סרטים חדשים: "שש פעמים", "שבעה צעדים", "פרדייז", "הקיסר"

בשבוע שעבר היה לנו גשם של סרטים (ופלאפל), והשבוע – המבול אמיתי, והסרטים חוזרים לכמות הרגילה שלהם. יותר במדויק, זה אומר ארבעה סרטים חדשים שעולים לאקרנים בבתי הקולנוע החל מהיום. כולל אחד ישראלי (תמיד משמח, הפעם במיוחד) ושלושה אמריקאיים די מגוונים. נתחיל עם המעניין מכולם, שהוא במקרה גם המקומי.

"שש פעמים" היה עבורנו, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם הבלוג הפעם, אחד מהסרטים האלה שתפסנו מוקדם ורק חיכינו שייצא כבר. בידיעה שכולם ידברו עליו, וברצון לתרום את המעט שאנחנו יכולים להצלחתו. אור כתב עליו ראשון בפסטיבל חיפה 2012, ובשנה החולפת החמאנו והרענו לו במירוץ לאופיר ואפילו בטקס עצמו (כאשר סיון לוי זכתה בפרס השחקנית הראשית). סרטם של יונתן גורפינקל (בימוי) ורונה סגל (תסריט) מציג עולם מסוייט בו חיה תיכוניסטית (לוי), המנסה להתקרב אל הבנים המקובלים של השכבה בעזרת מיניותה. הארכתי בדברים על האיכויות היוצאות מן הכלל של הסרט בביקורת שלי עבור עכבר העיר, אבל לא נשאיר אתכם ואתכן בלי טקסט בלוגי כבר בסופש.

"שבעה צעדים" (Oldboy) הוא סרט שהייתי מצפה שייצא עם קצת יותר רעש. בכל זאת מדובר ברימייק אמריקאי לאחד הסרטים הנחשבים של העשור הקודם, בעל אותו שם בדיוק רק בקוריאנית. ולא סתם רימייק, אלא גרסתו של ספייק לי לסיפור הנקמה המיתי על אדם שמשוחרר מחדר כלאו לאחר 20 שנה וצריך לגלות מי עשה לו את זה ולמה. מככבים: ג'וש ברולין, סמואל אל. ג'קסון, שרלטו קופלי ואליזבת' אולסן (שיט, אולסן בסרט הזה? עכשיו אני צריך ללכת לראות…). למרות כל זאת, לא נתקלתי במסע פרסום יוצא דופן, ואפילו הקרנת העיתונאים המסורתית לא התקיימה (סוד קטן – כשמפיצים לא מוציאים סרט להקרנת עיתונאים, לפעמים זה מעיד משהו על איכות הסרט או האמונה שלהם בו. לפעמים, ונקווה שלא הפעם).

"פרדייז" (Paradise) יוצא גם הוא בקול ענות חלושה שלא לגמרי ברורה לי. אם כי גם סרטה הקודם של דיאבלו קודי, התסריטאית זוכת האוסקר על "ג'ונו", לא ממש הכה גלים בארץ (קראו לו "Young Adult" ואנחנו דווקא כן התייחסנו אליו). לראשונה בקריירה שלה, קודי היא גם הבמאית של "פרדייז", המספר על צעירה אמריקאית דתית (ג'וליאן יו), שתאונה קשה השאירה אותה מצולקת מכוויות בכל חלקי גופה, וחסרת אמונה באל. היא נוסעת למקום הפרוע ביותר שהיא יכולה להעלות בדעתה, לאס וגאס, וחוברת אל שני טיפוסים מקומיים (ראסל בראנד ואוקטביה ספנסר) במטרה לחטוא כמה שיותר. אני מקווה שאוכל למצוא מספיק מה להגיד על הסרט הזה, שהוא בהחלט חביב.

"הקיסר" (Emperor), במקור בלי ה' הידיעה, הוא סרטו החדש של פיטר וובר ("נערה עם עגיל פנינה", "חניבעל – מקור הרוע"). העלילה מתרחשת פוסט כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה, ממש על הסף של הכרעה היסטורית – האם ארה"ב תשפוט ותוציא להורג את הקיסר הירוהיטו, כפושע מלחמה? על החלטה זו אמונים גנרל מקארתור (טומי לי ג'ונס), ומפקדו בשטח הגנרל פלרס (מתיו פוקס). אלא שלפלרס יש עניין לא גמור ביפן – חיפוש אחר אהבת נעורים בדמות איה היפנית (אריקו האטסונה) שהכיר דרך חילופי סטודנטים. לא ברור לי לגמרי איך העלילות מתקשרות, אבל זה התקציר פחות או יותר. אגב, הסרט הוצג בארץ במסגרת פסטיבל "State of Minds" תחת השם "הגנרל של הקיסר", אי אז בקיץ האחרון.

ספרו לנו בתגובות איפה אתם ואתן תמצאו מחסה מגשמי סוף השבוע.