האקדמיה הישראלית פותחת מסלול מיוחד לסרטי גרילה/פרינג' – נצחון בעייתי
11 במרץ 2012 מאת אור סיגוליעל פניו חדשות גדולות וניצחון לא קטן ליוצרי הקולנוע בארץ. האקדמיה הישראלית לקולנוע פותחת מסלול חדש ומיוחד לסרטים המוגדים על ידה כ"גרילה" או "פרינג'" שיוכלו, בתנאים כאלה ואחרים להתמודד על מקומם בפרסי אופיר הקרובים.
אתר האקדמיה הישראלית לקולנוע ואתר "קולנוען" פרסמו את הידיעה המרעישה שגרמה לשמחה רבה בקרב רוב הקולנועים שאני מכיר. אבל מבט פנימה בתקנון האקדמיה מעלה כל מיני אספקטים שעלולים להחשב כבעיתיים.
נתחיל בכלל מההגדרה של קולנוע "פרינג'" או "גרילה". שימו לב, אגב, שבשום שלב המילה "עצמאי" לא מוזכרת על ידי האקדמיה. הרי בכל מקום בשנה האחרונה שבו עלה הדיון על מהות הקולנוע העצמאי התחיל פולמוס – לפעמים אכזרי וברוטאלי – בשאלה מהו בכלל קולנוע עצמאי. וזו שאלה שרק מלהתחיל לאגד את כל קצוותיה אפשר לקבל כאב ראש לא פשוט. עכשיו זה רק "פרינג'" או "גרילה".
המונח "פרינג'", אגב, כנראה משוייך אל מרט פרחמובסקי ואלעד פלג שהקימו את מסגרת "פרינג'ידר" בפסטיבל חיפה האחרון.
האם רק קרנות הקולנוע בארץ הן שמפרידות בין "עצמאי" או "לא עצמאי" ("אולפני" בטרמינולוגיה הוליוודית) או שמא משקיע פרטי חיצוני, כמו למשל יזם או חברת תקשורת ופרסום או מפיץ גדול, גם היא מכלילה את הסרט תחת הקונספט של "עצמאי"? האם מפיק שיחליט להגיש את סרטו לתחרות הזו יצטרך להראות טפסים או רישומים שמזכים אותו מכל "תלות הפקתית"?
לשאלתי האחרונה דווקא יש תשובה – בתקנון התחרות נכתב כי "המתמודדים במסלול זה יספקו הצהרה ואישורי רו"ח המתייחסים לתקציביהם, ע"פ דרישת האקדמיה".
מהי דרישת האקדמיה? מיהו רואה החשבון המדובר? האם הוא של המפיק או מטעם האקדמיה? מה צריך להופיע בהצהרה הזו? אלו דברים שמאוד חשובים להבהיר מראש.
אבל, רגע, ברחתי הצידה לשנייה. השאלה שכמובן תהפוך את כל העניין הזה על פיו היא האם התערבות הקרנות בשלבי הפוסט או ההפצה מונעת מסרט להיות עצמ… סליחה, "פרינג'" או "גרילה". במסמך של האקדמיה אין כל התייחסות לעניין הקרנות.
המסמך המהיר של האקדמיה מתעלם גם משאלות כמו מהו אורכו של סרט המתאים לתחרות (האם סרט בין 60 דקות נחשב כסרט מתאים להתמודד בתחרות, או שדרוש זמן ארוך יותר?) ומה עם שילוב של הקולנוע התיעודי? קולנוע פרינג'י לא מעט נוטה לבלבל בין תחומי התעודה והפיקציה, כך שהגבולות מאוד מטושטשים ובקלות יכולה להתחרש פרשייה כפי שהייתה עם התמודדותו של "המדריך להמפכה" באופיר 2009.
(אציין רק שעד סוף כתיבת הפוסט הזה עוד לא תפסתי נציג אקדמיה שיכול לענות לי על השאלות האלו. יכול מאוד להיות שאכן יש מענה להן והוא לא מופיע על גבי ההודעה שיצאה).
צריך לשים לב גם שההצעה הזו תקפה לשנתיים הקרובות. השאלה היא מהם הקריטריונים להצלחת או כשלון המיזם? יש מצב שגם על זה צריך לתת את הדעת.
אבל הדבר הבאמת בעייתי בעיני הוא מה שקורה אחרי שהסרט הוכיח את עצמו כפרינג'אי והשיג הנחה של 150 ש"ח בדמי הרישום לאקדמיה (1200 במקום 1350), רק כדי לקבל הקרנת ערב אחת, כאשר לסרטים ה"אולפניים" או "הממוסדים" יש עוד הקרנת צהריים אחת והפקה שיכולה לארגן – לרוב – הקרנה או שתיים נוספות.
על פי הבנתי מהתקנון, הסרטים הפרינג'אים כולם ייכנסו למסלול הצבעה שמתוכם ייבחר אחד (לא משנה אם בשנה נתונה יהיו רק שני סרטים או תשעה) שייכנס אוטומטית למקום השישי בקטגוריית המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר וכך יבטיח "נציגות לקולנוע הפרינג' באופיר". חברים, האמת היא שזה נשמע לי כמו חלמאות די רצינית.
קודם כל, סרטי הפרינג' הם סרטים שונים מאוד זה מזה באורכם, בנושאם ובצורתם. מאוד בעייתי להכניס אותם לגטו כפי שאפשר לעשות לסרטי אנימציה, סרטים קצרים או סרטים תיעודיים. למה שייבחר רק אחד אם הקולנוע הפרינג'י של שנה נתונה מרשים יותר מהקולנוע שנתמך על ידי קרנות? מבחינתי זה משול לכך שהאקדמיה האמריקנית תוסיף לכל קטגוריית משחק שחקן שישי שנכנס לקטגוריה של מיעוט (שחור, מוסלמי או גמד) כדי להבטיח שאף אחד לא יגיד ש"האקדמיה בוחרת רק שחקנים לבנים כל שנה".
העניין הזה עוד עלול לעשות נזק גדול יותר כשחושבים על כך שזוהי בדיוק האמתלה אותה צריכה האקדמיה כדי להמשיך להתעלם מהסרטים הבועטים והקיצוניים והכשרוניים של התעשייה הישראלית.
אנחנו רוצים לראות את "כלבת" ו"ג'ו+בל" ו"פלנטה אחרת" מתמודדים בקטגורית הבמאי, התסריט והעריכה. אם גם ככה האקדמיה יודעת ש"העול הפרינג'י" יורד ממנה אז זה עלול למנוע מהם להתעקש להכניס את הסרטים האלה לקטגוריות הנוספות. במיוחד אחרי הקרנת ערב אחת לאקדמיה – שהיא אולי ההישג הגדול ביותר של ההחלטה החדשה, אך זה יקבל תוקף רק כאשר חברי האקדמיה אכן יבואו בהמוניהם להקרנה הבודדת הזו.
בנוסף, כל עוד זוכה פרס הסרט הוא הנציג הטוב לאוסקר, לסרטי השוליים אין שום סיכוי והמועמדות הזו היא מס שפתיים בלבד.
אם אתם שואלים אותי, הסרטים העצמאיים שהזכרתי בפסקה הקודמת (מלבד "ג'ו+בל" שכלל לא הוגש) – כמו גם "חתולים על סירת פדלים" ו"2 בלילה" – לא נפלו מרשימות המועמדים בגלל שהייתה חותמת "פרינג'" או "גרילה" אדומה ומהדהדת לפני ההקרנה. הם נפלו בגלל שהאקדמיה לא התחברה אליהם, לא הבינה מה היוצרים האלה רוצים מהם. דבר כזה לא ישתנה גם אם האקדמיה הישראלית תחקה את "חוק האביר האפל" ותפתח את הרשימה אפילו לעשרה מועמדים. מה שמנע מהסרטים האלה להכנס לא הייתה הגדרה התעשייה שלהם או חיבוק הקרנות, אלא רק העובדה שהאקדמיה לא התחברה אליהם. את זה לא משנים אם דוחפים מושב שישי לפרס הסרט הטוב ביותר. את הדבר הזה משנים אם מורידים את מחיר הרישום, אם מוסיפים הקרנות על חשבון האקדמיה, אם פותחים את שערי האקדמיה ליוצרים חדשים ("יוצרים" כמו ב"עכשיו" ולא "יצרו" כמו "לא כתבו תסריט כבר עשר שנים") ומתייחסים לסרטים שהופצו בהקרנות מסחריות, קיבלו יחס מהעיתונות ומהבלוגים ומצאו – או לא מצאו – את הקהל שלהם.
האקדמיה עשתה בחכמה והבחינה בכך שיש פה משהו גדול – צעקותיהם של האנשים הנפלאים שעושים קולנוע אחר והאנשים המצויינים שנלחמים על מסגרות הקרנה ופסטיבלים לא הותירה להם ברירה – אבל מכאן ועכשיו זה לא נראה כמו הפתרון. אולי קצת להפך. הרעיון הוא שקולנוע השוליים יחשב כחלק לגיטימי מנוף הקולנוע הישראלי, ולא כמו תופעה שצריך להתייחס אליה בבידוד.
רוני קידר, בסיכום השנה שלה ל"סריטה", הציעה את ההצעה הזאת ממש. לכן זוהי פנייה אל היוצרים הישראליים: אנא מכם, הגיבו ותקנו אותי אם אני טועה ואם קראנו את המהלך לא נכון.
תמים מצידכם לחשוב שהאקדמיה סתם לא התחברה ל2בלילה או חתולים על סירת פדלים, או פשוט לא הבינה מה רוצים ממנה. שאלות שכאלה, הלוקחות בחשבון את היצירה עצמה, כלל לא משנות בכל הנוגע לאקדמיה הישראלית. כשהאקדמיה לא נותנת מענה לשאלות בסיסיות כגון: האם מותר להצביע לסרט מבלי שראית אותו או האם מותר להצביע אך ורק לסרט של עצמך, גם יצירת מופת חתרנית לא תעזור ליוצריה להשתחל לאופירים…
מה שאתה מדבר עליו היא בעיה ידועה בקרב חלק גדול מדי מחברי האקדמיה (אבל לא הרוב) והיא דורשת פיתרון אחר, למשל חיוב המצביעים לדרג חמישיה סרטים בקטגורית הסרט הטוב ביותר (ואולי גם בקטגוריות אחרות) כתנאי לכך שהטופס שלהם יחשב. אני לא אוהב את הניסיון "לרגל" אחרי חברי האקדמיה ולבדוק נוכחות בהקרנות, דבר שעלול לפגוע כלכלית בסרטים היוצאים מסחרית טרם הקרנות האקדמיה, גם אם בצורה מזערית.
אז איך מגדירים פרינג'? לדעתי הפתרון של האקדמיה הוא פשוט מאוד: סרט שמופץ מסחרית עד ספמטבר זכאי למועמדות – גם אם הוא לא משלם את דמי הרישום. לסרטים שלא מוצאים מפיץ – הם יכלו להיות מועמדים בקטגוריה הזו. הייתי גם רוצה שהזוכה בקטוגריה יזכה להפצה בידי המפיץ הכמעט בלעדי של הקולנוע הישראלי. הי, כך גם פותרים את הבעיה של מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר שמופצים ברגע האחרון בגלל הסיכוי שהם יהיו מועמדים לאוסקר.
אבל אלו טיעונים ישנים שאני מתחיל להתייאש מכך שמישהו יקשיב להם. בינתיים, בעולם בו פרסי אופיר משמשים יותר ככלי לקידום אפשרי של סרטים ופחות למשהו שיעניין את הקהל בזמן האמת, הקטגוריה החדשה היא בהחלט שיפור מסוים במצב הקיים. חוץ מזה, הייתי מעדיף שהאקדמיה תגבה פחות כסף על הרשמה לפרסים גם על חשבון יותר כסף לדמי חבר.
מה הבעיה?
פרינג' הוא כל סרט עצמאי שלא מעוניין להיקרא כך.
גרילה הוא כל סרט עצמאי/פרינג'י שלא מעוניין בתווית שכזו.
וסרט עצמאי…הוא…סרט…שנושם בכוחות עצמו. ביום העצמאות.
בקיצור, אני באמת לא מבין את הבעיה – פשוט אין הגדרות לכלום ואף אחד לא נורא משתדל לכוון לשם אפילו. לכן, סתם זורקים מילים.
כמה תשובות:
המסלול מיועד לפיצ'רים עלילתיים בלבד.
הוא אינו חובה בשום דרך. מי שרוצה יכול ללכת למסלול הרגיל.
הסיבה שהמילה "עצמאי" אינה מוזכרת היא שהיו מפיקים שטענו במידה מסויימת של צדק שבארץ אין אולפנים גדולים ושבעצם כמעט כל סרט שנעשה כאן הוא עצמאי.
רו"ח הוא מטעם המפיק. דו"ח שלו יידרש רק אם תהייה לאקדמיה סיבה לחשוד שהדיווח על תקציבו של הסרט אינו אמיתי.
תמיכת קרנות (עד סכום מסוים) אינה מונעת מסרט מלהתמודד במסלול החדש.
תודה. זה אכן מפזר את הערפל בכמה תחומים.
הפיתרון החלקי לכשרונות הרבים ומטר הסרטים העצמאיים בארץ הוא אימוץ הדגם של movie of the week של הטלוויזיה האמריקאית(ראו "דואל" של שפילברג שהתחיל כסרט טלוויזיה ובהמשך הוקרן מסחרית בבתי קולנוע) או סרטי הטלוויזיה של ערוץ 4 הבריטי.
יכול להיות שצריך קרן יעודית לסרטים כאלה וברגע שתהיה כזו, יהיה יותר קל לשכנע זכיינים להשקיע בסרטים הללו.
מה נרוויח? יוצרים מתחילים יהנו מתקציב "נוח" יותר. הקרנה "בטוחה" בטלוויזיה(הרבה יותר נכון מאשר מציאות בה סרטים מעלים אבק על מדפים במחסני המפיצים) ובעקיפין, שינוי הרגלי הצפייה בארץ.
אני כמובן לא מצפה שיהיה סרט טלוויזיה(ואם לדייק, פיצ'ר טלוויזיוני) כל שבוע אבל פעם בחודש- נראה לי סביר בהחלט.
מתי יפסיקו אנשים לדבר על כלבת כאילו היה סרט עצמאי/פרינג'/גרילה? הסרט קיבל 800 אלף שקל מקרן רבינוביץ' בנוסף לתמיכה והפצה מיוניטד קינג.
ולנושא,
לפי האקדמיה התנאים הם:
"• תקציב ההפקה במזומן לא יעלה על סך של 1,000,000 ₪
• או תקציב הפקה מלא (מעל ומתחת לקו וכולל דיפרים) אשר אינו עולה על 1,500,000 ₪
• האקדמיה רשאית לדרוש אישור מהקרנות על גובה ההשקעה.
• המתמודדים במסלול זה יספקו הצהרה ואישורי רו"ח המתייחסים לתקציביהם, ע"פ דרישת האקדמיה."
ותנאי ההצבעה הם:
"• כל הסרטים יתחרו באופן שוויוני בכל הקטגוריות למעט בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר".
• משמעות מסלול סרטי "גרילה/פרינג' ":
מתוך כל הסרטים המתחרים במסלול זה, הסרט שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר
בהצבעה בסבב א', יצורף ל"חמישייה" כסרט שישי וישתתף בהצבעה בסבב ב' באופן שוויוני.
וזאת על מנת לשפר את סיכוייו של סרט פרינג'/גרילה להיבחר כ"סרט הטוב ביותר".
• תנאים אלה יחולו רק על קטגוריית "הסרט הטוב ביותר" ולא על הקטגוריות האישיות המתמודדות
(בימוי, תסריט, שחקנים וכיוצ"ב)."
וכמובן:
"השתתפות בתחרות במסלול "סרטי גרילה" הוא לבחירת המפיקים הרוצים בכך ואינה חובה.
גם סרט דל תקציב, שגודל תקציבו הוא כמפורט לעיל, יוכל להתחרות במסלול הרגיל, אלא אם יבחר אחרת."
כל הוויכוח הזה הוא עקר ומנסה לכפות הגדרות אמריקאיות על מערכת שלא זקוקה להן.
הדבר החשוב ביותר שיוצרי גרילה/פרינג'/וכו' צריכים לפתור זה הפצה.
הפצה.
הפצה.
פרסי אופיר לא מוכרים כרטיס אחד בקופות.
קולנוענים "עצמאיים" צריכים למצוא קהל לסרטים שלהם.
קולנוענים "עצמאיים" צריכים להתאגד ולמצוא פתרון הפצתי (כמו גיא אוני, חופשת קיץ, או עג'מי).
במקום זה הם מחפשים חיבוק מהאקדמיה והכרה ממסדית כיאה לתעשייה שמעמידה הצלחה פסטיבלית לפני הצלחה קופתית.
תתחילו לבנות קהל במקום להתעסק בתקנונים.
"מתי יפסיקו אנשים לדבר על כלבת כאילו היה סרט עצמאי/פרינג'/גרילה?" – נראה לי שבדיוק מתי שאנשים אחרים יפסיקו לדבר עליו כעל לא-עצמאי. "כלבת" נכתב, לוהק, יצא לצילומים ונערך לראף-קאט בלי טובות או מימון של שום קרן. רק אחרי שכבר היה ברור לכולם שהולך להיות כאן סרט ששווה להשקיע בו, הגיע המימון מרבינוביץ' וכן ההפצה הלא-גרילאית. בעיניי – עצמאי לאללה. אם בעיניך לא זה גם בסדר, אבל אין להתעלם מהעובדה שעד שלב מאוחר יחסית, גם אם קריטי, הסרט נעשה ללא תמיכה מקרנות ובתקציב שלא קיים בקולנוע הישראלי הממוסד.
אני לא ממש מבין איך לשים סרט דל תקציב וחסר גב הפצתי מול חמישה סרטים גדולים וחזקים, ועוד עם התווית של "הסרט השישי", באמת יעזור לו לזכות באופיר. יישפר את סיכוייו, אולי – מ-0 ל-0.1 בערך, כי לפחות הסיכוי קיים עכשיו בתיאוריה.
מסכים איתך שהוויכוח על ההגדרות עקר, כרגע, אבל לדעתי הוא נחוץ. חייבים להגדיר את התופעה במילים כדי שיהיה אפשר בכלל להגיע לפתרונות או לרעיונות שדיברת עליהם במשפטים האחרונים שלך (חותם על כל מילה, אגב). בלי ניסוח נכון אין בסיס להתחיל שום דבר.
בתור מי שעובד כרגע על מה שנקרא "סרט עצמאי"
אני מרוצה מזה. נראה לי נכון ליצור מסגרת חשיפה לסרטים האלה. עצם זה שלפחות סרט אחד כזה יוזכר בטקס ותהייה קטגוריה כזו, יכול לעזור במאמצי השיווק של הסרטים.
קצת מצחיק אותי סעיף המקסימום לדיפר- ואם בא למפיק סרט עצמאי להבטיח עד 20 מיליון שקל ולא עד 1.5 מהכנסות עתידיות אם יהיו למי שעבד איתו, אז הוא כבר לא עצמאי?
נתחיל בהמון הצלחה עם הסרט, תעדכן אותנו כשהוא מסתיים.
אני תוהה האם הטענה הראשונה שלך תהיה נכונה במבחן התוצאה: נגיד שנעשו חמישה סרטים שהגודרו כ"פ/ג", נגיד שכולם ראויים ונגיד שכולם די שונים זה מזה ברמת התימות והסגנון הקולנועי. רק אחד מתוך החמישה האלה יגיע אל פרס הסרט הטוב ביותר (על פניו) ולכן הארבעה האחרים יתנדפו. אותם ארבעה לא יקבלו מועמדויות בגלל שמשבצת השוליים כבר נתפסה וכולם מרגישים טוב עם עצמם, וכך נוצר מצב שבעצם כל קולנוע השוליים השנתי מוקרב לטובת נציג אחד.
ואגב, שלא יהיו טעויות – נציג ה"פ/ג" שייבחר יהיה תמיד הסרט הכי קל לעיכול והכי חביב קהל מהחבורה. ככה הדברים האלה עובדים. לי אין בעיה עם עם זה באופן אישי, אם להיות כן, אבל הסרטים הבועטים של המסגרת לא יינצלו בעקבות הכללים האלה.
אני מקווה שאני טועה.
שאלה טובה. נראה לי שעצם זה שחברי האקדמיה יצטרכו להתלבט בין מספר סרטים עצמאיים ולהחליט לאיזה מהם להצביע כדי שיהיה השישי בתחרות הפרס, זה כבר יתרון על המצב הנוכחי.
למי אכפת?
הסרטים הבועטים של המסגרת לא יינצלו בעקבות הכללים האלה? אבל זה ברור. וזה טוב.
אני לא רוצה ששום שמי זרחין או רנן שור או יורם גולן או גידי אורשר יאהבו את הסרטים שלי. לא ממש מעניין אותי אם הם יראו אותם בכלל.
האקדמיה, בכל מקום, היא מוסד מיושן של אנשים שאוהבים להאחז במסגרות שישמרו את הסדר הקיים – והסדר הקיים זה מה ששם אותם בראש הפירמידה למרות שהם לא באמת עשו שום דבר שראוי לכך.
בטח בארץ, עם הקולנוע הנהדר שלנו.
קולנוע פרינג' הוא קולנוע שמתקיים מחוץ לגבולות המיינסטרים. קולנוע פרינג' זה קולנוע שחוקר את השוליים. קולנוע פרינג' זה דבר שנועד לנגח את המערכת השמרנית והמיובשת שנקראת הממסד.
קולנוע פרינג' הוא קולנוע מחתרתי מעצם ההגדרה שלו, גם אם הוא לא חתרני מבחינת סגנון או מבחינת נושאים מהסיבה הזו – הוא מתקיים. בלי שמישהו מהמערכת אומר לו שיש לו זכות קיום. הוא קם ונולד מתוך עצמו ואומר לכל האנשים בקרנות ולכל הועדות ולכל יוצרי הקולנוע המתוסכלים האחרים ברחבי הארץ, לכו תזדיינו עם ההמתנה העקרה הזאת לגואל שיבוא ויגיד לנו שאנחנו מספיק טובים. בגלל זה הוא חתרני. תמיד.
מסכים עם מולכו.
לא מבין למה יוצרים כאן ממשיכים לחכות לאישור כלשהוא מאופיר. רנן שור חינך פה דורות של יוצרים מסורסים, שמחכים כל היום לועדה שתאשר להם את התסריט. שכל כך הרבה אנשים שהם לא הם יושבים להם על התסריט ואומרים להם איך לכתוב אותו כדי שהוא יהיה מספיק טוב. ואף אחד לא שואל מספיק טוב בשביל מה.
חוץ מכל הדברים האלה, העניין עם הפרינג' כבר קרה כאן:
http://www.cinemafringe.org.il/
שזה אכן פסטיבל חיפה, אבל זה הרבה יותר מפסטיבל חיפה – זה מסגרת עצמאית של תמיכה בהפקת והפצת סרטי פרינג'.
גם עם הקטגוריות כאן יש בעיות מן הסתם. אבל זה לדוגמא הרבה יותר רלוונטי ליוצרים מאשר הכרזה תנאי הנגישות לנכים שהוסיפו לטקס אופיר. פאק דם.
האם לא נראה על פניו שמדובר בקריאה לייצר סרטים "נשכניים ודלי תקציב כאילו" ובהזמנה ?
למה לא לאפשר קטגוריה פתוחה למשהו שלא בהכרח ניתן לצפות אותו מראש כממלא מקום בפאזל התרבותי כאילו ?
מה זה המושגים האלה פרינג'י וגרילה שהם מתחום התיאטרון והפולקלור הדרום אמריקאי ?
האם אנחנו עדיין בישראל או רק חלמנו חלום ?