המלצות סינמטקים – יוני 2018

חודש יוני הוא חודש עמוס יחסית בפסטיבלים ולכן גם בסינמטקים. בסינמטק תל אביב הוא נפתח עם רצף של פסטיבל הקולנוע הגאה (שכבר החל) ומיד אחריו פסטיבל הסטודנטים, שניהם זוכים כאן לפוסטים נפרדים. בסינמטק הממוגן בשדרות מתקיים פסטיבל קולנוע דרום החינמי והמרתק כתמיד. סרטים מן התכנייה של הפסטיבלים הללו ינדדו גם לסינימטקם נוספים במהלך החודש. בצד הפחות חיובי, עובדי סינמטק תל אביב פתחו בסכסוך עבודה שיכול להשפיע על המשך ההקרנות החודש, אף כי העובדים שואפים לפגוע רק בהקרנות הסרטים המסחריים. במידה וסכסוך העבודה יתפתח לשביתה, ייתכן גם ביטול כולל של הקרנות או פגיעה בפסטיבל סרטי הסטודנטים. נקווה כי העובדים יתוגמלו כראוי עוד לפני השלב בו גם הקהל ייפגע.

נתחיל את ההמלצות בסוף החודש, בפרויקט אשר ימשיך לתוך חודש יולי (ואוגוסט) – הקרנת סדרת המופת של ריינר ורנר פאסבינדר ״ברלין אלכסנדרפלאץ״, פרויקט שנוצר עבור הטלוויזיה הגרמנית אבל הופץ במקומות מסוימים בעולם כסרט קולנוע. זאת למרות האורך הרב של היצירה – כ-15 וחצי שעות. כעשור לאחר ההקרנה הקודמת בסינמטקים, הסדרה חוזרת בעותק דיגיטלי משוחזר ובתרגום לעברית. לא סתם מדובר בפרויקט ארוך – זהו אחד מן הסרטים הטובים ביותר שראיתי, בכל קנה מידה ובכל הגדרה, פסגת היצירה של הבמאי הגרמני הפורה שכמעט כל סרט שלו מומלץ בכל מקרה. העיבוד לרומן הניסיוני של אלפרד דבלין היהודי, אודות ברלין בימי רפובליקת ויימאר, מתמקד בדמויות בשולי החברה ובעיקר בפרנץ ביברקופף, אסיר משוחרר המנסה לשקם את חייו ומוצא את עצמו כסרסור המאוהב בזונה באופן מטורף המצוי במסלול התנגשות עם גבר אחר. אבל כל ניסיון לתאר את עלילת הספר/סרט/סדרה יעשה עוול. הסדרה נפתחת בפרק ראשון מופתי, שומרת על דרמה אמינה ומרגשת בכל פרק ומגיעה לשיא של פיוט בפרקים אשר חושפים את הדרך בה מסתיים סיפור העלילה. אחרי כל זה, מגיע האפילוג שהוא פרק בין שעתיים שכולו זרם תודעה אקספרסיוניסטי חוצה זמנים, תרבויות והגדרות. הדבר דורש פינוי פרק זמן ארוך בסוף יוני (בתל אביב) או ביולי בסינמטקים השונים, אבל זה משהו שכל חובב קולנוע חייב לראות לפחות פעם אחת.

למי שרוצה פאסבינדר משובח באורח רגיל, בסינמטק הרצליה יקרינו ב-27 לחודש את ״הדמעות המרות של פטרה פון קאנט״, סרט מוקדם יותר של הבמאי ועתיר בעיצוב מרהיב ותפניות בעלילה, אך תוך שמירה על בהירות רגשית אשר הופכת את המלודרמטי לאמין. תמונה להתרשמות – בראש הפוסט.

״ברלין אלכסנדרפלאץ״ – יצירת המופת בעותק מחודש

לאחר הפסקה, הרטרוספקטיבה לאינגמר ברגמן חוזרת עם מה שהוא אולי יצירת המופת הראשונה והלא מספיק מוכרת שלו – ״הלילה העירום״ (סרט הקרוי גם נשורת ונצנצים או ליל הליצן), יצירה כואבת על קנאה ואכזריות בזוגיות. בנוסף הקהל ייחשף לקומדיות המצליחות של ברגמן, בהם ההצלחה הבינלאומית הראשונה שלו, ״חיוכי ליל קיץ״. אז גם מגיעים הסרטים הידועים ביותר, למשל ״תותי בר״, ״החותם השביעי״, ״פני המכשף״ או ״מעיין הבתולים״(רשימה חלקית). כל הסרטים של ברגמן מומלצים (כולל אלו שלא הזכרתי), שימו לב שבחלק מן הסינמטקים סרטים אלו יוקרנו רק בחודשים הבאים.

הסינמטקים ממשיכים החודש בהקרנות לזכר מילוש פורמן. חפשו בין היתר כמה סרטים שלא הוקרנו במהלך מאי, כגון ״קן הקוקיה״ זוכה האוסקר, ״שיער״הנוסטלגי, ״נשף מכבי האש״ עליו כתבתי, ו״התפשטות״, סרטו הראשון בארה"ב המשלב עשייה קולנועית פרועה וקומית ברוח סרטיו הצ'כיים של הבמאי עם מבט עצוב על דור ההורים בארה"ב, אשר מנסים להבין את המהפכה התרבותית של שנות הששים בה ילדיהם הבורחים לוקחים חלק, בלי הצלחה של ממש.

סינמטק תל אביב יקרין פעמיים במהלך החודש את ״צא וראה״ של אלם קלימוב, אחד מסרטי המלחמה הגדולים בכל הזמנים – נער רוסי מוצא את עצמו לוחם במלחמת העולם השנייה ומאבד לא מעט דברים בדרך.

ניחוח רוסי החודש גם בסינמטק ירושלים. ב-8 לחודש יוקרן ״שמש בוגדנית״, סרט רוסי שנעשה מעט אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ומתאר קצין מוערך אשר מוצא את עצמו בתפקיד של אויב העם, בגלל שסטלין החליט כי הוא מהווה סיכון, בתסבוכת הכוללת גם קשר רומנטי מן העבר בין אשתו לבין אורח מפתיע בכפר בו הוא חי. את הסרט ביים בכישרון רב ניקיטה מיכאלקוב, מי שכיום עומד בראש תעשיית הסרטים ברוסיה ולפי חלק מן הטענות אין לו בעיה לפגוע ביוצרים אחרים בשליחות הדיקטטור העכשווי. יום לאחר מכן יציגו בירושלים את סרטו האחרון של גדול במאי ברית המועצות, אנדריי טרקובסקי – ״הקורבן״ סרט שצולם בשוודיה וכבר כתבתי עליו.

עוד ב-9 לחודש בירושלים, אפשר להעביר בוקר עם מוזיקת ג'אז לטיני ועם סרט האנימציה המקסים על מוזיקאים קובניים גולים ״צ'יקו וריטה״ על סרט חתומים פרננדו טרואבה, חבייר מריסקאל, טונו ארנדו. אפשר לקרוא עליו עוד בסקירה שלי עליו.

ב-15 לחודש בירושלים ניתן לקנח את ארוחת הצהריים עם ״ארוחת בוקר בטיפאני״, האלגנטי והקלאסי של בלייק אדוארדס עם התפקיד שהגדיר את הקריירה של אודרי הפבורן בתור צעירה תמימה לכאורה בחיי הזוהר של ניו יורק.

מאוחרי הקלעים המסוממים והאלימים של הפאנק רוק מתפרצים מסרטו של אלכס קוקס, ״סיד וננסי״, אודות החיים הקצרים והסוערים של גיטריסט הסקס-פיסטולס סיד ווישס ובת זוגו. הסרט מכיל גם את אחד מן התפקידים הראשיים הראשונים והמרשימים ביותר של גארי אולדמן החביב על הבלוג, כפי שהוזכר ממש שלשום. נסיים עם תמונה מתוך סרט זה.