במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 34

התחזית לסוף שבוע חורפי מזמינה התכרבלות ביתית מול איזה סרט, גם אם זו האופציה הכמעט יחידה שקיימת כבר חודשים ארוכים. בפלטפורמות הרגילות לא לגמרי משתפים פעולה מבחינת היצע, שזה הגיוני בהתחשב בטירוף של השבוע שעבר, אבל אל תאמרו נואש. כשם שמסתיימים הפסטיבלים לקולנוע גאה ולקולנוע יהודי, עם הזדמנות אחרונה להנות מסרטיהם אונליין, כך מתחילים הפסטיבלים המקוונים האחרים שכבר הוזכרו כאן – השבוע הנורדי שיתמקד בפינלנד, חודש שלם של קומדיה צרפתית, והפסטיבל לקולנוע אנתרופולוגי. נעשה מאמץ לדוג המלצות לכל הנ״ל, או לפחות לרובם, בימים הקרובים. בינתיים, עוד כמה ענייני פסטיבלים ואז הסרטים שבכל זאת יכבדו אותנו בנוכחותם ממחר ואילך.

פסטיבל הקולנוע ירושלים – חשף את התחרויות לקולנוע ישראלי, והן משובחות למדי. כזכור, אירוע הקולנוע המרכזי של ירושלים יתקיים השנה סביב חנוכה, בין ה-10 ל-20 בדצמבר, באופן מקוון ואם יאפשרו התנאים גם באולמות. תחרות חג׳ג׳ לסרטים עלילתיים באורך מלא תורכב השנה מחמישייה מוצלחת: ״אסיה״ זוכה האופיר הטרי של רותי פרי-בר, ״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן שגם הוא התכבד בפרסים, ו״שאיפה לחיים״ של מתן גוגנהיים ואסף אבירי, ישחזרו חלק מחמישיית האופיר. אליהם יצטרפו ״הלילה הזה״ של נדב שירמן, מותחן דרמטי על אירועי חדירת מחבלים לקיבוץ משגב-עם בליל הסדר של 1980, ו״מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם״ מאת דני רוזנברג, על מלחמתם של אב ובנו בזמן ובמחלה באמצעות אמנות הקולנוע (תמונה לעיל). כמו סרטו של ברגמן, גם האחרון התקבל לפסטיבל קאן שלא נערך השנה, והזדמנות ראשונה לקהל לראות את רוב הסרטים הללו תגיע סוף סוף. בהודעה מפתיעה ומחוץ לתחרות, תוקרן גרסה חדשה של ״ההתחלפות״, סרטו של ערן קולירין מ-2012, שבזמן המגפה ערך מחדש ומבטיח את ״גרסת הרגע״ ולא את גרסת הבמאי כי ״כל גרסה היא גרסת הבמאי״ ומקדישה לזכרו של מעצב הפסקול גיל תורן ז"ל. שוכנעתי.
בתחרות התיעודית יש לא מעט שמות גדולים, כפי שניתן להתרשם: ״דני קרוון״ של ברק הימן, ״הגורם האנושי״ של דרור מורה, ״המניע״ של טלי שמש ואסף סודרי, ״ילדים״ של עדה אושפיז, ״מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום״ של רן טל, ״מורנוב״ של חן שלח, ״מרפסת״ של אלעד דוידוביץ׳-שיקוביץ׳, ו״אהובה עוזרי: צלצולי פעמונים״ של עופר פנחסוב. אם רק שמות הבמאיות והבמאים נראים מוכרים, זה משום שהסרטים ייחשפו כאן בבכורה, ומבין התקצירים הסתקרנתי מהחדש של מורה על הסודות של תהליכי המשא ומתן של ישראל ומדינות ערב לאורך השנים, מהמשחק ״מה היה אילו?״ של רן טל ואהוד ברק שמדמיינים מציאות אחרת, ואני מוכן להתרגש מסרטו של פנחסוב על אהובה עוזרי. שמש את סודרי מגישים עוד דוקו פשע אמיתי, הפעם על רצח בעין כרם ב-1986, הימן משרטט דיוקן של האמן בכותרת, אושפיז מראיינת דור שלישי ורביעי לכיבוש, הסרט של שלח על שכונת מורנוב בוורשה נשמע מעניין בעימות בין העבר היהודי וההווה הפולני-עכשווי, והתקציר של ״מרפסת״ נשמע פרלובי, עם ההבטחה למבט בחברה הישראלית ממרפסתו של היוצר.
גם בתחרות לקולנוע קצר, שלא אמנה את כל 20 הסרטים המשתתפים בה, אפשר למצוא שמות מוכרים. מפרסי אופיר יעלו ויבואו ״מותו של זה״ של אבישי סיון, על צעיר יוצא בשאלה שנאלץ להתאחד עם משפחתו החרדית לקריאת צוואה, וגם ״סתמי״ של נועה אהרוני־מאור, על ילדה עם תסמונת טורט. אני עדיין קצת מאוכזב שסרטה של תום נשר, ״ועכשיו לעצום עיניים״, לא לוקט בידי שותפיי ללקטורת הקצרים באקדמיה ושמחתי לראות שבפסטיבל ירושלים אהבו יותר את הסרט המוזר והמגניב הזה. עוד סרטים בולטים: ״היינו פצצה מפורזת״, החדש של האנימטור דותן מורנו (״שוק״), ״המשימה חברון״ ובו רונה סגל (תסריטאית ״שש פעמים״) יצרה מעין מדריך לחייל הישראלי בעיר דרך ראיונות עם שישה ששירתו בעיר, ״התאונה״ של אמרי דקל-קדוש, שכמו בסרטו ״תמונת משפחתי בשנתי הי״ג״ שב אל אירוע בעברה של משפחתו, במקרה זה תאונת דרכים שהובילה לגירושין של הוריו. כאמור, זו אפילו לא הרשימה המלאה ואנחנו עדיין עוצרים נשימה לקראת ההכרזה על הקולנוע הבינלאומי במהדורה.

