סרטים חדשים: ״מקס הזועם: כביש הזעם״, ״ניו יורק סיפור אהבה״, ״הפרחים לאנה״

אורון נמצא עכשיו בפסטיבל קאן ומתהדר בחליפות מחויטות, עופר בפסטיבל דוקאביב חורץ דינים בתחרות "עומק שדה", מה שמשאיר אותי (אור. היי) לספר לכם על הסרטים החדשים שעולים השבוע. אין ספק שמדובר בחלוקה הוגנת וסבירה ולא תשמעו אותי מתלונן בגינה.
שום דבר.
את הדיווחים המלאים של אורון מפסטיבל קאן אפשר יהיה לקרוא באתר עכבר העיר, וגם בפייסבוק ובטוויטר של סריטה. את חוויותיו של עופר מדוקאביב כבר יכולתם לקרוא אתמול ואנחנו מקווים ומצפים להמשך התרשמויותיו.

אבל עד אז, שלושה סרטים חדשים מכבדים אותנו בנוכחותם ממחר, מאוסטרליה, ארה"ב ומספרד, ובמבחר ז'אנרים: אקשן, דרמה ומתח, לא פחות.

״מקס הזועם: כביש הזעם״ (Mad Max: Fury Road) הוא ללא צל של ספק האירוע הגדול והרועש של השבוע, ואפילו כנראה של החודש. מה שהתחיל כטריילר שיצא בהפתעה וגרם לכל העולם לעשות סלטות באוויר, הפך לסרט שאת בכורתו יעשה ממש בימים הקרובים בפסטיבל קאן, ובינתיים כל מי שהספיק לצפות בו חזר נסער. קצת קשה לצנן את ההתלהבות בשלב הזה.
זהו הסרט הרביעי במותג "מקס הזועם" האוסטרלי של ג'ורג' מילר שהחל בסוף שנות השבעים, הפך את מל גיבסון לכוכב, ויצא למנוחה של כעשרים שנה כדי לשוב בכוחות מחודשים. את גיבסון מחליף טום הארדי – חדשות טובות לא משנה איך הופכים את זה – ולצידו מתייצבים להרפתקה אפוקליפטית מדברית זוכת האוסקר המופלאה שרליז ת'רון, ניקולס הולט ("אקס-מן: העתיד שהיה") וזואי קרביץ ("מפוצלים"). על הצילום אחראי ג'ון סיל, שכבר זכה באוסקר על הנצחת המדבריות ב"הפצוע האנגלי".

אני כתבתי על הסרט לעכבר העיר ואתם מוזמנים גם לעשות השלמות עם הסקירה שעשיתי לכל טרילוגיית "מקס הזועם" המקורית כחלק מסדרת "סרטים מן העבר" שלי.

״ניו יורק סיפור אהבה״ (5 Flights Up), הידוע גם כ"רות ואלכס" במספר אתרי קולנוע, הוא על תקן הדרמה לאנשים שפיצוצים ומרדפים פחות עושים להם את זה.
בסרט, שביים הבריטי ריצ'רד לונקריין ("ריצ'ארד השלישי", "פריצה ברשת"), מגלמים זוכי האוסקר שתמיד אפשר לסמוך עליהם, דיאן קיטון ומורגן פרימן שגם חתום כמפיק, זוג נשוי אשר נאלצים לעזוב את דירתם הניו יורקית לאחר שנים.
האמת היא שמהתקציר בלבד זה נשמע ממש כמו הגרסה הסטרייטית של "אהבה היא מוזרה", אבל אני בטוח שהדברים אינם כפי שהם נראים.
הסרט מבוסס על ספרה של ג'יל סימנט ובקאסט המשנה תוכלו למצוא יהלומים כמו קארי פרסטון (הלא היא אליזבת טסיואני הבלתי נשכחת מסדרת הטלוויזיה "האישה הטובה"), סינתיה ניקסון ("סקס והעיר הגדולה"), מישהי העונה לשם קלייר ואן דר בום (באמת!) ואפילו חני פירסטנברג הישראלית המתוקה.

"הפרחים לאנה" (Loreak) הוא נציג אירופה של השבוע, והוא מגיע מספרד ומדבר בשפה הבאסקית. זהו סרטם השני של צמד הבמאים ג'ון גראינו ומארי גואנגה, שאולי נתקלתם בסרטם הקודם "80 ימים" שהוקרן עד ממש לאחרונה ב-yes, והם מבטיחים לנו שמדובר במעשייה המזכירה בסגנונה את הקולנוע היצ'קוק וקישלובסקי, שזה כבר מבטיח.
הסרט מביא את סיפורה של אנה (נאגור ארנבורו), אישה אשר חייה מקבלים תפנית כאשר בכל שבוע היא מקבלת זר פרחים מסתורי ללא רמז לזהות השולח. אני בטוח שלקייט בוש יש מה לומר על זה. עם איטזיאר איטוניו ואיטזיאר איזפורו.
הסרט היה מועמד לשני פרסי גויה (האוסקר הספרדי) בקטגורית הסרט והמוזיקה.

ספרו לנו מה ראיתם ומה דעתכם באופן כללי. אנחנו כנראה נהיה פה בסופ"ש עם כמה סקירות של סרטים שעוד לא הספקנו לכתוב עליהם, דיווחים מהפסטיבלים, ונתכונן לכל האירועים הקיציים שעומדים לבוא אלינו מפסטיבל פרינט-סקרין, לפסטיבל הקולנוע הגאה, הקרנות האקדמיה והיד עוד נטויה.