סרטים חדשים: ״אל תחכי לי״, ״העיר האבודה״, ״הנהגת של מר יוסוקה״, ״עם חברים כאלה״, ״בחורה נחמדה שכמוך״, ״המרד הגדול״

חיכינו לו כמעט שנה והוא תיכף מגיע – טקס האוסקר ה-94 יתקיים בלילה שבין ראשון ושני (28.3), עם שידור בישראל רק אצל yes בערוץ המיוחד שנקרא ״ימים של זהב״. הסיקור שלנו, ואני מאוד נדיב כאן כלפינו כי זה בעיקר אור, יימשך גם מחר ועד הטקס כולל האירוע עצמו. אולי קצת אחרי, תלוי כמה הפתעות יזמן המשדר עצמו. החדשות הטובות עבור מי שזה לא מעניין אותו או אותה, היא שזה ייגמר בקרוב, פחות משבוע. החדשות הטובות אף יותר הן שיש הרבה מה לראות בבתי הקולנוע עם ובלי קשר לאוסקרים, אירועים נוספים וגם לא מעט צפייה ביתית. זה גם יהיה סדר הדברים במדור הנוכחי.

אל תחכי לי – סרטם של דני רייספלד (״פנתר לבן״) ורועי גלוסקא חיכה לא מעט זמן להפצה שלו, בתור מי שנרשם לפרסי אופיר 2020, חזר בו ועבר לתחרות של 2021 במקום, וגם זה היה כבר לפני כחצי שנה. מאז הוא אמנם צץ בימי הקולנוע הישראלי אבל כעת הגיעה השעה שלו. הסיפור מתמקד בנער שעובר עם משפחתו לשכונת עוני, מתחבר אל כנופיית עבריינים מקומית אבל גם מוצא אהבה. לכן הסרט מוגדר כדרמת פשע וגם כסרט לנוער, כאשר קהל היעד ודאי מכיר טוב ממני את הכוכבים הצעירים עומר חזן וטיילור מלכוב בתפקידים הראשיים. עינת שרוף ורני בלייר מגלמים את הוריו של הגיבור, אורי גבריאל בתפקיד משנה ולצידו רז מזרחי, נאור ואטורי וישראל אוגלבו, אם למנות כמה. גלוסקא גם צילם ומי שחתומה על התסריט לצד הבמאי הנוסף היא הילה מור רייספלד, כאשר הסרט מושפע במוצהר מזכרונות ילדות של דני רייספלד.

הנהגת של מר יוסוקה (Drive My Car) – סרט האוסקר השבועי הוא אחת ההפתעות הנעימות של עונת הפרסים. היה צפוי שסרטו של ריוסוקה המגוצ׳י יהיה מועמד בקטגוריה הבינלאומית, אחרי כל האהבה והפרסים שקיבל מקאן ועד ניו-יורק, שם צפיתי בו וכתבתי עליו. המועמדות לתסריט אף היא הייתה בגדר אפשרות אבל המועמדות לבימוי ובעיקר לפרס הסרט הטוב ביותר הפתיעו. למעשה, זהו הסרט היפני היחיד בהיסטוריה של האוסקרים שזכה לכבוד של הקטגוריה המרכזית. העלילה רחבת היריעה מבוססת על סיפור קצר של הרוקי מורקמי, וכוללת יותר צ׳כוב ממה שמוצג בתיאטרון הרפרטוארי בישראל. זאת משום שאותו יוסוקה הוא איש תיאטרון המוזמן להעביר סדנה באיזור הירושימה, עיבוד של ״הדוד וניה״. הוא עושה זאת בתקופה בה הוא מתמודד עם אובדן כבד ומתחבר בהדרגה אל הנהגת שהוצמדה לו. קשה להעביר במילים כמה יפה ומורכב הסרט הזה, גם אם ניסיתי בעבר, אז רק אבהיר שמבחינתי הוא שווה את השקעת הזמן המסיבית בשל אורכו הנרחב (כשלוש שעות). אחד מסרטי השנה שחלפה של עופר ושלי, ובחמישייה האוסקרית מבחינת אור. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

העיר האבודה (The Lost City) – גם על הסרט הזה כבר כתבתי, ממש אתמול למעשה, בתור המלצה קצרה שמעלה ציפיות שלא לצורך. פשוט נדהמתי מכמה נהניתי מסרטם של אדם ואהרון ני (״Band of Robbers״), עם סנדרה בולוק וצ׳נינג טייטום בתור סופרת ודוגמן כריכות המוצאים עצמם בהרפתקה ממש כמו בספרים הרומנטיים שפרסמו אותם. בקצרה, הסופרת האדישה והאבלה והדוגמן הרחוק מלהיות הדמות שהיא כותבת עליה בספרים, עוברים ממסע קידום הספר האחרון בסדרה למסע הישרדות בג׳ונגלים. הכל משום שאדם אמיד ותמהוני (דניאל רדקליף) חוטף את הכותבת במטרה לסייע לו למצוא אוצר שהוא מאמין כי קיים במציאות, לא רק בין הדפים שלה. על התסריט חתומים לצד הבמאים גם אורן עוזיאל (״סוניק הסרט״, ״רחוב ג׳אמפ 22״) ודיינה פוקס (״כמה רומנטי״, ״קרואלה״), נקודה ישראלית נוספת היא הצלם ג׳ונתן סלה (״ג׳ון וויק״, ״הובס ושואו״), ויש עוד דמויות משנה שחבל להסגיר והרבה הומור ז׳אנריסטי בנוסח ״בעקבות האוצר הרומנטי״.

בחורה נחמדה שכמוך (A Nice Girl Like You) – נעבור אל קומדיה רומנטית מהשנתון המקולל של 2020, עם לוסי הייל בתפקיד הראשי. נדמה לי ש״משחק השנאה״ בכיכובה עדיין מוקרן, או שאולי הסרט הזה מחליף אותו. בכל מקרה, הפעם היא מגלמת אישה שמפחדת מפורנו ו/או אביזרי מין, אם הבנתי נכון, ואולי אינטימיות מינית בכלל. זה מוביל לפרידה מהחבר שלה והתעניינות בבחור נוסף (לאונידס גולפטיס), אלא שהפעם היא מחליטה להיות מוכנה ולתקתק משימות הקשורות לסקס. היות וכבר ראיתי סרט כזה השנה, אם לא שניים, אני רשמית לא מבין יותר מה קורה ובעיקר באיזו כיתה אנחנו. כריס וניק ריידל (״Bad Night״) ביימו, על פי תסריט של אנדראה מרסלוס, המבוסס על ספרה של איין קרילו גיילי.

עם חברים כאלה (Le bonheur des uns / A Friendly Tale) – נישאר באותה תקופה ובז׳אנר דומה, אבל נעבור לשפה הצרפתית. סרטו של דניאל כהן (״השף״) עוסק בארבעה חברים (ברניס בז׳ו, ונסן קאסל, פרנסואה דמיאן, פלורנס פורסטי) שהם שני זוגות. הידידות והזוגיות של כולם נכנסת לסחרור כאשר אחת מן הרביעייה מוציאה ספר שהופך אותה למצליחה. בתגובה, בעלה מתקשה להתמודד עם מעמדה החדש, חברתה מקנאה בה ורוצה לכתוב ספר בעצמה, ובן-הזוג שלה מחפש את התשוקה שלו בחיים על ידי החלפה תדירה של תחביבים. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

המרד הגדול (RRR) – מסתבר ש-179 הדקות של ״הנהגת״ לא מזכות אותו בתואר הסרט הארוך ביותר שעולה לאקרנים השבוע. מי שלוקח בפוטו פיניש הוא הסרט הבוליוודי הזה על 186 דקותיו. הבמאי ס״ס רג'אמולי (״בהובאלי״) מציג אפוס המתרחש בהודו של ימי המלחמה במשטר הבריטי, בו נלחמים מורדים מבפנים ומבחוץ. בדגש על שניים שלקרוא להם גיבורי-על יהיה כנראה מעליב, בהתחשב בדברים שהם עושים בטריילר, כמו למשל לשאוג על נמר או לעצור אופנוע דוהר ולהקפיצו באוויר משל היה כדורגל שהתגלגל לעברם. כיוון שהבריטים הם הרעים, לצד הכוכבים ההודים שלא אנסה לתעתק את שמם אפשר למצוא גם שחקנים שהם באמת בריטים, למשל ריי סטיבנסון.

פסטיבל אפוס – לסרטי תרבות ואמנות שב אלינו, בסינמטק ת״א ובהיכל התרבות. זה קורה החל משבת ה-26.3 ועד שבת ה-2.4, שבוע במהלכו יוקרנו עשרות סרטים בנושאי אמנות, תיאטרון, אדריכלות, מוזיקה, מחול וקולנוע. כתמיד, מומלץ לסור את אתר הפסטיבל ולקבל תמונה מלאה על התוכניה כולה, אבל במעבר מרופרף שערכתי בעצמי מצאתי המון דברים מסקרנים. סרט הפתיחה יהיה ״ימים מטורפים״ (Crazy Days) על העלאת נישואי פיגארו בבית האופרה הלאומי של הולנד שהשתבשה באשמת המגפה, ובין האירועים המיוחדים בולטת המחווה לבמאי קן ראסל, במסגרתה יוקרנו ״ליסטומניה״, ״טומי״, ו״מאהלר״, כולם מוזיקליים ומאותה תקופה של אמצע שנות ה-70. כתמיד, מעניין לבחור בפסטיבל סרטים לפי נושא, למשל ״שבע נשים יוצאות למלחמה״ שבמרכזו מחאה קברטית מימי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים, שבאופן טרגי מתאימה היטב גם לזמן הנוכחי. מפתה גם לבחור סרטים תיעודיים לפי האישים בהם הם עוסקים, דוגמת ״מרק שאגאל: בין שני עולמות״ אודות הצייר הצרפתי, ״מי אתה מילן קונדרה״ על הסופר הצ׳כי, ״חניבעל הופקינס וסר אנתוני״ על השחקן זוכה האוסקרים, או ״טרי גיליאם חולם בענק״ על הגשמת חלומו של הבמאי לצלם סרט על דון קישוט. בתחרות הישראלית תוכלו למצוא את ״הצופה״, הסרט התיעודי של יעל דנון וערן שגיא אודות לא אחר מאשר עופר ליברגל.

סינמטק ירושלים – מצריך התייחסות מיוחדת משתי סיבות שונות. האחת היא ״ליה פסט״, סדרת סרטים על ועל ידי נשים, לזכרה של מייסדת הסינמטק ליה ון ליר. האירוע כבר בעיצומו למעשה, מאז ה-21.3 אבל יימשך עד סוף החודש ממש ועוד לא פספסתן למשל טרום בכורות של ״אמהות מקבילות״ האלמודוברי, או ״האמיצות״ של אנאיס וולפה מפסטיבל קאן האחרון. התוכניה היומית והמלאה באתר הסינמטק.
הסיבה האחרת היא מיזם ״רביעי קאלט״ שקל להבין מתי הוא מתרחש ומה יוקרן בו, כאשר ברביעי ה-30.3 זה יהיה ״ילדות רעות״ (Mean Girls) האהוב של מארק ווטרס וטינה פיי. כדי שהקרנות סרטי הפולחן הללו יצליחו צריך קהל וכמה שיותר ממנו, ולכן פנה אליי גיא סבג, אחד מיוזמי האירוע יחד עם שירה לובלסקי, שגם הסכימו לשתף בקוד ההנחה ״2525״ למי שיחפצו. מעריצים ותיקים של הסרט המושלם הזה מוזמנים לגרור באוזן את הדור שלא ידע את מרותה של רג׳ינה ג׳ורג׳ והפלסטיקיות שלה. כולנו יודעים שביום רביעי אנחנו לובשות ורוד, אז עשו טובה ואני אפסיק לצטט את הסרט הזה.

אבל אפרופו סרטי פולחן, היה לי הכבוד להתארח השבוע בפודקאסט שכבר הומלץ עליו כאן בעבר, טראשטוק של גילי פורת ושני קיניסו. דיברנו על ״מורעל״ בפרט ועל הקולנוע של ג׳יימס וואן בכלל, כולל השפעותיו ומקורותיו השונים של סרט הטראש החביב עליי מהשנה שעברה. בלי לנבא את העתיד אבל הפרק הזה איתי הוא הראשון מבין לפחות שלושה פרקים בהשתתפות חברי סריטה שעתידים להיות חלק מהפודקאסט, שתכירו.

סרטים חדשים ב-VOD

מאסטר (Master) – אל הקטלוג של אמזון פריים וידאו התווסף גם בישראל, אחרי בכורה ממש לא מזמן בפסטיבל סאנדנס. הקישור יפנה לפסקה בודדת שכתבתי עליו אז כהערת אגב לסרט אחר, אז ייתכן שנתייחס בהמשך בשנית לסרט הביכורים של מריאמה דיאלו. העלילה שלו עוקבת אחר שתי נשים שחורות בסביבה אקדמית לבנה, האחת סטודנטית חדשה (זואי רני) והשנייה מרצה בכירה שקיבלה קידום (רג׳ינה הול, בתמונה לעיל). שתיהן יאבקו לא רק בדעות קדומות אלא גם בהיסטוריה האפלה של ניו אינגלנד, שהופכת את הדרמה החברתית לסרט אימה.

מבצע סרטן שחור (Black Crab) – מאמזון אל נטפליקס, גם במקרה זה אל סרט שכבר זמין ומשום מה לא התרעתי עליו בשבוע שעבר. בהפקה השוודית הזו, של הבמאי אדם ברג, מככבת נומי ראפאס כחיילת ביחידה שמטרתה להעביר חבילה מסתורית אל יעדה. כיוון שמדובר בעולם פוסט-אפוקליפטי הם יאלצו להתמודד עם תנאי שטח קפואים ושאר איומים מסכני חיים.

אחוז בי חזק (Hold Me Tight / Serre Moi Fort) – היום (24.3) אפשר למצוא אצל yes וסלקום tv (וכנראה גם HOT שלא תמיד טורחים לעדכן) את סרטו של מתייה אמלריק, עליו כתב אצלנו אור במסגרת פסטיבל ירושלים. בדומה לכל מקום אחר שחיפשתי עליו מידע על הסרט, מאז פסטיבל קאן, ההמלצה היא לא לדעת דבר על העלילה שכן היא מתעתעת. על פניו, מדובר בדרמה משפחתית עם ויקי קריפס ואריה וורת'לטר. בפועל, כנראה שצריך להחליט לבד מה באמת מתרחש על המסך ומה קורה בראש של הדמויות.

עוגת יום הולדת (The Birthday Cake) – סרט נוסף שזמין אצל שתי החברות הנ״ל ואולי אצל השלישית הוא סרט הביכורים של ג׳ימי ג׳יאנופולוס, מותחן פשע עם קאסט תומך מרהיב למדי: יואן מקגרגור, ואל קילמר, וויליאם פיצ׳טנר, אמורי כהן, וינסנט פסטורה, אשלי בנסון, ג׳ון מגארו ולואיס גוזמן. בתפקיד הראשי מככב שילה פרננדז בתור בן של מאפיונר שנדרש על ידי אמו להביא עוגה לציון יום השנה העשירי למותו של אביו. אלא שכבר בתחילת המסע הלילי שלו הוא נתקל באלימות ובגילויים חדשים על האירוע שאותו מציינת משפחתו.

מלכת הקופונים (Queenpins) – נסיים עם סרט שצפוי להגיע אל HOT בשבת ה-26.3, כבר זמין בסלקום ולא מצאתי אצל יס. למקרה שאין מספיק סיפורי נוכלות כרגע על המסך הקטן, הנה עוד אחד שכמובן היה באמת והפך לקומדיה. קריסטן בל וקירבי האוול-בפטיסט מגלמות את הגיבורות שמאסו במערכת המדכאת והחלו לזייף קופונים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. מה שכמובן הביא עליהם את חמתה של המערכת, בדגש על פול וולטר האוזר ו-וינס ווהן. סרטם של הזוג אהרון גודה וגיטה פולאפילי.