סרטים חדשים: ״אהבה בשלייקס״, ״הלבוי: עלייתה של מלכת הדמים״, ״כולם יודעים״, ״דוכן הראמן״, ״בוסית בקטנה״, ״מיסטר לינק״, ״אחרי ש…״, ״רקסי המלך״, ״משימה חתולית בהחלט״

עם כל הכבוד לבחירות לכנסת ישראל, בהן הדבר היחיד שבטוח הוא שמישהו בשם בנימין ירכיב את הממשלה הבאה, שימו לב לבחירות חשובות לא פחות – תשעה סרטים חדשים מגיעים אל בתי הקולנוע בסופש. זה גם יותר מגוון מההיצע הפוליטי בארץ וגם יכול לעזור להסיח את הדעת מהימים והשבועות האחרונים, רגע לפני שפסח מגיע לעשות סדר. בשל הגודש באולמות וכי להישאר בבית מול המרקע עלול להוביל לדיכאון וחרדה בתקופת בחירות, לא משנה באיזה צד אתם ואתן, הפעם לא יהיו המלצות צפייה ביתית.

״אהבה בשלייקס״, הסרט הישראלי ולכן גם הראשון לשבוע עמוס זה, מגיע מהבמאי והתסריטאית של ״סלסה תל אביב״, יוחנן ולר ואליסה דור, בהתאמה כמובן. נדמה לי שמאז ״מיתה טובה״ לא היה בארץ סרט קומי על הגיל השלישי, וכאן נראה שמדובר בקומדיה רומנטית לפי הספר. ניצה שאול מגלמת אלמנה צעירה ברוחה, שפוגעת ברכבה בקשיש עוקצני בגילומו של יהודה ברקן. בעצת בנה (יפתח קליין) היא לא מאפשרת לנפגע לפנות למשטרה ומבלה איתו יום בדיור המוגן בו היא חיה, שם מתחילים לקנא בו כל הגברברים המחזרים אחריה. בקאסט אפשר למצוא גם את אילן דר, גבי עמרני, אריה מוסקונה, מיכל ינאי ושלמה בראבא בתפקיד הבעל המנוח שחוזר לבקר את אלמנתו בדמיון, אם הבנתי את הטריילר. הייתי מוחה שחסרה ע׳ בשלייקעס, אבל יהודה ברקן מאויית כאן כיהודה בארקן אז אולי יש דברים שאני לא מודע אליהם.

״הלבוי: עלייתה של מלכת הדמים״ (Hellboy) ויתר על התותב ״Rise of the Blood Queen״ לפני שיצא להפצה, אבל בישראל הוא יעזור להבדיל בינו ובין שני הסרטים של גיירמו דל טורו, אז גילם את שד הקומיקס רון פרלמן. מי שעוטה הפעם את העור האדמדם ואת ״יד ימין של האבדון״ הוא דייויד הארבור, המוכר לרוב מתפקידו כשריף מהסדרה הנטפליקסית ״דברים מוזרים״. וכן, כדי שלא יהיה לנו שבוע בלי גיבור-על חדש/ישן, ולטובת מי שלא הבינו אף מילה עד כה, הלבוי הוא יצור מיתולוגי שמגיע אלינו מעולם על-טבעי ונלחם בצד של הטובים למרות שהוא נראה כמו הבן של השטן. האיום הפעם הוא מילה ג׳ובוביץ׳, היא מלכת הדמים מן הכותרת, ולצידם שווה להזכיר את איאן מקשיין, סשה ליין, דניאל דיי קים וסופי אוקונדו, אם למנות כמה. הבמאי שהופקד על האתחול הוא ניל מרשל (״המדרון״) ואת התסריט כתב אנדרו קוסבי (הסדרה ״אאוריקה״).

