20 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
הסרט "עד במנוסה" (Those Who Wish Me Dead) מגיע להקרנות בארץ בעיתוי שנראה אקטואלי, על סף האקטואלי מדי. הסרט עוסק בין היתר בלוחמי אש במדינת מונטנה שבארה״ב. בין הלוחמים גם אישה הסובלת מטראומה בעקבות שריפה קשה שהתרחשה טרם תחילת הסרט, ואנו מקבלים פלאשבקים ממנה. זו לא השריפה היחידה או הגדולה בסרט. בעקבות ההתחממות הגלובלית עלה מספר השריפות הקשות ברחבי העולם… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
לפעמים כל מה שאת רוצה זה לשכוח מהצרות שלך ולאוורר אותן בו זמנית מול סרט אימה טוב. על מי אני עובדת, "לפעמים" זה כמעט כל יום בשבוע מבחינתי. וכל שעה היא שעה טובה לקצת אימה. אלא מה, הז'אנר האהוב שמאפשר לנו לרעוד ולקפוץ מפחד בבטחת אולם הקולנוע או הסלון אמנם נמצא ברנסנס נהדר בשנים האחרונות, אבל עם הביקוש עולה גם… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
רק אתמול התלוננתי על הקולנוע ההוליוודי המתקשה למצוא הצלחה לאחרונה, מה שנכון גם בשוק הישראלי. אבל נראה שהקהל המקומי דווקא כן הולך לקולנוע, הוא פשוט מתעניין יותר ביצירה ישראלית. בעיקר ״לשחרר את שולי״ שהפך להצלחה גדולה בקופות הכרטיסים, ולהבנתי גם ״אגדת חורבן״. זאת בעוד הסרטים האמריקאיים הגדולים לא בהכרח מביאים את הקהל בהמוניו, בטח לא יחסית לקיץ שהחל עם שחרור… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
איזה קיץ הוליוודי משונה עובר עלינו. מבט ברשימת הכותרים מדמה דווקא את התחושה שהכל כרגיל: כמה סרטי קומיקס גדולים מבית די.סי. או מארוול, פרקים חדשים של מותגי ענק, מקבץ כותרי אימה, איזה מחזמר גרנדיוזי, רימייקים וסיקוולים שאיש לא דרש, פיקסאר והלווינים הקבועים לכל המשפחה, וכן הלאה. אלא שרוב רובם עורר בעיקר פיהוקים, מול סרטים שנשכחו כלעומת שבאו והוחלפו באחרים שגורלם… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
כן, הסרט מהכותרת הוא דבר שקרה, זאת ועוד - הוא מציג כרגע בבתי הקולנוע ויש אנשים שהולכים לראות אותו. לראייה, באולם שבו אני הייתי ישב עוד זוג שאני לא בטוחה אם שרד עד הסוף את השעתיים של סיפור המקור של עיני נחש (הנרי גולדינג, "עשיר בהפתעה"), הדמות האילמת שמסתירה את פניה תחת מסכה, ועוד ארבעה עד שישה בני נוער שיצאו… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
סטטיסטית רובכם לא תקראו את הסקירה הזו עד הסוף, מכל מיני סיבות, רובן לגיטימיות לחלוטין. זה משהו שאנחנו הכותבים צריכים לקחת בחשבון. לא לכולם יש את אותן יכולות הריכוז או הזמן הפנוי, ולפעמים, אהיה הראשון להודות בכך, הנקודה מובנת בשלבים מוקדמים. לכן, למקרה שכזה, אני פותח עם שני הדברים שאני הכי רוצה שתיקחו מכאן, שניהם כמובן רלוונטיים לסרט לשמו התכנסנו.… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
מאיפה להתחיל לכתוב על "הברך"? האם לציין כי זה אחד מהסרטים שהכי ציפיתי להם השנה? שכן כל הסרטים הקודמים של נדב לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״, ״מילים נרדפות״) ריתקו אותי בדרך זו או אחרת, ויחד עם זאת כל סרט הותיר בי תעלומה לאן יילך הבמאי בסרט הבא. האם לציין כי הסרט עולה למסכים בארץ זמן קצר אחרי הבכורה… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
אם קרה המקרה ויש כאן מישהי או מישהו שקוראים את הסקירה ועוד לא צפו בסרט האקשן "שמיים אדומים כדם", ההמלצה הזריזה שלי היא שתעשו את זה בלי לקרוא שום דבר עליו למעט את השורות הספורות הבאות. אל תקראו את התקציר בנטפליקס, אל תבקשו שיגידו מה הקטע שלו או אלו ז'אנרים הוא מערבב או למה יש בו פלאשבקים מטרחנים שגורמים לו… להמשך קריאה
31 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
יש מעט מאוד (אם בכלל) חברות הפקה והפצה עצמאיות ששמן הולך לפניהן, והן כל כך מזוהות בפני עצמן, כמו A24. אולי לרוב צופי הקולנוע זה לא אומר הרבה, אבל לצורך העניין, בהקרנת המוזמנים המצומצמת בה צפיתי ב"האביר הירוק" (The Green Knight), כאשר עלה לוגו החברה על המסך, קרא מישהו מיושבי האולם, "אה! זה של A24?" והיה קשה לדעת אם הוא… להמשך קריאה
26 ביולי 2021 מאת אור סיגולי
עוד לפני אימת החודש, יולי זכה ללא מעט טקסטים על סרטי הז'אנר בזכות טרילוגיית "רחוב הפחד", שכל שלושת פרקיה קיבלו סקירה משלהם. כפי שקיוויתי, הסתבר שזו כן הייתה הצלחה (הטרילוגיה, לא הטקסטים) ועל כן יש כבר תכנון נטפליקסי להרחיב את המותג ולהפוך אותו למין יקום משותף. אמנם זה מושג שיכול לייצר צמרמורת בשלב הזה, אבל תעשיית התוכן לא לומדת דבר.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות