סרטים חדשים: ״תמונות יפואיות״, ״החובבן״, ״יחידת העילית״, ״בוב טרבינו עשה לך לייק״, ״דייט קטלני״, ״שלוש חברות״, ״כחול שקנאי״, ״טיטינה״, ״צ'יקן מאסטר״, ״אופססס הממלכה השתגעה״, ״חבורת המערב הפרוע״

עוד רגע פסח בא, לא בטוח בקשר לאביב (מזג האוויר התקרר משום מה) ובטוח לגמרי בקשר להיעדר החירות עבור לא מעט אנשים. אז שמחה רבה אין, אבל סרטים רבים בהחלט יש. ואפילו לא כללתי את ״הנביא: סיפורו של אלכסנדר פושקין״ (Пророк. История Александра Пушкина / Pushkin) שכל הפרסומים והמידע עליו ברוסית, אז אני מניח שהקהל שלו ימצא אותו ואוציא אותו מן הכלל, יש מספיק כאמור. וזה עוד בלי פסטיבל אפוס שייפתח בשבוע הבא, המלצות של עופר יפורסמו אצלנו בקרוב מאוד, ועל רקע הכרזת הסרטים המשתתפים בפסטיבל קאן 2025, שייערך במאי. אצלנו אפשר היה לקרוא השבוע על צמד סרטים חדשים בחסות עופר, ועל חמישה ותיקים הודות לפרויקט של אור. על סרטי הסופש הנוכחי נכתוב כמה שיותר מהר וכמה שנצליח, גם אנחנו מתכננים לנוח מעט בחופשת החג.

תמונות יפואיות – הג׳מעה חוזרת! כך מבטיח מסע השיווק של הסרט, אבל לטובת מי שנולד במה הנוכחית שווה להסביר רגע במה מדובר. באמצע שנות התשעים שודרה בערוץ 3 בכבלים סדרה בשם זה, שיצרו אריק לובצקי ומתי הררי על פי סדרת ספרים מהעשור שקדם לה. בחלוף 30 שנה המותג חוזר למסכים בצורת סרט קולנוע של היוצרים הללו, המורכב למעשה מחמישה פרקים. כל אחד מהם מבטיח להיות סיפור פואנטה כנהוג בסדרה, עם הומור עממי ולעתים גם עלילות פשע. הג׳מעה של יפו, שהיום היו קוראים לה פשוט פרלמנט, מורכבת מדמויות בעלות שמות כמו סלומון הגדול, יקוב הילד, חזוקה, שמשון הצוחק וחצ'ורה הזקנה, מה שהיה קרוי פעם טיפוסים ססגוניים. בהשתתפות: אורי גבריאל, מוטי בן ישי, ישראל אטיאס, יגאל עדיקא, אוראל צברי, שלומי קוריאט, ג'וליה מסלאווי, גבי דן, עודד מנסטר, אסתי זקהיים, צ'ינו אלמיזרק, ליאת אקטע, אלמוג רוזנו, דקל וקנין, נמרוד הוכנברג, ליילה מלקוס, אלי גלפרין, דודו באוכנר, אייל כהן.

יחידת העילית (Warfare) – שנה אחרי ״הקרב על אמריקה״ חוזר הבמאי אלכס גרלנד עם סרט חדש, שאינו קשור עלילתית אבל מאחורי הקלעים לגמרי כן. מי שייעץ לגרלנד בסצנות הקרב המרובות בסרט הבדיוני הקודם, חתום יחד איתו כבמאי ותסריטאי שותף בסרט הנוכחי. זהו ריי מנדוזה, המספק ייעוץ צבאי לסרטי וסדרות מלחמה מעל לעשור, שסיפר לגרלנד על קרב אחד מזעזע במיוחד בו השתתף, בין חיילים אמריקאים לכוחות עיראקיים. גרלנד החליט ליצור סרט יחד עם מנדוזה על הקרב המסוים הזה, באופן הכי ריאליסטי וכתיאור יבש. אפילו יותר מ״בלאק הוק דאון״ למשל. בתחילה אנחנו פוגשים את החיילים הנפרשים בשכונת מגורים ומצויים במארב מתמשך, אך הם הופכים לניצודים וזקוקים לפינוי שמתקשה להגיע. זו העלילה כולה והשהות הממושכת עם הלוחמים באמצע שטח בנוי מוקף כוחות אויב הוא מטלטל מאוד לצפייה, אומר בעדינות. בין הפרצופים המוכרים יחסית אפשר למנות את וויל פולטר, קוסמו ג׳רביס וג׳וזף קווין, כולם מגלמים לוחמים אמיתיים שהשתתפו בקרב האחד הזה במציאות.

החובבן (The Amateur) – בחזרה לבדיון, ראמי מאליק שב לגלם האקר אבל לא לטובת ״מר רובוט״ אלא לסרט קולנוע לא קשור, ככל הנראה. הפעם הוא מפענח קוד בשירות ה-CIA שפונה נגד מעסיקיו, לאחר שאשתו נהרגת והם מסרבים לקחת אחריות. מכיוון שגיבורנו מאמין שהמודיעין האמריקאי קשור לעניין, הוא חש שאין לו ברירה אלא לצאת נגדם ולהשתמש בכישוריו. וכנראה שעוד כמה כישורים, על פי הטריילר זה לא סרט שמתרחש מול מסך מחשב בלבד. בקאסט התומך אפשר למצוא את לורנס פישבורן, רייצ׳ל ברוסנהן וג׳ון ברנתל. הבמאי הוא ג׳יימס יוז (״נפש אחת״) ואת התסריט כתבו קן נולאן (רק אמרתי ״בלאק הוק דאון״) וגארי ספינלי (״תוצרת אמריקה״), על פי ספר מאת רוברט ליטל.

החובבן

בוב טרבינו עשה לך לייק (Bob Trevino Likes It) – נמשיך באמריקאית, אבל הפעם סרט עצמאי ומקסים למדי שזכה ב-SXSW לפני שנה שלמה. ברבי פריירה, עדיין הליהוק הכי חסר בסרט ״ברבי״ בעיניי, מגלמת אישה צעירה שאבא שלה (פרנץ׳ סטיוארט) נפרד ממנה. מה זאת אומרת? נמאס לו ממנה סופית, אחרי שגידל אותה לבדו מאז שהיא בת ארבע וב-20 השנים האחרונות, אחרי שהיא מחריבה לו עוד דייט. מדובר באדם נוראי, מרוכז בעצמו וגם קמצן כרוני, אז זה לא מפתיע או מופרך בעולם של הסרט. הגיבורה מנסה ליצור איתו קשר ואפילו פונה אליו בפייסבוק, אלא שזה לא הפרופיל שלו – אדם אחר באותו השם משיב לה. מגלם אותו ג׳ון לגוויזמו והוא ההיפך הגמור מהאב הביולוגי, כלומר האיש הכי מתוק שנולד. קשר הידידות בין זרים באינטרנט נהפך למעין אבהות חלופית, שמבוססת על מקרה שקרה לבמאית-תסריטאית טרייסי ליימון, יוצרת הקומדיה המדמיעה.

דייט קטלני (Drop) – כמה מוזר לשמוע על הסרט הזה רק בהכנה לפוסט הזה, ואז להיזכר שדווקא שמעתי עליו לפני חודש בדיוק בפסטיבל SXSW האחרון (לא זה שהוזכר לעיל מלפני שנה). מדובר במותחן האימה החדש של במאי ״מז״ל טוב״, כריסטופר לנדון, עם קונספט כמובן. אם יחידנית (מייגן פאהי) יוצאת לדייט ומשאירה את בנה בבית. היא מקבלת דרופ מסתורי לטלפון שלה, המסביר לה כי היא במצב סטייל ״המסור״: חוטף מאיים על הילד שלה, וכנראה אחד אחר נמצא במסעדה איתה, עוקב אחרי כל תנועה שלה. הרי שליחת קובץ מטלפון לטלפון מחייבת קירבה פיזית בין המכשירים, אבל נראה שהאנשים ששולטים כרגע בחייה מחוברים גם למצלמות אבטחה. הם משאירים לה הוראה ברורה לביצוע, מבטיחים להסיר את הסכנה מחיי בנה אם תהרוג את הדייט שלה (ברנדון סקלנר). כאן יש כפל משמעות בשם הלועזי משום שמדובר בטיפת רעל שהם מספקים לה כדי שתשקה אותו ואיש מלבדה לא יידע על האירוע. תסריט מאת כריס רואץ׳ (״מת או חובה״) וג׳יליאן ג׳ייקובס, לא השחקנית אלא שותפתו לכתיבה (באנגלית יש הבדל באיות).

שלוש חברות (Trois amies / Three Friends) – יש גם קומדיה צרפתית השבוע, אז אפשר להירגע. או שמא דרמה רומנטית עם נגיעות קומיות, תלוי לאיזה תקציר להאמין. את הדמויות מן הכותרת מגלמות אינדיה הייר, קמי קוטן ושרה פורסטייה, בסרטו של עמנואל מורה (״סיפור(י) אהבה״), שהחל את דרכו בפסטיבל ונציה 2024. אחת החברות נפרדת מבן זוגה לאחר שאהבתם דעכה, אחרת מנסה לעודד אותה שגם בזוגיות שלה לא הכל כפי שהיה אבל הם עדיין יחד ואוהבים. מה שהשנייה לא יודעת הוא שאותו בן זוג מנהל רומן עם חברתן השלישית. בינתיים, בן הזוג הפרוד של החברה הראשונה נעלם, מה שמסבך את כל השלוש בכמה דרכים ומאלץ אותן להתמודד עם הבחירות שלהן.

כחול שקנאי (Pelikan Blue) – נעבור לאנימציה ומכיוון שיש המון ממנה אני מרגיש צורך לחצוץ בין הסרטים שהם רק או בעיקר לילדים, לבין הסרט הזה שנראה שונה. קודם כל משום שמדובר בדוקו-אנימציה, שנית כי הוא תוצרת הונגריה והיה בפסטיבל לרוב בשנתיים האחרונות. הבמאי הוא לאסלו צ'אקי (מקווה שהתעתיק נכון) והסרט שלו שב אל הונגריה של 1990. זו הייתה תקופת מעבר בהיסטוריה של המדינה, שפינתה את הקומוניזם לטובת דמוקרטיה צעירה, מה שמצד אחד הוביל לרצון של צעירים לטייל באירופה ומצד אחר יצר אינפלציה ואבטלה שלא אפשרו זאת. הפתרון של שלושת גיבורי הסיפור הוא לזייף כרטיסי רכבת שייאפשרו להם לראות את המערב ולחוות את העולם החיצון.

כחול שקנאי

טיטינה – הכלבה הראשונה בקוטב (Titina) – גם הסרט הנורווגי-בלגי הזה הוא יקיר פסטיבלים, מזה כשלוש שנים, כולל פסטיבל חיפה האחרון. כפי שמרמזת בעדינות הכותרת העברית, טיטינה היא הכלבה הראשונה בקוטב הצפוני, מעצם זה שהצטרפה למשלחת הראשונה אל ״גג הגלובוס״. היא עשתה זאת עם הבעלים שלה, מהנדס איטלקי שמקבל הזמנה מחוקר ארצות נורווגי לבנות עבורו ספינת אוויר שתטוס אל היעד הנכסף. המהנדס וכלבתו מצטרפים אל הצוות ואם יש לכם זכרונות מ״למעלה״ של פיקסאר זה לא במקרה. אולם, סרטו של קייסה נס בחר בסגנון הנפשה אחר לגמרי, דו-מימד בהשראת הארט-נובו של התקופה המתוארת.

חבורת המערב הפרוע (Buffalo Kids) – סרט אנימציה תוצרת ספרד/קטלוניה הפעם (בבקשה אל תכניסו אותי לפוליטיקה הזו), שכמובן מדובב לעברית כמו היתר במדור. לא בטוח שתנחשו זאת מהעלילה, העוקבת אחר מסעם של שני יתומים אירים ברחבי ארה״ב. מדובר בילדים, אח ואחות, שמפליגים אל ניו יורק בתקווה למצוא בית אצל דוד שלהם. אבל הדוד לא מגיע לאסוף אותם, הוא בקליפורניה המצויה בצד השני של המדינה העצומה. השניים מחליטים לעשות את הדרך ברכבת, בתקופת המערב הפרוע של ארצות הברית כפי שניתן להבין משם הסרט. בדרך הם פוגשים קאובויים ואינדיאנים כמו במערבון, והטריילר מבטיח גם שוד רכבת ואקשן במכרות למיניהם. הבמאי הוא חואן ז'סוס גרסיה גלוצ'ה (״מומיות״) ואליו מצטרף בבימוי מפיק סרטו הקודם, פדרו סוליס גרסיה.

צ'יקן מאסטר (Out of the Nest) – נעבור לחטא הגדול ביותר בתרגום למדור זה, ויש תחרות כפי שניתן לקרוא לעיל. ״מחוץ לקן״ נשמע כמו סרט אנימציה חמוד על חיות מדברות שקשור איכשהו לגוזלים. ״צ׳יקן מאסטר״, לעומת זאת, סתם עושה אותי רעב. בהתחשב בכך שמדובר בהפקה סינית-תאילנדית, האפשרויות לטעמים מרקיעות שחקים, וסליחה עם הטבעונים והטבעוניות. על מה הסרט באמת? עז שהוא נער שליחויות החולם להיות מעצב שיער (אני מקווה שבהשראת זוהאן), המקבל משימה להעביר שבע ביצים בזמן הכתרת קיסרות חדשה לממלכה בה הוא חי. אך אויה, מתוך הביצים בוקעים אפרוחים צבעוניים (בתקציר כתוב ״צ׳יקים״ ואותי זה בילבל יותר מאשר הכעיס) והם למעשה היורשים של כס המלכות. אפשר לשאול את ארתורו איי הרננדז ושלושת הבמאים השותפים שלו האם זו עלילה של סרט לפי דעתם.

אופססס הממלכה השתגעה (Rebellious) – אם הסרטים הקודמים לא אקזוטיים מספיק במוצאם, מה תגידו על הפקת אנימציה שהיא שיתוף פעולה בין בריטניה וקפריסין. הבמאי הוא דווקא רוסי, אלכס ציצילין, שידוע בעיקר מסרטי ״לא לשבור את הקרח״, או בשמם האמיתי ״מלכת השלג והנסיכה״ למשל. אבל השם בעברית? מאזכר את סדרת ״אופססס!״ ללא סימן הקריאה, בעוד העלילה נראית כמו משהו לגמרי. אני מניח שזה כמו לקרוא לסרט ״דייט קטלני״ כי אין זכויות מיתוג למילים האלה, אבל אם העילגות שהיא ״אופססס״ השתכפלה לסרטים שמחוץ לסדרה אני אתחרפן סופית. העלילה שכן מתקיימת בסרט מספרת על נסיכה מרדנית ועקשנית שנחטפת בידי כוחות מרושעים, וזוממת לברוח לפני שאהובה המלומד יספיק להבין איך להציל אותה. אולי זה פמיניסטי, אני באמת לא בטוח בשום דבר יותר.