. זאת מכיוון שקטגורית הסרט הבינלאומי של 1978, באופן די נדיר, מורכבת כולה מסרטים שפשוט נעלמו בזיכרון הקולקטיבי. נכון שיש פה סרט אחד שמוכר בשמו, אבל אני חייב להודות שבכל 41 שנותיי לא שמעתי אף אחד שדיבר עליהם, ולא רק בשיחות. אני מתייחס גם למאמרים,… להמשך קריאה
10 במרץ 2025 מאת אור סיגולי
אחרי קוסטה גראווס היווני שזכה בשביל אלג'יר, בונואל הספרדי שזכה בשביל צרפת, וקוראסווה היפני שזכה בשביל ברית המועצות, גם ישראל הקטנה נפלה לסטטיסטיקה. היא אמנם חזרה לאוסקר ב-1977 עם מועמדות חמישית במספר, אך למרבה האירוניה הובסה על ידי במאי ישראלי שעשה גיחה לצרפת. ואם זה לא מספיק משונה, השנה הזו העניקה לנו את המשפט האלמותי "המועמד לאוסקר שביים מנחם גולן",… להמשך קריאה
גיהינום בחוץ, גיהינום בפנים. מזג האוויר מדגמן אסון אקלימי בגוונים של קיא אנמי, הבירה עולה באש, אבל לפחות אנחנו חיים בתקופה של נס. של סרטי אימה חביבים בכמויות לא סבירות, כמובן. על "האחות המכוערת" כתבתי סקירה שלמה בנפרד, כי הגיעה לה אחת, וכי רצינו להספיק להמליץ עליה פה בסריטה כל עוד היא זמינה על המסך הגדול. במקביל עלה לאקרנים "עד… להמשך קריאה
אם לדבוק בנקודת המבט הפרטית שלנו, את הפרק הזה כדאי להתחיל עם שובה של ישראל לאוסקר. "מאחורי הסורגים" היה למועמד השישי של ישראל, אבל בחדשות הפחות חיוביות, הוא היה האחרון שיכניס את ישראל לאוסקר עד האלף החדש, 23 שנים לאחר מכן. יש לו גם הישג חביב ואיזוטרי משלו, לכך נגיע עוד רגע. עוד בחדשות החיוביות, מדינה שמעולם לא זכתה לפני… 
הדברים התנהלו במסלול די רגיל כשזה הגיע לאוסקר הסרט הבינלאומי של 1983, אבל הם בהחלט היו חיוביים יותר מאשר השנה הקודמת. לא רק שהזוכה היה אחד הסרטים הגדולים של המאה העשרים (ואולי בכלל), אלא שבפעם השלישית בתולדות הקטגוריה נכנס לחמישייה סרט של במאית. גם שניים מהסרטים סבבו סביב ריקודים, אז כנראה שהיה נחמד בסך הכול. אולי כי נולדתי באותה השנה,… 
בכל 24 השנים הראשונות של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, זכו בה רק שמונה מדינות - צרפת, איטליה, שוודיה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, רוסיה, אלג'יר וחוף השנהב. זה לא המון, בטח בהתחשב בכך ששלוש מהן זכו רק פעם (כששתיים מהן על הפקה שהיא טכנית צרפתיה). אבל מהרגע שנכנסו שנות השמונים משהו השתנה. במהלך עשר השנים הללו, לא פחות משש מדינות קיבלו לראשונה… 
אם לשפוט לפי קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר של 1981, אווירת נכאים אפפה את הוליווד, או לפחות את מצביעי הפרס הזה ספציפית. מעבר לכך שחמשת המועמדים של השנה היו משוללים כל הומור, גם אלו שעסקו בפוליטי וגם אלו שעסקו באישי היו סרטים כבדים מאוד, מהורהרים-עד-עגומים. על פי הפריזמה הזו, החוויה האנושית מסביב לגלובוס הייתה רחוקה ממנחמת באותה תקופה. גם הזוכה… 
עשור חדש מתרגש ובא אלינו, ולא סתם עשור, אלא כנראה ההזוי והמושמץ ביותר של המאה העשרים (לפחות מהבחינה התרבותית. היו בהחלט עשורים אפלים יותר, אפשר לומר בוודאות). ובכל זאת, כשסיימתי את האייטיז בפרויקט זוכי האוסקר, טענתי שהם קיבלו מוניטין גרוע משהגיע להם, לפחות בתחום פרסי הקולנוע המיינסטרים. ככזה, מאוד מעניין לראות כיצד ישתקף הדבר דרך הפריזמה הבינלאומית. אני בעיקר מקווה… 
יש לי הרגשה, לא יודעת למה, שאם אבדוק כמה פינות אימה חודשיות אחורה, יתברר שכמעט בכולן יש התייחסות למצב, וחצי התנצלות או התנצלות מלאה על עצם העיסוק בקולנוע זוועות במציאות שכזו. היות והמציאות נמשכת ונמתחת כמו סליל תיל חלוד שאין לו סוף, רק התהדקות איטית מסביב לצוואר השפיות שלנו, אני מוצאת חיפוש נחמה בזוועות בדיוניות. או לא בדיוניות אבל יותר,… 
מכיוון שאנחנו סוגרים עשור נוסף בפרק הזה, חשבתי שיהיה כדאי לעצור רגע ולהסתכל עליו בפריזמה כללית לפני שצוללים לשנה האחרונה שלו. בפרק של 1969 לא עשיתי את זה, ואני חושב שזה בגלל שעוד לא הייתה לי מספיק ראייה מרחבית. אבל יותר מזה, מה שקרה בקטגורית הסרט הבינלאומי של שנות השבעים היה מאוד יוצא דופן בהשוואה לשנות השישים. הייתי אפילו מופתע… 
הפרק הזה הוא אחד הבודדים בתולדות הפרויקט אליו נכנסתי עם יותר סמני שאלה מכל דבר אחר. זאת מכיוון שקטגורית הסרט הבינלאומי של 1978, באופן די נדיר, מורכבת כולה מסרטים שפשוט נעלמו בזיכרון הקולקטיבי. נכון שיש פה סרט אחד שמוכר בשמו, אבל אני חייב להודות שבכל 41 שנותיי לא שמעתי אף אחד שדיבר עליהם, ולא רק בשיחות. אני מתייחס גם למאמרים,… 
אחרי קוסטה גראווס היווני שזכה בשביל אלג'יר, בונואל הספרדי שזכה בשביל צרפת, וקוראסווה היפני שזכה בשביל ברית המועצות, גם ישראל הקטנה נפלה לסטטיסטיקה. היא אמנם חזרה לאוסקר ב-1977 עם מועמדות חמישית במספר, אך למרבה האירוניה הובסה על ידי במאי ישראלי שעשה גיחה לצרפת. ואם זה לא מספיק משונה, השנה הזו העניקה לנו את המשפט האלמותי "המועמד לאוסקר שביים מנחם גולן",…
תגובות אחרונות