סרטים חדשים: "כשנהיה צעירים", "מרגלת", "פני מלאך", ״שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים״ וענייני פסטיבל אוטופיה
3 ביוני 2015 מאת אורון שמירחודש יוני הגיע במלוא התנופה, הודות לפסטיבל סרטי הסטודנטים (עופר לא מדווח לחינם, נכון?), וכעת מצטרפים גם ארבעה סרטים חדשים אל לוח ההקרנות. אם תשאלו אותי, מדובר בסופש קיצי קלאסי – דרמת אינדי קומית, סרט הוליוודי די גדול, הפקה אירופאית שמבקשת להתחרות בשניהם, וגם סרט ישראלי, דוקומנטרי במקרה הנ״ל. בסוף הפוסט תמצאו כמה וכמה ידיעות הקשורות לפסטיבל אוטופיה החביב עלינו, לפני שנכין את המנועים לישורת האחרונה של פסטיבל הקולנוע השבועי ונמריא אל אלה שמחכים מעבר לסוף השבוע.
"כשנהיה צעירים" (While We're Young), סרטו החדש של נח באומבך, מוצא את היוצר שלו איפשהו בין תקופת ״פרנסס הא״ ל״גרינברג״. בן סטילר שב לשתף פעולה עם הבמאי, כחלק מזוג נטול ילדים, כשלצידו נעמי ווטס. השניים מגלמים בני ארבעים ומשהו המתרחקים מחבריהם בני גילם, כולם הורים ומקשקשים על זה בלי סוף, ומוצאים נחמה בזוג היפסטרים בני 25 (אדם דרייבר ואמנדה סייפריד). הידידות החדשה מזריקה אנרגיה אל גיבורי הסרט, כאשר הבעל מצוי במשבר יצירתי עם הסרט הדוקומנטרי החדש שלו. כתבתי על הדרמה הקומית השנונה והקולחת הזו לעכבר העיר, אור עשה זאת כאן אצלנו בסריטה. המלצה לפני צפייה – הצטיידו ברשת לאיסוף רפרנסים קולנועיים, ולא תאמינו כמה מהר היא תתמלא.
"מרגלת" (Spy) הוא שיתוף פעולה קומי נוסף בין הבמאי פול פיג והכוכבת מליסה מקארתי (״מסיבת רווקות״, ״עצבניות אש״). הפעם מקארתי מגלמת סוכנת CIA המנחה מרגלים בינלאומיים בזמן מבצע, שנוהגת לעבוד עם תואם ג׳יימס בונד בשם ברדלי פיין (ג׳וד לאו). לאחר משימה שמשתבשת נחשפים כל הסוכנים הפעילים, מה שמוביל את מנהלת הסוכנות (אליסון ג׳ני) לשלוח את עובדת המשרד החרוצה אל השטח בפעם הראשונה בחייה. המשימה – לעצור אשת עסקים קרת-לב וארוכת-שיער (רוז ביירן) מלמכור פצצה גרעינית לידיים הלא נכונות. אל הגיבורה מתלווה באוזניה חברתה הטובה מימי המשרד (מירנדה הארט) וגם סוכן לא קרוי ולא לגמרי מאוזן (ג׳ייסון סתטהם). אותו נוהל כמו בסרט הקודם – ביקורת שלי בעכבר, סקירה של אור בסריטה.
"פני מלאך" (The Face of an Angel) מציג אף הוא במאי קולנוע כגיבור. בסרטו החדש של מייקל ווינטרבוטום, סליחה, הוא הספיק לעשות עוד אחד חדש מאז שכתבתי את המשפט הקודם, אז הכמעט-חדש. בכל מקרה, אל הקולנוען מצטרפת עיתונאית והשניים תרים אחר סטודנטית בריטית המואשמת ברצח שותפתה למעונות, במטרה לפצח את הסיפור. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים ששימשו השראה לספרה של ברבי לאצה נדאו, אשר היווה בסיס לתסריט של פול וירה (Sex & Drugs & Rock & Roll). הקאסט כולל את דניאל ברוהל, קייט בקינסייל וקארה דלווין. עופר יהיה אחראי על הסקירה במקרה הזה.
״שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים״, סרטה התיעודי של מור לושי, הוצג לראשונה בישראל בפסטיבל דוקאביב בחודש שעבר. משם הוא יצא עם פרס סרט הביכורים הטוב ביותר ופרס התחקיר, לאחר שכבר הוקרן בהצלחה בפסטיבלים של סאנדנס וברלין. הסרט חוזר אל רב המכר ״שיח לוחמים״ המתאר עדויות של חיילי צה״ל לאחר מלחמת ששת הימים, אך בדגש על השיחות שצונזרו בזמן אמת על ידי צה״ל ורק כעת יוצאות לאור. מטבע הדברים, עדויות אלה כוללות לא מעט לוחמים שחזרו שבורים משדה הקרב של המערכה המהוללת מבין מלחמות ישראל. עופר ירחיב גם עליו.
פלוס – אירועים מקדימים לפסטיבל אוטופיה לצד חדשות מדאיגות
פסטיבל אוטופיה, שאור ואני משמשים לו כפרוגרמרים בשנתיים האחרונות, משדר עסקים כרגיל עם שני אירועים מקדימים לפסטיבל שמתארח בלוח השנה בכל ספטמבר, שיתפרשו על פני חודש יוני. הערב (יום ד׳ ה-3.6) יתקיים בפאב ההר-סיני בתל-אביב ערב מגניב סביב סנסציית הרשת הקצרה ״קונג פיורי״ (Kung Fury) הסרט בן חצי השעה שהוקרן בבכורה בקאן ומאז שובר שיאי צפייה ביוטיוב. אל תראו את פצצת האייטיז והכיף הזו לבד בבית, באולם מלא צחוקים ומחיאות כפיים נהנתי ממנה הרבה יותר – בואו להרסי. וסמנו כבר עכשיו ביומנים את יום שני ה-22.6, בו ייערך ערב השקת מהדורת 2015 של הפסטיבל, עליה עומלים אנשים רבים וטובים (וגם אור ואני) כבר כמה חודשים. תהיה הקרנה של סרט המד״ב המדובר של השנה, ״אקס מאכינה״ (Ex Machina) של אלכס גארלנד, הזדמנות נוספת למי שפספס או פספסה אותו כסרט הנעילה של פסטיבל פרינט סקרין בשבת האחרונה. גם במקרה שלו יש רווח ניכר בצפייה על מסך גדול, אז אל תהיו זרים ובואו לסינמטק תל אביב החל מ-19:00 בעוד שבועיים וחצי. ואם הפסטיבל יקר לליבכם או ליבכן, הוא צריך את כולנו יותר מאי פעם – האירוע יישמש גם כערב גיוס כספים, משום שהפסטיבל המתקרב נמצא בסכנת סגירה.
אותות מצוקה אפשר לזהות בניוזלטר החודשי, שהזמין את הקהל לאירועים אלה אבל גם התריע על בעיות תקציביות שאינן תלויות בפסטיבל. למה הכוונה? פסטיבל אוטופיה מתוקצב בידי המדינה, שמעבירה לו את התמיכה השנתית דרך סינמטק תל אביב. שני הגופים האלה לא עמדו בהתחייבות שלהם השנה, מה שמשליך לא רק על הפסטיבל הקודם אלא גם על זה שבדרך. כך נכתב בניוזלטר:
״הפסטיבל מיועד להתקיים השנה בתאריכים 3 – 12 בספטמבר, במסגרת פסטיבל החדשנות DLD תל-אביב, אך שרוי במשבר עקב אי-העברת כספי התמיכה ממשרד התרבות שאושרו לו עוד בשנת 2014. מזה זמן מה אוטופיה נמצא בעלטה בירוקרטית למול משרד התרבות, סיטואציה הגורמת לנו נזק יום-יומי, מתמשך, ובקרוב בלתי הפיך. תמיכת מועצת הקולנוע הישראלית קריטית לקיומנו, מהווה כ-50 אחוזים מהתקציב ומאפשרת מדי שנה תשלום לספקים ולצוות בתקופה שלפני הפסטיבל. נכון לרגע זה טרם הועברו 50% מכספי התמיכה בפסטיבל לשנת 2014, וספקים מסוימים טרם שולמו על עבודתם מאז ספטמבר 2014! מדוע לא הועברו כספי התמיכה? אין אנו יודעים. ניסיונותינו לקבל תשובות ברורות עלו בתוהו. לצערנו המערכת מפגינה עד כה אדישות לכך כי עיכוב העברת התמיכה בחודשים ארוכים מציב את הפסטיבל בסכנת קיום ממשית. צוות הפסטיבל עושה כל שניתן בכדי להעמיד את המיטב לשנת 2015, ללא שכר עד כה, עם זאת, אם לא יועברו כספי התמיכה ממשרד התרבות בשבועות הקרובים לא נוכל לצאת לדרך״.
את תגובת הסינמטק ומשרד התרבות לא הצלחתי להשיג בשעה מוקדמת זו, לא בתור שליח הפסטיבל ולא כעיתונאי קולנוע. אנסה אותם שוב במהלך היום ואעדכן, מעניין מה יש להם לומר להגנתם, במיוחד הסינמטק – להם אין את התירוץ הקבוע והידוע של החלפת ממשלה ושרה חדשה. כולי תקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר בסופו של דבר, ושאין כאן התנקלות אישית לפסטיבל רק משום שהוא מציג סרטי ז׳אנר או השד יודע מדוע.
עדכון ערב יום ד׳ ה-3.6 – ממשרד התרבות והספורט נמסר: "הנושא נדון בימים אלה בוועדת התמיכות של משרד התרבות והספורט ונבדק אל מול סינמטק ת"א, שהינו הגוף הנתמך על ידי המשרד בגין פעילות הפסטיבל ודיווח עליה במסגרת פעילותו הנתמכת. ועדת התמיכות תמסור החלטה ישירות לסינמטק ת"א עם השלמת הבדיקה״.
במילים אחרות, כל מי שמיהר להתנכל בפייסבוק או בפלטפורמות אחרות לשרת התרבות החדשה מירי רגב, או למשרד בכלל, מיהר לשפוך את המים עם התינוק. העניין הזה בבדיקה כבר חודשים, והוא עניין של משרד התרבות מול הסינמטק, עם אוטופיה בתווך ובמצב של חוסר אונים. ניסיתי להשיג את תגובת הסינמטק, אבל נאמר לי שמי שמטפלת בעניין לא הייתה אתמול (ד׳) והיום אין תשובה בינתיים. קשים הם חייו של עיתונאי עאלק חוקר.
עדכון צהרי יום ה׳ ה-4.6 – היות ואני כבר בסינמטק רוב היום, עליתי למשרדים לבקש תגובה. בחביבות הוסבר לי שהסינמטק מחכה להחלטת ועדת התמיכה של משרד התרבות, לאחר הדיון שיתקיים ביום א׳. נקווה לטוב.
ביקרתי בכמה אירועים של הפסטיבל בשנים קודמות ונהניתי מאוד. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם יש זכות קיום לפסטיבל שאינו מסוגל לממן את עצמו.
יש הרבה פסטיבלים וכנסים בארץ. רובם מממנים את עצמם ואינם נדרשים לתמיכה (בטח שלא בסדר גודל של 50%). ייתכן שראוי לשקול שינוי אסטרטגיה בניהול אוטופיה
אוי, אבל זה פשוט לא נכון – כל פסטיבלי הקולנוע בישראל, ללא יוצא מן הכלל עד כמה שידוע לי, נתמכים בידי המדינה. כלומר משרד התרבות ולעיתים גופים נוספים.
אין בארץ חיה כזו "פסטיבל קולנוע שמממן את עצמו", לגבי בשום תחום תרבותי. הכנסות של פסטיבל כלשהו, כן גם הגדולים והנחשבים, הן פחות או יותר מכירת כרטיסים וחסויות ושת"פים למיניהם – ממש לא מספיק בשביל אפילו לכסות עלויות.
הבעיה היא שעוגת התקציב השנתית לא בדיוק גדלה, בזמן שעוד פסטיבלים כן גדלים, או נוצרים, במהלך השנים – ואין מספיק לכולם.
אהלן, חברים, האם יש סיכוי שנראה ביקורת ל-ex machina?
ראיתי אותו אתמול ונהנתי מאוד. כעת סקרן לקרוא את השקפתכם המלומדת 🙂
שומרים את עצמנו להקרנה שלו מחר בערב ההתרמה לפסטיבל אוטופיה 🙂
https://www.facebook.com/events/988943244450810
אחכה בסבלנות 🙂
אם זה תלוי בי, אל תעצור את נשימתך – אני לא אחד המעריצים של הסרט הזה.
אז בוא נעשה הפוך – ספר אתה מה חשבת 🙂
הזמן עבר ועבר, והסקירה לא הגיעה.. להרים ידיים?
כשזו תבוא, אשמח להגיב ולספר 🙂
כאמור, אין לי ממש להגיד על הסרט, שהיה צפייה סבירה שהפכה לאכזבה קשה בשניה שהתחלתי לחשוב על מה שראיתי. חותם לגמרי על שני המשפטים שאור הקדיש לו בסיכום המחצית – המון מלל לא באמת מעניינים, טוויסטים לא באמת מפתיעים או אפילו נכונים בעיניי, סיטואציה שראינו מיליון פעם. ובניגוד לאור אני גם חושב שזה היה מצולם זוועה ושמי שערך את זה ודאי ירצה למחוק את העבודה מקורות החיים שלו.