פסטיבל סרטים על שיכונים – מתקיים בבאר שבע, במהדורה ראשונה ופיזית ברובה. זה התחיל אתמול עם כיתת אמן וירטואלית של מאור זגורי, שנדמה לי שעדיין זמינה לצפייה, בעוד הערב (18.11) ומחר (19.11) יתקיימו הקרנות חוצות בשכונות ב׳ וג׳ בבירת הנגב. מדובר במקבצים של סרטים קצרים סביב נושא השיכונים בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט, אירוע מבית פרויקט 'חושבים עושים' של ICL. לפרטים והרשמה גשו אל אירוע הפייסבוק ולמי שהיו, ספרו איך היה לראות סרט באוויר הפתוח ולמה לא עושים את זה בכל הארץ.

פסטיבל IZZY – אירוע תרבות מקוון על קולנוע דוקומנטרי ישראלי, אך שאינו זמין בישראל. פלטפורמת ה-VOD של איזי נועדה להנגיש ולחבר בין צופים ברחבי תבל לבין קולנוע ישראלי מכל הזמנים, ותקיים החל ממחר (19.11) מעין פסטיבל מקוון של סרטי הקרן החדשה לקולנוע, שמצידה חוגגת 25 שנות פעילות. 30 מסרטי התעודה בהם תמכה הקרן יהיו זמינים תמורת דמי מנוי חודשי של 5.99$ לכל דורש. חשבתי שאולי זה יעניין את קוראי וקוראות סריטה שאינם בישראל, אם גם לכם ולכן חסרה לפעמים מנה של קולנוע ישראלי.

סרטים חדשים ב-VOD

ארץ החלומות (Dreamland) – הסרט שחיכה שנה וחצי מאז בכורה בטרייבקה, אז כתבתי עליו, והפציע בישראל רק בפסטיבל ירושלים הקודם. אני ממש לא מאשים את המפיצים במקרה זה, שכן גם בארה״ב הסרט מופץ ביתית רק כעת. למי ששכחו, מרגו רובי הפיקה ומככבת בסרט גנגסטרים על רקע תקופה מאובקת במיוחד בהיסטוריה של טקסס. היא מגלמת פושעת נמלטת שמוצאת מסתור באסם של משפחה שיבולה נהרס בסופות האבק, מקסימה בחור צעיר שהוא גיבור הסיפור המתפתה לעזור לה להסתתר מהחוק. מיילס ג׳וריס-פייראפיט על הבימוי, ניקולס זווארט על הכתיבה, והסרט יהיה זמין מחר ללקוחות יס. תמונה מהסרט לעיל.

משוגע, לא מטורף / מטורף, לא בלתי שפוי (Crazy, Not Insane) – הפעם yes וסלקום tv ממש הגזימו בעיניי, עם שמות עבריים סותרים לאותו סרט תיעודי. אז כרגיל תודה על חוסר התיאום שפשוט לא מאפשר להפנות כראוי את הלקוחות שלכם לשם הנכון של הסרט, במקרה זה החדש-חדש של אלכס גיבני בהפקת HBO. כלומר, להבדיל מהסרט החדש שלו מהשבוע שעבר, ״לגמרי תחת שליטה״. הפעם חוקרים הדוקומנטריסט וצוותו את גבולות השפיות בעזרת פסיכיאטרית שהקדישה את חייה המקצועיים לשיחות עם רוצחים בניסיון להבין כיצד הם חושבים. לורה דרן מקריינת, ועם העצבים על השמות המבלבלים בצד, סחתיין על השידור במקביל לארה״ב ויחסית סמוך לבכורה בפסטיבל ונציה.

בין העולם וביני (Between the World and Me) – נקפוץ קדימה אל יום ראשון ה-22.11, אבל נישאר במצב רוח דוקומנטרי מבית היוצר של HBO שיהיה זמין אצל יס וסלקום וגם HOT. מדובר בספיישל טלוויזיוני בהפקת הסופר טא-נהסי קואוטס, שכתב את הספר שנתן את שמו ליצירה. קטעים מהספר מוקראים בידי קואוטס עצמו ושורה ארוכה של סלבריטאים שחורים, רשימה באמת בלתי נגמרת שכוללת בין היתר את אופרה ווינפרי, מהרשלה עלי, אנג׳לה באסט, וונדל פירס, קורטני בי. ואנס, יארה שאהידי ועוד. הכל משולב בקטעי ארכיון ואנימציה ליצירת תמונת מצב של החוויה השחורה בארצות הברית.

החפרפרת (The Mole Agent) – נשארים ביום ראשון, הפעם עם סרט תיעודי בלעדי של יס דוקו, לשם הגיע מפסטיבל דוקאביב. הסרט של מייטה אלברדי משלב בין סרט ריגול ותיעוד אינטימי בבית אבות. זאת משום שבתה של אחת הדיירות חושדת שאמה לא מקבלת יחס ראוי, ושוכרת חברת בילוש המשתילה במוסד מרגל צ׳יליאני קשיש לאיסוף מודיעין. מה שמתחיל כקומדיה על מרגל מזמנים עברו, שלא תמיד מסתדר עם הטכנולוגיה החדישה ביותר, הופך לתיאור של המתרחש במקום סביב מערכות יחסים הנרקמות עם הדייר החדש שאינו מעורר חשד.

יומני האפלצ'ים (Hillbilly Elegy) – אני לוקח נשימה עמוקה לכבוד השם העברי שנבחר בנטפליקס ישראל לסרטו של רון האוורד, ומקווה שחובבי טיולי הרים לא יטעו פנימה וימצאו דרמה שיש בטריילר שלה יותר צעקות אמוציונליות משאפשר להכיל. איימי אדמס וגלן קלוז, שתיים שמאוד רוצות אוסקר וטרם זכו לכבוד, מככבות על הפוסטר ובקדימון אך אינן הדמויות הראשיות. זהו סיפורו של סטודנט למשפטים באוניברסיטת ייל, שנאלץ לשוב אל ביתו בפריפריה ולהתמודד עם משפחתו שוכנת ההרים, אם לנסות לתרגם את הביטוי באופן הכי פחות מעליב. גבריאל באסו הוא גיבור הסיפור ולצידו מלבד שתי הגבירות הנ״ל גם פרידה פינטו והיילי בנט. את רב המכר של ג׳יי.די. ואנס עיבדה ונסה טיילור (״צורת המים״), והסרט מגיע אל נטפליקס ביום שלישי ה-24.11 בדיוק לפני חג ההודיה.