סרטים חדשים: ״החדר הסמוך״, ״סוניק הסרט 3״, ״מכתבי אהבה מהריביירה״, ״9 קליעים״, ״200% זאב״

מדור אחרון לשנת המס הנוכחית לרוב מביא איתו איחולי חג שמח, למי ששמח לו או לה. בין אם זה חנוכה, המולד, או כל אירוע אחר שמתקיים, במקרה שלנו סיכומי השנה של סריטה שהחלו עם פוסט משותף ראשון ואחד אישי. במקרה של סינמטק תל אביב, זה יכול להיות הפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים וילדות, שמתחיל היום ויימשך עד היום האחרון של השנה, בו תוכלו לראות בין היתר את ״איפה אנה פרנק״, טרילוגיית ״שר הטבעות״ או את אחד הסרטים שעולים לאקרנים השבוע ויוזכר בהמשך. בחיפה הכוונה לפסטיבל הקולנוע שחוזר בדיוק באותו יום אחרון של השנה, ויימשך אל תוך 2025, מה שיהפוך להיות חג גם עבורנו בזכות דיווחים שיצטרפו לפוסט המקדים של עופר. חג גם לכל זוכות וזוכי פרסי פורום המבקרים ו/או הפורום הדוקומנטרי, ברכות חמות ומזל טוב. אפילו העלייה לאקרנים של גרסת סינג-אלונג ל״מרשעת״, כחודש לאחר שהסרט נהפך לתופעה גם בישראל, יכולה להיחשב חגיגית עבור המעריצות והמעריצים. אבל נו, כולנו יודעים שלא חג שמח עד הסוף, לא בישראל או בעזה. בכל זאת אנחנו כאן, לסכם שנה בקולנוע עם חור בלב אבל כמו שאנחנו יודעים ואוהבים. אבל קודם, נתייחס לבאץ׳ האחרון של סרטים מודל 2024 בבתי הקולנוע.

החדר הסמוך (The Room Next Door) – לסגור את השנה הקולנועית עם זוכה פרס אריה הזהב של פסטיבל ונציה זה סמלי ויפה. לסגור אותה עם סרט חדש של פדרו אלמודובר, הראשון שלו בשפה האנגלית באורך מלא (אחרי שני קצרים) זו כבר יכולה להיות עוד חגיגה בפני עצמה לשוחרי הקולנוע, אלא אם צפו בו כבר בטרום-בכורה בפסטיבל הסרטים ערבה. ג׳וליאן מור וטילדה סווינטון מככבות כשתי מכרות ותיקות, שיש ביניהן חברות אמת אפילו שלא היו בקשר לאחרונה. מור היא סופרת שמתמודדת עם פחד המוות שלה על ידי כתיבה עליו, סווינטון היא צלמת עיתונות/מלחמות לשעבר שחולה במחלה חשוכת מרפא. זמנה קצוב והקשר המתחדש בין הנשים מוביל להצעה להתמודדות אמיתית וכואבת יותר עם הקונספט של מוות. מבין כל אנשי הצוות בעלי השם, חשוב לי להדגיש דווקא את המעצבת האמנותית ענבל ויינברג, הישראלית הפועלת בהוליווד עם הגדולים ביותר, שהפעם התמודדה בגאון עם מרקיז האסתטיקה שהוא אלמודובר. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט ואולי ממחישה קמצוץ מהעיצוב. בלינק מתחילת הפסקה תמצאו את דעתו של עופר על הסרט, עוד לפני שזכה בפרס המרכזי של ונציה. הסרט, לא עופר. אם כי מגיע גם לו, בעיניי.

סוניק הסרט 3 (Sonic the Hedgehog 3) – לכאורה מקומו של הסרט הזה בהמשך הרשימה, למעשה ייתכן והוא הסרט עם התגובות הביקורות הכי אוהדות השבוע (ליתר ביטחון בכל זאת אכתוב אותו שני לאלמודובר+ונציה). זה מפתיע משום ששני הסרטים הקודמים שהביאו למסך את הקיפוד הכחול והמהיר ממשחקי הקונסולה היו מופת של בינוניות חביבה, אבל אם להאמין לרחש יכול להיות שהגיע לפתחנו העיבוד האולטימטיבי למותג מבוסס משחק מחשב. עד שנבדוק בעצמנו אפשר להגיד שאל סוניק (בן שוורץ), טיילס (קולין אושונסי), נאקלס (אידריס אלבה) מצטרף הפעם שאדו (קיאנו ריבס), קיפוד-נבל שרק נראה כמו סוניק אבל מלא בתאוות נקם ומהירות-ברמת-טלפורטציה. יש גם בני אנוש שממשיכים להיראות לי כמו הגורם המיותר בסיפור, כולל ג׳יימס מרסדן שליווה את הזיכיון למן הסרט הראשון, ובעיקר יש פה את ג׳ים קארי בתור ד״ר רובוטניק, הנמסיס של סוניק. וגם בתור פאפא רובוטניק, אם ג׳ים קארי אחד זה לא מספיק. ג׳ף פאולר שב אל כס הבמאי.

קשה להסביר מדוע אבל קל לראות שזה קיאנו ריבס, מתוך ״סוניק 3״ ובאדיבות היח״צ

מכתבי אהבה מהריביירה (Riviera Revenge / N'avoue jamais) – אצרף את השם הצרפתי לסרטו של איוון קלברק, כי רק כך מצאתי אותו בימד״ב (במקומות אחרים השם באנגלית תופס). מדובר בקומדיית יחסים, מאוד מפתיע כשזה בצרפתית אין מה לומר, אבל הפעם על הגיל השלישי. אנדרה דוסלייה מגלם איש צבא לשעבר המגלה, באיחור של 40 שנה ואחרי 50 שנות נישואין, שאשתו האהובה בגדה בו. סבין אזמה מגלמת את האישה, שצוחקת מן העצבים שחוטף הגבר הקשיש שלה, אבל הוא נחוש וטוען שכבודו נפגע ועליו להתעמת עם המאהב – באיחור ניכר. הוא מאתר אותו בריביירה הצרפתית, ניס אם הבנתי נכון, ומגלה שהוא לא רק בכושר (סחתיין על תיירי לרמיט) אלא גם יריב בעייתי מסיבות אחרות.

9 קליעים (Nine Bullets) – נשוב אחורה בזמן אל 2022, שנת יציאת הסרט הזה במקור ובטריטוריות ספורות, כדי לספר על מותחן הפשע הזה שכתבה וביימה ג'יג'י גסטון. לנה הידי מככבת בתור חשפנית לשעבר שמסובכת עם עולם הפשע, תסבוכת שרק עומדת להתהדק. או להתפתל, מה שתסבוכות עושות כשגדל להן הפלונטר. כל זאת משום שהיא לוקחת חסות על ילדון שהוריו נרדפו בידי מתנקשים מקצועיים, שנשלחו בידי האקס שלה, ראש ארגון פשע (סם וורתינגטון). אז עכשיו זה כבר אישי, גם מהצד שלו, בעוד היא מנסה לעשות את הדבר הנכון עבור הילד המתייתם והכלבלב המשפחתי שהוא מצרף למסע הבריחה שלהם. את החבוב הצעיר מגלם דין סקוט וסקז, שיש לו קריירה יותר מפוארת בגיל 16 מאשר לרוב השחקנים האחרים בקאסט (״רובוטריקים: עליית החיות״, ״שכונה על הגובה״, ״את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי״, ״מחנה קיץ לתיאטרון״).

200% זאב (200% Wolf) – נשוב אל עולם הסרטים לילדים/לכל המשפחה, כי חופשת חנוכה מתקרבת, עם סרט המשך שאינו מדויק מבחינה מתמטית. בסרט הקודם מגלה ילדון שהוא איש-זאב, אבל נהפך למשהו שיותר לפודל ורוד-לבן ובלתי מאיים. בסרט הנוכחי הוא מנסה להתגבר על הלעג שמוטח בפניו בידי הזאבים האחרים ורוצה להיתפס ברצינות על ידי הלהקה, ולשם כך הוא מזמן את רוח הירח. מדובר ביצור זרחני שקצת מזכיר את הכוכב ב״המשאלה״ הכושל והנשכח של דיסני, שאכן מגשים את משאלתו של הגיבור הזאבי מעט יותר אחרי הטרנספורמציה. כמובן שזימונה של הרוח השובבה משבש סדרי עולם נוספים, אחרת לא היה סרט, וכעת צריך למצוא דרך להשיבה הביתה אל הירח. אלכס סטדרמן שב לביים ולהנפיש את ההפקה האוסטרלית הזו (קופרודוקציה עם מדינות רבות), שתוקרן בישראל בדיבוב לעברית בלבד.

סאטרדיי נייט (Saturday Night) – נסיים עם סרט שאפשר יהיה לראות בפסטיבל חיפה, בבכורה ארצית, אבל במקביל מצטרף ממש היום אל ספריות ההשכרה של יס, הוט וסלקום גם. ניסחתי כך כי בניגוד לספריות ההשאלה, הוא בתשלום נוסף ולצפייה ביתית לתקופת השכרה מוגבלת זמן, ואם כבר לשלם אני הייתי שוקל צפייה בפסטיבל ולא בבית, אבל אינני אובייקטיבי. מדובר בסרטו של ג׳ייסון רייטמן השב אל אמצע שנות השבעים ואל ליל הבכורה של התוכנית הקומית המיתולוגית (בעיקר לאמריקאים) ״סאטרדיי נייט לייב״. זו שצמחו ממנה אינספור כוכבים, המגולמים בסרט בידי כוכבים צעירים יותר, ככה שמשחק ״מאיפה הוא מוכר לי״ כפול ומכופל. לא אנסה אפילו למנות את כמויות הסלבריטאים ו/או הדמויות שהם מגלמים ואת דעתו של עופר תוכלו לקרוא בפוסט ההמלצות, הסרט הוא אחד הראשון בלינק שבתחילת הפסקה הזו. נתראה בחיפה.