שאלות על "אנדרי רובלב": שליחות האמן, שליחות המפרש
17 במרץ 2014 מאת עופר ליברגליש סרטים שממשיכים לעורר בי שאלות והדים. שכל צפייה בהם הינה שונה, כל מחשבה עליהם מובילה למקום אחר. "אנדריי רובלב" (Andrei Rublev) של הבמאי אנדריי טרקובסקי הוא סרט כזה – סרט קשה לפענוח, שמבקש הרבה מן הקהל, אבל גם סרט אנושי מאוד, מעמיק ומלהיב שאף גורם לעצב רב. ביום שלישי, ה-18.3, הסרט מוקרן בסינמטק תל אביב בשעה 20:00. לפני כמה שבועות יצא לי לדבר על הסרט בכנס לכבוד המרצה הנערץ עליי, ד"ר אברהם גורדון, בו תמצתי כמה מן השאלות שמעלה הסרט וסיקוונס מסוים בו להרצאה קצרה.
הנה ההרצאה כמעט במלואה. אבקש סליחה על טעויות בהגייה ועוד כמה מעידות בלשון, על איכות הסאונד ועל התקלה שמופיעה בין 10:25 ל-12:05 (אפשר לדלג). ואבקש גם להודות לאוניברסיטת תל אביב, לאיתי עמוס על העלת הקטע וכמובן לד"ר גורדון. לאחר הקטע – כמה הערות בכתב. נדמה לי שיש בקטע על מנת לעזור בהתמודדות עם הסרט לפני או אחרי הצפייה הראשונה. זה לא מסוג הסרטים שאפשר לעשות לו ספוילרים.
1. הרקע ההיסטורי לסרט ניתן בקיצור ובחטף. הוא לא העיקר, אבל חשוב לקבלת התמונה – טרקובסקי למעשה הואשם בין היתר בכך שהראה את המציאות הקשה, אף כי דומה כי העמדה שלו בסוף הסרט רואה באנושות דבר חיובי יותר משלילי, למרות כל האכזריות.
2. אם מחפשים להבין מדוע לא יכול האדם הריאלסטי להיות אופטימי לגבי אופי המין אנושי, נדמה לי שניתן להסתכל על הסיקוונס של פלישת הטאטרים ב"אנדריי רובלב". ואם רוצים הוכחה לכוחה של אופטימיות ולהבנה כי יש תקווה ויש מקום למבט אוהד על האנושות, יש להסתכל בסיקוונס הפעמון שמופיע באותו סרט. סיקוונס הפעמון ממוקם אחרון, רגע לפני היצירה עצמה, והוא מעין אני מאמין של טרקובסקי. בסיקוונס הזה, היצירה קרובה ביותר לנס ועבור טרקובסקי האמן חייב להאמין לא רק ביכולת שלו ליצור, לסלוח לאחר ולהראות את הטוב שבעולם – אלא גם להאמין בנסים.
3. הדמות של קיריל, הצייר הפחות מוכשר, לא מדברת בקטע אבל היא חלק ממנו – את דמותו מדמה רובליוב לישו. בנוסף, הוא זה שאחראי למפגש בין תיאופנס לרובליוב. המפגש הזה התאפשר כיוון שקיריל יוצא לפגוש את תיאופנס ומשוחח איתו ביתר הסכמה לגבי מהות האמנות. בתום השיחה, תיאופנס הציע לקיריל לעבוד עימו, אך זה דרש בקשה פומבית לעיניי אנדריי רובליוב, מה שמוליך את תיאופנס לבקש שרובליוב יהיה עוזרו. בתורה, בקשה זו מוליכה לכך שרובליוב פורש מן החסות של דנילה וקיריל יצא בנאום נגד הבגידה של רובליוב בערכי השליחות הדתית. נאום שעליו הוא מתנצל מאוחר יותר, אך לדעתי דבריו עדיין נשמעו ומהדהדים בסרט.
4. כפי שאמרתי, סרטו הבא של טרקובסקי, "סולאריס" (Solaris) עוסק במדען ובמידה רבה גם הפרולוג לסרט הנוכחי, המציג אדם המנסה לעוף. הקשר בין מדע, אמונה ויצירה עובר בכל סרטיו הארוכים של טרקובסקי ובמידה רבה השיח על שליחות האמן ומהות הפרשנות לגבי כל יצירה קטנה והטבע האנושי והאלוהי בכללותו עולה בכל אחד מהם. הפירוש שלי אינו רק לקטע הספציפי או לסרט הספציפי, אלא ליצירה של טרקובסקי כולה. ובכל זאת לא הצלחתי לומר הרבה – הסרט מדבר טוב יותר.
תודה על הדיון המאלף ביצירת המופת (סופסוף אין זה שימוש קלישאי במונח…) של טרקובסקי. כדאי לדעת: בספרה של רגינה יערי, "קולנוע לראות ולהבין" (הוצ. ירון גולן 1998) מנותחים בפירוט כל חלקי "אנדריי רובלוב", כמעט פריים אחרי פריים, על-פני כשמונים עמודים!!!