25 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
בדיעבד, כולם חכמים. כולם יודעים להמציא נראטיבים שיסבירו את הזכיות באוסקר, גם אם אלה הפוכות מן המסלולים שהוצעו במהלך העונה והובילו להימורים שהתבררו כשגויים. הרי מה מפתיע בטקס אוסקר בו זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר דווקא השמרני והפשוט מבין הסרטים, זה שהכי הזכיר לחברי וחברות האקדמיה קולנוע משנות התשעים העליזות וגם מכיל מסר מפויס של חברות והתגברות על דעות קדומות.… להמשך קריאה
23 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
למבקרי קולנוע, ואת זה כולכם יודעים, יש נטייה לערוך השוואות. זה קורה בשכיחות די גבוה. משפטים כמו "'המועדפת' הוא 'נערות רעות' פוגש את 'בארי לינדון'" או "'הספר הירוק' הוא 'הנהג של מיס דייזי' רק בהפוך" מופיעים כמעט תמיד, וסביבם בונים טיעוני עובד-לא-עובד. האמת שזה גם הגיוני, ומכמה סיבות. כאשר מדובר בסרטים שיש ביניהם מרחק רב של שנים, בהחלט יש אפשרות… להמשך קריאה
22 בפברואר 2019 מאת עופר ליברגל
מאז שדוד פרלוב הפנה את מצלמתו מחוץ לחלון דירתו ב״יומן״ המפורסם שלו, דומה כי הקולנוע התיעודי-אישי הישראלי שב אחת לכמה שנים לעסוק בבניין המגורים המשותף, בין אם כנושא היצירה ובין עם כמוטיב בולט בה. כך היה למשל בסרט ״רסיסים״ שהיה אחד מן הסרטים התיעודיים אשר נסקר בבלוג די בראשיתו. הדבר נכון בצורה בולטת גם לגבי סרטו החדש של שי לוי,… להמשך קריאה
17 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
המורשת הקולנועית של סטיבן קינג תפסה התפנית בעקבות ההצלחות של "מיזרי" ב-1990 ו-"חומות של תקווה" ב-1994 ואת זה היה אפשר לראות כבר ב-1995. אחרי האוסקר בו זכתה קאת'י בייטס על "מיזרי", היחיד אי פעם שניתן לעיבוד של סטיבן קינג, שיתוף הפעולה הנוסף של השחקנית והסופר יצא לבתי הקולנוע. וזה קרה ממש כאשר "חומות של תקווה" הוזכר בטקס האוסקר שבע פעמים… להמשך קריאה
16 בפברואר 2019 מאת לירון סיני
אם ראיתם את הטריילר ל"אליטה: מלאך קרב" (Alita: Battle Angel), יכול להיות שהציפיות שלכם מהחזון של ג'יימס קמרון, שפיתח את הסרט במשך שנים לפני שהעביר את שרביט הבימוי לרוברט רודריגז ונשאר חתום כמפיק ותסריטאי, נמוכות כמו שלי. הטריילר לווה בשיר צייצני שאמור לרגש, עומד בסתירה להבטחה על סצנות אקשן. זה הרקע למה שנראה כמו סיפור על אליטה (רוזה סלזאר) בובת בראץ… להמשך קריאה
15 בפברואר 2019 מאת עופר ליברגל
בראשית שנות האלפיים, זוג התסריטאים-במאים ווש ווסטמורלנד וריצ'ארד גלאצר כתבו תסריט אודות הסופרת הצרפתייה קולט, אולם לא נמצא מי שירצה להפיק אותו. אחרי עשור וחצי השניים התחתנו, ביימו את ״עדיין אליס״ שהעניק לג'וליאן מור את פרס האוסקר ולבמאים הכרה והצלחה שטרם הייתה להם. זמן קצר אחר כך, גלאצר נפטר. כפרויקט הראשון של ווסטמורלנד לאחר המוות של בן הזוג, הוא בחר… להמשך קריאה
14 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
האימה הקולנועית של 2019 התחילה עם שני סרטים משני קצוות העשייה – האולפנית המסובסדת והעצמאית החיצונית להוליווד – שבמקרה לחלוטין שניהם עוסקים באותו נושא: אמא צעירה המגלה שבנה הקטן מפתח התנהגויות מוזרות ודמוניות לחלוטין, ומבינה שעליה לפעול במהרה לפני שיקרה לה משהו רע מאוד. באופן אפילו יותר מוזר, לשתי האימהות קוראים שרה. הפחד מילדים מלווה את הקולנוע מאז פחות או… להמשך קריאה
9 בפברואר 2019 מאת לירון סיני
לפעמים מתפשטת התחושה שיש רתיעה מתסריטים מקוריים בהוליווד. לא בחנתי את העניין כמותית, אבל נראה שהסרטים עליהם שמים את הכסף הגדול הם לרוב כאלו שמתבססים על משהו קיים. על ספר, קומיקס, מותג צעצועים, על סרטים שהצליחו באנימציה לפני 20 שנה ויותר, על סרטים שכשלו לפני שבע שנים ועל סרטים שהצליחו מסחרית או ביקורתית בשפה שאיננה אנגלית. "מרדף קר" (Cold Pursuit)… להמשך קריאה
8 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
סרטו החדש של סטיבן סודרברג מגיע בסוף השבוע אל שרתי נטפליקס, ועצם המעורבות של שני השמות הללו ביצירה אחת הוא קומבו מנצח של סקרנות, לפחות אצלי. נטפליקס מצליחים שבוע אחר שבוע להעמיד במרכז השיח יצירה חדשה, וסודרברג הוא מישהו שרק עובד יותר ויותר מאז שלכאורה-פרש מעסקי בימוי הסרטים. בשנה שעברה הוא היה חתום הן על היצירה האינטראקטיבית ״Mosaic״ והן על… להמשך קריאה
7 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
אם שמעתן או שמעתם על הסרט ״מים שקטים״ (Serenity), זה כנראה היה באחד משני הקשרים. הראשון הוא תלונות מצד כוכבי הסרט, בראשות מתיו מקונוהי ואן התאוויי, כנגד האופן בו הסרט מופץ בארצות הברית החל מהחודש שעבר. האחר הוא סיווגו כסרט טוויסט שבו התפנית המכריעה נחשבת לגרועה של השנה, למרות שאנחנו רק בתחילתה. בשני המקרים, אני לא מבין את הטענות או… להמשך קריאה
תגובות אחרונות