• ?פסטיבל אוטופיה חוזר, מה כדאי לראות
  • כל המועמדים לפרסי איגוד השחקנים
  • סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 58
  • מצעד 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר, על פי עופר
  • ״פרחים בבוץ״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 57
  • ״בהתחלה הם הרגו את אבא״, סקירה אורחת
  • ״גלגל ענק״, סקירה לסרטו החדש של וודי אלן
  • ״המוזיאון״, סקירה
  • זה בא בלילה
  • ״קוקו״, סקירה לסרט החדש של פיקסאר
  • מבט מפורט בפסטיבל הקולנוע היהודי 2017
  • אימת החודש - נובמבר 2017

מהדורת שבת: 25 בפברואר 2012

25 בפברואר 2012 מאת מערכת סריטה

מחר בלילה האוסקרים! נו, מי מתרגש כבר? כלומר, חוץ מאיתנו. כדי לנסות ולהעביר את הזמן עד השטיח האדום רקחנו מהדורת שבת מלאה בכל טוב: סרטים שהשפיעו על מרטין סקורסזה, "מסע לקיתריה", "קרוב להפליא ורועש להחריד", "זאת מלחמה", "הרשת החברתית", פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2012, ז'אן דוז'ארדן מלך, "הערת שוליים" הופך לקאלט, ידיעות אחרונות יוצאים מעפנים, וגוגל שוב מכוון הנה אנשים שבכלל ביקשו סקס.

עופר

ברצוני לחזק את ידי האקדמיה לקולנוע. לא ייתכן כי השחקנים יגיעו לשטיח האדום לבושים בבגד שהם בדרך כלל לא לובשים וינצלו את האירוע על מנת לקדם סרטים שעתידים לצאת בקרוב. אה, בסוף הם חשבו קצת על זה.

הלינק הבא הוא שילוב של שני דברים שאולי כבר נאמסו על רוב הקוראים: רשימה של "הסרטים הכי טובים" וקידם עצמי של אחד מן המועמדים לאוסקר. ובכל זאת – 85 סרטים שהשפיעו על מרטין סקורסזה. יש לציין כי זו רשימה של סרטים שאוזכרו במהלך ראיון ולא רשימה מאורגנת. לכן במאים שסקורסזה דיבר עליהם לא פעם בהערצה גדולה, דוגמת רנואר ואנטוניוני, לא מיוצגים בה. מצד שני, יש הרבה מאוד וולס, ויסקונטי, מייקל פאוול, רוסליני ואלטמן. והטקסט על הסרט מכיל ציטוטים מפי המאסטר, שזה בכלל נהדר. כמו המילים האלו על מ.א.ש "ראיתי את זה בהקרנת עיתונאים. זה היה משחק הפוטבול הראשון אי פעם שהבנתי…"

אפרורו אוסקר: היום ראיתי את "מסע לקיתריה" של אנגלופולוס בסינמטק וזה קצת גורם לטקס הזה ולסרטים המתחרים בו (גם בשנה יחסית מוצלחת כמו השנה) להיראות חסרי משמעות מול עוצמה של קולנוע ייחודי באמת. מאידך, אנחנו צריכים גם את סרטי המיינסטרים, על מנת לקבל מגוון שמאיר את הייחוד של האמנים מסוגו של אנגלופולוס. רוב סרטי האוסקר ראויים בהחלט לשבחים וחלקם גם יותר עמוקים מן הקרדיט שניתן להם.

השבוע גם השלמתי את הצפייה בכל הסרטים המועמדים עם "קרוב להפליא ורועש להחריד" שמצטרף ל"העזרה" בעמודות הסרטים שלא אהבתי, למרות שלשניהם לא מעט איכויות. למעשה, עד לרבע השעה האחרונה שלו, הייתי די סלחן כלפיי סרטו החדש של סטיבן דלדרי. אבל הסיום שלו שבר גם חובב קיטש ומלודרמטיות כמוני. אולי אכתוב על הסרט בהשוואה לספר עליו הוא מבוסס (ספר שאהבתי) בקרוב.

אור

בערך 30 שעות לפני האוסקר. נורא מצחיק לקרוא את כל המהמרים הותיקים מגרדים במבוכה מול קוראיהם לגבי רוב הקטגוריות באוסקר. אז כן, הסרט והבמאי די סגורים, אבל לכל מי שמתעניין בשאר הקטגוריות ובאוסקר באופן כללי, יש לא מעט מתח.
אני, כזכור, התפרעתי השנה עם שלוש קטגוריות. שזה לפחות שתיים יותר מדי. תחושות הבטן של לגבי מקס פון סידוב, אארון סורקין ויוסף סידר מנעו ממני לכתוב כל דבר אחר. סביר שאני טועה, אבל הייתי חייב להישאר נאמן לעצמי או מול מטח ההימורים שהתרסק עלי בשבוע האחרון. אני עומד בגאון מאחורי הבחירות האלה גם אם סביר שאפול על האף.
לגבי "הערת שוליים". תראו, אין לזה סיכוי. כן, הימרתי על זה ואהמר על זה שוב בעיקר כי אני כל כך רוצה שזה יקרה, אבל אף אחד מחוץ לישראל לא מהמר על "הערת שוליים". זה מוזר. אפילו "פרידות" התחיל לצוץ בכל מיני טבלאות פה ושם. אם "הערת שוליים" יזכה המון המון אנשים יהיו בהלם. אבל, ניסים קורים כל הזמן.

בוז השבוע הולך למערכת "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". לא שאני מצפה מהצהובון הזה ליותר מדי אבל לקחת את הפוסטר המרשים והמושקע של "משחקי שלטון" ולעשות לו העתקה (לא אדפציה. העתקה) נטולת חן או קונטקסט לטובת ריאיון עם אורנה ומשה דץ זה בעיקר מעיד על מינימום מעוף של המערכת. מילא היה קשר לסרט, מילא זה היה נראה טוב.

ולא שאכפת לי מהכבוד המקצועי של מערכת יחסי הציבור של "משחקי שלטון", אני פשוט תוהה כמה ישראלים פתחו את עיתון סוף השבוע והתרשמו מהשער של המגזין. זו הגניבה הכי מטופשת מאז ש"בזק" שמו את ליאור מילר בלאס וגאס אחד על אחד כמו ויקטור מ"חוקי המשיכה". מביך.

ביום חמישי עבדתי חצי יום על פירוק הדירה שלי. בערך בשעה 22:00 הבנתי שמיציתי את היום וכוחי תש, מה גם שעוד יום העמסות וטירופים מחכה לי בצד השני של הלילה. זרקתי את עצמי על המיטה והכנסתי לדי.וי.די את העותק של "הרשת החברתית" שקניתי לפני כמה ימים. מסתבר שזו יצירת מופת גם בצפייה רביעית.
לא מעט במהלך הסרט תהיתי איך רוני מארה הצליחה להיות כל כך נפלאה בשתיים וחצי סצינות, וכל כך לא מרשימה בשעתיים וחצי של סרט בכיכובה. מה קרה שם? אולי זה פשוט המראה הגותי…

והנה לנו דברים מוזרים שאנשים הקלידו במנועי החיפוש וכך הגיעו לסריטה השבוע.
"אוסקר מילה גנרית" (גם הבחירות שלהם, בדרך כלל), "עלמה זק סצינת סקס" (לא, באמת. אתה רציני?), "חובב זונות", "מה חסר באינטרנט" והחביב עלי: " פדאלים של מפורסמים".

אורון

חשבתי שכתבנו מספיק על סרטים שיצאו השבוע, אז נמנעתי מהעניין עד עכשיו, אבל האמת היא שגם יצא לי ולאור להיות נוכחים בהקרנה של "זאת מלחמה" ("This Means War"). מדובר בקומדיה הרומנטית שבה כריס פיין וטום הארדי מגלמים סוכני CIA שרבים על ריס וויתרספון. יכול להיות שאכתוב עליו סקירה מלאה במהלך השבוע, אבל כרגע אני נמנע מהעניין כיוון שאז אולי בטעות ייצא לי להודות שהצלחתי לשאוב הנאה מסויימת ממתקפת הפיגור הזאת. ואז לא אדע מה זה אומר עליי, אתחיל להתבלבל וכו'. ככה זה כשאני נהנה. בכל מקרה, אני אשמח אם מישהי שראתה את הסרט תוכל להפריך את המחשבה הנוכחית שלי כי מדובר באחד הסרטים היותר מיזוגניים שנראו באחרונה על המסכים. מאלה שכל הנשים בו הן טיפשות או מטומטמות.

עוד לא הספקנו להתרפק כמו שצריך על פסטיבל הקולנוע הבריטי וכבר מתבהרת דמותו של פסטיבל הקולנוע הצרפתי אי שם באופק. האופק, אגב, הוא ה-17 במרץ. לגביי הפעילות של סריטה במהלך הפסטיבל עוד נעדכן סמוך יותר למועד, אבל כבר עכשיו אפשר לספר שאורחת הכבוד תהיה השחקנית שרלוט רמפלינג ("בריכת שחייה"). האורחים המכובדים הנוספים יהיו היוצרים של סרט הפתיחה וסרט הנעילה – אוליבייה נקש ואריק טולדנו, הבמאים של הלהיט הענק "מחוברים לחיים" והאחים דוד וסטפן פונקינוס עם סרטם "העדינות", עיבוד של סטפן לספר של אחיו. סרטים בולטים נוספים: "פוליס" של מייוון, "המאומצים" של מלני לורן (בבכורת בימוי), "עוף בשזיפים" של מרג'ין סטראפי ("פרספוליס"), "גברים חופשיים" של איסמעיל פארוקי (אור ראה וכתב עליו בחיפה), "הסדר והמורל" של מתייה קסוביץ', "כל הרצונות שלנו" של פיליפ ליורה ("המגדלור"), וסרט בשם "דונומה" שנעשה בתקציב אפסי והפך לתופעה. כמו כן, מיטב הכוכבים של הקולנוע הצרפתי, הכה אהוב בארץ. אז תעשו טובה ותעשו פורוורד לדודה שלכם.

באותו עניין, אמש חולקו פרסי הסזאר, המקבילה הצרפתית לפרסי אופיר (חשבתם שאני אכתוב שזו המקבילה לאוסקרים, נכון? אז החלטתי להפתיע). הסזארים החליטו לא להפתיע והעניקו שישה פסלונים ל"הארטיסט", כולל סרט, בימוי ושחקנית ראשית. מה שאומר שז'אן דוז'ארדן הפסיד במולדתו וינסה לתקן בטקס האוסקר מחר. למי שעדיין לא ראה, הנה שתי סיבות מדוע הפסלון המוזהב יחובק על-ידי השחקן הצרפתי הכובש – כי הוא נרדם על אנשים, וכי הוא עשה את הסרטון הבא:

לצפייה נוספת שתעביר את הזמן עד טקס האוסקר – הנה המועמדים בקטגוריית סרט האנימציה הקצר, באדיבות עין הדג. מדובר בדקות של הנאה, ללא ספק. אני עם פיקסאר, כרגיל.

אבל עם כל הכבוד להוליווד הנוצצת, האוסקר הזה מעניין במיוחד מהכיוון הישראלי, בזכות המועמדות של "הערת שוליים" בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. החל ממחר בערב ובמהלך כל הטקס נחזיק אצבעות, גם את אלה של הרגליים (וזה לא פשוט), עבור הצלחת סרטו של יוסף סידר. בינתיים, הנה שתי הוכחות נוספות לכך שמדובר בסרט קאלט –
קודם כל, החל ממחר בבוקר ישונה שמו של שער "רומא" בקניון הזהב ל"שער הערת שוליים".  ללא ספק הקומוניקט הביזארי (בקטע טוב) שקיבלתי השבוע. הקורא את הקוראת שיגיבו בבלוג עם תמונה של האירוע יזכו בכבוד ותהילה אינסופיים.
בנוסף, קבלו את הבלוג של אליעזר שקולניק! על היוזמה המבורכת אחראי התסריטאי שוקי בן נעים ("אורים ותומים"), עידו קינן עם הדיווח. מי מרים את הכפפה שזרקתי כאן כבר מזמן ומעלה ליוטיוב איזה סרטון פארודי סטייל Funny or Die שמאזכר את הסרט?

לסיום – ספרו איפה אתם ואתן תצפו בטקס האוסקר ה-84 אשר ייערך בלילה שבין ראשון לשני (זה ממש מחר…). את חלקנו תמצאו בערב צפייה של מדור הסרטים של עכבר העיר אונליין, שיעשו גם לייב בלוגינג של האירוע. אז אם חפצתם בהגיגים של אור ושלי במהלך הטקס, זה יהיה המקום הכי טוב למצוא אותם. אנחנו, מצידנו, בעיקר ננסה לראות את השידור ולהתמקד בכאן ועכשיו, במקום בשם ואחר-כך. בהזדמנות זו אנו מודים לכל האנשים והאנשות שהיו מקסימים מספיק בשביל להזמין אותנו לצפות איתם באוסקרים. פשוט קבענו את זה כבר לפני שנה… ומי יודע  – אולי בשנה הבאה נערוך אנחנו את מסיבת האוסקר המטורפת מכולן, ונזמין אתכם חזרה.

תגובות

  1. גיא הגיב:

    היי, נפלה טעות והן הלינק אל "הבלוג של אליעזר שקולניק" והן הלינק אל "הדיווח" של עידו קינן – שניהם מובילים במקרה לחדר 404. פילולוגיה או markup-ולוגיה, אתם מוזמנים לתקן את זה (ולמחוק את ההודעה הזאת מכאן!).

    שבוע טוב
    >ג./

    1. האמת שמי שנפל פה הוא אני, לניסוח מטעה שהשתלט על הרשת כך מסתבר. אז למי שלא נכנס ללינק, הנה הסיפור בקצרה – התסריטאי שוקי בן נעים חתם כמה סטטוסים בפייסבוק שלו בתור אליעזר שקולניק, כאילו מתוך הבלוג שלו. אין אתר שהוא הבלוג, הכי קרוב שיש זה ריכוז הסטטוסים שערך קינן. אני כמובן בעד בלוג בלוג (או עמודי פייסבוק. או טוויטר. משהו!). זה מקסימום שעה עבודה להרים אחד (לתחזק זה כבר משהו אחר). מוזמן להפעיל לחץ על בן נעים בעמוד הפייסבוק שלו.

  2. חושב בקול רם הגיב:

    1. איזה איכויות פספסתי ב"העזרה"?

    2. אורון, נראה לי שטיפה נסחפת בהשתלחות ב7 לילות, לא? קודם כל, תקרא לזה העתקה, אדפטציה או איךשבאלך – זה סך הכל דבר מקובל. משתמשים ברעיונות/גניבות מפוסטרים של סרטים גם במגזינים בחו"ל. וגם הביצוע בעיני לא כזה רע (זה שהכתבה עוסקת בדץ ודצה, זה כבר משהו אחר). שנית, ממש לא הייתי קורא ל-7 לילות צהובון. אומנם יש להם את הרגעים הצהובים שלהם, אבל יש שם כמה כותבים מאוד מוכשרים שאני אוהב לקרוא: יהודה נוריאל, רענן שקד, גון בן ארי ועוד…אני רוצה שתראה לי עוד עיתון בישראל שעשה ביקורת משולשת כשהאלבום החדש של רדיוהד יצא.

    1. אור סיגולי הגיב:

      הי.
      דבר ראשון, שים לב שאורון לא כתב זה.

      תראה, אני מסכים אתך מאוד לגבי הכותבים המוכשרים שם. אליהם אוסיף גם את בנימין טוביאס שעושה עבודה יפה עם שנותנים לו. אבל דעתי (המאוד אישית) היא שהמגזין הזה שבוע אחרי שבוע גורם לי לגרד במבוכה את ראשי. בתור מי שגם נמצא כחלק ממערכת גדולה, אני לפעמים רואה איך הכותבים סובלים בגלל העריכה הכללית. אז אני עושה את ההפרדה הזו.

      אבל בעניין המרכזי, בעיני זה שעושים את זה כל הזמן לא הופכת את זה לבסדר. זה לא שהפוסטר של משחקי שלטון הוא הדבר הכי מקורי בעולם. עשו את זה בשבדיה עם פרסונה ואבבא לפני הרבה זמן, ובכל זאת יש בזה טעם נפגם שלי מאוד צורם.

  3. IAC הגיב:

    עוד אופציה איפה להעביר את הלילה:
    טקס האוסקר האלטרנטיבי במכללה הישראלית לאנימציה. עם יאיר רוה, טל לוטן ואביעד שמיר.
    פרטים כאן.

השאר תגובה