5 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
חלק נכבד מן הדיון בסרטו של מוחמד ראסולוף "אין רשע בעולם" (There Is No Evil) נוגע ליחס של הסרט למצב הפוליטי באיראן. הדבר טבעי הן בשל אופיו של הסרט והן בשל סיפורו של הבמאי, שצילם אותו בסתר ובלי אישור מן המשטר. בעקבות זכיית הסרט בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2020 נידון היוצר למאסר בפועל על עשיית סרטים, בפעם השנייה בחייו.… להמשך קריאה
1 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
-1- במהלך חודש מרץ תיערך בסינמטקים השונים מחווה לבמאי הקולנוע האיראני עבאס קיארוסטמי. עבור רבים, כולל כותב שורות אלו, לא צריך יותר מן המילים הספורות הללו, שכן די בשמו של הבמאי על מנת לעורר רגשות עזים, בלי צורך להסביר. מבלי לרשום את המובן מאליו: מדובר באחד מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים ובכל הקשר. ייתכן גם שכל המוסיף גורע במקרה שלו,… להמשך קריאה
29 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
22 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
כל ניסיון להגדיר סוגים מסוימים של סרטים כנבדלים מאחרים, נידון לחוסר דיוק או כישלון. לא פעם אני מנתח בראשי סרט, או אף כותב עליו כאן, כמונע על ידי דמויות ולא על ידי עלילה. אולם בצפייה בסרטו החדש של אהרון קשלס, "דרומית לגן עדן" (South of Heaven), הגעתי למסקנה כי הסרט הזה מונע על ידי כוח אחר: כנות רגשית. כלומר, בהחלט… להמשך קריאה
20 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
17 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הגדרות הן עניין חמקמק בימינו. "הבית" (The House) מוגדר ב-IMDB כסדרה בת שלושה פרקים. לעומת זאת בשאר המקומות, כולל בנטפליקס בה ניתן לצפות בפרויקט, הוא מוגדר בתור סרט. זה גם אומר שבצפייה בנטפליקס הוא מתנגן ברצף של קצת יותר משעה וחצי, בלי אפשרות לקפוץ בין הפרקים השונים, אף כי יש הפרדה ביניהם. מצד שני, בנטפליקס תגיות הז'אנר של הסרט הם… להמשך קריאה
15 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
בניגוד לכותבים אחרים באתר, אני לא תמיד מתמיד בפרויקטים שאני מתחיל. למשל, סדרת הפוסטים "כישלונות נהדרים" כללה שלושה פוסטים בלבד, אי שם בשנת 2017 (ועוד אחד שהוא בעצם מסדרה אחרת, ב-2020). כעת אני מחזיר את הפרויקט, כנראה באופן חד פעמי, על מנת לדון בסרט נוסף שבחודש האחרון הרגשתי צורך לדון בו בזירה רחבה. מדובר בסרטה של לינה ורטמולר "לילה מלא… להמשך קריאה
13 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לא תמיד יוצא לנו לכתוב על סרט החודש של קולנוע דוקאביב ולרוב חבל על כך. מדי חודש, הפסטיבל מקרין סרט תיעודי בולט במשך סופי השבוע בסינמטקים, ובנוסף הסרט זמין לצפייה אונליין דרך אתר הפסטיבל. לא מעט מן הסרטים התיעודים הבולטים של השנים האחרונות הוקרנו במסגרת זו, כאשר לא פעם זו הייתה ההקרנה הרשמית היחידה שלהם בארץ. הסרט של חודש ינואר הוא… להמשך קריאה
9 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפרוייקטים הוליוודיים לפעמים לוקח זמן להתגבש. לא מעט סרטים מחליפים לא מעט כותבים, במאים וכוכבים, בטרם הם זוכים להיות מופקים. זהו גם המקרה של הסרט "קלון" (The Unforgivable במקור, אבל טוב עשה מי שבחר את השם העברי המונע בלבול עם סרטו קלינט איסטווד). הסרט מבוסס על המיני-סדרה הבריטית ״Unforgiven״ (שוב, אין קשר לאיסטווד) שיצרה סאלי ויינרייט בשנת 2009. העבודה על… להמשך קריאה
4 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפעמים יש יתרונות בתרגומים יצירתיים לשמות הסרטים לעברית. בעוד השם הלועזי ״Procession״, כלומר "תהלוכה" בתרגום מילולי (אבל גם מושג נוצרי הקשור להתגלות של רוח הקודש ומילה עם קשר לתהליך), לא מרמז הרבה על אופי הסרט, מתרגמי נטפליקס ישראל החליטו לקרוא לסרט בעברית "מעבדים את הטראומה: התעללות בכנסייה". זה לא השם הכי קליט, אבל הוא בהחלט מסביר על מה הסרט וגם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות