אימת החודש – דצמבר 2023: סיכום שנה

במהדורה הקודמת של אימת החודש, זו של נובמבר, העליתי את השאלה האם 2023 הייתה שנה רעה לקולנוע האימה, בזמן שבאופן כללי אנחנו בסיומה של אחת משנות הקולנוע המצטיינות ביותר של התקופה האחרונה. לא נתתי תשובה מוחלטת, כי חיכיתי לסיכום השנה כדי שאוכל לדעת בוודאות מה עמדתי לגבי האימה של 2023. כשיהיו מולי באופן מסודר כל הסרטים, המאפיינים, ההצלחות והמעידות של השנה. ועכשיו, כשהדברים מאורגנים ומפורטים, אני יכול לומר בביטחון: זו לא שנה רעה. זו שנה גרועה מאוד. המאכזבת ביותר מאז 2019.
זה לא שאין סרטים טובים השנה, כמובן שהיו, אבל לא רק שהם מועטים יחסית, אני לא מצליח לראות יותר משניים מהם – במקרה הטוב – ממשיכים להדהד בזיכרון הקולקטיבי בעתיד הנראה לעין. אבל יכול להיות שזו הכרזה נמהרת מדי. בכל מקרה, סיכום השנה הזה הוא גם אפשרות לתת לכם להחליט בעצמכם האם זו הייתה שנה טובה או פחות, ולחלוטין אפשר, ואף כדאי, לחלוק עלי.

לפחות מבחינתי, העדות הכי מרכזית לכך שזו הייתה שנה חלשה היא שעל אף שראיתי את אותה כמות כללית של סרטים כמו בשנים עברו, מניין סרטי האימה בהם צפיתי נחת פלאים. וזה לא בגלל שלא נעשו כאלו, פשוט שכנראה חלק משמעותי מהם לא עניינו אותי מספיק כדי לנסות ולדגום אותם, והשאר לא הסעירו באופן מיוחד.
לפי הספירה שלי, צפיתי בכ-50 סרטי אימה השנה, משהו כמו 13% מסך כל הסרטים שראיתי. זה לא מאפיין את יומן הצפייה שלי בדרך כלל. ועדיין, סיכום האימה הזה הוא בהחלט מקיף, אם יורשה לי להעיד.

לפני שנתחיל את הסיכום, כל ההסתייגויות ההכרחיות: ההגדרה של סרטי אימה היא נזילה ואישית למדי. הנה כמה סרטים מהשנה האחרונה שאפשרי להגדיר כאימה אבל מבחינתי הם נטו יותר לכיוונים אחרים ולכן לא יהיו חלק מהסיכום הזה – "עיניה התכולות", "חומר דוב", "נעדרת", "בו מפחד" ושני סרטי "ניקולס קייג' הוא השחקן הטוב בעולם": "רנפילד" ו"האיש מהחלומות". חלקם סרטים מצוינים ששימחו אותי מאוד, חלקם אכזבות, חלקם איומים ונוראים, אבל בין אם הם יותר מותחנים או קומדיות, הרגשתי שנכון להוציא אותם מהסיכום.
כשזה מגיע לסרטי האימה המופצים של השנה, צפיתי בכולם פרט לארבעה שלא הצלחתי לשכנע את עצמי לראות, במקרה כולם מתרחשים בים: "דרקולה: המסע האחרון", "הרוע שבמים", "הכריש השחור" ו"אימה במצולות 2". במעבר על כמה רשימות ודירוגים של סרטי אימה מהשנה החולפת, נדמה שאין לי פספוסים מהותיים אז לפחות אפשר להתנחם בכך שאימת החודש, וסריטה באופן כללי, כיסתה את התחום השנה לא רע בכלל.
בנוסף, יש סרט שרבים מחשיבים אותו כשייך לשנתון 2023, וככזה הוא לחלוטין אחד המדוברים והמהוללים של השנה. זהו "סקינאמרינק" המסויט ויוצא הדופן. הוא לא יהיה בסיכום הזה מכיוון שהוא כבר נכלל בזה הקודם של 2022, שם זכה לכמה מילים טובות מצדי, אבל אם היה יוצא השנה כנראה היה מככב הרבה יותר. הכל תזמון, כידוע.

וכעת הגיע הזמן להיפרד קולנוע האימה של 2023, שלמרות ההקדמה הרוטנת שלי, טמנה בחובה כמה דברים ששווה להתעכב עליהם, גם אם האימה האמיתית השנה הייתה המציאות שלנו הרבה לפני המסך.

צעקה 6

סרט האימה הישן הכי טוב שראיתי השנה לראשונה
זמן טוב להזכיר את טקסט האימה הקיבוצית שפרסמתי השנה מחוץ לאימת החודש, סקירת וינטאג' לקראת האלווין. שם הופתעתי לטובה מסרט אימה אמריקאי שהקדים את זמנו, "אין שום דבר בחוץ" שכתב וביים רולף קאנפסקי ב-1991, חמש שנים לפני המהפכה של "צעקה". זה כמובן סרט מאוד מאוד מטופש, אבל יש לו הברקות ואני הכי שמח שגיליתי אותו. תודה לכם, mubi.

סרט האימה המפתיע ביותר של השנה
בקטע משונה, בטח יחסית למצבה של 2023, היו יותר הפתעות חיוביות מאשר שליליות. כנראה עניין של הנמכת סטנדרטים, וזה בהחלט המצב עם הסרט שקיבל ממני את התואר הזה השנה.
"בית קברות לחיות: קשרי דם" הוא סרט שהתחלתי לראות עם אדום בעיניים. ובהתחשב בכך שזה קרה ב-12 לאוקטובר, אני מתכוון לכך די מילולית. את המצב הנפשי של הימים האלו אין צורך לתאר שוב, בטח כשהם לא לגמרי חלפו. אבל מעבר לכעס והחרדה הכלליים, חוסר האמונה בעוד ניסיון להעיר את מותג "בית קברות לחיות" של סטיבן קינג, אחרי סרט המשך שנוי במחלוקת ורימייק מיותר לחלוטין, יחד עם אפס הגיבוי שהסרט החדש קיבל משירות הסטרימינג שלו פרמאונט+, הבהיר שמדובר במשהו שכדאי להימנע ממנו. אבל אני לא יכולתי להתעלם, ועדיין נדהם מזה שמדובר באחד מסרטי-קינג היותר טובים לאחרונה, וגם אם יש לו בעיות והוא רחוק ממעמד של צפיית חובה, הוא בהחלט ראוי ואפילו עושה כבוד למותג. בדיעבד, הוא גם זכה להצלחה גדולה בסטרימינג.
הפתעות חיוביות יחסית נוספת היו "צעקה 6", "מגרש שדים בשירות האפיפיור" ו"המסור 10".

סרט האימה המאכזב ביותר של השנה
עם קונספט מסקרן וטוויסט שיכול להיות פנומנלי, "מי ילד טוב" הנורווגי הוא מופת של איך לא עושים את זה נכון. באופן אירוני, הוא הופיע באותה אימת החודש של "בית קברות לחיות" אז אוקטובר התגלה כזה שהביא לנו את ההפתעה הכי גדולה והאכזבה הכי גדולה. ועוד כמה דברים.
מסתמן שיהיה לי מאוד קשה להמשיך עם הסיכום הזה בלי התייחסויות למחדל אוקטובר 2023. בואו נראה אם אצליח.

דירוג הפסיכופטים הגדולים של השנה
5. "המחיר שאנחנו משלמים" – אמיל הירש בתפקיד אלכס
4. "משפיענית" – קסנדרה נאוד בתפקיד סי.וו
3. "בריכת האינסוף" – מיה גות' בתפקיד גבי באוור
2. "פרויקט ציד הזאב" – סאו אין-גוק בתפקיד פארק ג'ונג-דו
1. "מחדל 2023" – יחיא סינוואר בתפקיד מלאך המוות
אוקיי, לא הצלחתי. אשתדל יותר מעכשיו.

אייקון האימה של 2023
גם בשנים חלשות חייב להיות האימג' או הדמות שיעלו לתודעה הקולקטיבית כשנחשוב על ייצוגי הז'אנר בחלוף הזמן. אם יש לנו מזל יהיה יותר מאחד, אבל גם ייצוג בודד זה לגמרי בסדר גמור. מהשנים האחרונות אפשר להיזכר בדמעה של דניאל קאלויה ב"תברח", הזעם של טוני קולט מ"תורשתי", פלורנס פיו בחליפת הפרחים של "מדיסומר" ועוד כל מיני.
אז אמנם בהחלט מוקדם לקבוע, אבל מסתמן שאייקון האימה של השנה הוא לא אחר מאשר מייגן, הבינה המלאכותית בצורת בובה אותה גילמה אמי דונלד בסרטו של ג'ראד ג'ונסטון בחסות ג'יימס וואן. "מייגן" גם סרט האימה שפתח את השנה, גם הפך ללהיט, וגם עוד נקבל ממנו סרטי המשך אז כנראה שמותג חדש נולד.

מייגן

דירוג המפלצות/יצורים הטוב ביותר של השנה
3. "קורי עכביש" – שרה
2. "פרויקט ציד הזאב" – הניסוי
1. "המחיר שאנחנו משלמים" – ג'ודי

קומדיית האימה הטובה ביותר של השנה
אמנם בהחלט יותר נוטה לכיוון הקומי מאשר המפחיד, "ההשחרה" (The Blackening) הוא אחד מסרטי הסלאשרים המהנים ביותר של השנה, עם כמה הברקות מצוינות.

דירוג כל הסרטים שעוסקים בקצירת איברים ובמהלכה דמות מתה על ידי בלון חמצן ופטיש
2. "כלואים"
1. "המחיר שאנחנו משלמים"
(שניהם הופיעו באימת החודש של ספטמבר)

סרט האימה הקיצוני ביותר של השנה
על אף קרב ראוי מצד "המחיר שאנחנו משלמים" ו"חג ההודיה", הקוריאנים עשו זאת שוב. "פרויקט ציד הזאב", סרט הפעולה-אימה-מד"ב של קים הונג-סאן היה טרללת לא הגיונית שפירקה את גוף האדם לחלקיו הראשוניים ביותר, ובקלות היה לסרט הכי מדמם של השנה.

פרויקט ציד הזאב

סרט האימה הכי מפחיד של השנה
קשה לומר שממש פחדתי מאיזשהו סרט השנה, אבל מי שהכי התקרב לזה היה כמובן "כשהרוע אורב" הארגנטינאי, בעיקר כי בשני חלקיו הראשונים הוא מייצר מצב שבו אתה פשוט לא יודע מה הולך ליפול עליך ומאיפה.

סרט האימה הכי מטריד של השנה
גם אם הוא רחוק מאוד מהסרט הכי קשה לצפייה השנה, כל מה שמתרחש ב"צמא דם" (עליו כתבתי כ"כדם" לפני שהופץ בארץ) מאוד עוכר שלווה ורק מתגבר ככל שהוא ממשיך. היו לנו כמה אימהות שהלכו רחוק השנה, כפי שתראו עוד רגע, אבל המעשים של ג'ס (מישל מונהאן) כדי לשמור על בנה מגיעים למקומות מאוד אפלים, במיוחד אם נזכרים במה שקורה בסוף הסרט.

דירוג האימהות המלחיצות ביותר השנה בסרטי אימה
5. ליזי קפלן – "קורי עכביש"
4. גלוריה מונצ'מייר – "הרוזן"
3. ג'יין אדמס – "חולה"
2. אליסה סאת'רלנד – "להעיר את השד"
1. סופיה גרבול – "הצמדות"

סרט האימה שהכי לא הבינו השנה
רוב האנשים שאני מכיר שנאו ממש את "חמישה לילות אצל פרדי". מצד שני, רוב האנשים שאני מכיר עברו את גיל שלושים. זה לא סרט בשבילם, והוא לא אמור להיות. מה שהוא כן זה סרט מעבר-שלב לצופי אימה צעירים, כאלו שמסתקרנים אבל לא אמורים להתמודד עם התכנים הקשים באמת. לדעתי הסרט של אמה טאמי, גם אם באמת מטופש, הוא אחלה בשביל מה שהוא אמור להיות, וההוכחה לכך היא כמות הצעירים שנהרו לראות אותו בקולנוע. הבוז הכללי של הקהל הבוגר וההנאה מלפרק אותו לגורמים הייתה ממש לא ראויה.

תואר הדור הבא של סרטי האימה
מתבקש לתת את התואר לאחים התאומים דני ומייקל פיליפו שעשו את אחד מסרטי האימה הבולטים של השנה, "נגעת נרצחת". ואין ספק שמגיע להם, גם אם פחות התלהבתי מהסרט ממה שקיוויתי. עם זאת, היוצרים הכי מסקרנים של השנה, בעיני, הם שני אחים אחרים דווקא, טוד גרינלי (בימוי) ואלכס גרינלי (תסריט), גם הם הרימו השנה די מאפס סרט ז'אנר מסקרן שיותר אנשים צריכים להכיר – "כל העיניים" שהופיע באימת החודש של יולי. השניים עשו המון ממעט בזכות קונספט טוב מאוד והבנה של איפה החוזקות של הסיפור. לא סרט מושלם בשום אופן, אבל תצוגת יכולת נהדרת.

כל העיניים

דירוג הופעות הראשיות הטובות ביותר בסרט אימה השנה
5. ג'וליה רוברטס – "להשאיר את העולם מאחור"
4. מרלין איירלנד – "לידה/לידה מחודשת"
3. אית'ן הוק – "להשאיר את העולם מאחור"
2. אלכסנדר סקארסגארד – "בריכת האינסוף"
1. מיה גות' – "בריכת האינסוף"

דירוג הופעות המשנה הטובות ביותר בסרט אימה השנה
5. סאו אין-גוק – "פרויקט ציד הזאב"
4. פינלי הויטאק-וויסונג – "צמא דם"
3. מארק וולנהרן –"בית קברות לחיות: קשרי דם"
2. אליסה סאת'רלנד – "להעיר את השד"
1. סופיה גרבול – "הצמדות"

צוות השחקנים הטוב ביותר בסרט אימה השנה
5. "כשהרוע אורב"
4. "בית קברות לחיות: קשרי דם"
3. "להשאיר את העולם מאחור"
2. "ההשחרה"
1. "התופעות"

השחקנית עם השם הכי אדיר בסרט אימה השנה
ב"חולה" הכיפי למדי, אחת השחקניות הראשיות היא מישהי בשם ביתלחם מיליון. נשבע.
במקום השני, גם היא מ"חולה", גדעון אדלון. סט הזיה.

ההתלהבות הכי לא מובנת מסרט אימה השנה
זה אמנם היה אחד הסרטים הראשונים שראיתי אחרי ה-7 באוקטובר, ויכול להיות שזה היה מוקדם מדי להתמודדות, אבל באמת שאין לי מושג מה כולם מצאו ב"אף אחד לא יציל אותך", אפילו שלירון כתבה עליו בחיבה. הגימיק האילם לא עובד בכלל, העיצוב של החייזרים גם אם מודע לעצמו בכוונה ממש מטופש, ושום דבר לא עניין אותי במהלכו. בהחלט יש כמה סיקוונסים יפים, אבל בעיני זו הייתה שטות. אכזבה גדולה מבריאן דפילד, אחרי סרטו המעולה "ספונטני".

הפתיחה הטובה ביותר לסרט אימה השנה
אהבתי מאוד את ההומור המודע לעצמו בתחילת "ההשחרה", אבל אין ספק בכלל שסיקוונס הפתיחה הטוב ביותר של השנה הוא אירועי הבקתה ב"להעיר את השד", בדיעבד הקשר היחיד שיש לסרט הזה עם המותג אליו הוא כביכול משתייך, "Evil Dead". מהשוט המרחף שמזוהה עם סם ריימי ועד עליית הכותרות מעבר לרכס, זה פשוט באנגר של התחלה לסרט. הרבה יותר טוב מכל דבר שיגיע אחריו.
טוענים לכתר: "חולה" ו"כשהרוע אורב".

הסיום הכי טוב לסרט אימה השנה
לא אפרט כי ספויילרים, אבל בשנה בה נראה כאילו כמעט כל סרטי האימה הולכים לאיבוד במערכה השלישית, זה שהכי הצליח להיות צלול וממוקד הוא "בריכת האינסוף" שנשאר נאמן לדמות שלו, גם אם היינו מעדיפים אחרת. יש שם שוט אחד של נסיעה באוטובוס שהוא מינימום "הבוגר".
במקום השני, הדקות האחרונות של "המחיר שאנחנו משלמים", בדגש על גדר התיל, הוא הגזמה פרועה, דוחה, היסטרית, מוגזמת, מרושעת וחסרת אחריות שמאוד הייתה לי חסרה השנה באופן כללי. בבקשה שאנשים יגלו את הסרט הזה כבר.

הטוויסט הכי טוב בסרט אימה השנה
גם פה כמובן לא אכתוב מה ולמה, אבל מצחיק שהטוויסט האהוב עלי השנה בסרטי האימה לא התרחש בסוף, אלא במערכה הראשונה. זהו כמובן שינוי הכיוון שהכינו לנו יוצרי "משפיענית". מעטות הפעמים שבהן אני מופתע, וזה לגמרי עבד עלי.

הטוויסט הכי מאכזב בסרט אימה השנה
הייתי מאוד מרוצה מ"חג ההודיה". באמת סרט שהוא כיף אמיתי, אוהב את הז'אנר, צוחק עליו במידה ועשוי מצוין. הדבר היחיד שאכזב אותי בו הוא זהות הרוצח/ת בסופו. כמובן שלא אגיד מי, אבל בכל היקר לי, ידעתי את זה מהשנייה הראשונה. ואני לא טוב בדברים האלה בדרך כלל.

כדי בכל זאת לעשות כבוד לסרט משובח – דירוג חמשת הרציחות הכי טובות של "חג ההודיה"
5. פטיש שניצלים
4. טרמפולינה
3. חרטום הספינה
2. עגלת הסופר (למרות שהוא נגנב מ"פיראנה" של אז'ה)
1. מכולת זבל

חג ההודיה

ההקפצה הטובה ביותר בסרט אימה השנה
האינטרקציה הראשונה של מיה (סופי וויילד) עם היד ב"נגעת נרצחת".

דירוג הרגעים הכי דפוקים ב"פרויקט ציד הזאב"
5. דריכת ראש
4. שתי הרגליים יחד
3. אלפא נגד ג'ונג-דו
2. האחות בחלון
1. מוות אוראלי

מצעד עשרת רגעי ה-WTF הגדולים ביותר של השנה (שאינם מ"פרויקט ציד הזאב")
10. "הבוגימן" – פרולוג
9. "מי ילד טוב" – תזהרי
8. "מייגן" – קיידי
7. "בריכת האינסוף" – כלב
6. "המסור 10" – ניתוח ראש פתוח
5. "להשאיר את העולם מאחור" – שיניים
4. "המחיר שאנחנו משלמים" – תיל
3. "נגעת נרצחת" – ריילי
2. "חג ההודיה" – בלאק פריידיי
1. "כשהרוע אורב" – גם כלב

הדבר שהכי הייתי רוצה שיפסיקו לעשות בסרטי אימה בעקבות השנה
ואגב כלבים, שהם כזכור וכידוע הדבר הנפלא ביותר שיש על פני האדמה חסרת הרחמים הזו, השנה הייתה ממש אינפלציה של כלבים בסרטי אימה, חלקם זכו לגורל די קשוח. בגלל שבשבילי אין טריגר יותר רציני מכלבים סובלים (וחיות באופן כללי) הנה מיפוי קל, לאלו שרוצים להימנע מזה.
אז כמובן שהיו לנו שני מקרים שבהם הבטיחו לנו כלב אבל קיבלנו בן אדם, בסצנה אחת בלתי נשכחת ב"בריכת האינסוף" ובכל "מי ילד טוב" הנורבגי. אלו כמובן צפיות בטוחות לאלו שמעדיפים את ההולכים על ארבע. בתחום היותר מטריד, "צמא דם", "לידה/לידה מחודשת", "כלואים" ו"בית קברות לחיות: קשרי דם" התייחסו אל היצורים המופלאים האלה באופן פחות נעים.
וכמובן שאי אפשר להתעלם מ"כשהרוע אורב", אבל שם דווקא הכלב יוצא בסדר, אז מבחינתי מקבל אישור.

המצעד על שם מריו באווה לנזק ישיר לגלגלי העיניים של השנה בסרט אימה
4. "קופסת הציפורים: ברצלונה"
3. "מגרש השדים: המאמינים"
2. "נגעת נרצחת"
1. "המחיר שאנחנו משלמים"

באופן די מפתיע, עיניים הם הדבר היחיד מגוף האדם שלא נעקר ב"פרויקט ציד הזאב".

נגעת נרצחת

טרנד השנה בקולנוע האימה
אחרי שעברנו את משבר הכלבים ואת הקטע הלא ברור השנה עם עיניים שאינן בהכרח נשארות במקומן, אני חושב שהטרנד הבולט ביותר של סרטי האימה השנה הוא כל נושא הפוריות, ההיריון והלידה. יכול להיות שזה משהו שקורה בגלל שיש יותר ויותר נשים שמקבלות הזדמנות לעשות סרטי אימה, אבל זה לא רק אצלן.
השנה ראינו את האימה של יצירת חיים, או על שמירתם, בסרטים כמו "לא רצויים" שהתחיל עם אישה שמגלה שהיא הרה, "שעון" על הדרישה מנשים להביא ילדים לעולם והמחיר הנפשי שזה גובה, "לידה/לידה מחודשת" שהשתמש בהיריון כאלמנט סיפורי מלחיץ למדי, וב"הקורבן" הייתה אישה שנאלצת לשמור על העובר שלה משדה עברית מרושעת. בטלוויזיה, אספר לכם כי לאף אחד לא היה אכפת, העונה החדשה של "אימה אמריקאית" עסקה בפוריות ולידה.

הדבר הכי מפתיע שראיתי השנה בסרט אימה
מכל הדברים הכי ביזאריים שהגיעו למוח שלי בזכות הסרטים הכי אפלים ופסיכיים שנעשו ב-2023, אני לא חושב שהייתה לי תדהמה גדולה יותר מאשר נוכחותה הקריטית לעלילת "הצמדות" הדני של שקית במבה אוסם. באמת שאני די בטוח שלא הזיתי את זה.

תואר מיוחד לרגעים הכי מפחידים שאינם מסרט אימה:
5. "גבריות" (Manodrome) – אובר ממועדון הגייז
4. "הילד והאנפה" – פאקינג אנפה מלחיצה ת'תחת
3. "נשי" – דייט ראשון
2. "חדר המורים" – המרד
1. "איילין" – במרתף

אושיית השנה של קולנוע האימה
בהמשך ישיר למצעדים הרגעים המפחידים שלא בסרט אימה, תואר איש/אשת השנה של הז'אנר חייב ללכת אל שחקנית שגם אם מופיעה בסרטים וסדרות משהו כמו שני עשורים (כמה מהסרטים בכיכובה אפילו הופיעו באימת החודש, כמו "האפל והמרושע" ו"האיש הריק"), לא באמת שמתי לב אליה. 2023 שינתה את זה לנצח. השחקנית האמריקאית מארין איירלנד הופיעה השנה בשלושה סרטים, בין אם בהופעות קצרצרות או ראשיות, ובכולם הייתה לדבר המצטיין ביותר.
איירלנד אחראית לסצנה הכי חזקה ב"איילין", זו שניצבת בראש המצעד הקודם, ואפילו סידרה לה מועמדות שנייה לפרסי הקולנוע האמריקאי העצמאי; יש לה קומץ סצנות טובות ב"הבוגימן" הלא מאוד מוצלח; וכמובן הופעתה הראשית ב"לידה/לידה מחדש". כל נוכחות שלה על המסך השנה הייתה אפקטיבית ומטרידה לא משנה כמה זמן הוענק לה, ואנחנו מקווים לראות אותה עוד הרבה.

מארין איירלנד – לידה/לידה מחודשת

אות הקשת לייצוג להטב"קי מצטיין בסרט אימה השנה
לפי הספירה שלי ראיתי השנה ארבעה סרטי אימה שהתעסקו בזהות גאה, ואליהם אוסיף עוד אחד מחוץ למניין, "להעיר את השד", מכיוון שליהק לתפקיד מרכזי את השחקן האוסטרלי מורגן דיויס. בעלי הזיכרון הטוב זוכרים אותו מהסרט האוסטרלי "העץ" שהוקרן בפסטיבל חיפה של 2010, כבר שם בלט לטובה, והוא רק בן תשע ורשום בשם הלידה שלו, מורגנה דיויס.
מבין שאר ארבעת סרטי האימה הלהטב"קים, אחד מהם הוא "דפיקה בדלת" שהוא גם גרוע וגם כנראה בטעות יצא הומופבי פצצות אז נפסח עליו, והנוסף הוא "קנדי לנד" שגם לו בעיות מכאן ועד הודעה חדשה.
המשך הסינון מוביל אותנו לשניים, האחד הוא חדש יותר, מגיע מארה"ב ושמו "It’s a Wonderful Knife" ("אלו חיים נרצחים", אם יורשה לי לתרגם) שהוא יותר סרט לסבי בהפתעה. לכן אני שמח להעניק את תואר הקשת של אימת החודש לסרט הדני המוצלח "הצמדות", סיפור אהבה לסבי-יהודי על רוחות וקללות. סרטו של גבריאל בייר גיסלאסון (בנה של זוכת האוסקר סוזאנה בייר) הוא אחד המצטיינים של השנה באופן כללי, למרות הסיום המבולבל שלו.

דירוג הרימייק/סיקוול הטובים ביותר של האימה השנה
5. "הנזירה 2"
4. "הרוע שבפנים: הדלת האדומה"
3. "המסור 10"
2. "בית קברות לחיות: קשרי דם"
1. "צעקה 6"

דירוג הרימייק/סיקוול המיותרים ביותר של האימה השנה:
3. "להעיר את השד"
2. "מגרש השדים: המאמינים"
1. "קופסת הציפורים: ברצלונה"

סרט האימה שראיתי השנה ואני ממש לא זוכר ממנו כלום
"קנדי לנד" בו צפיתי ב-16 במרץ. יש לי כל מיני תחושות לא נעימות ממנו, מין האנג-אובר מגעיל כזה, אבל שום דבר מעבר. אלריק קיין של הפודקאסט "קולורס אוף ד'ה דארק" הציב את הסרט הזה במצעד מצטייני האימה שלו, וכל פיסת מידע שהזכיר ממנו כמו הייתה לי חדשה לחלוטין.

העריכה הטובה ביותר בסרט אימה השנה
5. "נגעת נרצחת" – ג'ף למב
4. "חולה" – אנדרו דרייזק
3. "צעקה 6" – ברט ג'וטקיוויץ
2. "פרויקט ציד הזאב" – לי גה-רם ושין מין-קיונג
1. "בריכת האינסוף" – ג'יימס ואנדווטר

הצילום הטוב ביותר בסרט אימה השנה
5. "פרויקט ציד הזאב" – יון ג'ו-הוואן
4. "השאירו את העולם מאחור" – טוד קמפבל
3. "כשהרוע אורב" – מריאנו סווארז
2. "בריכת האינסוף" – כארים חוסיין
1. "הרוזן" – אד להמן

האפקטים הטובים ביותר בסרט אימה השנה
5. "אף אחד לא יציל אותך"
4. "להעיר את השד"
3. "הנזירה 2"
2. "פרויקט ציד הזאב"
1. "כשהרוע אורב"

סרטי האימה הגרועים ביותר של השנה
5. "הקורבן" – עוד אחד מסרטי האימה היהודית של התקופה האחרונה, אבל בעיקר צ'יזבט רוחות חסר השראה.
4. "מי ילד טוב" – האכזבה המהדהדת ביותר בהתחשב בכמה פוטנציאל היה שם.
3. "דפיקה בדלת" – נדמה שאף אחד לא עצר לחשוב האם מה שהם עושים עם הסרט הזה בסדר.
2. "מחוץ למים" – מתקפה חזותית נטולת היגיון פנימי או חיצוני שהעניקה לי בעיקר כאב ראש.
1. "פו הדוב: דם ודבש" – כנראה הסרט הגרוע של 2023 באופן כללי.

פו הדוב: דם ודבש

סרטי האימה הטובים ביותר של השנה

כמנהגנו בשנים האחרונות, פניתי גם לחברי המערכת כדי לבקש מהם את הדירוג האישי שלהם. וכמו תמיד, נתתי להם לבחור לבדם מה ההגדרה שלהם לסרט אימה, גם אם אני לא תמיד מסכים.

אורון שמיר:
5. "על הסף"
4. "מייגן"
3. "איילין"
2. "הרוזן"
1 "אזור העניין"

עופר ליברגל:
5. "Vermines"
4. "The Vourdalak"
3. "הרוזן"
2. "בריכת האינסוף"
1. "איילין"

לירון סיני:
5. "The Passenger"
4. "בריכת האינסוף"
3. "אף אחד לא יציל אותך"
2. "נגעת נרצחת"
1. "כשהרוע אורב"

ולסיכום, חמשת סרטי האימה האהובים עלי ביותר לשנת 2023

5. "להשאיר את העולם מאחור" – כבר שנים מאז שסרט אימה של נטפליקס אפילו התקרב לחמישייה הגדולה של השנה. סם איסמאיל הצליח לעשות את זה, למרות האכזבה הקלה מהסוף של הסרט, לא רק כי זו הייתה שנה חלשה.
4. "חג ההודיה" – ממש בשנייה האחרונה הצטרף סרטו החדש של איליי רות', במאי שאני לא תמיד זורם אתו, והזכיר איך עושים סלאשרים כמו שצריך. קלאסי אבל מודע, טראשי אבל עשוי מצוין, מצחיק אבל לא מגוחך. אתוודה שהעלילה איננה החלק החזק של הסרט, אבל אחד הכיפים של הזמן האחרון בקלות.
3. "פרויקט ציד הזאב" – יציאה דרום קוריאנית מופרעת שאיננה לבעלי לב חלש, קיבה רגישה או סתם תבונה בסיסית. לי היה כיף מאוד בשתי הצפיות שלי, וכמה משמח שהסרט הזה התגלה למרות אפס העניין שעורר ברחבי העולם.
2. "כשהרוע אורב" – אולי סרט האימה המגדיר ביותר של השנה, בהחלט מהקיצוניים והמרושעים שבה. האמת היא שבכל יום אחר הייתי כנראה ממקם את הסרט הארגנטינאי הזה כראשון במעלה, אבל היה אחד אחר, כזה שליווה אותי ממש מתחילת השנה ונמצא כאחת מעבודות הבימוי המרשימות של השנה באופן כללי.
1. "בריכת האינסוף" – זה נכון שיש משהו מאוד מתסכל בכך שסרט האימה הכי טוב של השנה נחשף כבר בינואר, אבל זאת 2023 כנראה. רחוק מלהיות יצירה שלמה אמנם, אבל ברנדון קרוננברג עשה את זה שוב, בפעם השלישית ברציפות אחרי "אנטי ויראלי" ו"פוזסור" שכיכבו גם הם בסיכומי השנה. עכשיו אפשר לומר באופן רשמי שהוא אחד מבמאי הז'אנר המשמעותיים של תקופתנו וגם יורש ראוי לאביו. אני לא יכול לחכות לסרט הבא שלו.

וכעת אפשר לסגור את האימה הקולנועית של 2023, להיפרד יפה, לקוות שהשנה הבאה תהיה מגוונת ומשמחת עוד יותר, ובעיקר שהפחד והטרור ישארו רק בגבולות המסך. היו לנו די והותר מזה במציאות שלנו השנה.

כשהרוע אורב