״כולם יודעים״ (Everybody Knows) נשמע על פניו כמו חגיגה קולנועית – הבמאי האיראני זולל האוסקרים אסגר פרהאדי (״פרידה״, ״הסוכן״) מנסה את כוחו בהפקה ספרדית, עם שמות כמו פנלופה קרוז, חבייר בארדם וריקרדו דארין. אלא שאת פסטיבל קאן הוא פתח לפני כמעט שנה ומאז הסתתר, כפי שקורה לא מעט עם סרטי הפסטיבל שנקנים להפצה בישראל וממתינים כמעט עד המהדורה הבאה של קאן. את דעתי החצויה על הסרט אפשר לקרוא בדיווח שלי. על העלילה אפשר לספר שהיא מתחילה עם שובה של גיבורת הסרט, בגילומה של קרוז, אל עיר הולדתה. מדובר במדרידאית שעקרה את חייה אל ארגנטינה, אבל חוזרת יחד עם משפחתה לכבוד חתונת אחותה שנערכת במקום, מה שמוביל לפגישות עם מכרים ותיקים לצד היכרויות אצל הדור הצעיר. אני נזהר לא לגלות הרבה כי מדובר בסרט עתיר תפניות, אז בואו רק נגיד שיש בסרט אמנם לא מעט רומנטיקה וסודות של הלב, אבל גם כמה אלמנטים נוספים יותר מפתיעים שמתחילים להגיח אחרי החתונה. התמונות בפוסט מתוך הסרט.

״דוכן הראמן״ (Ramen Shop) הוא שיתוף פעולה בין סינגפור ויפן, המחוברות דרך מנה של מרק בשר עם אטריות ותוספות. לגרסה היפנית קוראים ראמן וגם בישראל כבר מתחילים להכיר אותה היטב (אם כי לא לבצע אותה היטב, לפחות לא בביקור הקודם שלי) והסינגפורים מכנים את הגרסה שלהם באק-קו-טה (סליחה מראש אם תיעתקתי לא נכון). שני העולמות הקולינריים האלה מתערבבים בחייו של גיבור הסיפור (טקומי סאטו) שאביו היפני לימד אותו את אמנות הראמן, אך כשהאב עוזב את העולם יוצא בנו להתחבר לשורשיו הסינגפוריים ולמשפחה שלא הכיר. הבמאי הוא אריק קו שאחראי להפקה יפנית-סינגפורית אחרת – ״טאצומי״, נציג סינגפור לאוסקרים ב-2012 שגם הוקרן בפסטיבל ירושלים, אם אני זוכר נכון.

״בוסית בקטנה״ (Little) מציב במרכזו רעיון קומי פשוט בתכלית – מה אם בוסית שתלטנית תתעורר בוקר אחד בגוף של עצמה בת ה-13? זה מה שקורה לדמות שמגלמת רג׳ינה הול, שהופכת לפתע לשחקנית הצעירה מרסיי מרטין, ימים ספורים לפני מצגת גורלית בעבודה ובדיוק כשהלחץ של עולם המבוגרים הופך לקשה מנשוא עבורה. שותפתה לסוד היא העוזרת האישית שלה, בגילומה של איסה ריי, שממשיכה לחטוף צעקות מהבוסית למרות שהיא נראית כמו בת-עשרה. הבמאית היא טינה גורדון (״Peeples״), שגם כתבה יחד עם טרייסי אוליבר (״טיול בנות״). מרטין, רק בת 14 אם לצטט את הג׳ירפות, מוכרת מהסדרה ״Black-ish״ ורשומה גם כאחת המפיקות של הסרט. לא יודע אם זה יותר מרשים או מטריד.

״אחרי ש…״ (After) הוא סרט על נערה שחייה משתנים לאחר שהיא מאבדת את בתוליה. אני קצת מפשט אבל זה תקציר העלילה בגדול, אהבת נעורים בין ילדה טובה מהתיכון שמגיע לקולג׳ לבין בחור עם קעקועים ומעיל עור שכולם אומרים לה להיזהר ממנו פן תיפגע. האם היא מקשיבה? לא. האם אפשר להתרגש מדברים כאלה גם אחרי גיל הנעורים? אולי. בתפקידים הראשיים מככבים ג׳וזפין לנגפורד (אחותה הצעירה של כוכבת הסדרה ״13 סיבות״) והירו פיינס טיפין (האחיין של רייף וג׳וזף פיינס), שניהם לא חסרי ניסיון אבל טרם הובילו סרטים בעבר. לצידם סלמה בלייר, ג׳ניפר בילס ופיטר גלאגר, כי צריך גם הורים ורצוי שיהיו מוכרים מאיפשהו. הבמאית היא ג׳ני גייג׳ (״All This Panic״), התסריטאית היא סוזן מקמרטין (״Mr. Church״) והסרט מבוסס על ספר ראשון מתוך סדרה שכתבה אנה טוד. אז אפשר להניח שיהיו עוד כאלה במידה והנוכחי יצליח.

