• רשימת המועמדים המלאה לפרסי אופיר 2017 הגיעו
  • סרטים חדשים:
  • הטרילוגיה האמריקאית של ג׳ורג׳ סטיבנס - ״שיין״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 37
  • לוגאן לאקי
  • ״טירת הזכוכית״, סקירה
  • מחשבות ותובנות על המועמדים לפרסי אופיר 2017
  • סרטים חדשים: ״לוגאן לאקי״ של סודרברג
  • רטרוספקטיבה למקס אופולס בסינמטקים

סרטים חדשים: ״חולי אהבה״, ״פצצה אטומית״, ״הנערה האלמונית״, ״המפסטד שלי״, ״נפילה״, ״אימוג'י הסרט״

26 ביולי 2017 מאת אורון שמיר

פסטיבל ירושלים מאחורינו ויש מעט מאוד למה לצפות בחודש הבא, אבל כדי לסיים את יולי כמו שצריך מגיעים אל בתי הקולנוע שישה סרטים חדשים. אף אחד מהם לא ישראלי, אבל הראשון שאזכיר דומה באופן מסויים לסרט ישראלי שעלה לאקרנים בשבוע שעבר. האחרון שיוזכר נראה כמו הצעד הראשון במות הקולנוע, אבל אולי זה רק נדמה לי. אחרי השישייה – טריילרים מקומיק-קון ובשורה למתגעגעים ולמתגעגעות לאדוה.

״חולי אהבה״ (The Big Sick) הוא כנראה הסרט היותר מדובר לשבוע זה, למרות שמדובר בקומדיה רומנטית צנועה. אבל רכישה בסכום גבוה אחרי בכורה בפסטיבל סאנדנס בתחילת השנה, הצלחה בקופות ארה״ב, והקרנות בפסטיבל ירושלים ממש זה עתה, מציבים את סרטו של קומאיל נאנג׳יאני (״עמק הסיליקון״) בראש הפוסט. אני כותב שזה סרט שלו למרות שהבמאי הוא מייקל שואולטר (״שלום, קוראים לי דוריס״), משום שהקומיקאי לא רק מככב אלא גם כתב את התסריט יחד עם זוגתו, אמילי וי. גורדון, בהשראת חייהם. הוא מגלם פחות או יותר את עצמו, כלומר סטנדאפיסט ממוצא פקיסטני שמשפחתו מנסה לשדך לו כלה מאותה עדה, בעוד הוא נהנה מרווקותו. מי שאולי תכבוש את ליבו היא אמילי (זואי קאזאן), שהקשר הלא-רציני לכאורה ביניהם הופך למשמעותי רגע לפני שהוא נתקל בקושי נוסף וגדול יותר מאלה שהתמודדו עימו השניים בעבר, ביחד ולחוד. ריי רומנו והולי האנטר מגלמים את הוריה של אמילי, והם הסיבה המרכזית בעיניי לצפות בסרט, כפי שכתבתי בעכבר העיר.

״פצצה אטומית״ (Atomic Blonde) הוא כנראה מה שקורא כשמתרגמי שמות של סרטים מנסים להסביר בדיחות לקהל עוד לפני שצפה בסרט אפילו. הבלונדינית האטומית היא שרליז ת׳רון בתפקיד לוריין, סוכנת חשאית בשירות הוד מלכותה בימי המלחמה הקרה. היא נשלחת לבדה אל ברלין החצויה כדי לחקור רצח של קולגה ולהשיב מסמך עתיר חשיבות של סוכנים כפולים, במה שנראה כמו שילוב בין מותחן ריגול לסרט אקשן מאוד מופרך ומטופש בקטע חיובי. את הכוכבת מגבה קאסט מרשים למדי הכולל בין היתר את ג׳יימס מקאבוי, ג׳ון גודמן, אדי מרסן, טובי ג׳ונס, סופיה בוטלה, טיל שוויגר וביל סקארסגארד (אח של אלכסנדר והבן של סטאלן). על הבימוי חתום דייויד ליץ׳ של ״ג׳ון וויק״ (כאילו שלא הספיקו לין ולינץ׳), והתסריט של קורט גו׳נסטד (״300״ הראשון והשני, ״אקט של גבורה״) הוא למעשה עיבוד לנובלה הגרפית ״The Coldest City״. תיתכן סקירה.

״הנערה האלמונית״ (The Unknown Girl) היה במשך רוב השנה פאטה מורגנה בלוח ההפצה בישראל – יש שנשבעו שהנה השבוע הוא עולה לאקרנים, רק כדי לגלות ששוב נדחה למועד לא ידוע, או כן ידוע, אבל לא בטוח. זה קצת משונה משום שמדובר בסרטם של האחים ז׳אן-פייר ולוק דארדן, יוצרים אהודים גם בישראל, שהציגו את סרטם בפסטיבל קאן הקודם-קודם וגם בפסטיבל חיפה לפני כמעט שנה, אז גם כתבנו עליו. אדל האנל מגלמת רופאה צעירה המוצפת ברגשות אשם כשהיא מגלה שהנערה לא סירבה לפתוח את הדלת באחד הלילות נמצאה ללא רוח חיים בבוקר למחרת. במקביל לחקירת המשטרה היא פוצחת בחקירה משלה שמטרתה לגלות את זהות הנערה האלמונית, מה שכמובן משפיע על חייה האישיים והמקצועיים. לצידה של האנל מככבים גם אוליבייה בונאו וג׳רמי רנייה (בקרוב גם ב״מאהב כפול״ של פרנסואה אוזון).

״המפסטד שלי״ (Hampstead) שואב את שמו מן הפארק הצפון-לונדוני המהווה את מקום התרחשות העלילה. דיאן קיטון מגלמת אלמנה אמריקאית המתגוררת באיזור, ופוגשת בקצה הפארק בהומלס חביב (ברנדן גליסון) שהפך את המקום לביתו. כשמתחיל נגדו מסע רדיפה מצד הרשויות וחלק מן התושבים המקיפים את הפארק, ביניהם חבריה של הגיבורה, היא לא רק עומדת לצידו אלא גם מתחילה לראות בו כאופציה רומנטית לשלב הנוכחי בחייה. ג׳ואל הופקינס (״הזדמנות אחרונה לאהבה״) ביים, על פי תסריט של רוברט פסטינגר (״בחדר המיטות״, ״אמון״).

״נפילה״ (Fallen) פונה למיטב הבנתי לקהל צעיר יותר מן הסרטים הרשומים לעיל, ואם להיות כן נראה במבט ראשון כמו עוד חיקוי של ״דמדומים״ בעולם ששבע כבר מזמן מניסיון לרכוב על הצלחת המותג ההוא. מעשה בבת-עשרה בשם לוסינדה (אדיסון טימלין) המופללת ברצח אותו לא ביצעה ונשלחת לפנימייה, או מוסד מיוחד, או טירה גותית על-פי הטריילר. שם היא נמשכת אל בחור טוב מראה (ג׳רמי אירווין מ״סוס מלחמה״) ומרגישה כי יש ביניהם קשר עתיק יומין, ואז אכן מגלה כי למעשה מלאך שנפל ומחזר אחריה נשמתה במשך אלפי שנים. לא מלחיץ בכלל. הבמאי הוא סקוט היקס (״ניצוצות״) והתסריט של מייקל ארלן רוס, קתרין פרייס וניקול מילארד מבוסס על ספרה של לורן קייט.

״אימוג'י הסרט״ (The Emoji Movie) הוא סוג של פריצת דרך בעולם הקולנוע, כי להערכתי זו הפעם הראשונה שבה נעשה סרט על פי מקלדת. צפו לסרט ״QWERTY״ בקיץ הבא. העלילה מזכירה באופן לא חשוד בכלל את ״הקול בראש״ של פיקסאר, למרות שעל הסרט חתומים אולפני האנימציה של סוני (״מפלצת של מלון״), ומתרחשת בתוך טלפון סלולרי. בעיר טקסטופוליס גרים בהרמוניה הסמלילים רגשיים שרובנו משתמש בהם בהודעות טקסט מדי יום. אחד מהם (בקולו של טי.ג׳יי. מילר) נולד קצת אחר מחבריו החד-גוניים, ומסוגל למגוון הבעות. בניסיון להיות כמו כולם הוא ושניים מחבריו יוצאים להרפתקה בין אפליקציות הסלולר כדי לתקנו. טוני לאונדיס (״איגור״) אשכרה קיבל כסף כדי לביים ולכתוב את מה שתיארתי עכשיו, בעזרתם של אריק סיגל ומייק ווייט (״נאצ׳ו ליברה״, ״הבחורה הטובה״). שורה לא מבוטלת של סלבריטאים תרמו את קולם לעיגולים צהובים עם הבעת פנים אחת, ביניהם ג׳יימס קורדן, אנה פאריס, מיה רודולף, כריסטינה אגילרה וסר פטריק סטיוארט בתפקיד קקי מחייך. אין אלוהים.

וגם:

אדוה לנציאנו – אמנם כתבה אצלנו בסריטה על קולנוע, אבל מעולם לא הסתירה את אהבתה האמיתית למסך הקטן, נושא שאצלנו בבלוג לא כל-כך מסוקר. לאחרונה אדוה פתחה בלוג משלה, המוקדש לסדרות טלוויזיה, ואם לא המלצתי עליו עד עכשיו הפוסט החדש על ״משחקי הכס״ הוא הזדמנות נהדרת לעשות זאת. אם גם אתן ואתם מתגעגעים או מתגעגעות לכתיבה שלה, נסו את Idiot Box ואולי תמצאו מזור בקופסת האווילים. אני שוקל ברצינות להתחיל לצפות בסדרות שהיא מסקרת רק כדי שאוכל לקרוא.

פסטיבל לוקרנו – פירסם את התוכניה ה-70 שלו, והשנה יתהדר בשני סרטים קצרים של יוצרים ישראלים: ״הגברים של אלה״ של אורן אדף ו״שממה״ של מיקי פולונסקי (שהוקרן זה עתה בפסטיבל ירושלים). בנוסף יוקרן ״A Manifesto For The Un-Communal״ שהינו חלק מפרוייקט ישראלי בחלקו – ״Out of Place״ שהוקרן לא מזמן בפסטיבל דוקאביב. ברכות ובהצלחות, התוכניה המלאה באתר הפסטיבל.

קומיק-קון – פסטיבל הגיקים הגדול בעולם, המתרחש בכל שנה בסן-דייגו קליפורניה, הפגיז את האינטרנט בארטילריית טריילרים לכל סרטי הז׳אנר וגיבורי-העל שחיכו במיוחד בשבילו כדי להיחשף לראשונה מול קהל אוהד. יאיר רוה סיכם היטב בסינמסקופ שלו כיצד ״ת׳ור: רגנרוק״ של מארוול יילחם חזיתית ב״ליגת הצדק״ של די.סי. בנובמבר הקרוב, בזמן שהעולם מישיר מבט אל עבר שני הסרטים החדשים של סטיבן ספילברג דווקא. כיוון שהקדימון של ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One) הספילברגי נראה זוועה בעיניי, וגם מבוסס על ספר בלתי קריא עד כמה שניסיתי, אפנה לשני טריילרים בסגנונות אחרים של יוצרים אהובים. הראשון הוא ״The Shape of Water״ של גיירמו דל טורו, שלא בטוח אם יהיה יותר מקסים או יותר קריפי, ואני כמובן בסדר עם שתי האופציות. השני, שאשתף כאן למטה, הוא ״The Snowman״ של תומאס אלפרדסון, שלא עשה כלום מאז ״החפרפרת״ ומשחזר כאן את התפאורה הקפואה של סרטו ״הכניסו את האדם הנכון״, רק עם מייקל פאסבנדר, אנשי שלג ורוצח פסיכופט. מה היה הקדימון המועדף עליכם ועליכן מקומיק-קון?

השאר תגובה