9 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
בשנה שלפני טקס האוסקר ה-24 זכתה יצירת המופת "הכל אודות חווה", ששברה ב-1950 את רצף חמשת סרטי דיכאון פוסט מלחמת העולם השנייה (סרטים פסימיים על גברים המנסים למצוא היגיון בעולם שחוקיו משתנים) ופתחה רצף של שלושה זוכים אסקפיסטיים למדי, כולם עוסקים באמנים ומופיעים. הסרט השני מהשלישייה הזו הוא זוכה פרס הסרט הטוב ביותר של 1951, "אמריקאי בפריז" (An American in… להמשך קריאה
4 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
כאילו היה זה עסק מתוכנן מראש, עם חלוף העשור, שבר הטקס הראשון של שנות החמישים את רצף התימות של זוכי שנות הארבעים בצורה הכי קיצונית שאפשר. אם העשור שעבר היה מאופיין בסרטים מדכאים על גבריות אבודה ועולם שחוקיו הולכים ומשתנים, פתאום הגיע "הכל אודות חווה" (All About Eve) וזכה בטקס ה-23 כאשר הוא מייצג משהו שונה לחלוטין: גם סרט עם… להמשך קריאה
29 במאי 2017 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר ה-22, זה שסגר ונעל את שנות הארבעים, לקח את פרס הסרט הטוב ביותר "כל אנשי המלך" (All the King’s Men), כאשר הזכייה הזו הייתה המשך כל כך ישיר של רצף זוכי תקופת דיכאון פוסט מלחמת העולם השנייה, שזה כבר מדאיג בשלב הזה. האמת היא ש"כל אנשי המלך" מרגיש כמו השילוב האולטימטיבי בין "הסכם ג'נטלמני" שזכה שנתיים לפני כן ו"המלט" מהטקס ה-21.… להמשך קריאה
21 במאי 2017 מאת אור סיגולי
ממש לקראת תום העשור התרחשה סמי-סגירת מעגל אוסקרית חביבה של שנות הארבעים, וגם היסטוריה על הדרך. כזכור, הסרט הראשון שזכה באוסקר של הפורטיז היה "רבקה" המבוסס על ספרה הקאנוני של דפני דה מאורייר בכיכובו של לורנס אוליבייה. והנה, הזוכה הלפני-אחרון של העשור, בשנת 1948, גם הוא מבוסס על יצירה קאנונית אחרת, המחזה הדגול של שייקספיר, וגם הוא עם אוליבייה. אך הוא… להמשך קריאה
14 במאי 2017 מאת אור סיגולי
"שמחים שהצטרפתם אלינו, גבירותי ורבותי. הערב נושא הדיון יהיה: אנטישמיות". המילים האלו אינן הכותרת הפותחת את זוכה האוסקר ה-20, "הסכם ג'נטלמני" (Gentleman’s Agreement), אבל הן יכלו להיות די בקלות. הסרט, שמבוסס על ספרה של לורה ז. הובסון, מרגיש בעיקר כמו סרט שנועד לשיעורי חברה, ובמרוצת השנים נחשב לאחד מהזוכים הפחות מוצלחים בתולדות האוסקר. כזכור, בסוף הפוסט הזה תוכלו לראות את… להמשך קריאה
7 במאי 2017 מאת אור סיגולי
קשה לומר זאת בוודאות, אבל אני לא מאמין שהיה מישהו אחד בכל הוליווד שהגיע לטקס האוסקר ה-19 וחשב שאיזשהו סרט שאיננו "שנות חיינו היפות ביותר" (The Best Years of Our Live) יכול לקחת את כל הקופה. הסחף של הסרט הזה היה כל כך גדול, שזה היה כנראה אוסקר זהה לאלו של "חלף עם הרוח", "רשימת שינדלר" ו"טיטניק". כל שאר המתמודדים… להמשך קריאה
6 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים המוקדשים לסרטים אותם אני מגדיר ככישלונות נהדרים, כלומר עליהם לעמוד בשני תנאים בסיסים: 1. מדובר בסרטים שנכשלו כאשר יצאו לאקרנים לראשונה, עם עדיפות לכישלונות קטסטרופליים. 2. מדובר בסרטים נהדרים. חלק מהתגובות לפוסט הקודם (על ״אחד מהלב״ של קופולה) גרמו לי לחשוב שהכלל השני לא הובהר בצורה ברורה מספיק - לדעתי האישית לא מדובר בסתם סרטים אלא ביותר מכך,… להמשך קריאה
5 במאי 2017 מאת אור סיגולי
אולי היו אלו הימים שלאחרי מלחמת העולם השנייה, בהם לעולם פתאום היה זמן לקחת נשימה ולהבין את האובדן גדול ואילו זוועות הביאו איתן השנים האחרונות. אולי הייתה זו נפילת המורל הלאומית שאחרי אופוריית הניצחון. אולי זה היה השיקוף המיידי של התחושות והצלקות של אנשי הוליווד שחזרו מהקרבות הישר אל אולפני הסאונד. אולי סתם האקדמיה כבר רצתה לתת ניצחון מוחץ לאחד… להמשך קריאה
30 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
אודה בכישלוני – לא הספקתי למצוא מספיק סרטי אימה חדשים ומעניינים לחודש אפריל. לראשונה מאז המהדורה הראשונה במרץ 2013, פשוט לא צברתי שלושה או סרטים חדשים או יותר שאוכל לספר לכם עליהם, טובים או רעים. רוב סרטי האימה שראיתי מאז המהדורה האחרונה היו במסגרת "מועדון האימה" אז אולי אפרט עליהם באופן מסודר בחודשים הקרובים, אך מבחינת היבול החדש לא צץ שום… להמשך קריאה
28 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
הסטרייק היה חייב להישבר. אחרי חמישה טקסים רצופים בהן זכו סרטים שנעו בין הראוי לקלאסיקה, הגיע "הולך בדרכי" (Going My Way) באוסקר ה-17 כדי לצנן את ההתלהבות. עד כה, זוכי האוסקר של שנות הארבעים, בצילה של מלחמת העולם השנייה, היו באמת מרשימים. זה התחיל אפילו בסוף העשור הקודם עם "חלף עם הרוח", ואז רצף מרהיב הגיע שחלקו היה תגובה ישירה למאורעות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות