29 בדצמבר 2012 מאת אורון שמיר
בתחילה הסתמן שאלך על פורמט סיכום שנה מעט שונה מזה שמלווה אותי בשלוש השנים האחרונות (הנה סיכומי 2009, 2010 ו-2011 שלי). בעיקר מטעמי התחדשות, למרות שאני מאמין גדול בתבניתיות של סיכומי שנה. היא זו שעוזרת להכניס את כל המחשבות למסגרת ועצם הבנאליות שלה הוא מבורך במקרה של הסתכלות אל מעבר לכתף ושליפת כל האירועים והסרטים שעשו את השנה החולפת למה… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2012 מאת עופר ליברגל
פוסט סיכום השנה שעברה שלי הוא, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הפוסט הנצפה ביותר בתולדות הבלוג ומכיוון שאני יודע מהי הסיבה, ברצוני להודות לכל האנשים שחיפשו את "רשימת הסרטים הכי טובים", "הסרטים הכי טובים 2011" או סתם "סרטים טובים". סליחה שהמלצתי על "הסוס מטורינו" ו"עץ החיים". וכהרגלי ביחסי האהבה/שנאה/חוסר הבנה שלי בעיניי רשימות ודירוגים, אני משנה את הכללים. בשנה שעברה לא… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הפרק השלישי בסדרת הפודקאסטים "הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר" הוא, כפי שהובטח, על "פרסונה" של אינגמר ברגמן, משנת 1966. כפי שהסרט דורש, השיחה בינינו לבין נחמן יצאה מטבעה קצת מופשטת, ואנחנו אוהבים את זה. אבל יותר מעניין זה שככל שהפודקאסטים מתקדמים, הולך ומתבהר שהשיחות הן לא רק על קולנוע, אלא גם על המאפיינים המהותיים ביותר של המאה העשרים והשינויים הגדולים שקרו בה, וכמובן,… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2012 מאת אורון שמיר
האמת היא שדווקא קמתי בסדר גמור הבוקר, אלא שפוסט שעלה בסינמסקופ הוציא אותי מדעתי בשעה מוקדמת למדי - מסתבר שלא מספיק דובר בימים האחרונים על הטבח המזעזע בתיכון בניוטאון, קונטיקט. כלומר, יש אדם אחד שעדיין לא אמר את דעתו, או שאולי לא התייחסו אליו מספיק, לפחות לפי הרגשתו. האדם הזה הוא מייקל מור, פעם דוקומנטריסט מוערך (נניח) והיום סתם נודניק… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2012 מאת אורון שמיר
לא בכל יום מגיע אלינו פורמט הקרנת סרטים חדש, שמעולם לא נראה על ידי עין אנושית לפני כן. מדובר באירוע מרגש למדי, אך גם מבלבל וכזה המכיל מספיק מונחים באנגלית בשביל הדפסת מילון מקוצר. או כתיבת מעין מורה נבוכים אינטרנטי, עד שלסריטה יהיה בית דפוס משלו. אם אתם ואתן בחיפוש אחר דעותינו על "ההוביט: מסע בלתי צפוי" ("The Hobbit: an… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2012 מאת עופר ליברגל
לא בתל אביב, סרטו של נוני גפן שעולה השבוע להקרנות בסינמטקים, הינו יצירה שניתן לאהוב או לשנוא (או לשלב בין השניים) אבל קשה לי להאמין שהרבה צופים ישארו אדישים כלפיה. זאת מפני שהסרט מעז ומנסה להיות מקורי ויוצא דופן בכל דרך אפשרית - החל מבניית הסיפור ועיצוב עולמם של הדמויות ודרך השימוש שלו במבע הקולנועי, שימוש אשר מנסה לבחון ללא… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
נתחיל בוידוי קטן: אני לא חובב גדול של סרטי אבירים, מלכים, נסיכות, גמדים ודרקונים. לא קראתי את טולקין בילדותי, ואפילו לאחרונה הפסקתי לצפות ב"משחקי הכס" די על ההתחלה כי זה פשוט לא הצליח לתפוס אותי. נהניתי מסרטי "שר הטבעות", אבל הם לא כאלה חשובים עבורי, ואני יכול לגמרי לחיות את החיים שלי בלעדיהם. שלא תטעו, אני אוהב פנטזיה. חולה על… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2012 מאת אור סיגולי
תמיד אפשר לסמוך על פרסי איגוד השחקנים, גם שייצרו רשימת מועמדים ראויה מכל סרטי השנה, וגם שיכניסו כמה הפתעות לעונה יבשה. שנה שעברה ה-SAG הם אלו שטלטלו את המרוץ לשחקן כאשר הכניסו את דאמיין בישיר ("חיים טובים יותר") מה שבסופו של דבר תורגם למועמדות לאוסקר, והם אלו שהתעלמו מאלברט ברוקס ("דרייב") שהיה שחקן משנה מאוד משמעותי בעונה אך לא הגיע… להמשך קריאה
29 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
