12 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
10 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
שנות השבעים בקולנוע האמריקאי נחשבים לסוג של תור זהב, בעיקר בעיני סינפילים. זה העשור בו הוליווד יצרה סרטים אמנותיים יותר, ריאליסטיים יותר, בהם דומה כי סוף טוב היה דבר נדיר והמראה שהוצבה כנגד המציאות הייתה קשוחה יותר. התקופה הזו כונתה בין היתר "הוליווד החדשה" הודות קבוצה גדולה של במאים צעירים או צעירים יחסית שפרצו אז, ויצרו את הסרטים המאפיינים שלה.… להמשך קריאה
6 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
שבועות ספורים לפני יום ההולדת ה-11 של אימת החודש, והנה אנחנו עומדים בפני הסוף. או לפחות לעתיד הנראה לעין, אם נרצה קצת להוריד את הפאתוס. לא נכנס לכל הפרטים, אבל מה שקרה הוא שלפני כמה שבועות קיבלתי בשורה מאוד משמחת בקשר לחיי המקצועיים, ונשבע שהפעם היחידה בה החיוך שלי לרגע קל התפוגג, הוא כשהבנתי שזה יביא לסיומה של אימת החודש.… להמשך קריאה
4 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
במבט ראשון, "אוריון והחושך" (Orion and the Dark) נראה כמו סרט ילדים טיפוסי שמופק עבור נטפליקס. שיתוף פעולה עם אולפן אנימציה גדול כמו דרימוורקס כבר לא זר לשירות הסטרימינג, גם לא התבססות על ספר ילדים או קונספט שנראה כמו מושפע מפיקסאר, לפחות ברמה הלא מודעת. אנימציה סבירה ולא מהפכנית עם שילוב עדכני של כמה סגנונות ציור. כמה שמות מוכרים אבל… להמשך קריאה
27 בינואר 2024 מאת לירון סיני
לפני הכל בואו נתנחם בשמחה זעירה ולא חשובה בימים אלה, והיא האפשרות לראות בקולנוע את "מסכנים שכאלה" (Poor Things). סרט חדש, מדובר, מועמד ל-11 אוסקרים, בזמן הנכון רגע אחרי ההכרזה על המועמדויות. להשתקע מול מסך ענק לשעתיים ועשר דקות לערך, ולדעת על מה כל הרחשים. כמו הילולת הצפייה ב"ברבי", לפני מה שמרגיש כמו שנים אינספור. האזכור של שני הסרטים זה לצד… להמשך קריאה
26 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעולם מקביל, ייתכן והעלייה לאקרנים של הסרט "שושנה" (Shoshana) הייתה גוררת שיח נרחב בארץ. סרט של במאי בינלאומי ידוע (לפחות לסינפילים) שעלילתו מתרחשת בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, ומבוססת על דמויות אמיתיות וסיפורים שלרבים כאן יש עדיין מטען רגשי כלפיהם. בתפקיד מרכזי אך לא ראשי ניצבת דמות שיש על שמה רחובות ומוסדות בארץ, ומאידך הייתה מאוד שנויה במחלוקת בחייה ובמידה… להמשך קריאה
22 בינואר 2024 מאת אורון שמיר
נהוג לכתוב על סרטים, או יצירות אמנות בכלל, שהן מייצגות את הצייטגייסט או איזה תת-מודע תרבותי וקולקטיבי שמתאים ליום ההקרנה לא פחות מאשר לרגע בו נהגו בידי יוצריהם. מקובל גם לטעון שאותה רוח הזמן, בדגש על אירועים אקטואליים גדולים ומכוננים, היא מעין פילטר דרכו אנחנו חווים מחדש צפייה ביצירות שנוצרו בכל מיני תקופות. לראייה, הנטייה העכשווית והמובנת מאוד לחוות טריגרים… להמשך קריאה
21 בינואר 2024 מאת לירון סיני
היאבקות היא בידור אמנותי, מופע עם נראטיב ודמויות שמקבלות בו נתח מהותי ממה שמרכיב את הדבר עצמו. יש בו חשיבות לכישורי משחק ורטוריקה מעבר ליכולות הגופניות של מי שמבצעים אותו. אפשר לקרוא להם מתאבקים, אפשר באותה מידה כמעט לקרוא להם שחקנים, אולי רקדנים, בפעילות תחרותית אגרסיבית שמגיעה עם הסיכונים הפיזיים והנפשיים שלה, כמו כל תחום פרפורמטיבי אתגרי ואינטנסיבי. וכמו בכל… להמשך קריאה
19 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
מצד אחד, קל להמליץ על "הגול הבא מנצח" (Next Goal Wins) סרטו של טאיקה וואיטיטי שמבוסס על סרט תיעודי באותו בשם שביימו מרק בארט וסטיב ג'יימסון. הסרט מציג סיפור אנושי מחמם לב, משלב בין דרמה לרגעים של הומור הטיפוסי של הבמאי, שאהבת אדם נוכחת בכל פרויקט שלו, דרך נרטיב קלאסי של התגברות על אתגרים למען המטרה ותוך הבנה של הדמויות… להמשך קריאה
16 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
היו הרבה סיבות להוריד ציפיות לפני הצפייה בסרט "רק לא אתה" (Anyone But You). אחת העיקריות שבהן הוא דעת יתר המבקרים הישראלים, כאשר דומה כי כל טקסט שפורסם בעברית נכון לרגע כתיבת השורות אלו קטל את הסרט במידה זו או אחרת. לצד זאת, הציפיות עלו בגלל הרעב לצפייה בקומדיה רומנטית שמיועדת לקהל צעיר (ממני) בבית הקולנוע, דבר שנראה שחלף מן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות