21 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
ברוח הסרט המאוד תכלסי לו מוקדשת הסקירה הבאה, נתחיל בשורה התחתונה: אם חשקה נפשכם או נפשכן במותחן אקשן ופעולה, ״מטרה מאחורי הסורגים״ (Copshop)״ הוא סבבה של פתרון להרגעת הקריז המסוים הזה. נטול כוחות-על, ללא היי-קונספט, בלי הכלאת ז׳אנרים – פשוט אחלה סרט לראות בבית. שזה משהו שאפשר לעשות מאז דצמבר האחרון בכל שירות VOD שתבחרו (יס, הוט, סלקום), אחרי סיבוב… להמשך קריאה
20 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
כמעט בלתי אפשרי לפלס דרך בתוך המבוך המפותל של מותג סרט האימה "המנסרים מטקסס". במשך שמונה סרטים על פני חמישה עשורים נאלצנו להתמודד עם סרטי המשך, אתחולים, רימייקים, פריקוולים וסרטי המשך לרימייקים והפריקוולים. זה כאב ראש שאין לתאר. אני ניסיתי לעשות בזה סדר אי שם ב-2013 עם צאתו של סרט מספר שבע, אבל אז כמה שנים אחר כך יצא אחד… להמשך קריאה
19 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר עלה בנטפליקס סרט אנימציה לא שגרתי בשם ״הבית״ (The House), עליו אפשר לקרוא אצלנו את דעתו של עופר. הסרט הוא בעצם אנתולוגיה בת שלושה סיפורים סביב מושג הבית, כולם באנימציית סטופ-מושן אבל בסגנונות לא זהים, ומאת ארבע יוצרות שונות. בדיונים פנימיים של סריטה על הסרט קיימת הסכמה כי החלק השני, עם דמויות העכברים וקולו של ג׳רוויס קוקר, הוא… להמשך קריאה
18 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפי 20 שנה, ז'אן-פייר ז'נה היה אחד הבמאים המוערכים והמצליחים בעולם, אחרי שסרטו הרביעי, "אמלי" (Le fabuleux destin d'Amélie Poulain), הפך לאחד הלהיטים של הקולנוע האירופאי של תחילת המילניום. זה כלל הצלחה קופתית בכל מקום, חמש מועמדויות לאוסקר (והפסד מפתיע בפרס הסרט בשפה זרה), ובעיקר נוכחות ערה בשיח התרבותי הכללי, גם בקרב מי שאינם אוהדי קולנוע אדוקים. את הסינפילים ז'נה… להמשך קריאה
17 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
השבועות הקרובים, כך נראה לפי מפת ההפצה בבתי הקולנוע בארץ, לא יהיו קלים לרווקות והרווקים שבינינו. בזמן שבאולמות עדיין תוכלו לראות את "חתונה בהפתעה" לשמו התכנסנו, הצטרף כעת "חתונה בהסוואה", בהמשך יגיע "חתונה, אהבה ואסונות אחרים" ובתחילת מרץ מיועד לצאת גם "מתחתנת". כנראה שהמפיצים מנסים לנקות את סרטי החופה לפני ספירת העומר במהלך אפריל. אין לי הסבר אחר. לא שיכול… להמשך קריאה
12 בפברואר 2022 מאת לירון סיני
נראה שאי אפשר לצרוך תרבות בלי לשמוע משהו על ייצוגים ופוליטיקת זהויות. הגיוון גם לפני וגם מאחורי המצלמה, נמצא כרגע בשיאו, במובן הטוב ביותר. יותר אוכלוסיות מצליחות לקחת את הנרטיבים לידיים לצד ציוד צילום ולספר את הסיפורים שלהן בעצמן. הדיווחים של אורון מפסטיבל סאנדנס האחרון הצביעו על נוכחות מרשימה של סרטי אימה שנוגעים בפן החברתי של הקהילה השחורה בארצות הברית.… להמשך קריאה
11 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
האובססיה של התרבות הפופולרית לדמות של הנסיכה דיאנה נמצאת, להערכתי, בנקודת רוויה ושיא של כל הזמנים מאז מותה. היא השתלטה על הסדרה ״הכתר״ בעונותיה האחרונות, שם גילמה אותה השחקנית אמה קורין, ועתידה להמשיך בכך השחקנית שמחליפה אותה, אליזבת׳ דביקי. באותה נטפליקס תוכלו למצוא את ״דיאנה: המחזמר״ (בחיי שזה אמיתי). בכל מקום שאינו נטפליקס, כתבות וסרטים דוקומנטריים המשתמשים בדמותה מילאו את… להמשך קריאה
7 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
מטורף לחשוב שעברו כבר שנתיים מאז התגלה החולה הראשון בנגיף הקורונה בישראל. שנתיים של שינויי מדיניות, חששות בכל הגדלים והצורות, טרלול מערכות שמתעלה על רוב התקופות הכאוטיות ביותר בהיסטוריה של המדינה. זה נכון שמדובר בתופעה עולמית, אבל לכל ארץ האתגרים שלה ואלו של ישראל הם שמעניינים את תושביה. ובישראל, אולי כמו בכל מקום אחר אבל גם אולי מעט יותר וקצת… להמשך קריאה
5 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
חלק נכבד מן הדיון בסרטו של מוחמד ראסולוף "אין רשע בעולם" (There Is No Evil) נוגע ליחס של הסרט למצב הפוליטי באיראן. הדבר טבעי הן בשל אופיו של הסרט והן בשל סיפורו של הבמאי, שצילם אותו בסתר ובלי אישור מן המשטר. בעקבות זכיית הסרט בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2020 נידון היוצר למאסר בפועל על עשיית סרטים, בפעם השנייה בחייו.… להמשך קריאה
4 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
אם עוקבים אחר השביל שמתפתל מקטגורית האוסקר לסרט הבינלאומי, אפשר להגיע למקומות מרהיבים. אמת, אפשר גם להגיע למקומות איומים ונוראים (הניסיון שלי להביס את נציג הונגריה האחרון, "פוסט מורטם", הסתכם במפלה וכמעט שעתיים שלעולם לא יחזרו), אבל באמת שכמה מהסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות התגלו בפני בגלל שנשלחו לאוסקר. "התנגשות" המצרי, "הלך מאתנו" הטיוואני, "זורקת" התאילנדי, "מתחת לחול" הדני,… להמשך קריאה
ברוח הסרט המאוד תכלסי לו מוקדשת הסקירה הבאה, נתחיל בשורה התחתונה: אם חשקה נפשכם או נפשכן במותחן אקשן ופעולה, ״מטרה מאחורי הסורגים״ (Copshop)״ הוא סבבה של פתרון להרגעת הקריז המסוים הזה. נטול כוחות-על, ללא היי-קונספט, בלי הכלאת ז׳אנרים – פשוט אחלה סרט לראות בבית. שזה משהו שאפשר לעשות מאז דצמבר האחרון בכל שירות VOD שתבחרו (יס, הוט, סלקום), אחרי סיבוב… להמשך קריאה
כמעט בלתי אפשרי לפלס דרך בתוך המבוך המפותל של מותג סרט האימה "המנסרים מטקסס". במשך שמונה סרטים על פני חמישה עשורים נאלצנו להתמודד עם סרטי המשך, אתחולים, רימייקים, פריקוולים וסרטי המשך לרימייקים והפריקוולים. זה כאב ראש שאין לתאר. אני ניסיתי לעשות בזה סדר אי שם ב-2013 עם צאתו של סרט מספר שבע, אבל אז כמה שנים אחר כך יצא אחד… להמשך קריאה
בחודש שעבר עלה בנטפליקס סרט אנימציה לא שגרתי בשם ״הבית״ (The House), עליו אפשר לקרוא אצלנו את דעתו של עופר. הסרט הוא בעצם אנתולוגיה בת שלושה סיפורים סביב מושג הבית, כולם באנימציית סטופ-מושן אבל בסגנונות לא זהים, ומאת ארבע יוצרות שונות. בדיונים פנימיים של סריטה על הסרט קיימת הסכמה כי החלק השני, עם דמויות העכברים וקולו של ג׳רוויס קוקר, הוא… להמשך קריאה
לפי 20 שנה, ז'אן-פייר ז'נה היה אחד הבמאים המוערכים והמצליחים בעולם, אחרי שסרטו הרביעי, "אמלי" (Le fabuleux destin d'Amélie Poulain), הפך לאחד הלהיטים של הקולנוע האירופאי של תחילת המילניום. זה כלל הצלחה קופתית בכל מקום, חמש מועמדויות לאוסקר (והפסד מפתיע בפרס הסרט בשפה זרה), ובעיקר נוכחות ערה בשיח התרבותי הכללי, גם בקרב מי שאינם אוהדי קולנוע אדוקים. את הסינפילים ז'נה… להמשך קריאה
השבועות הקרובים, כך נראה לפי מפת ההפצה בבתי הקולנוע בארץ, לא יהיו קלים לרווקות והרווקים שבינינו. בזמן שבאולמות עדיין תוכלו לראות את "חתונה בהפתעה" לשמו התכנסנו, הצטרף כעת "חתונה בהסוואה", בהמשך יגיע "חתונה, אהבה ואסונות אחרים" ובתחילת מרץ מיועד לצאת גם "מתחתנת". כנראה שהמפיצים מנסים לנקות את סרטי החופה לפני ספירת העומר במהלך אפריל. אין לי הסבר אחר. לא שיכול… להמשך קריאה
נראה שאי אפשר לצרוך תרבות בלי לשמוע משהו על ייצוגים ופוליטיקת זהויות. הגיוון גם לפני וגם מאחורי המצלמה, נמצא כרגע בשיאו, במובן הטוב ביותר. יותר אוכלוסיות מצליחות לקחת את הנרטיבים לידיים לצד ציוד צילום ולספר את הסיפורים שלהן בעצמן. הדיווחים של אורון מפסטיבל סאנדנס האחרון הצביעו על נוכחות מרשימה של סרטי אימה שנוגעים בפן החברתי של הקהילה השחורה בארצות הברית.… להמשך קריאה
מטורף לחשוב שעברו כבר שנתיים מאז התגלה החולה הראשון בנגיף הקורונה בישראל. שנתיים של שינויי מדיניות, חששות בכל הגדלים והצורות, טרלול מערכות שמתעלה על רוב התקופות הכאוטיות ביותר בהיסטוריה של המדינה. זה נכון שמדובר בתופעה עולמית, אבל לכל ארץ האתגרים שלה ואלו של ישראל הם שמעניינים את תושביה. ובישראל, אולי כמו בכל מקום אחר אבל גם אולי מעט יותר וקצת… להמשך קריאה
חלק נכבד מן הדיון בסרטו של מוחמד ראסולוף "אין רשע בעולם" (There Is No Evil) נוגע ליחס של הסרט למצב הפוליטי באיראן. הדבר טבעי הן בשל אופיו של הסרט והן בשל סיפורו של הבמאי, שצילם אותו בסתר ובלי אישור מן המשטר. בעקבות זכיית הסרט בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2020 נידון היוצר למאסר בפועל על עשיית סרטים, בפעם השנייה בחייו.… להמשך קריאה
אם עוקבים אחר השביל שמתפתל מקטגורית האוסקר לסרט הבינלאומי, אפשר להגיע למקומות מרהיבים. אמת, אפשר גם להגיע למקומות איומים ונוראים (הניסיון שלי להביס את נציג הונגריה האחרון, "פוסט מורטם", הסתכם במפלה וכמעט שעתיים שלעולם לא יחזרו), אבל באמת שכמה מהסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות התגלו בפני בגלל שנשלחו לאוסקר. "התנגשות" המצרי, "הלך מאתנו" הטיוואני, "זורקת" התאילנדי, "מתחת לחול" הדני,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות