4 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
במבט ראשון, "אוריון והחושך" (Orion and the Dark) נראה כמו סרט ילדים טיפוסי שמופק עבור נטפליקס. שיתוף פעולה עם אולפן אנימציה גדול כמו דרימוורקס כבר לא זר לשירות הסטרימינג, גם לא התבססות על ספר ילדים או קונספט שנראה כמו מושפע מפיקסאר, לפחות ברמה הלא מודעת. אנימציה סבירה ולא מהפכנית עם שילוב עדכני של כמה סגנונות ציור. כמה שמות מוכרים אבל… להמשך קריאה
3 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
בסינמטק ירושלים תיערך לאורך חודש פברואר מחווה לאורסון וולס - מגדולי היוצרים בתולדות הקולנוע לפי תפיסתי, ומי שמצאתי לא מעט הזדמנויות לכתוב עליו בעבר בסריטה. למעשה, הסיבה בגללה חשבתי שוב האם לכתוב טקסט לקראת סרטו החדש היא שכבר סקרתי את פעולו רבות באתר. על "האזרח קיין" כתבתי וגם שוחחתי בפודקאסט עם נחמן אינגבר ופבלו אוטין, ואז כתבי בקצרה על סרטים… להמשך קריאה
26 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעולם מקביל, ייתכן והעלייה לאקרנים של הסרט "שושנה" (Shoshana) הייתה גוררת שיח נרחב בארץ. סרט של במאי בינלאומי ידוע (לפחות לסינפילים) שעלילתו מתרחשת בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, ומבוססת על דמויות אמיתיות וסיפורים שלרבים כאן יש עדיין מטען רגשי כלפיהם. בתפקיד מרכזי אך לא ראשי ניצבת דמות שיש על שמה רחובות ומוסדות בארץ, ומאידך הייתה מאוד שנויה במחלוקת בחייה ובמידה… להמשך קריאה
19 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
מצד אחד, קל להמליץ על "הגול הבא מנצח" (Next Goal Wins) סרטו של טאיקה וואיטיטי שמבוסס על סרט תיעודי באותו בשם שביימו מרק בארט וסטיב ג'יימסון. הסרט מציג סיפור אנושי מחמם לב, משלב בין דרמה לרגעים של הומור הטיפוסי של הבמאי, שאהבת אדם נוכחת בכל פרויקט שלו, דרך נרטיב קלאסי של התגברות על אתגרים למען המטרה ותוך הבנה של הדמויות… להמשך קריאה
16 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
היו הרבה סיבות להוריד ציפיות לפני הצפייה בסרט "רק לא אתה" (Anyone But You). אחת העיקריות שבהן הוא דעת יתר המבקרים הישראלים, כאשר דומה כי כל טקסט שפורסם בעברית נכון לרגע כתיבת השורות אלו קטל את הסרט במידה זו או אחרת. לצד זאת, הציפיות עלו בגלל הרעב לצפייה בקומדיה רומנטית שמיועדת לקהל צעיר (ממני) בבית הקולנוע, דבר שנראה שחלף מן… להמשך קריאה
12 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים של אסטיבליז אורסולה סולוגורן, "20,000 מינים של דבורים" (20,000 Species of Bees) יוצא להקרנות מסחריות בישראל אחרי שזכה לביקורות מחמיאות וגם בפרס השחקנית בפסטיבל ברלין לפני שנה, ומאז ביקר בארץ בפסטיבלי הקולנוע ירושלים, הערבה והגאה. הוא צבר אוהדים בכל הקרנה, בזכות שילוב של אתר התרחשות יפה ודרמה בין-דורית, בדומה לסרטים שפופולריים בארץ, לבין נושא שייתכן שהוא עדיין נפיץ… להמשך קריאה
6 בינואר 2024 מאת עופר ליברגל
פדרו אלמודובר הוא אחד מן הבמאים האירופאים הכי מוכרים בעולם, כזה שהשם שלו הוא מותג. בהרבה מקומות, באופן ספציפי בישראל, די בשמו על מנת להביא חלק מן הקהל לאולמות הקולנוע כדי לצפות בסרט בשפה שאינה אנגלית. המעבר שלו לקולנוע דובר אנגלית הוא אפשרות שריחפה מעליו במשך כמה עשורים ובשנים האחרונות הוא עושה זאת בהדרגה, דרך סרטים קצרים בני חצי שעה.… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
לסכם את שנת 2023 בקולנוע? מרגיש מוזר, בעייתי. המציאות בארצנו נראית קשה מדי על מנת לעסוק באמנות, בטח שבתעשית הבידור. גם כאשר שבתי למצב של צפייה בסרט ביום או יותר, הלב שלי לא ממש היה שם בשלושת החודשים האחרונים. אבל הדבר הכי קשה במלחמה מתמשכת, זו היכולת להתרגל. להתרגל לצפות בסרטים בצל הידיעות הקשות. להתרגל לעקוב גם אחר המרוץ לאוסקר.… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
סרטו הארוך הראשון של הבמאי האיטלקי ג'אקומו אברוצזה, "דיסקו בוי" (Disco Boy), הוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל ירושלים, אחרי בכורה עולמית בפסטיבל ברלין. כעת הוא יוצא להקרנות מסחריות והאמת שטבעי יותר למצוא סרטים מסוגו במסגרת ההקרנות הראשונה. לא שהוא מאתגר במיוחד לצפייה, אבל הוא כן מאתגר להגדרה. אף כי הוא נוגע בהרבה (מאוד) נושאים פוליטיים, דומני כי האווירה היא החלק המרכזי… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2023 מאת עופר ליברגל
באופן שמרגיש מעט סותר למציאות בארץ, הימים האחרונים של השנה יהיו עמוסים בפסטיבלים בסינמטק תל אביב, עם שני פסטיבלים שיתקימו במקביל. על ההיצע של פסטיבל סולידריות לקולנוע בנושא זכויות אדם אולי נכתוב בהמשך או במהלך הפסטיבל עצמו, כאשר בפוסט זה נפרט על הפסטיבל לקולנוע גאה שהיה אמור להתקיים באוקטובר ונדחה. פסטיבל ותיק (מהדורה 18) עם תכניה גדולה יותר שדומה כי… להמשך קריאה
במבט ראשון, "אוריון והחושך" (Orion and the Dark) נראה כמו סרט ילדים טיפוסי שמופק עבור נטפליקס. שיתוף פעולה עם אולפן אנימציה גדול כמו דרימוורקס כבר לא זר לשירות הסטרימינג, גם לא התבססות על ספר ילדים או קונספט שנראה כמו מושפע מפיקסאר, לפחות ברמה הלא מודעת. אנימציה סבירה ולא מהפכנית עם שילוב עדכני של כמה סגנונות ציור. כמה שמות מוכרים אבל… להמשך קריאה
בסינמטק ירושלים תיערך לאורך חודש פברואר מחווה לאורסון וולס - מגדולי היוצרים בתולדות הקולנוע לפי תפיסתי, ומי שמצאתי לא מעט הזדמנויות לכתוב עליו בעבר בסריטה. למעשה, הסיבה בגללה חשבתי שוב האם לכתוב טקסט לקראת סרטו החדש היא שכבר סקרתי את פעולו רבות באתר. על "האזרח קיין" כתבתי וגם שוחחתי בפודקאסט עם נחמן אינגבר ופבלו אוטין, ואז כתבי בקצרה על סרטים… להמשך קריאה
בעולם מקביל, ייתכן והעלייה לאקרנים של הסרט "שושנה" (Shoshana) הייתה גוררת שיח נרחב בארץ. סרט של במאי בינלאומי ידוע (לפחות לסינפילים) שעלילתו מתרחשת בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, ומבוססת על דמויות אמיתיות וסיפורים שלרבים כאן יש עדיין מטען רגשי כלפיהם. בתפקיד מרכזי אך לא ראשי ניצבת דמות שיש על שמה רחובות ומוסדות בארץ, ומאידך הייתה מאוד שנויה במחלוקת בחייה ובמידה… להמשך קריאה
מצד אחד, קל להמליץ על "הגול הבא מנצח" (Next Goal Wins) סרטו של טאיקה וואיטיטי שמבוסס על סרט תיעודי באותו בשם שביימו מרק בארט וסטיב ג'יימסון. הסרט מציג סיפור אנושי מחמם לב, משלב בין דרמה לרגעים של הומור הטיפוסי של הבמאי, שאהבת אדם נוכחת בכל פרויקט שלו, דרך נרטיב קלאסי של התגברות על אתגרים למען המטרה ותוך הבנה של הדמויות… להמשך קריאה
היו הרבה סיבות להוריד ציפיות לפני הצפייה בסרט "רק לא אתה" (Anyone But You). אחת העיקריות שבהן הוא דעת יתר המבקרים הישראלים, כאשר דומה כי כל טקסט שפורסם בעברית נכון לרגע כתיבת השורות אלו קטל את הסרט במידה זו או אחרת. לצד זאת, הציפיות עלו בגלל הרעב לצפייה בקומדיה רומנטית שמיועדת לקהל צעיר (ממני) בבית הקולנוע, דבר שנראה שחלף מן… להמשך קריאה
סרט הביכורים של אסטיבליז אורסולה סולוגורן, "20,000 מינים של דבורים" (20,000 Species of Bees) יוצא להקרנות מסחריות בישראל אחרי שזכה לביקורות מחמיאות וגם בפרס השחקנית בפסטיבל ברלין לפני שנה, ומאז ביקר בארץ בפסטיבלי הקולנוע ירושלים, הערבה והגאה. הוא צבר אוהדים בכל הקרנה, בזכות שילוב של אתר התרחשות יפה ודרמה בין-דורית, בדומה לסרטים שפופולריים בארץ, לבין נושא שייתכן שהוא עדיין נפיץ… להמשך קריאה
פדרו אלמודובר הוא אחד מן הבמאים האירופאים הכי מוכרים בעולם, כזה שהשם שלו הוא מותג. בהרבה מקומות, באופן ספציפי בישראל, די בשמו על מנת להביא חלק מן הקהל לאולמות הקולנוע כדי לצפות בסרט בשפה שאינה אנגלית. המעבר שלו לקולנוע דובר אנגלית הוא אפשרות שריחפה מעליו במשך כמה עשורים ובשנים האחרונות הוא עושה זאת בהדרגה, דרך סרטים קצרים בני חצי שעה.… להמשך קריאה
לסכם את שנת 2023 בקולנוע? מרגיש מוזר, בעייתי. המציאות בארצנו נראית קשה מדי על מנת לעסוק באמנות, בטח שבתעשית הבידור. גם כאשר שבתי למצב של צפייה בסרט ביום או יותר, הלב שלי לא ממש היה שם בשלושת החודשים האחרונים. אבל הדבר הכי קשה במלחמה מתמשכת, זו היכולת להתרגל. להתרגל לצפות בסרטים בצל הידיעות הקשות. להתרגל לעקוב גם אחר המרוץ לאוסקר.… להמשך קריאה
סרטו הארוך הראשון של הבמאי האיטלקי ג'אקומו אברוצזה, "דיסקו בוי" (Disco Boy), הוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל ירושלים, אחרי בכורה עולמית בפסטיבל ברלין. כעת הוא יוצא להקרנות מסחריות והאמת שטבעי יותר למצוא סרטים מסוגו במסגרת ההקרנות הראשונה. לא שהוא מאתגר במיוחד לצפייה, אבל הוא כן מאתגר להגדרה. אף כי הוא נוגע בהרבה (מאוד) נושאים פוליטיים, דומני כי האווירה היא החלק המרכזי… להמשך קריאה
באופן שמרגיש מעט סותר למציאות בארץ, הימים האחרונים של השנה יהיו עמוסים בפסטיבלים בסינמטק תל אביב, עם שני פסטיבלים שיתקימו במקביל. על ההיצע של פסטיבל סולידריות לקולנוע בנושא זכויות אדם אולי נכתוב בהמשך או במהלך הפסטיבל עצמו, כאשר בפוסט זה נפרט על הפסטיבל לקולנוע גאה שהיה אמור להתקיים באוקטובר ונדחה. פסטיבל ותיק (מהדורה 18) עם תכניה גדולה יותר שדומה כי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות