21 בנובמבר 2020 מאת אורון שמיר
יתום אפריקאי, בגיל שבין ילדות ונעורים, מוצא עצמו ברובע מהגרים בעיר אירופאית. הוא מנהל חיי פשע ורחוב אך זוכה בתחליף אם שנראה לא אידיאלי בתחילה, בדמות פרוצה לשעבר שהזדקנה, ניצולת שואה שמטפלת באבודים שכמותו. בעוד מצבה הבריאותי מתדרדר, נרקם ביניהם קשר. נשמע בנאלי וסנטימנטלי? או אולי גרוטסקי וקאמפי? ספרו את זה למי שמאדירים את ״כל החיים לפניו״, ספרו של רומן… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
יש כל כך הרבה סרטים לראות בכל רגע נתון, שאין שום דרך לנצח את זה. כלומר, לא בטוח שהמילה "לנצח" היא נכונה, זו לא מלחמה, אבל המחשבה על כל החומר הקולנועי שצריך להספיק לצרוך היא די מדכאת. אני רואה סרטים באובססיביות מאז גיל 11, ובדיוק כמו לרדוף אחרי הקשת בענן – כמה שמתקדמים ככה המטרה מתרחקת. "הצעה גורלית" (Inconceivable) -… להמשך קריאה
17 בנובמבר 2020 מאת לירון סיני
לצד כל הדברים המשונים שמתרחשים ב-2020, אנחנו גם בשלהי השיבה המחודשת של מכשפות לתרבות הפופולרית. בטלוויזיה, "סברינה" תשוב לעוד עונה אחרונה והעיבוד של "מכושפות" הוא משהו שבאמת קרה. בקולנוע יש לנו את הגרסה של זמקיס ל"המכשפות" ואת הסיבה לשמה נתכנסנו: "The Craft: Legacy". בגוגל ובוויקיפדיה קוראים לו "הכישוף: מורשת", אני אקרא לו מעכשיו בקנטרנות "הכישוף - הדור הבא". כישוף הוא… להמשך קריאה
15 בנובמבר 2020 מאת אורון שמיר
סרטים דוקומנטריים על אירוע של פעם במאה שנה, בזמן שהוא בעיצומו, מעוררים מיד את כל החשדות האפשריים – חשד לאופורטוניזם, חפיפניקיות, סנסציוניות, מניפולטיביות ומה לא. במקרה של מגפת הקורונה שמנהלת את חיינו השנה, זה חמור כפליים משום שהמידע אודות הווירוס עדיין בשלבי איסוף וניתוח וגם משתנה כל הזמן. זה לא עצר בעד רבים מלנסות ואכן כבר היו לא מעט סרטים… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
כשזה מגיע לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר, אחד הדברים שתמיד מסקרנים אותי הוא הבחירה שעומדת מאחורי כל נציגות. האקדמיה האמריקאית לא מתערבת בבחירת הסרטים של כל מדינה (היא כן בודקת כשירות לאחר שהסרט נשלח, בין אם תקנון ההפצה או כמות האנגלית בסרט), ולכן כל אחת מתושבות הגלובוס עושה את השיקולים שלה. חלק, כמו ישראל, בוחר את הסרט שהתעשייה המקומית קבעה שהוא… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
מבין כל שמות היוצרים שסרטיהם יהיו חלק מתוכנית פסטיבל הקולנוע הגאה 2020, כנראה שזה המוכר ביותר לקהל יהיה של הבמאי-תסריטאי-עורך-שחקן הקנדי קזאבייה דולן, שהפך בעשר השנים האחרונות לאחד הקולנוענים הבולטים, וגם השנויים במחלוקת, של עולם הפסטיבלים. הסיפור של דולן די מרתק, ולכן תמיד מהנה לחזור ולספר אותו, כשהפעם יותר מתמיד נראה שהכרוניקה רלוונטית לסרטו החדש, "מתיאס ומקסים" (Matthias & Maxime),… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2020 מאת לירון סיני
בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן: נניח שסיפרו לכם על סרט אימה בריטי חדש בנטפליקס, עם מאט סמית' (הדוקטור שחובב טורבנים, למי שעקבו אחרי "דוקטור הו") שבמרכזו זוג מהגרים מדרום סודן. מה הייתם חושבים שהעלילה שלו תהיה? אני אוטומטית הנחתי, ומתוך היכרות עם גוון המשחק הצעקני משהו של סמית', שנקבל סיפור על חוויה של זרות בארץ חדשה, סיפור מוסר על איך… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
לא מעט גבות התרוממו כאשר נודע שהבמאי זוכה האוסקר רוברט זמקיס עומל על גרסה חדשה לסרט האימה-לילדים (סליחה: "פנטזיה אפלה") הפולחני "המכשפות". זה לא היה רק כי זמקיס לא עשה שום סרט שראוי את הזמן שלנו מאז 1997, ומה הוא צריך עכשיו להיכנס לטריטוריות שכבר נוצחו ב-1990 על ידי ניקולס רוג, אלא בעיקר כי לא היה ברור מה המשיכה של… להמשך קריאה
יתום אפריקאי, בגיל שבין ילדות ונעורים, מוצא עצמו ברובע מהגרים בעיר אירופאית. הוא מנהל חיי פשע ורחוב אך זוכה בתחליף אם שנראה לא אידיאלי בתחילה, בדמות פרוצה לשעבר שהזדקנה, ניצולת שואה שמטפלת באבודים שכמותו. בעוד מצבה הבריאותי מתדרדר, נרקם ביניהם קשר. נשמע בנאלי וסנטימנטלי? או אולי גרוטסקי וקאמפי? ספרו את זה למי שמאדירים את ״כל החיים לפניו״, ספרו של רומן… להמשך קריאה
יש כל כך הרבה סרטים לראות בכל רגע נתון, שאין שום דרך לנצח את זה. כלומר, לא בטוח שהמילה "לנצח" היא נכונה, זו לא מלחמה, אבל המחשבה על כל החומר הקולנועי שצריך להספיק לצרוך היא די מדכאת. אני רואה סרטים באובססיביות מאז גיל 11, ובדיוק כמו לרדוף אחרי הקשת בענן – כמה שמתקדמים ככה המטרה מתרחקת. "הצעה גורלית" (Inconceivable) -… להמשך קריאה
לצד כל הדברים המשונים שמתרחשים ב-2020, אנחנו גם בשלהי השיבה המחודשת של מכשפות לתרבות הפופולרית. בטלוויזיה, "סברינה" תשוב לעוד עונה אחרונה והעיבוד של "מכושפות" הוא משהו שבאמת קרה. בקולנוע יש לנו את הגרסה של זמקיס ל"המכשפות" ואת הסיבה לשמה נתכנסנו: "The Craft: Legacy". בגוגל ובוויקיפדיה קוראים לו "הכישוף: מורשת", אני אקרא לו מעכשיו בקנטרנות "הכישוף - הדור הבא". כישוף הוא… להמשך קריאה
סרטים דוקומנטריים על אירוע של פעם במאה שנה, בזמן שהוא בעיצומו, מעוררים מיד את כל החשדות האפשריים – חשד לאופורטוניזם, חפיפניקיות, סנסציוניות, מניפולטיביות ומה לא. במקרה של מגפת הקורונה שמנהלת את חיינו השנה, זה חמור כפליים משום שהמידע אודות הווירוס עדיין בשלבי איסוף וניתוח וגם משתנה כל הזמן. זה לא עצר בעד רבים מלנסות ואכן כבר היו לא מעט סרטים… להמשך קריאה
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
כשזה מגיע לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר, אחד הדברים שתמיד מסקרנים אותי הוא הבחירה שעומדת מאחורי כל נציגות. האקדמיה האמריקאית לא מתערבת בבחירת הסרטים של כל מדינה (היא כן בודקת כשירות לאחר שהסרט נשלח, בין אם תקנון ההפצה או כמות האנגלית בסרט), ולכן כל אחת מתושבות הגלובוס עושה את השיקולים שלה. חלק, כמו ישראל, בוחר את הסרט שהתעשייה המקומית קבעה שהוא… להמשך קריאה
מבין כל שמות היוצרים שסרטיהם יהיו חלק מתוכנית פסטיבל הקולנוע הגאה 2020, כנראה שזה המוכר ביותר לקהל יהיה של הבמאי-תסריטאי-עורך-שחקן הקנדי קזאבייה דולן, שהפך בעשר השנים האחרונות לאחד הקולנוענים הבולטים, וגם השנויים במחלוקת, של עולם הפסטיבלים. הסיפור של דולן די מרתק, ולכן תמיד מהנה לחזור ולספר אותו, כשהפעם יותר מתמיד נראה שהכרוניקה רלוונטית לסרטו החדש, "מתיאס ומקסים" (Matthias & Maxime),… להמשך קריאה
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן: נניח שסיפרו לכם על סרט אימה בריטי חדש בנטפליקס, עם מאט סמית' (הדוקטור שחובב טורבנים, למי שעקבו אחרי "דוקטור הו") שבמרכזו זוג מהגרים מדרום סודן. מה הייתם חושבים שהעלילה שלו תהיה? אני אוטומטית הנחתי, ומתוך היכרות עם גוון המשחק הצעקני משהו של סמית', שנקבל סיפור על חוויה של זרות בארץ חדשה, סיפור מוסר על איך… להמשך קריאה
לא מעט גבות התרוממו כאשר נודע שהבמאי זוכה האוסקר רוברט זמקיס עומל על גרסה חדשה לסרט האימה-לילדים (סליחה: "פנטזיה אפלה") הפולחני "המכשפות". זה לא היה רק כי זמקיס לא עשה שום סרט שראוי את הזמן שלנו מאז 1997, ומה הוא צריך עכשיו להיכנס לטריטוריות שכבר נוצחו ב-1990 על ידי ניקולס רוג, אלא בעיקר כי לא היה ברור מה המשיכה של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות