סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי״, ״פרדיננד״, ״אל האור״, ״המיילדת״, ״טיסה 112״, ״משחקי גמדים״

לכבוד חג האורים, לפחות שניים מששת הסרטים החדשים לשבוע זה מתעסקים באור מול חושך. ולכבוד חופשת חנוכה הבאה עלינו לטובה, לפחות שני סרטים נוספים יבקשו ללכוד את תשומת ליבו של הקהל הצעיר מאוד. זה גם זמן טוב להזכיר שפסטיבל אוטופיה נמצא בעיצומו, בעוד פסטיבל הקולנוע היהודי יפתח את שעריו במוצאי שבת. עוד אירועים קולנועיים לסוף השבוע ואילך אפשר למצוא בחלק השני של המדור.

״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי״ (Star Wars: The Last Jedi) הוא בעצם הסרט היחיד שעולה השבוע בשביל לא מעט אנשים. למעשה, אפילו לא צריך לחכות עבורו עד יום חמישי כרגיל, כיוון שכבר היום הוא ינחת בבתי הקולנוע. עבור המעריצים והמעריצות, זהו פרק 8 בסדרת קורותיהם הבינגלקטיות של משפחת סקייווקר, שממשיך את עלילות הטרילוגיה החדשה שנפתחה לפני שנתיים עם ״הכח מתעורר״ (הסרט של השנה שעברה, ״רוג אחת״, לא נספר במניין). את הסרט כתב וביים ראיין ג׳ונסון (״בריק״, ״לופר״), מה שמביא תקווה חדשה אל המותג הוותיק, גם אם עדיין חלק מן המכונה המשומנת של דיסני ולוקאספילם. הדמויות הוותיקות והחדשות שבות אל המסך כדי להמשיך מהיכן שהסרט הקודם הפסיק – ריי (דייזי רידלי) מתאמנת להיות אבירת ג׳דיי אצל לוק סקייווקר (מארק האמיל), בזמן שהמפקדת ליאה (קארי פישר זצ״ל), פין (ג׳ון בויגה) ופו (אוסקר אייזק) מתכוננים למכה שינחית הצד האפל, בראשות קיילו רן (אדם דרייבר), פאזמה (גוונדלין כריסטי), הוקס (דונל גליסון) וסנוק (אנדי סרקיס). אני בטוח שיש עוד שמות גדולים, שהדרואידים החביבים על כולנו חוזרים ויהיו גם יצורים חדשים (אחד ששמו פורג כבר כבש את הרשת בסערה ומכר צעצועים בדמותו רק על סמך הטריילר) ואפילו עלילה נהירה – אבל לא העזתי להסתכל על כל אלה, כי אצפה בסרט רק מחר. כמובן שלא נשאיר אתכם ואתכן בלי סקירה, אבל אנחנו גם מתכוונים לכבד את האמברגו שאוסר על פרסום ביקורת על הסרט עד יום חמישי בערב.

״אל האור״ (Radiance / Hikari) אינו עוסק באבידי ג׳דיי, אלא במפגש הרומנטי בין אחראית על יצירת גרסאות מונגשות לעיוורים של סרטי קולנוע, לבין צלם שהולך ומאבד את מאור עיניו. זה התקציר לסרטה של הבמאית היפנית נעמי קאווסה (״אן״, ״Still the Water״) מאז בכורתו בפסטיבל קאן, דרך פסטיבלים רבים נוספים כולל ״אקי-נו״ בחולון, וכעת עם הגיעו אל בתי הקולנוע לא נשנה את הנוסחה המנצחת. את התפקידים הראשיים מאיישים איימה מיסאקי ומאסטושי נאגסה (המשורר היפני מהסוף של ״פטרסון״ בין היתר). תיתכן סקירה.

״המיילדת״ (The Midwife / Sage Femme) מעביר אותנו לצרפת, ומספר על מיילדת מהוללת החווה התחלה של משבר מקצועי, בדיוק כשהיא זוכה לפגישה מפתיעה פילגשו לשעבר של אביה, שבפיה חדשות משנות חיים. עיקר כח המשיכה של הסרט הן צמד הקתריניות בתפקידים הראשיים – קתרין פרו וקתרין דנב (בתמונה בראש הפוסט). הבמאי והתסריטאי הוא מרטין פרובוסט, או מרטן פרובו אם להיות קצת יותר צרפתי. גם במקרה הזה תיתכן סקירה מכיווננו.

״טיסה 112״ (Aftermath) משיב אותנו אל ארצות הברית, שם הוקרן באפריל השנה. הוא קושר באופן טרגי את חייהם של שני זרים – פקח טיסה (סקוט מקניירי) שעשה טעות נוראית וגרם להתרסקות מטוס, וקבלן בניין (ארנולד שוורצנגר, בתמונה מייצגת בהמשך) שאשתו ובתו היו על המטוס הזה. אליוט לסטר (״Sleepwalker״, ״Blitz״) ביים, על פי תסריט של חבייר גויון (שכתב בין היתר את ״Enemy״ של דני וילנב).

״פרדיננד״ (Ferdinand) פותח את החלק במדור שיעסוק בסרטי ילדים, אם כי ייתכן שגם מבוגרים יהנו ממנו. חכו לסקירה של אור. בינתיים אספר שמדובר בעיבוד של אולפני האנימציה בלו סקיי (סדרת סרטי ״עידן הקרח״ וגם ״ריו״) לספר של מונרו ליף אותו אייר רוברט לוסון. פרדיננד הוא שור גדול מימדים אשר מיועד ללוחמת שוורים, אבל בתוך תוכו מדובר ביצור עדין נפש שרק רוצה להריח פרחים. לכן הוא וחבורה לא סבירה של חיות מחפשת את הדרך הביתה אל החווה המשפחתית ממנה נלקח בראשית העלילה. קרלוס סלדנה, הקבוע של האולפנים, חתום על הבימוי. בין המדבבים המקוריים ניתן למצוא את ג׳ון סינה בתפקיד הראשי, קייט מקינון, בובי קאנבלה, ג׳ינה רודריגז ודייויד טננט.

״משחקי גמדים״ (Gnome Alone) מוכיח שאין מספיק תכנים בידוריים בישראל שמתחילים במילה ״משחקי״, ויום אחד איזה ארכיבאי יחטוף ג׳ננה ויתנקם במי שאחראי לכך. חזרה לענייננו, מדובר בסרט אנימציה קנדי מאת הבמאי של ״שודדי הפיצוחים״, פיטר לפניוטיס, שיוקרן בישראל בגרסת דיבוב עברי בלבד אם הבנתי נכון. העלילה מספרת על ילדה בשם קלואי שעוברת עם משפחתה לבית חדש, ומגלה שגמדי הגינה שלה לא רק קמים לתחייה אלא גם יהיו קו ההגנה היחיד שלה מפני פלישה של יצורים בשם טרוגים. בניגוד למשתמע זה כנראה לא סרט אימה, וגם משום מה לא קשור בשום אופן לסרטי גמדי הגינה תחת הכותרת ״נומיאו ויוליה״ ובקרוב גם ״שרלוק נומס״. אני לא ממציא את הדברים האלה.

ארנולד שוורצנגר + זקן = תפקיד אופי. מתוך הסרט ״טיסה 112״

עוד אירועי וענייני קולנוע

הדרישה – מגיע להקרנות בסינמטק ת״א, אז עשיתי העתק-הדבק לתקציר מאתר הסינמטק: סרטו המחודד העצמאי ועטור הפרסים הבינלאומיים של משה זאבי. תמרה זיסקינד אופנהיימר, דתייה לאומית, ילידת התנחלות, מטפלת בעורכת דין חולה מכפר שמריהו. שתי הנשים ממוצא גרמני-יקי נחושות להפיק סרט על יהדות גרמניה בישראל. כאשר היוזמה נדחית על ידי ראשי קרן הקולנוע הישראלי, הן מאשימות אותם בקומבינות ובאפליה על רקע פוליטי ועדתי. זאת מכיוון שהיועצת האמנותית של הקרן היא שמאלנית קיצונית ממוצא מזרחי. במעלליה, מגיעה תמרה לעיר היידלברג בגרמניה כדי לתבוע פיצוי על נכסי סבי סביה, הטייקון היהודי יוסף זיסקינד אופנהיימר – היהודי זיס. תמרה שבה ארצה כאישה עשירה. מה שמאפשר לפתוח בניקוי האורוות בקרן.

רובר ברסון – הבמאי הצרפתי הנודע, יזכה לערב מחווה ביום השנה למותו, ה-18 בדצמבר, בסינמטק תל אביב, ושבוע לאחר מכן בסינמטק ירושלים. כל זאת לכבוד הוצאה מחודשת של כרמל של ספרו "הערות על הסינמטוגראף" בתרגומו של חוקר הקולנוע אריאל שוייצר. המחווה תכלול הרצאה של שוייצר על הבמאי, ולאחר מכן הקרנה של סרטו ״הכייס״. למי שלא מכירים או מכירות את הספר, שתורגם לראשונה לעברית בסוף המאה הקודמת, לא מדובר בספר תיאוריה שגרתי אלא בהמשך לדרכו האמנותית של ברסון המבטא את מחשבותיו על המדיום בו הוא פועל. הנה פרטי האירוע בסינמטק תל אביב, והנה של ירושלים.

מסילה – סרטו התיעודי של עמיקם גולדמן, יוקרן בסינמטקים מספר פעמים החודש. הסרט עוקב אחר צוות העובדות הסוציאליות והמדריכות במסיל"ה, מרכז עירוני הפועל כאגף רווחה עבור הקהילה הזרה בתל אביב, בעבודתן עם מבקשי המקלט, ועם הגננות האפריקאיות בגני הילדים. ההקרנה הקרובה היא ממש הערב (13.12 בשעה 21:00) בסינמטק ירושלים. בהמשך יוקרן הסרט בסינמטק חולון (18.12, 20:30), סינמטק ת"א (23.12, 14:30), שוב בירושלים (25.12, 18:00), ובסינמטק חיפה (09.01, 19:00). הכל מרוכז בדף האירועים של הסרט בפייסבוק.

הפצוע הסורי – סרטה התיעודי של רחל שוורץ, יוקרן במוצאי שבת ה-23 בדצמבר ב״המתפרה: בית לאירועי תרבות״ (רחוב האלה 2, אבו גוש). הסרט מספר את סיפורם של הפצועים הסורים, הרופאים, והאחיות בביה"ח נהריה, שם המציאות מפגישה ומחברת אויבים, מראה את פניה האכזריות של המלחמה המתחוללת בסוריה, ומושיטה קרן אור של אופטימיות במציאות מדממת. אפשר לרכוש כרטיסים מראש בדף הפייסבוק של המתפרה.

שבעה ימים באנטבה – כך נקרא הסרט החדש על פי הסיפור האמיתי של חטיפת המטוס הישראלי ב-1976, שכמובן הונצח קולנועית בסרטו של מנחם גולן, ״מבצע יהונתן״. אבל לא מדובר ברימייק ישראלי אלא בהפקה בינלאומית שרק מתבססת על אותו תרחיש אימים והמבצע הצבאי שבא בעקבותיו. את התסריט כתב גרגורי ברק (״'71״) ועל הבימוי חתום ז׳וזה פדיליה (״יחידת עילית״, החידוש של ״רובוקופ״), אבל מה שגרם לי למלמולי WTF חוזרים ונשנים הוא הקאסט הטוב מכדי להיות אמיתי: דניאל ברוהל ורוזמונד פייק חוטפים את המטוס, נונזו אנוזיי מגלם את אידי אמין שליט אוגנדה, מארק איווניר הוא מוטה גור, יפתח קליין בתפקיד אהוד ברק, נתי רביץ משחק את בני פלד, אנחל בונני בתור יוני נתניהו, ליאור אשכנזי כיצחק רבין ונטלי סטון כלאה רבין, והשוס – אדי מרסן בתפקיד שמעון פרס! כמובן שכל הישראלים מדברים ביניהם אנגלית, כפי שהיה באמת בתקופה ההיא, כידוע. איפה גל גדות כשצריך אותה? בכל מקרה, אני רוצה לראות את זה. עכשיו. אבל אסתפק בטריילר עד שיגיע חודש מרץ.