7 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
את מארי, גיבורת "שבע ברכות", אפשר לתאר במילותיו של יענקל'ה רוטבליט, אינטרפטציה לספר תהילים - "עץ שתול על מים". היא נולדה במרוקו, גדלה בישראל בסיטואציה מורכבת מאוד, ומפה היגרה לצרפת שם בנתה את עצמאותה, ואף הכירה את בחיר ליבה, גם הוא ישראלי לשעבר. כלומר, עוד לפני שהגיעה למחצית חייה, מארי כבר טולטלה בין משפחות וארצות יותר ממה שרוב האנשים עושים… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2023 מאת אורון שמיר
חלפה כמעט שנה מאז הסקירה שלי את ״בלאק אדם״, שהייתה בחלקה גם בחינת מצב הפרויקט המתמשך שנקרא DCEU, או היקום הקולנועי של די-סי, בהשאלה מן המתחרים. הבעיה עם ההשוואה הזו תמיד הייתה שבממלכת דיסני-מארוול יש תוכנית סדורה ומסודרת, גם אם אני לא מעריך את החתירה שלה לבינוניות או את המבנה השטני (כל סרט הוא רק קדימון לבא אחריו). זאת בעוד… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בשנת 2015 חברת ההפקה של אדם סנדלר "האפי מדיסון" (קרויה על שם שני להיטים קומיים מוקדמים בהם כיכב) חתמה על חוזה הפצה עם נטפליקס. הייתה זו תקופה בה סרטים שהופצו ישירות לסטרימינג בידי החברה, בניגוד להפצה בקולנוע, היה דבר חדש שגרר חשד וגינוי בתעשייה. לא הסטנדרט כפי שהוא כיום. הדבר הוביל מהר מאוד להפיכת התואר "סרט של אדם סנדלר בנטפליקס"… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
ההצלחה של ״ברבי״ בבתי הקולנוע חריגה בכל מובן שהוא, כולל כזה שלא בהכרח חושבים עליו. אפשר לצרף אותה אל ״האחים סופר מריו – הסרט״, שניהם סרטים על מותגים ותיקים הבוראים אותם מחדש כגיבורי קולנוע המתאימים לעידן הנוכחי. אבל אם נסתכל על שנת 2023 בקולנוע, היה סביר יותר שהסרט על מריו היה מתמקד בהמצאת משחק המחשב היפני ומקורות ההשראה האיטלקית-אמריקאית שלו,… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
סרטי "דברים שבדרך כל לא מדברים - מדברים" הם ז'אנר די נפוץ. אפילו לפני ש"צעצוע של סיפור" קבע סוג של סנדרט חדש בז'אנר, אם לא רוצים לתת ל"תראו מי מדבר" (Look Who's Talking) את הקרדיט. למי שלא זוכר את סדרת הסרטים השנייה שהזכרתי, אציין כי אחרי שני סרטים בהם מי שדיבר היו תינוקות, בסרט השלישי הכלבים היו אלו שדיברו. ודומני… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
נשארו עוד שבועיים וקצת עד לחזרה ללימודים. חם. לח. עשינו ילדים והם מקור בלתי נדלה של אהבה, כביסה, מיצי ארטיק שדבקו בחול וגילוי משותף של תכנים ישנים וחדשים. מהניסיון הקט של פחות מארבע שנים למדתי צניעות בכל הנוגע להורות. מדובר בחוויה מתמשכת של חיבור והיפרדות, תזכורת הדרגתית במנות קטנות ולפעמים בהנחתות גדולות שהם לא שייכים לנו או שעתוקים שלנו או… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בעיצומו ולצד המשך דיונים על ״ברבנהיימר״ מעט מדי סרטים חדשים מצליחים לעורר עניין. מהצד שלי, חשבתי שזה לא תקין שעלו לאקרנים בישראל שני סרטי אקשן חדשים בלי שום יחס מלבד אזכור במדורים השבועיים המוקדשים לכך. הסרטים הללו אמנם שונים למדי בתוך ההגדרה של קולנוע אקשן, אבל החלטתי לכרוך אותם יחדיו - בשל הסמיכות ביציאה לאקרנים והכסף הסיני-אמריקאי שמימן… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
כל העניין הזה של "קומדיות רומנטיות על גייז" עדיין נתפס כגימיק, משהו חדשני שישיג כותרות. אבל האמת היא שאפילו יותר מהשיוך הלהטב"י, אלו המילים "קומדיה רומנטית" שבולטות בחריגותן. רבות כבר דובר, גם פה אצלנו, על עלייתה ונפילתה של הקומדיה הרומנטית, המהלך המפותל שעברה מאז שקבעה את הטון בשנות השלושים והארבעים, עברה מספר גלגולים אל תוך המאה העשרים בחסות ניל סיימון… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות