סרטים חדשים: ״לב שקט מאוד״, ״אור ירח״, ״חי את הלילה״, ״מכורים לזהב״, ״האויב שבפנים: פרק הסיום״, ״טרומן – חברים עד הסוף״

שישה סרטים חדשים, ומצטרפים אחרונים אל היבול השנתי של חודש ינואר, ימתינו להתייחסות בבתי הקולנוע החל ממחר. אחד מהם אפילו מועמד לשמונה פרסי אוסקר החל מאתמול, כפי שהוכרז ואז תועד בפוסט של אור. השלימו הצצה ברשימה המלאה אם במקרה פספסתם או פספסתן. עם זאת, נפתח כהרגלנו עם הישראלי שבחבורה, ואחרי כן בפינת הפלוס נבקר קולנועית ברוטרדם ובסיאול.

״לב שקט מאוד״ מגיע לאקרנים מפרסי אופיר דווקא, לא מהאוסקרים. סרטו של איתן ענר (״סיפור חצי רוסי״) זיכה את השחקנית הראשית שלו, אניה בוקשטיין, במועמדות לאופיר ושבר עבור שניהם בצורת ארוכה למדי של היעדרות ממסכי הקולנוע הישראלי. בוקשטיין מגלמת את נעמי, פסנתרנית תל אביב שעוברת לירושלים, במטרה להותיר את עברה מאחור. בשכונת קרית יובל המתחרדת היא מוצאת דירה, שכנה דתיה וידידותית מדי (עירית קפלן), פעילה למען מניעת התחרדות שכונות מעורבות (רונה לי שמעון), פקח חניה אטום (אורי גוטליב) ועוד דמויות ססגוניות. בעוד אחד הילדים של השכנה, פסנתרן שתקן בשם שמחה (ליאור ליפשיץ), מתגנב אל דירתה כדי להשתמש בקלידים, נעמי מתגנבת בעצמה אל כנסיה פרנציסקנית המצויה בעין כרם הסמוכה, כדי לשמוע את האב פבריציו (ג׳ורג׳ו לופאנו) מנגן בעוגב באופן שמימי. יחד עם חייה הקודמים של נעמי השבים לרדוף אותו, מאבטח (יואב לוי) במקום עבודה החדש שמחזר אחריה והתעלומה מה בעצם קרה לדיירת הקודמת, מתגבש הסיפור. כתבתי על כל זאת ועוד בביקורת שלי בעכבר העיר, ואצלנו יכתוב על הסרט עופר.

״״אור ירח״ (Moonlight), אחד הסרטים שהיה כיף לעודד לאורך עונת הפרסים, מגיע כעת לקולנוע. צפיתי בו בפסטיבל ניו יורק, אליו הגיע עם הייפ קל עד בינוני מטלורייד, ונשבתי בקסמו. כעת ההייפ כבר עצום בגודלו, כולל שמונה מועמדויות לאוסקר ביניהם סרט-בימוי-תסריט שהכניסו את בארי ג׳נקינס להיסטוריה, אבל ההילולה המוקדמת עשויה להזיק לדעתי למי שיבקשו לצפות בסרט האינטימי אך רב העוצמה. זהו סיפורו של שיירון, המתחיל את הסרט כילדון בשכונה קשה במיאמי ונלקח תחת חסותו של סוחר סמים. הסרט מחולק לשלוש ועוקב אחר גיבורו בעוד שתי תקופות בחייו, כנער וכגבר צעיר, שיהיה חבל לספר עליהן. מגלמים אותו שלושה שחקנים שונים בכל תקופה (אלכס היברט, אשטון סנדרס, טרבנטה רודס), וכך גם את הדמות היחידה בת גילו שחוזרת בכל הסיפורים, שמה קווין (ג׳יידן פיינר, ג׳ארל ג׳רום ואנדרה הולנד). שני השחקנים היותר מוכרים, שגם זכו למועמדויות לאוסקר על תפקידם, הם מהרשלה עלי (בקרוב גם ב״מאחורי המספרים״) כדמות האב, ונעמי האריס כאמו הבעייתית של שיירון. הרחבתי את הטקסט שלי מימי הפסטיבל הניו-יורקרי לביקורת בעכבר העיר, בעוד אור יכתוב טקסט משלו לסריטה.

״חי את הלילה״ (Live by Night) אינו שמה של תוכנית אירוח לילית חדשה, אלא סרטו החדש של בן אפלק (אין קשר גם לבאטמן הפעם). אפלק שב לעבד ספר של דניס ליהאן, מה שהצליח עבורו מעל למצופה בבכורת הבימוי שלו ״נראתה לאחרונה״ לפני עשור. אפלק גם מככב בתפקיד הראשי, כגנגסטר בוסטוני בתקופת היובש של שנות ה-20 (אז אלכוהול היה מחוץ לחוק), שמרד בחינוך שהעניק לו אביו מפקח המשטרה וכעת חי את חיי הפשע במלואם. לצידו אפשר למצוא את ברנדן גליסון, אל פאנינג, כריס מסינה, סיינה מילר, כריס קופר, זואי סלדנה ועוד. אור כתב על הסרט עבור כלכליסט, ונדמה לי שלא נותיר את הבלוג מיותם מסקירה.

״מכורים לזהב״ (Gold), בכיכובו של מתיו מקונוהי, היה נדמה לי בשנייה הראשונה כסרט ההמשך ל״המרוץ לזהב״ בו שיחק לצד קייט הדסון לפני כמה שנים. זוכרים וזוכרות את התקופה בה מקונוהי היה בעיקר פלג גוף עליון מרשים שעושה סרטים טיפשיים אך מבדרים? לפני שנהיה שחקן אופי רציני שכל תפקיד שלו נשקל אוטומטית לאוסקרים? סליחה, סטיתי מהנושא. אבל זה רק כי גם בסרט הנוכחי הוא מגלם מחפש זהב יצירתי, הפעם עם קו שיער לא אופייני, המחפש את מזלו המופז בג׳ונגלים של אינדונזיה. עוד בקאסט: ברייס דאלאס האוורד, אדגר רמירז, טובי קבל, קורי סטול, ברוס גרינווד, סטייסי קיץ׳ והרשימה נמשכת. הבמאי הוא סטיבן גאהן (״סוריאנה״) ואת התסריט כתבו פטריק מאסט וג׳ון זינמן (״טומב ריידר״).

״האויב שבפנים: פרק הסיום״ (Resident Evil: The Final Chapter), כמשתמע משמו, אמור להיות החלק האחרון בסאגה הדיסטופית של הבמאי פול וו.ס. אנדרסון והשחקנית מילה יובוביץ׳. אפשר להעריך את השניים, זוג בחיים, לא רק על ההתמדה אלא גם על הישירות (או העצלנות?) לכל הפחות בכותרת של הפרק השישי, דווקא בסדרת סרטים שהתאפיינה בשמות מפוצצים כמו ״אפוקליפסה״ או ״השמדה״. אליס, גיבורת הסדרה, שבה למלחמתה בזומבים רצחניים בעולם פוסט-חורבן, ולמלחמתה הנוספת בתאגיד ״המטריה״ שאחראי למצב העניינים. מנחש שיהיו כמה מרדפי אופנועים, ירי בשני אקדחים במקביל, ומרדפי אופנועים הכוללים ירי בשני אקדחים במקביל. וגם אלי לארטר, איאן גלן, שון רוברטס. תודה ליח״צ על התמונות מתוך הסרט המקשטות את הפוסט.

״טרומן – חברים עד הסוף״ (Truman) הוא הוותיק שבסרטי השבוע, שכן החל את סבב הפסטיבלים שלו בשלהי 2015. ריקרדו דארין מגלם שחקן מדרידאי מוערך, שזוכה לביקור מפתיע מחברו שגר בקנדה, ומגולם בידי חבייר קאמרה. השניים מבלים ימים עמוסים של השלמת פערים, עד אשר מתבררת סיבת הביקור. טרומן מן הכותרת הוא כלבו של הדמות שמגלם דארין, בדרמה הקומית הארגנטינאית-ספרדית, שזכתה אשתקד בלא מעט פרסי גויה מטעם האקדמיה הספרדית. ססק גאי (״A Gun in Each Hand״) ביים, ואף כתב במשותף עם שותפו הקבוע תומאס אראגאי.

פלוס – לטוס לרוטרדם, להחריב את סיאול

רוטרדם בשידור חי – יוזמה מגניבה לחלוטין של פסטיבל רוטרדם, מביאה את אירוע הקולנוע אשר בהולנד אל סינמטק תל אביב. יחד עם עוד 45 לוקיישנים ברחבי העולם, יוקרנו מבחר מסרטי הפסטיבל בבכורה גם בארץ, במקביל להקרנתם בהולנד, ולאחריהם הקהל יוזמן לצפות בשידור ישיר במפגש עם היוצרים ואך לשאול שאלות בטוויטר ולצפות בתגובות מי שעל המסך. הסרטים שיוקרנו הם ״מיסטר אוניברסו״ של טיצה קובי וריינר פרימל (למה לא לתרגם את השם?), ״Prevenge״ של השחקנית-בדרך-כלל אליס לואו (למה לא לתרגם ל״הריונקמה״?!), ״הגבר״ של שרלוט סילינג, ״בית״ של פיאן טרוך, ו״הענק״ של יוהאנס ניהולם. פירוט מלא אודות הסרטים ניתן למצוא באתר הסינמטק, ועופר ירחיב על אחד מהם בפוסט נפרד.

קולוסאלי – הוא ללא ספק הטיזר-טריילר המגניב של השבוע (כן, ראיתי גם את השאר). כלומר, הסרט כבר הוקרן בפסטיבלים של טורונטו, סן סבסטיאן, פנטסטיק פסט, סיטג׳ס ועכשיו גם סאנדנס, אבל רק השבוע שוחרר לחופשי ביוטיוב כמפלצת שמאיימת להחריב את סיאול. זה, אגב, בדיוק מה שקורה בטריילר, עד שאן הת׳אוויי מגלה ש…פשוט צפו, זו באמת דקה מעוררת עניין. מי שאחראי להברקה ששמה ״Colossal״ הוא הבמאי-תסריטאי הספרדי נאצ׳ו ויגאלונדו (״Timecrimes״ וקומפילציות אימה כמו ״The ABCs of Death״ ו-״V/H/S Viral״), כך שפתאום יש לי ציפיות. בארה״ב הסרט יוצא בתחילת אפריל, ואני מקווה שיגיע גם לישראל בכל דרך שהיא. הנה למה: