19 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
ראשית, הבהרה: סקירה זו עוסקת, די באיחור, בסרטו של דן טרכטנברג שנקרא "הטרף" (Prey), הזמין בישראל דרך שירות הסטרימינג דיסני+. נא לא להתבלבל במשחק המוזר שמפיצי הסרטים בישראל משחקים, בו סרטו של בלתזאר קורמאקור שמוקרן בבתי הקולנוע קיבל את השם העברי "טרף", שהוא בשום צורה לא תרגום לכותרת המקורית ״Beast״ ועלול להיתפס כניצול הזדמנות סביב הסרט בעל השם הדומה ויחסי… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
המחווה לבמאית ולשחקנית אידה לופינו בסינמטקים החלה זמן קצר אחרי תום פסטיבל ירושלים (ובמהלך הישורת האחרונה של ההצבעה לפרס אופיר), כך שלקח לי פרק זמן מסוים להתחיל לכתוב על סרטיה ולהמליץ על צפייה בהם, בדגש על אלו אותם ביימה. לופינו גם הופיעה כשחקנית בכמות גדולה של סרטים, וחלקם מוצגים במחווה, כאשר לרוב שאפה לגלם דמויות מורכבות. לכן סירבה לתפקידים רבים… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
בפוסט "מתכוננים לקיץ" המסורתי שלנו, אורון בחר ב"רכבת הקליע" (Bullet Train) לסרט שהוא הכי מצפה לו מבין סרטי הקיץ השנה, והאמת היא שגם אני שקלתי לבחור בו. לא מתוך סקרנות ספציפית עקב יוצרי הסרט או העלילה, אלא בזכות ההבטחה להיות סרט קיץ טיפוסי מבחינת סוג הבידור שהוא מציע ומבלי להיות קשור לזיכיון מוכר. כלומר, הסרט מבוסס על ספר יפני מצליח,… להמשך קריאה
30 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
29 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
אתמול (חמישי) נאלצתי לעזוב את פסטיבל הקולנוע בירושלים, קצת לפני טקס חלוקת הפרסים שהתקיים בערב. יחד עם זאת, הפסטיבל יימשך עד יום ראשון והסיקור של סריטה טרם הסתיים. אור עדיין נמצא בירושלים ויוסיף לדווח, כולל פוסט מיוחד על הזוכים בהמשך. גם אני צברתי מספיק סרטים לדיווח עמוס נוסף פרט לדיווח הזה, כולל התייחסות לכמה מן הסרטים שזכו אתמול בפרסים. בפוסט… להמשך קריאה
27 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
בעוד פסטיבל ירושלים עבר את נקודת החצי, עדיין לא התייחסתי באופן אישי לסרטי התחרות הישראלית העלילתית, שמיוצגת באתר על ידי ההמלצה של אורון על "קריוקי" (מפסטיבל טרייבקה), אליה אני מצטרף. האמת שיש עוד סרטים מעניינים בתחרות השנה והם יזכו לדיון כאן בקרוב, אך בפוסט זה אני מפנה את תשומת הלב לעוד כמה סרטים מן התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל. תחילה סרטים… להמשך קריאה
25 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ממשיך כל השבוע (וקצת מעבר לו). אני וגם אור סיגולי כבר צוברים סרטים לדיווחים הבאים/התייחסות עתידית. בינתיים, הדיווח השני שלי (זה הראשון) כולל שני סרטים צרפתיים שונים מאוד זה מזה, סרט על חמור וסרט בלשי. את כולם אהבתי מסיבות שונות וכולם לא בהכרח מתאימים לכל הצופים, אבל יש בהם מגע של במאים עם תפיסה קולנועית מגובשת. התמונה בראש… להמשך קריאה
24 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,… להמשך קריאה
22 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
הסרט "מאסטר שף צ'נג" (Master Cheng באנגלית, Mestari Cheng בפינית), מגיע ארצה כמעט שלוש שנים אחרי שיצא לאקרנים בפינלנד, בה נוצר. עיכוב שנובע מכמה סיבות כולל קורונה, אבל זה לא באמת משנה. הסרט הזה מרגיש שהוא מ-1996 כפי שהוא מ-2019, וסביר להניח שניתן יהיה לעשות אותו גם ב-2030 עם שינויים טכנולוגיים מסוימים. זה גם סרט שמרגיש מוכר במהלך הצפייה משום… להמשך קריאה
16 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
לפעמים דומה כי בשנים האחרונות, הקולנוע הישראלי שב והתפצל לשני קצוות בשאיפות שלו: מצד אחד, יש את הקולנוע שמכוון לאהדה ביקורותית, פסטיבלים בחו"ל, פרסי אופיר, וכתוצאה מכך אולי גם כמות יפה של קהל שוחרי אמנות שיובילו להצלחה קופתית מסוימת בארץ. מנגד, יש את הקולנוע המסחרי שדומה כי הוא מכוון בעיקר לבני נוער. אני כותב זאת משום שהקולנוע הישראלי המסחרי לרוב… להמשך קריאה
ראשית, הבהרה: סקירה זו עוסקת, די באיחור, בסרטו של דן טרכטנברג שנקרא "הטרף" (Prey), הזמין בישראל דרך שירות הסטרימינג דיסני+. נא לא להתבלבל במשחק המוזר שמפיצי הסרטים בישראל משחקים, בו סרטו של בלתזאר קורמאקור שמוקרן בבתי הקולנוע קיבל את השם העברי "טרף", שהוא בשום צורה לא תרגום לכותרת המקורית ״Beast״ ועלול להיתפס כניצול הזדמנות סביב הסרט בעל השם הדומה ויחסי… להמשך קריאה
המחווה לבמאית ולשחקנית אידה לופינו בסינמטקים החלה זמן קצר אחרי תום פסטיבל ירושלים (ובמהלך הישורת האחרונה של ההצבעה לפרס אופיר), כך שלקח לי פרק זמן מסוים להתחיל לכתוב על סרטיה ולהמליץ על צפייה בהם, בדגש על אלו אותם ביימה. לופינו גם הופיעה כשחקנית בכמות גדולה של סרטים, וחלקם מוצגים במחווה, כאשר לרוב שאפה לגלם דמויות מורכבות. לכן סירבה לתפקידים רבים… להמשך קריאה
בפוסט "מתכוננים לקיץ" המסורתי שלנו, אורון בחר ב"רכבת הקליע" (Bullet Train) לסרט שהוא הכי מצפה לו מבין סרטי הקיץ השנה, והאמת היא שגם אני שקלתי לבחור בו. לא מתוך סקרנות ספציפית עקב יוצרי הסרט או העלילה, אלא בזכות ההבטחה להיות סרט קיץ טיפוסי מבחינת סוג הבידור שהוא מציע ומבלי להיות קשור לזיכיון מוכר. כלומר, הסרט מבוסס על ספר יפני מצליח,… להמשך קריאה
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
אתמול (חמישי) נאלצתי לעזוב את פסטיבל הקולנוע בירושלים, קצת לפני טקס חלוקת הפרסים שהתקיים בערב. יחד עם זאת, הפסטיבל יימשך עד יום ראשון והסיקור של סריטה טרם הסתיים. אור עדיין נמצא בירושלים ויוסיף לדווח, כולל פוסט מיוחד על הזוכים בהמשך. גם אני צברתי מספיק סרטים לדיווח עמוס נוסף פרט לדיווח הזה, כולל התייחסות לכמה מן הסרטים שזכו אתמול בפרסים. בפוסט… להמשך קריאה
בעוד פסטיבל ירושלים עבר את נקודת החצי, עדיין לא התייחסתי באופן אישי לסרטי התחרות הישראלית העלילתית, שמיוצגת באתר על ידי ההמלצה של אורון על "קריוקי" (מפסטיבל טרייבקה), אליה אני מצטרף. האמת שיש עוד סרטים מעניינים בתחרות השנה והם יזכו לדיון כאן בקרוב, אך בפוסט זה אני מפנה את תשומת הלב לעוד כמה סרטים מן התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל. תחילה סרטים… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים ממשיך כל השבוע (וקצת מעבר לו). אני וגם אור סיגולי כבר צוברים סרטים לדיווחים הבאים/התייחסות עתידית. בינתיים, הדיווח השני שלי (זה הראשון) כולל שני סרטים צרפתיים שונים מאוד זה מזה, סרט על חמור וסרט בלשי. את כולם אהבתי מסיבות שונות וכולם לא בהכרח מתאימים לכל הצופים, אבל יש בהם מגע של במאים עם תפיסה קולנועית מגובשת. התמונה בראש… להמשך קריאה
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,… להמשך קריאה
הסרט "מאסטר שף צ'נג" (Master Cheng באנגלית, Mestari Cheng בפינית), מגיע ארצה כמעט שלוש שנים אחרי שיצא לאקרנים בפינלנד, בה נוצר. עיכוב שנובע מכמה סיבות כולל קורונה, אבל זה לא באמת משנה. הסרט הזה מרגיש שהוא מ-1996 כפי שהוא מ-2019, וסביר להניח שניתן יהיה לעשות אותו גם ב-2030 עם שינויים טכנולוגיים מסוימים. זה גם סרט שמרגיש מוכר במהלך הצפייה משום… להמשך קריאה
לפעמים דומה כי בשנים האחרונות, הקולנוע הישראלי שב והתפצל לשני קצוות בשאיפות שלו: מצד אחד, יש את הקולנוע שמכוון לאהדה ביקורותית, פסטיבלים בחו"ל, פרסי אופיר, וכתוצאה מכך אולי גם כמות יפה של קהל שוחרי אמנות שיובילו להצלחה קופתית מסוימת בארץ. מנגד, יש את הקולנוע המסחרי שדומה כי הוא מכוון בעיקר לבני נוער. אני כותב זאת משום שהקולנוע הישראלי המסחרי לרוב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות