• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

"ג'יי אדגר", סקירה

6 בינואר 2012 מאת אור סיגולי

העולם שבו אנחנו חיים איננו ניתן להבנה. כל הקיום שלנו מורכב מתילי תילים של תעלומות יומיומיות שכבר הפסקנו לשים לב אליהן. כמו למשל כשקורה לנו משהו ממש רע למרות שממש לא הגיע לנו, או כשמישהו זורק אותנו למרות שהכל נראה נפלא. כמעט כל הזמן אנחנו תוהים איך ישנם טוקבקיסטים שיכולים להיות כל כך מטומטמים, איך אנשים יכולים לשנוא קבוצות של אנשים אחרים באופן כל כך צורב בלי שום סיבה אמיתית, או סתם איך פעם אחת יצאה לנו ארוחה ממש טובה ואז כששחזרנו אותה אחד לאחד היא יצאה בלתי אכילה בעליל.
זה קורה לכולנו כל הזמן ורובינו פשוט מתעלמים וממשיכים הלאה, אחרת שפיותינו לא תחזיק יותר מדי זמן.

אחת התעלומות הגדולות בחיי, בלי צל של ספק, עונה לשם קלינט איסטווד. לפעמים אני חושב שבשבילי אגדת הקולנוע הזאת היא כמו הפסל במרכז החדר במחזהו של ז'אן פול סארטר "בדלתיים סגורות" – הוא פה רק בשביל שלעולם לא אצליח לפענח את טיבו האמיתי. או במילים אחרות, מה דה פאק נסגר עם הבחור הזה?

אם אתם שואלים אותי משהו פה פשוט לא הגיוני. לא יכול להיות שמי שביים את "מיליון דולר בייבי" ביים גם את "אינוויקטוס", אין מצב שמי שביים את "עולם מושלם" ביים גם את "מכאן והלאה" וממש ממש לא ייתכן שמי שביים את "הבלתי נסלח" – שאת ההלל כבר גמרתי עליו בפרויקט החמישים (איזה גמרתי? לא התחלתי אפילו) ביים את "גראן טורינו", "גיבורי הדגל", רצח מתקתק" ואת התוספת החדשה לרשימה המפוקפקת הזו "ג'יי אדגר" ("J. Edgar").
אם יתברר יום אחד שכמו כריסטיאן בייל ב"יוקרה", למעשה יש פה שתי דמויות כשחשבנו שיש רק אחת (אגב, זה היה ספויילר. מצד שני, חברים, עברו שש שנים מאז שהסרט יצא). ולמעשה יש בעצם קלינט איסטווד שמביים סרט מדהים פעם בעשור, נעלם למחתרת, ובמקומו מגיע איזה דושבאג שמביים סרט בממוצע של פעם ב10 חודשים – זה יהיה הפתרון ההגיוני היחידי לעניין הזה. היחידי.
כל שנה. כל שנה אני יושב מול סרט של איסטווד ומנסה להבין איפה הבמאי הגאון הזה שעשה את "High Plain Drifters" ואת "בירד". אני חייב שמישהו ייתן לי תשובות.

לכן, גמלה החלטה בלבי לפנות לאיסטווד ישירות. אבל מכיוון שהוא לא דובר עברית, ככל הידוע לי, אאלץ לפנות אליו באנגלית למקרה שהוא יעשה לעצמו גוגל. אני עד כדי כך נואש. עמכם הסליחה.

Dear Mr. Eastwood. My name is Orr and I am a film-fan, a film-blogger and a graduated film-student from Israel. I’ve been seeing all of your films and I really really need you to answer me this question because I am getting kind of crazy here.
Please tell me how you were able to make such a lousy bad-to-the-core film such as J. Edgar. I mean, seriously, you directed Unforgiven for crying out loud. You know a thing or two about film-making.
Hope you could response. I really believe that your answer to this mystery will make me a better man.
Sincerely, O.

 אז עד שאיסטווד יתפנה אלינו…

"ג'יי אדגר" הוא סרטו החדש של קלינט איסטווד כבמאי. את התפקיד הראשי – דמותו של מי שפחות או יותר הקים את הFBI ונותר עדיין אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית – הוא העניק לליאונרדו דה-קפריו. לעניות דעתי, אחד השחקנים היותר ראויים שידע הקולנוע באלף החדש.

הצפייה וההתייחסות ל"אדגר" מבחינתי לא מתאפשרת בלי להזכיר שניים מסרטים אחרים שהופקו בהוליווד בשנים האחרונות ושניהם, על אף פגמיהם, מצליחים להסביר למה "ג'יי אדגר" הוא אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי לפחות מאז "אינוויקטוס".
הראשון הוא "הטייס", סרטו של מרטין סקורסזה מ2004 שככל שהזמן עובר כך אני מבין כמה אני במיעוט באהבתי אליו. הוא קופץ לראש בהקשר שלנו מכיוון שגם שם דה-קפריו גילם דמות אמריקנית איקונית בסאגה היסטורית.
גם המקטרגים על "הטייס", וכאמור ישנם לא מעט, יכולים להסכים על העובדה שהוא סרט מרהיב. כל שוט בו, כל קאט, כל תו מוזיקלי, הכל נועד כדי להעניק חוויה קולנועית בסגנון ההוליוודי מנקר העיניים. המשחק שם מצוין אפילו מצד אנשים כמו קייט בקינסייל ויש שם לפחות סצנה אחת או שתיים שמפילות את הלסת. אמנם יש אנשים שמצאו אותו חלול או מתאמץ מדי או ארוך מדי או סתם משעמם באופן קיצוני, כל אחד וטעמו שלו, אבל סקורסזה רותם שם את כל יכולותיו. הוא עובד קשה בסרט הזה, וזה נראה על המסך.
ככל ש"ג'יי אדגר" התקדם נמלאתי געגועים אל "הטייס". רציתי איזשהו שוט מעניין, איזה קליימקס, בניתי על איזו הופעת מחץ א-לה קייט בלאנשט. באיזשהו שלב פשוט התפשרתי עם עצמי בציפייה שלפחות המוזיקה תכנס ברגע נכון. גם זה לא קרה.

הסרט השני שעולה לתודעה באופן אוטומטי, נמצא בראש כבר משלב הקרדיטים. זהו "מילק" של גאס ואן סאנט. עוד ביוגרפיה קולנועית שבמרכזה הומו מפורסם, ושתיהן נכתבו על ידי דאסטין לאנס בלאק, שהוא גם גיי בעצמו וגם בחור נורא יפה. בטוח שהוא יותר יפה מאשר שהוא תסריטאי מחונן.
על "מילק" בלאק זכה באוסקר. אל תשאלו אותי למה. על "ג'יי אדגר" יש לו סיכוי לא רע לקבל מועמדות לפטל הזהב. דווקא לזה יש לי תשובה.
הדבר היחיד שלא אהבתי ב"מילק" זה התסריט שלו. באמת הדבר היחיד. הבעיה העיקרית שלי הייתה החד-ממדיות בה הוצגה הדמות הראשית של הארווי מילק (שון פן בהופעה שרק אוסקר אחד לא עשה לה צדק מבחינתי). מכיוון שמדובר בביוגרפיה ריאליסטית ייחלתי לאיזושהי העמקה בחקירת דמותו של מילק, שהקריב כל כך הרבה למען כל כך הרבה אנשים, אבל הדיון בסרט נשאר ברמת ההספד. בלאק כנראה שמע את הטרוניה הזו ולכן החליט לשבור את ההגה הצידה בעיצובו את דמותו של ג'יי אדגר וכתב את אחת הדמויות הכי בלתי נסבלות ובלתי ניתנות לאהדה שראיתי לאחרונה.
למעשה התסריטים של "ג'יי אדגר" ו"מילק" מאוד זהים כמעט בהכל וזה פשוט בית ספר לבימוי איך ואן סאנט ניסה והצליח להתעלות מעל כל המכשולים ב"מילק" ואיך איסטווד פשוט ביים מתוך שינה, כפי הנראה. אין רגע אחד בסרט שהוא לא מתוסרט לעייפה או אפילו אמין. הסצנות נופלות אחת אחרי השנייה כמו בלוקים, בלי התפתחות או שיא כלשהו. הסרט לא מצליח להמריא לרגע ויש שם כמה סצנות שקשה להישיר אליהן מבט, כמו הרגע בו אדגר שם על עצמו את בגדי אימו המנוחה, במה שנראה כמו פריקוול ל"פסיכו" שבויים על ידי אבל פררה.

