סרטים חדשים: ״ילדות פרא״, ״סיקאריו״, ״דרך ארוכה״, ״לשכב עם אחרים״, ״הרץ במבוך מבחני הכווייה״

חמישה סרטים חדשים מתווספים אל לוח ההקרנות של אמצע חודש מרץ, בסוף השבוע שבין ראש השנה ויום כיפור. יש ביניהם לפחות אחד שמזכיר כי עונת המלפפונים הקולנועית בדרך לסיומה, ונשתדל להישיר מבט גם אל האחרים.

״ילדות פרא״ (Mustang), סרט הביכורים של הבמאית הטורקיה דניז גמזה ארגובן, הוא הפנינה המדוברת. במעין טייק-אוף על ״חמש ילדות יפות״ של סופיה קופולה, משרטט הסרט סיפור התבגרות קומי וטרגי של חמש אחיות ארוכות שיער, הגדלות בהסתר באיזור האדוק מבחינה דתית של צפון-מזרח טורקיה, לחופי הים השחור ובקרבה לאסיה. צעירת הבנות חולמת על איסטנבול ועל משחקי כדורגל, בזמן שאחיותיה הבוגרות יותר כבר מבוגרות מספיק כדי להתגנב החוצה ולהשתובב עם מחזרים. ההתנהגות הזו מובילה לזעם גדול מצד הדוד והסבתא, שמגדלים את החמישייה, המחליטים להגביה את חומות הבית ולאפשר כניסה ויציאה רק של מחזרים שיסכימו להינשא לילדות הצעירות. כתבתי על רכבת ההרים הרגשית הזו בעכבר העיר, עופר יהיה אמון על סקירה כאן אצלנו.

״סיקאריו״ (Sicario) הוא סרטו החדש של הבמאי הקוויבקי דניס ווילנייב (״אסירים״, ״אוייב״), שהתבסס הפעם על תסריט מאת טיילור שרידן, שחקן בדרך כלל (הסדרה ״ילדי האנרכיה״). אמילי בלאנט מגלמת סוכנת FBI קשוחה, שאל עבודתה אנו נחשפים בפתיחה – טיפול במצבים של בני ערובה, בעיקר מול ברוני פשע. מסיבות שיתבררו בהמשך, היא נבחרת לכוח קטן ומיוחד שמטרתו להילחם חזיתית בהברחת סמים שיטתית מגבול מקסיקו לארה״ב, שם תפגוש שני סוכנים שיחלקו לה הוראות (ג׳וש ברולין ובניסיו דל טורו) בזמן שהם מתחרים ביניהם מי יהיה יותר מסתורי מחברו.
אור כתב על הסרט לבלוג.

״דרך ארוכה״ (A Walk in the Woods) מציג את רוברט רדפורד כאמריקאי השב אל מולדתו לאחר גלות ארוכה וממושכת באנגליה. הוא מחליט שהדרך הטובה ביותר להתחבר מחדש אל שורשיו הוא טיול רגלי בהרי האפלצ׳ים, יחד עם חברו משכבר הימים (ניק נולטי). הספר מבוסס על ספר מאת ביל ברייסון, ששמו כשם הדמות הראשית, כל שזה ממש נשמע כמו הגרסה הגברית והזקנה ל״הולכת רחוק״ עם ריס וויתרספון. הבמאי הוא קן קוואפיס (״אחוות הג׳ינס״) ואת הספר עיבדו לתסריט ריק קרב וביל הולדמן (״כאריות לכבשים״). גם אמה תומפסון בעסק.

״לשכב עם אחרים״ (Sleeping with Other People) נשמע כמו סרט אמריקאי נוסף הבוחן את המונוגמיה מזווית מיינסטרימית אך מפקפקת. מככבים בו ג׳ייסון סודייקיס ואליסון ברי, וכתבה וביימה אותו לזלי הדלנד (״הרווקה״). הוא מגלם רודף שמלות קלאסי והיא בוגדת סדרתית, וביחד הם מחליטים לבסס סוג של מערכת יחסים זוגית שתעזור להם לשמור זה על זו מפני נפילות עתידיות ואולי גם להפוך לבני אדם טובים יותר. אבל מה יקרה אם אהבה תיכנס לעסקה הזו? ומה הסיכוי שבקומדיה מסוג זה רומנטיקה לא תהיה חלק מהעסק? נצטרך לראות כדי לגלות. לפחות את הטריילר.

״הרץ במבוך: מבחני הכוויה״ (The Maze Runner: Scorch Trials) מגיע אלינו שנה אחת בלבד אחרי ״הרץ במבוך״ הקודם, עיבוד קולנועי לסדרת הספרים של ג׳יימס דשנר שקמו לחיים קולנועיים בזכות הצלחת סדרת סרטי ״משחקי הרעב״. למרות שלא ממש כתבתי עליו, בעיניי מדובר היה בסרט הטוב ביותר בתת-הז׳אנר הפופולרי עד כה, בניקוי הדקות האחרונות שלו שהיו בעיניי טוויסט נפשע. אבל סרט ההמשך מרחיב בדיוק את זה ונוטע את גיבורי הרפתקאת ההישרדות הקודמת בליבו של עולם מדברי ונחרב, כשסביבם זומבים מהירים ונשכניים ובעקבותם תאגיד ״נ.ת.ע.ב.״, ובכן, הדי נתעב. ווס בל ביים גם הפעם, שוב על פי תסריט של ט.ס. נאולין, ויש לי הרגשה שזו תהיה פעם נוספת בה לא אכתוב על שראיתי. זאת משום שסקירה שלי תתמצה פחות או יותר במשפט: ״דמויות שלא אכפת לי מהן רצות הרבה ומהר וכל הזמן לאורך שעתיים ורבע״. אה, ויש כאן את אחת הסצנות המזעזעות לצפייה שראיתי בסרט המיועד לילדים ונוער ומדורג PG-13, סתם שתדעו.

פלוס – פסטיבל אוטופיה קורא לכם ולכן

פסטיבל אוטופיה – פירסם קול קורא להגשת סרטים קצרים וישראליים שישתתפו בחלק ב׳ של הפסטיבל השנה. כזכור, אוטופיה השנה התפצל לשניים, כאשר החלק של ההרצאות והמדע חל בתחילת החודש הנוכחי, והחלק של הסרטים והמדע-הבדיוני מיועד לחודש דצמבר. יש לכם או לכן סרט ז׳אנר קצר? מצויין, הגישו אותו לפסטיבל בתנאים הבאים. אין ברשותכם או ברשותכן כדבר הזה? פחות טוב, כי יש רק עוד חודש לכתוב, לצלם, לערוך ולהגיש אחד. עד ה-22.10 ליתר דיוק. במונח העדיין-מעורפל ״סרט ז׳אנר״ ההגדרה של הקול הקורא היא: ״סרטים העוסקים במדע בדיוני, אימה, פנטסיה, סוריאליזם וריאליזם מאגי, מציאות חלופית ומסע בזמן, דמיון וחלום״. או בקיצור, כל מה שיוצא מגדר הרגיל והמציאותי. אז קדימה לעבודה.