מהדורת שבת כשרה לפסח: 7 באפריל 2012

בדברי ימי הבלוג אולי עוד ייכתב השבוע הזה כאחד המפתיעים. זה התחיל עם שיא כניסות חדש במוצ"ש שעברה, המשיך עם שבוע חזק ביותר והסתיים עם בואו של חג הפסח בסוף השבוע הנוכחי, בו אנשים בחרו כנראה לבלות את הזמן עם משפחותיהם במקום איתנו. שזה בסדר, גם אנחנו התפטמנו מול שולחן הסדר (אורון טוען שהעלה עשרים קילו עוד בזמן הארוחה). לכן, אין לנו אלה להתעכב על מספר דברים שחמקו לאחרונה מפוסטינו אך לא מעינינו. למשל: "פיראנה", פטל הזהב, התספורת החדשה של אור, כל מיני אירועים שכדאי לתרום להם מכספכם, טריילרים לא שפויים לסרטים ישראלים, מינוי חדש ומרגש לסינמטק/פסטיבל ירושלים, הדלפות מהסט של "עליית האביר האפל" (בערך) ולמי שהתגעגע, פינתינו "גוגל+אנשים=צחוקים". חול המועד שמח שיהיה, ואנא, אל נא תחששו מקטניות – הן מאוד קטנות ודי לא מזיקות.

אור

נתחיל בזה שממני נחסך הסדר הארור הזה , ולכן כל השבוע שלפניו עבר במן רגיעה שנבעה מכך שהטראומה המשפחתית הזו תפסח עלי השנה. כל החג הזה נראה אחרת…

לפני הכל אנקדוטה:
השבוע גילינו שסרט המופת "פיראנה" שתקף את קולנועינו בשנת 2010 הוא אחד מהסרטים האהודים ביותר על מגיבינו. וכך קרה במקרה שביום שישי, כאשר נסעתי לבית הורי, החלטתי לנצל את ההדמנות גם כדי להסתפר אצל ספר ילדותי. מדובר באיש טוב לב מאחד הכפרים הבדואים בסביבה, שמאז ששמע שלמדתי קולנוע הוא טורח לספר לי על כל הסרטים שהוא רואה בין פגישותינו. הפעם לקח לו זמן להזכר מה היו ההיי-לייטס החודשיים עד שנזכר בזה: "אני לא בטוח איך קראו לו, אבל זה על כל מיני צעירים שיוצאים לרקוד ולהתמסטל ואז מתחילים לאכול אותם דגים… איזה יופי של סרט. מושקע. מאוד מושקע".
אחרי שכבר דאגתי שאולי מועדון המעריצים של "פיראנה" קטן משחשבתי, הנה הקוסמוס הביא לי הוכחה שממש לא.

היה גם את הקטע עם פרסי ה"ראזי" השבוע. תראו, אני כבר כמה שנים טוען שהפרס הזה כבר לא מה שהיה, ולמעשה הוא מאוד מיותר וחסר ערך. הדברים האלו קיבלו משנה תוקף עם הכרזתם המגוחכת בכך שאדם סנדלר שבר שיאים וזכה בלא פחות מ10 פטלי זהב. אגיד לכם את האמת, אני די בטוח שכל ההחלטה הזו הייתה אך ורק כדי להשיג איזשהו אייטם תקשורתי, אחרי שגם אנשי פטל הזהב הבינו שהם מעניינים פחות ופחות את הקהל. הם היו צריכים איזושהי כותרת מופצצת. אותי זה בעיקר מביך. עזבו את זה שחיבבתי את "ג'ק וג'יל" – עניין של טעם וכאלה – אבל הבחירות שלהם כל כך לא מעניינות, כל כך צפויות ומובנות מאליהם, שזה פשוט מגוחך. זה לא קשה לבעוט בילד המפגר של הכיתה. נראה אתכם נותנים בראש לקלינט איסטווד.

האמת שרציתי לשים לינק לתכנית שהשתתפתי בה בחינוכית השבוע, אבל בקטע קונספירטיבי מרושע דווקא הפרק שבו התארחתי אינו מופיע באתר של החינוכית (תכנית 114, אם תהיתם). אז תאלצו להסתפק בתמונה כדי להאמין לי שלראשונה המונח "סריטה" הופיע בטלוויזיה.

(אגב, זיכרו שהסתפרתי מאז, כן?)

וכמובן, אי אפשר בלי פינתנו הקאלטית, אילו חיפושי גוגל מטרידים ומשעשעים הביאו אנשים לבלוג השבוע?
הייתה את הבחורה שהגדירה מחדש את האינטליגנציה עם החיפוש "גוש האטצרסון טלפון"; המבולבלים שחיפשו את "קשרים של אישה אחרת סרט" או "מחוייבים לחיות סרט"; ודברים אמורפיים כמו "קעקוע השנה", "סרטים מצחיק מאוד בלי סוף" ו"סרטים לתגים בשטח"
אגב, לאלו שמחפשים "מי זו הבחורה בהערת שוליים", כל שיש לי לומר הוא: שחררו כבר.