לא שאני מעוניין לרדד את רמת הדיון פה או משהו, אבל שתכירו שככה נראה התסריטאי של הסרט.

לא שאני מעוניין לרדד את רמת הדיון פה או משהו, אבל שתכירו שככה נראה התסריטאי של הסרט.

ליאונרדו דה-קפריו, שחתם מהר מדי על התסריט, מצליח להחזיק לא רע את הסרט על אף האיפור הכבד שאפילו ג'ורג' רומרו היה חושב פעמיים אם להשתמש בו. קשה להגיד שליאו הוא סיבה מספיק טובה לצפות בסרט, אבל הוא לפחות לא גורם לך להצטער על הדקות שבזבזת. האכזבה העיקרית באמת היא ארמי האמר שהיה כל כך נפלא ב"הרשת החברתית". אבל אי אפשר להאשים אף אחד אחר בתפקידו הרע פה מלבד איסטווד, שהכריח אותו לשבור צלחות על הקיר ברגעי התפרצות. כאילו שיש איזה שחקן שיכול לשרוד דבר כזה בכבוד ( מה שרק גורם לך להעריך את קווין ספייסי יותר). האיפור שבו כיסו אותו גורם לו להיראות כמו גרסת הפרקינסון לדחליל מ"הקוסם מארץ עוץ" ודי מקשה עליך לקחת אותו ברצינות. שזה גם מוזר, כי דווקא האיפור של נעמי ווטס מאוד מוצלח…

מה אגיד לכם, צופי קולנוע אדוקים, אני מניח שהנקודה ברורה. אני מקווה שהבנתם שהכעס שלי מגיע ממקום של תסכול עמוק כי הרי אף אחד לא מפקפק בעובדה שאיסטווד יודע לביים כשהוא רוצה. אני באמת ממליץ לכם לוותר על הסרט הזה או לחילופין לראות אותו כדי ללמוד איך לא כותבים תסריט או מביימים סצנות.
ועם זאת, אופטימי שכמותי, אני סמוך ובטוח שאיסטווד עוד יפציץ עם איזו דרמה מהודקת ומטלטלת נוספת כפי שהוא טורח לעשות מדי פעם. עד אז, נאלץ לחכות בסבלנות ולשרוד כל מיני "מכאן והלאה" ו"'ג'יי אדגר" למיניהם.
אף אחד לא הבטיח שזה יהיה קל.

תגובות

  1. Oz Guttman הגיב:

    אתה מתאר פה בדיוק מה שחשבתי בזמן הצפייה ב-"גראן טורינו". לצערי (או לא) לא אוכל להשוות ביניהם, כי עד שאני לא קורא מינימום 200 מבקרים/בלוגרים שמרגיעים אותי שאיסטווד חזר למה שהיה פעם עצמו (אפילו ברמת "כוח להשחית"), אני לא מתקרב לאף סרט שלו (חוץ מאשר קאמבק של האוראנג-אוטן). זה לא אישי, קלינט.

    1. dani הגיב:

      סרט משעמם ואפרורי , לא קל לצפייה ו ארוך מידי. התאכזבתי .

  2. אור סיגולי הגיב:

    אתה עושה בשכל.

  3. ליאור הגיב:

    בדרך כלל, הטעם שלי דומה למדי לטעם של מבקר הקולנוע הממוצע. אם רוב משמעותי של מבקרי הקולנוע אהבו סרט כלשהו,יש סיכוי של מעל 90% שגם אני אוהב אותו. כנ"ל אם הם לא אהבו.
    סרטי קלינט איסטווד של השנים האחרונות הם יוצאי הדופן העיקריים.
    החל מההחלפה, ובמיוחד כל סרטיו מאז אינויקטוס, קיבלו ביקורות לא טובות. אני, לעומת זאת, אהבתי מאוד את כולם (את גראן טורינו מעט פחות בצפיה ראשונה, אבל די התאהבתי בו לאחר מכן). אז קודם כל קלינט, אם אתה קורא את זה וכו', אל תשתנה ואל תשבר, מבחינתי אתה עדיין בכושר שיא.אני מבחינתי, גיליתי שגם מי שלא שייך לעדת הטוקבקיסטים המתלוננים על "המבקרים הפלצנים" יכול למצוא את עצמו פתאום במצב שבו הוא לא מסכים פעם אחר פעם עם מה שהוא קורא. אז חבל שאיסטווד לא מקבל את הקרדיט שלדעתי מגיע לו, אבל לפחות הוכחתי לעצמי שיש לי דעה עצמאית…

  4. JNH הגיב:

    אני חושב שההסבר ל"תעלומת קלינט איסטווד", כפי שתיארת אותה, היא שאיסטווד מאוד תלוי בתסריט. בניגוד לבמאים כמו, נניח, סקורסזה או שפילברג, שיכולים לקחת גם תסריט בינוני ולהרים אותו באמצעות וירטואוזיות קולנועית, איסטווד תמיד פעל צמוד לתסריט. לכן, כשנפלו לידיו תסריטים כמו "בלתי נסלח", "עולם מושלם" ו"מיליון דולר בייבי", יצאו סרטים מעולים. אבל כשהוא קיבל תסריטים מחורבנים כמו "אינוויקטוס" ו"ג'יי אדגר", התוצאות היו בהתאם.

    1. Oz Guttman הגיב:

      זה לא שאיסטווד פועל צמוד לתסריט. הוא לוקח את הדראפט הראשון של התסריט, או בכל מקרה גרסה מוקדמת מאוד שלו, שהכל עדיין גס מאוד ולא ברמה הטובה ביותר, ופשוט מצלם אותו. עדות ממקור ראשון לזה הוא פיטר מורגן, שכתב את הדראפט הראשון של "מכאן והלאה", ציפה להמשיך לעבוד עם איסטווד על התסריט ואז הופתע שאיסטווד פשוט הלך וצילם את הגרסה הראשונית ההיא. זה מה שאיסטווד עושה בשנים האחרונות. אני בטוח שיש מאחורי שיטת עבודה זו הגיון רב מבחינתו, אבל התוצאות בשטח.

      1. אור סיגולי הגיב:

        JNH
        שזה מצחיק, כי בדיוק – מילה במילה – מה שאמרת נכתב על ידי בהקשר של פינצ'ר בסקירה על "קעקוע דרקון"

        ואפילו הזכרתי שם את איסטווד

        1. Oz Guttman הגיב:

          לא שמעת שעברה החלטה באינטרנט להעמיד פנים ש"הנערה עם קעקוע הדרקון" של פינצ'ר פשוט לא קרה? הייתה הצבעה והכל.

        2. JNH הגיב:

          וואלה. עכשיו כשקראתי את הביקורת ההיא, זה אכן דומה. אבל דווקא במקרה של פינצ'ר לדעתי זה פחות מורגש, כי יש לו סגנון מאוד מזוהה. קל להבחין במגע ידו בכל סרט שלו. אצל איסטווד, לעומת זאת, יש הרגשה שהוא פשוט אילוסטרטור מוכשר, ושהסרטים שלו תמיד יהיו טובים רק ככל שהתסריט מאפשר להם.

  5. טוב, לא נעים, אגן קצת על קלינט.
    אני חושב ש"גראן טורינו" הוא קומדיה מעולה, אולי בגלל החיבה שלי לגזענות בקולנוע. שנה אחריו התרגשתי באופן מפתיע מ"ההחלפה", למרות שזה סרט פגום מאין כמוהו. את "מכאן והלאה" לא ראיתי כי היה נראה לי משעמם מדי, כנ"ל "ג'יי אדגר" המדובר. משום מה צמד המילים "קלינט איסטווד" כבמאי כבר לא מספיק לי בכדי לרצות לראות סרט.
    אופס, הייתי אמור להיות הסנגוריה…

    אור, שתכיר שעוד רגע של אסוציאציה קולקטיבית התרחש עם הביקורת של רוה על הסרט – גם הוא חשב על "פסיכו"…

    1. אור סיגולי הגיב:

      אני חושב שגם יהודה סתיו הזכיר את זה. קשה מאוד להמנע מהרפרנס…

    2. גם אני הייתי אמור להיות הסנגוריה – אהבתי את כל סרטיו האחרונים של איסטווד ובאתי לג'י אדגר בגישה חיובית – אבל למרות כמה סצנות טובות מאוד, התוצאה הכללית היא הרבה מתחת לסטנדרט של איסטווד – העיסוק בדמות האם לא עובד, קווי העלילה אחרים זוכים לעיתים ליותר מדי תשומת לב, במקרים אחרים לא מפותחים מספיק. לא ברור מה הסרט ניסה לומר – אני אפילו לא יודע עם הוא ניסה לבקר את הובר או להציג אותו באור אנושי.

  6. אלון רותם הגיב:

    אני מסכים עם התפיסה שרואה באיסטווד במאי שלא מתעלה על תסריט, אבל זה משאיר את אותה שאלה של אור בניסוח אחר – איך במאי שיודע לביים תסריטים מעולים בוחר גם בזבלונים?

    לדעתי העובדה נמצאת בכך שאיסטווד הוא יותר איש עם אג'נדה (גבריות, אמריקאיות ושלטון החוק כמילות מפתח) מאשר אמן. הוא לוקח תסריטים שמתאימים לתוך היצירה הקנונית שלו. מה שהופך נגיד את גראן טורינו ליצירה מרתקת – קלינט איסטווד מביים ומשחק בסרט שקובר את הארי קאהלן. האיש שתמיד שלף ראשון שולף אצבע ריקה.

    מה לעשות שהרבה מהסרטים (בעיקר אלה שעוסקים בחוק בצורה פשטנית מדי, כמו הסרט הנדון שעוד לא ראיתי וכמובן "ההחלפה" המושמץ בצדק) מתאימים מאוד למה שאיסטווד עושה בקרירה שלו אבל עדיין קקי.
    מפסיד בקרב אבל מנצח במלחמה או משהו כזה.

    ולגבי "מכאן והלאה" – אני מכיר רבים שהתרגשו בו עד דמעות, וגם אני נהנתי יותר בצפייה שניה. ובכל מקרה רשומות פאשלות הרבה יותר גרועות מצידם של במאים שהתחילו לפחד מהמוות (הסרט שבו גיליאם חונט את ג'ף ברידג'ס קופץ לראש).

    אז אני בעד קלינט בסך הכל, האיש הזה שעושה סרט בשנה כבר מי יודע כמה שנים ושכולם מצליחים לעמוד יחד כיצירה ענקית וגברית ואמריקאית שהולכת ומעמיקה ושופטת והופכת והורגת את עצמה.

    וחוץ מזה לא נראה לי נאמר "חצות בגן הטוב והרע" ורציתי להגיד.

    1. אלון רותם הגיב:

      ואני רוצה לחזק את האמירה שגראן טורינו גם ממש מצחיק, ואיזה כיף היה בשבועות אחרי לנסות לנחור על אנשים דרך האף במקום לדבר איתם – אבל חייבים להיות איסטווד בשביל שזה יעבור.

  7. rinveges הגיב:

    דניס ליהן הוא סופר בינוני. מאוד. ומיסטיק ריבר כספר, הוא חרא אמריקאי רדוד. ובריאן הלגלנד, מי שכתב לקלינט את התסריט, הוא הבמאי והכותב של סיפורו של אביר, בשם האלוהים. ועדיין, מיסטיק ריבר זה אחד הסרטים היותר מופתיים שלו קלינט ושל העשור הזה בכלל. ואם אתם אוהבים את גראן טורינו (אני לא סובל אותו אבל מילא) אז איך תסבירו את העובדה שמי שכתב אותו הוא נהג משאית. אני חושב שהמשוואה קלינט לוקח תסריט טוב ויוצא לו סרט טוב לא יכולה באמת לתפוס. ואני חושב גם שאם ניקח נניח את בריאן הנגלנד לדוגמא ונסתכל על רשימת הסרטים שלו נוכל לראות משהו די מעניין – לתקופה קצרה הבחור היה יכול לעשות את מה שהוא רוצה ואז יצאו לו סרטים שאפשר בהחלט לקשר ביניהם – מסודות אל אי ועד תיאורית הקשר, אבל אחרי הכישלון הקולוסאלי הראשון, במקרה שלו המסדר, אם מישהו עוד זוכר את זה, פתאום קשה להבין מה בדיוק הבחור הזה מנסה לעשות.
    דווקא השבוע שעלה הסרט הזה של מרילין וכולם מעלים הומאג' לתקופה ההיא שבה האולפנים גססו, אולי אפשר לומר שהאולפנים הגדולים לא באמת גססו. ולא מתו. וגם במאים מעוטרים כמו קלינט איסטווד עושים סרטי אולפנים. אז כן, זה לא המפרי בוגרט שנשלח בעל כורחו לסטים של סרטים, וזה גם לא ממש חוזה שמחייב את הבמאי לעשות חמש סרטים חרא על כל סרט טוב, אבל בעולם שבו טרי גיליאם לא מצליח למצוא מימון לסרט ומייק פיגיס לוקח תקציב מפורמולה אחת כדי לעשות משהו, אז כנראה שזה לא כזה פשוט בהוליווד לעשות סרט. ועוד טוב? אני לא חושב שקלינט איסטווד נכנס לקטגוריה של במאים מתרסקים. אני חושב שהוא עושה במודע קיץ' סנטימנטלי מחורבן. אני חושב שאם הוא היה חתום על העזרה לדוגמא הוא היה מבסוט. ככה זה נותן לו יותר חופש בפעם הבאה.
    חוץ מזה,לוודי אלן היו שלושים שנה לעשות סרטים מחורבנים בלי שאף אחד התלונן ועד שהוא חזר להיות רלוונטי. לאיסטווד יש כמה, שלוש שנים? תנו לו להתבחבש קצת. הוא עוד יחזור.
    ואני לגמרי מוחה על האמירה ששמה את איסטווד יחד עם מיט רומני באותה סירה. הפכת אותו לשוורצנגר. והסיפור איתו הוא קצת יותר מורכב מזה.

  8. זלדה הגיב:

    גם אם עברו מאז שסרט יצא שש שנים (תשע למען האמת) זה לא סיבה לספיילר. לא כולם רואים את הסרט ברגע שהוא יוצא ולפעמים יש סרטים שלוקח זמן להגיע אליהם. ואני מדבר על הספויילר המרושע שעשית על "היוקרה" למען הסר ספק. אתה לא יכולת להזהיר שזה ספוילר לפני ולא אחרי המשפט. בתור מישהו שהתכוון לראות את ה"יוקרה" בקרוב (באמת, אפילו הקלטתי לפני שבועיים) זה ממש מבאס ומעצבן. אמנם הכתבה כבר בת שלוש שנים אבל אני ממליץ שתערכו את החלק עם הספוילר החוצה.

    1. אור סיגולי הגיב:

      לא.

      1. זלדה הגיב:

        ובאופן יותר מנומק ופחות מזלזל?

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.