״מיסטר לינק״ (Missing Link) אולי נשמע כמו טעות התרגום המשונה של השבוע, אבל ״מיסטר לינק״ הוא גם שמה של הדמות שהיא החוליה החסרה, אז יאללה בכיף. מדובר בסרט החדש של אולפני לייקה, אלה שהביאו לנו את ״קורליין״, ״פארנורמן״, ״הקופסונים״ ו״קובו: אגדה של סמוראי״. או בקיצור, אולפני האנימציה שלא יודעים לפספס. סליחה על הניחוס, אבל נשמע שזה לא יקרה בהתחשב בשמות המעורבים, לא כאשר הבמאי הוא כריס באטלר שאחראי לאותו ״פארנורמן״ פורץ הגבולות והעלילה נשמעת שאפתנית ומזרחנית לפחות כמו זו של ״קובו״. מעשה במגלה ארצות (בקולו של יו ג׳קמן) שמוצא את החוליה החסרה, ענק עדין מכוסה פרווה העונה לשם מיסטר לינק (זאק גליפיאנקיס). ההרפתקן מאמין כי התגלית תביא לו כבוד מלכים בקהילתו, אבל היצור מבקש את עזרתו באיתור קרוביו האבודים מהארץ הקסומה שנגרילה, מה שמצרף אליהם הרפתקנית נוספת (זואי סלדנה) ומוביל למסע אפי. עוד נותנים בדיבוב: אמה תומפסון, טימותי אוליפנט, מאט לוקאס וסטיבן פריי.

״רקסי המלך״ (The Queens Corgi), אם כבר אנחנו בטריטוריית סרטים מונפשים עם תרגומי שמות מעניינים, כנראה לא יכול היה להיקרא ״הקורגי של המלכה״ כי סיבות. עוד בענייני עברית, בישראל הוא יוקרן בדיבוב לשפת הקודש בלבד, אז לא אספר שנפסיד את קולותיהם של ג׳ולי וולטרס, טום קורטני, ג׳ק ווייטהול, ריי ווינסטון ומאט לוקאס (שוב הוא). קורגי הוא גזע הכלבלבים קצרי הרגליים וגדולי הראש שמככבים במיתולוגיות באי הבריטי וחביבים על מלכת אנגליה (ועליי מאז שפגשתי כמה מהם). רקס (בלי י׳ במקור) מגיע אל ארמון בקינגהאם כגור, כי אם יש דבר חמוד יותר מקורגי זהו גור קורגי, והופך לבכיר מבין ארבעת כלבלבי המלכה. אלא שלאחר תקרית דיפלומטית עם נשיא ארה״ב (נחשו איזה) ובגידה פנימית, הוא מוצא עצמו ברחובות לונדון כאחד מבין כלבי רחוב רבים. הבמאים הם וינסנט קסטלוט (״רובינזון קרוזו״) ובן סטאסן (״ביגפוט ג'וניור״) ועל התסריט חתום הצמד רוב ספרקלינג וג׳ון אר. סמית׳ (״נומיאו ויוליה״, ״מייק באסט מנהל את אנגליה״).

״משימה חתולית בהחלט״ (Spy Cat / Marnies Welt) מעביר אותנו מן הכלבים אל החתולים, וגם מוריד אותנו עוד מדרגה בסולם סרטי האנימציה לילדים המוקרנים בישראל. מדובר בהפקה בלגית-גרמנית בראשות הבמאים-כותבים וולפגנג וכריסטוף לאונשטיין (״החברים הסודיים של לואי״), על חתולת בית בשם מארני שהופכת למרגלת. בתהליך מעורבים גם כלב בשם אלביס, חמור המחופש לזברה ותרנגול נוירוטי, כך על פי תיאור העלילה הרשמי. אני חושב שנעצור עם זה כאן, לא לפני שאזכיר שגם סרט זה יוצג בדיבוב עברי בלבד מן הסתם.