עופר

פסטיבל סרטי הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב רוצה לפרוץ השנה את גבולות תל אביב ולהביא את הסטודנטים והקולנוע לפריפריה, על ידי מסע של 7 ימים באוטובוס. בכך יחוזק הקשר הקיים בין הפסטיבל לפעילות חברתית ועזרה לקהילה. אבל הפרוייקט הזה צריך כסף. כאן אפשר לתרום.

עוד בגזרת פרוייקטים קולנועיים שמגייסים תמיכה באינטרנט, יקירת הבלוג רוני קידר זקוקה לכסף על מנת להשלים את הסרט הקצר אהבתה של באני (Bunny Love). אני לא כל כך מבין מה ביזארי בסיפור אהבה לסבי שכנראה נהרס על ידי דוב פנדה, אבל כאן אפשר לראות טריילר ולתרום.

השבוע יצא טריילר לסרט חדש של וודי אלן, יוצר שהפך לאט לאט מבמאי נחשב לגילטי פלז'ר עבורי, שכן אני אוהב גם את הסרטים המאוחרים שלו. אבל את הטריילר החדש לא אהבתי, אז אני אפילו לא שם אותו כאן. במקום זאת, הנה טריילר לסרט הישראלי המשימה X אשר החל ממחר יוקרן בסינמטק תל אביב מדי פעם – בסינמטק עצמו מוקרן טריילר קצר (ושפוי) יותר של הסרט, אבל באינטרנט יש את הדבר הבא:

אורון

בעניין "המשימה X", עופר ואני (אלא אם אחד מאיתנו יפרוש) נהיה מחר בהקרנה ונחזור לספר, בתקווה שיהיה מה. ואני מוכרח להצטרף לתמיכה ב"אהבתה של באני", לא רק כיוון שמי שתורם מקבל מתנות מקוריות בהתאם לגובה התרומה, וגם לא מפני שרוני קידר חתומה על הבימוי. אני עושה זאת משום שאם הסרט הזה לא יושלם, חלילה וחס, תיגנז לעד ההופעה שלי בתור ניצב בסצינת המסיבה. ואם זה אני לא יכול להסתדר. אז צפו בטריילר, לדעתי הוא מעולה, ואל תגידו שאין לכם 20 שקל.

עדיין בגזרת הקולנוע הישראלי, אולי תרצו לתפוס בעוד שבוע בסינמטק הרצליה הקרנת טרום-בכורה של "ההתחלפות", סרטו החדש של ערן קולירין ("ביקור התזמורת"). שישי הבא, ה-13 באפריל בשעה 20:30. הסרט יעלה רשמית כשבועיים לאחר מכן, בראשית מאי, אבל הוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה האחרון. כתבתי עליו קצת לעכבר העיר אונליין השבוע, אבל אשוב ואדון בו כמו שצריך כאשר יגיע אל בתי הקולנוע להקרנות מסחריות. אני מרגיש שהוא מזמין דיון. שימו לב, לדוגמה, לסדרת הטיזרים שמקדמת את הסרט – כולם ברוחו, אבל צולמו במיוחד ובנפרד ממנו, תחת הגימיק של "100 חוקים למלחמה בשגרה". הנה אחת:

זה רק אני או שהקולנוע הישראלי גילה את הטריילרים?

ולידיעה המשלבת בין סצינת הקולנוע המקומית לחו"ל – אליסיה ווטסון תהיה מנהלת סינמטק ופסטיבל ירושלים. ווטסון היא תותחית כבדה מאוד מפסטיבל סאנדנס, אשר תעשיית הקולנוע הישראלית לא זרה לה. בקיצור, רק יתרונות. חוץ מזה שהיא לא צברית, מה שעורר כמה צקצוקי לשון. יאיר רוה עם הדיווחים והפרשנויות. אישית, אני נרגש. מאז ימי אילן דה פריס, שגם בהם היו סקנדלים, לא היו הורים רשמיים לפסטיבל ירושלים. לעניות דעתי כפויית הטובה, זה ניכר בפרשת סרט הביכורים בפסטיבל האחרון. כמו גם בתלונות על חלקים מן התוכניה, בעיקר התחרות הישראלית. עם זאת, בדיעבד וממרחק הזמן, פסטיבל ירושלים 2011 שוב היה המקום בו ראיתי הכי הרבה סרטים מעולים השנה. כך שאל מהודרת 2012, במקום עם אדישות קלה, אני מגיע כעת עם ציפיות-על נוכח המינוי של ווטסון. שאפו ענק ובהצלחה גדולה.

ולסיום, נעשה את המעבר המלא לארה"ב, הוליווד. הכי הוליווד שאפשר – "עליית האביר האפל". הסרט שאני הכי מצפה לו השנה. עין הדג מדווח על הקלטות סאונד שדלפו מסט הצילומים, בו נשמעים כריסטיאן בייל ומורגן פרימן מקשקשים אחרי הטייק על מגוון נושאים. והעובדה שאלה לא באמת הם וזו לא באמת הדלפה מהסט, ממש לא הופכים את העניין לפחות משעשע.