אולפני פיקסאר הכניסו לתעשיית אנימציה הרבה מאוד רעיונות ודברים טובים. אחד מהטובים שבהם הוא החזרת סרט האנימציה הקצר לבתי הקולנוע, מה שאומר שאנשים צופים בסרטי אנימציה קצרים לא רק בפסטיבלים, על מנת לדעת מי המועמדים באוסקר בקטגוריה או כי הם משוגעים לתחום. כל סרט ארוך של פיקסאר מלווה בסרט קצר. ובשנים האחרונות, לאחר שפיקסאר חזרו לאולפני דיסני כשליטים ולא כנשלטים,… להמשך קריאה
בתחילה הסתמן שאלך על פורמט סיכום שנה מעט שונה מזה שמלווה אותי בשלוש השנים האחרונות (הנה סיכומי 2009, 2010 ו-2011 שלי). בעיקר מטעמי התחדשות, למרות שאני מאמין גדול בתבניתיות של סיכומי שנה. היא זו שעוזרת להכניס את כל המחשבות למסגרת ועצם הבנאליות שלה הוא מבורך במקרה של הסתכלות אל מעבר לכתף ושליפת כל האירועים והסרטים שעשו את השנה החולפת למה… להמשך קריאה
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
פוסט סיכום השנה שעברה שלי הוא, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הפוסט הנצפה ביותר בתולדות הבלוג ומכיוון שאני יודע מהי הסיבה, ברצוני להודות לכל האנשים שחיפשו את "רשימת הסרטים הכי טובים", "הסרטים הכי טובים 2011" או סתם "סרטים טובים". סליחה שהמלצתי על "הסוס מטורינו" ו"עץ החיים". וכהרגלי ביחסי האהבה/שנאה/חוסר הבנה שלי בעיניי רשימות ודירוגים, אני משנה את הכללים. בשנה שעברה לא… להמשך קריאה
הפרק השלישי בסדרת הפודקאסטים "הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר" הוא, כפי שהובטח, על "פרסונה" של אינגמר ברגמן, משנת 1966. כפי שהסרט דורש, השיחה בינינו לבין נחמן יצאה מטבעה קצת מופשטת, ואנחנו אוהבים את זה. אבל יותר מעניין זה שככל שהפודקאסטים מתקדמים, הולך ומתבהר שהשיחות הן לא רק על קולנוע, אלא גם על המאפיינים המהותיים ביותר של המאה העשרים והשינויים הגדולים שקרו בה, וכמובן,… להמשך קריאה
האמת היא שדווקא קמתי בסדר גמור הבוקר, אלא שפוסט שעלה בסינמסקופ הוציא אותי מדעתי בשעה מוקדמת למדי - מסתבר שלא מספיק דובר בימים האחרונים על הטבח המזעזע בתיכון בניוטאון, קונטיקט. כלומר, יש אדם אחד שעדיין לא אמר את דעתו, או שאולי לא התייחסו אליו מספיק, לפחות לפי הרגשתו. האדם הזה הוא מייקל מור, פעם דוקומנטריסט מוערך (נניח) והיום סתם נודניק… להמשך קריאה
לא בכל יום מגיע אלינו פורמט הקרנת סרטים חדש, שמעולם לא נראה על ידי עין אנושית לפני כן. מדובר באירוע מרגש למדי, אך גם מבלבל וכזה המכיל מספיק מונחים באנגלית בשביל הדפסת מילון מקוצר. או כתיבת מעין מורה נבוכים אינטרנטי, עד שלסריטה יהיה בית דפוס משלו. אם אתם ואתן בחיפוש אחר דעותינו על "ההוביט: מסע בלתי צפוי" ("The Hobbit: an… להמשך קריאה
לא בתל אביב, סרטו של נוני גפן שעולה השבוע להקרנות בסינמטקים, הינו יצירה שניתן לאהוב או לשנוא (או לשלב בין השניים) אבל קשה לי להאמין שהרבה צופים ישארו אדישים כלפיה. זאת מפני שהסרט מעז ומנסה להיות מקורי ויוצא דופן בכל דרך אפשרית - החל מבניית הסיפור ועיצוב עולמם של הדמויות ודרך השימוש שלו במבע הקולנועי, שימוש אשר מנסה לבחון ללא… להמשך קריאה
נתחיל בוידוי קטן: אני לא חובב גדול של סרטי אבירים, מלכים, נסיכות, גמדים ודרקונים. לא קראתי את טולקין בילדותי, ואפילו לאחרונה הפסקתי לצפות ב"משחקי הכס" די על ההתחלה כי זה פשוט לא הצליח לתפוס אותי. נהניתי מסרטי "שר הטבעות", אבל הם לא כאלה חשובים עבורי, ואני יכול לגמרי לחיות את החיים שלי בלעדיהם. שלא תטעו, אני אוהב פנטזיה. חולה על… להמשך קריאה
תמיד אפשר לסמוך על פרסי איגוד השחקנים, גם שייצרו רשימת מועמדים ראויה מכל סרטי השנה, וגם שיכניסו כמה הפתעות לעונה יבשה. שנה שעברה ה-SAG הם אלו שטלטלו את המרוץ לשחקן כאשר הכניסו את דאמיין בישיר ("חיים טובים יותר") מה שבסופו של דבר תורגם למועמדות לאוסקר, והם אלו שהתעלמו מאלברט ברוקס ("דרייב") שהיה שחקן משנה מאוד משמעותי בעונה אך לא הגיע… להמשך קריאה
אולפני פיקסאר הכניסו לתעשיית אנימציה הרבה מאוד רעיונות ודברים טובים. אחד מהטובים שבהם הוא החזרת סרט האנימציה הקצר לבתי הקולנוע, מה שאומר שאנשים צופים בסרטי אנימציה קצרים לא רק בפסטיבלים, על מנת לדעת מי המועמדים באוסקר בקטגוריה או כי הם משוגעים לתחום. כל סרט ארוך של פיקסאר מלווה בסרט קצר. ובשנים האחרונות, לאחר שפיקסאר חזרו לאולפני דיסני כשליטים ולא כנשלטים,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות