סרטים חדשים: ״הד״, ״החסד של לוצ'יה״, ״נוכלות עם סגנון״, ״פוקימון: הבלש פיקאצ'ו״, ״ווילי: מהיר וחייכני״, ״לשבור את הקסם: מלכת השלג״

בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ועם פרוץ חגיגות יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, אנחנו בסריטה מנסים לחזור לשגרה. תוך כדי ציון היום הזה בכל דרך שתבחרו, יעלו גם שישה סרטים חדשים אל בתי הקולנוע – ובאופן סמלי אחד מהם תוצרת הארץ. מאחורי הקלעים אנחנו מתכוננים להמשך מועדי חודש מאי, הפעם בקולנוע בלבד, וממש בקרוב נקבל בברכה את מגה-פוסט ההמלצות שלנו לדוקאביב. למי שמעדיפים להישאר מול המסך הביתי, אזכיר בהמשך גם אופציות צפייה שכאלה.

״הד״, נציג ישראל להפעם, הוא מאמץ משותף של אסף שניר ועמיקם קובנר (״עיר מקלט״). את דרכו החל בתחרות האופיר הקודמת, שם גרף ארבע מועמדויות, ובפסטיבל ירושלים דאשתקד, לפני שצץ שוב ביום הקולנוע הישראלי. כך יצא שכתבנו עליו לא מעט אבל אולי גם לא מספיק, אפילו אם אני באופן מרגיש רק חצי אובייקטיבי לגבי דעתי האוהדת. אפשר לתאר את הסרט כדרמה משפחתית שנוטה ככל שהיא מתקדמת לכיוון של מותחן צרפתי, ספציפית סרטי קלוד שברול. יורם טולדנו מגלם קבלן מנהרות החושד כי אשתו (יעל אבקסיס) בוגדת בו ומחליט לצותת לשיחות הטלפון שלה ולהקליט אותן. כמובן שהוא מגלה יותר ממה שציפה ובעוד שלמות המשפחה נסדקת חקר האמת הופך למרכזי יותר ויותר. על המסך תמצאו גם את גורי אלפי, צחי הלוי, אילנית בן יעקב ועליזה רוזן, ומאחורי הקלעים תורמים לאווירה שתיארתי הצילום של דניאל מילר, העריכה של ז׳ואל אלכסיס והמוזיקה של אשר גולדשמידט. התמונות בפוסט לקוחות מתוך הסרט.

״נוכלות עם סגנון״ (The Hustle) לא סתם מזכיר בשם את סרטו של פרנק אוז מ-1988, אלא מהווה עוד חוליה בשרשרת של רימייקים עם טוויסט נשי לסרטים מוכרים. גם בקומדיית הפשע ״נוכלים עם סגנון״, וגם בגרסת 1964 הקרויה ״Bedtime Story״, היו אלה שני גברים המתמחים בהונאת נשים עשירות המתחרים מי מביניהם יצליח לרושש ראשון יורשת עצר. בסרט הנוכחי, אן הת׳אוויי ורבל ווילסון מאיישות את התפקידים המרכזיים, האחת רמאית ותיקה ואמידה בפני עצמה, והשנייה נוכלת בהתהוות עם חוש טבעי אבל עדיין בלי הון משל עצמה. ברוח התקופה, הקורבנות שלהן יהיו גברים וכאלה שמגיע להם. מי שעיבדה מחדש את הסרטים ההם היא ג׳ק שייפר, שכתבה וביימה את ״טיימר״ והתסריט הבא שלה הוא לסרט הסולו של האלמנה השחורה לבית מארוול. כריס אדיסון, שיש לו בבית שני פרסי אמי על הסדרה ״ויפ״, חתום על הבימוי.

״החסד של לוצ'יה״ (Lucia's Grace / Troppa Grazia) מגיע אלינו מאיטליה וגם הוא סוג של קומדיה. אלבה רורוואכר מגלמת את התפקיד הראשי, זאת מהכותרת, שבקושי שומרת על איזון בין גידול בת מתבגרת, חיי אהבה מזדמנים ועבודתה כמודדת קרקעות. באמצע יום עבודה בו היא אמורה לאשר הקמת מרכז מסחרי, מתגלה בפניה הבתולה הקדושה מריה ומורה עליה לבנות במקום כנסייה. לוצ׳יה חושבת שהיא מאבדת את זה אבל המדונה, כמו שקוראים לה באיטליה, מתעקשת ויורדת לחייה. את אמו של ישו מגלמת לא אחרת מאשר הדס ירון הישראלית (״למלא את החלל״), ששיתפה פעולה עם הבמאי ג׳אני זנאסי גם בסרטו הקודם ״The Complexity of Happiness״. תיתכן סקירה.

״פוקימון: הבלש פיקאצ'ו״ (Pokémon Detective Pikachu) מונח לפני הטריטוריה של סרטי הילדים, כי אני ממש לא בטוח מה טיבו. נצטרך לחכות לסקירה של לירון, בינתיים אפשר רק לומר שהשיווק מאוד בילבל אותי לגבי מי קהל היעד של הסרט, המבוסס על מותג משחקי המחשב / סדרות וסרטים / מרצ׳נדייז של פוקימון. אני מקווה שידוע במה מדובר, ובכל מקרה הסרט מתרחש בעולם בו פוקימונים קיימים לצד בני אדם אבל נאספים על ידם להשתתף בקרבות. ג׳סטיס סמית (״עולם היורה: נפילת הממלכה״) מגלם נער שנתקל בפוקימון מסוג פיקאצ׳ו שמסוגל לדבר עימו בשפת בני האנוש, ולהישמע כמו ראיין ריינולדס. השניים מבינים שיש בכוחם לעזור זה לזה בפתרון תעלומה. הבמאי הוא רוב לטרמן, שעבר מסרטי אנימציה (״מפלצות נגד חייזרים״) ולסרטים עם אנימציה (״מסעות גוליבר״, ״צמרמורת״) וכמות התסריטאים פה סחררה את ראשי.

״לשבור את הקסם: מלכת השלג״ (The Snow Queen: Mirrorlands) לא סתם נשמע כמעט כמו סרט ילדים מפורסם של דיסני שיזכה להמשכון מצופה השנה. מדובר בפרק מספר ארבע בסדרת סרטי אנימציה תוצרת רוסיה שלגמרי במקרה (או שלא) מספרים מחדש את הסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן על מלכת השלג וארצות הכפור. טכנית אנחנו בתיקו 4:4 אם מחשיבים את הסרטים הקצרים של ״פרוזן״ ואת החדש שייצא השנה, אבל סרטם של אלכסיי ציצילין (שאחראי גם לחיקויים הקודמים) ורוברט לנס (לשעבר בדיסני) שוב הקדים את המתחרים ויוקרן בישראל בדיבוב לעברית עבור הורים או ילדים שלא יצליחו להבדיל בין אנה ואלזה לבין הגרסאות הללו שלהן.

״ווילי: מהיר וחייכני״ (Wheely) לוקח אותנו עמוק יותר אל מחוזות הביזאר של חיקויי סרטים לילדים. גם הוא יוקרן בדיבוב לעברית בלבד, כולל הקומיקאי שחר חסון בתפקיד הקולי הראשי, ומהטריילר לקח לי יומיים להתאושש. מדובר בהפקה משותפת של מלזיה, האיים המלדיביים, ברוניי דארוסלאם (מה?) וג'יבוטי (לבריאות), מקומות שאין להם כנראה דאגות בחיים מאשר להפיק סרט אנימציה שלומר שהוא מעתיק את ״מכוניות״ של פיקסאר יגמד את ההישג. הבמאי הוא יוסרי עבד חאלים, שמבט ברזומה שלו מגלה שהוא מומחה במיני העתקות מסוג זה. שיהיה בהצלחה.

ובינתיים, בנטפליקס:

טיול לנאפה (Wine Country) – הוא התוספת השבועית לקטלוג של ענקית הסטרימינג, קומדיה בבימויה של איימי פולר. האם זה גם נחשב לסרט הקולנוע הראשון שלה כשהוא מוקרן רק בנטפליקס וברזומה שלה סרט טלוויזיה אחד לפחות? נחכה לפסיקה של ספילברג. בכל מקרה, פולר גם מככבת לצידן של טינה פיי, מיה רודולף, פאולה פל, ואמילי ספייבי, שגם כתבה את התסריט במשותף עם ליז קקובסקי. כולן מגלמות חברות ותיקות שיוצאות לסיור יין בקליפורניה לכבוד יום ההולדת ה-50 של אחת מהן, כאשר האלכוהול מוציא החוצה מתחים, סודות וכמובן צחוקים לרוב.