פסטיבל הקולנוע הבריטי בסינמטקים, פברואר 2012

עובדה מס' 1: זאת הייתה שנה מדהימה לקולנוע הבריטי ומספיק היה להביט ברשימת המועמדים לפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי כדי להבין את זה. אני מתייחס גם ליוצרים בריטים שפעלו מחוץ לארצות הברית (לין רמזי, סטיב מקווין, אדגר רייט) וגם לקולנוע בריטי שנוצר על ידי במאים זרים (תומס אלפרדסון, למשל).
לצורך העניין, שליש מרשימת 15 הסרטים האהובים עלי השנה היו בריטים וארבעה מתוך עשרת הסרטים האהובים על אורון השנה באו מהממלכה המאוחדת. וזה עוד לפני שהספקנו לראות עוד כמה בולטים משאר הארסנל. זאת לא תהיה הגזמה להגיד ש2011 שייכת לבריטים.

עובדה מס' 2: פסטיבל הקולנוע הבריטי הוא אחד מהאירועים הכי ראויים שיש בשנה לצופי הקולנוע הישראלים. אני יכול להגיד לכם שזה משהו שאני אישית מחכה לו (על אף חוסר הרציפות לאחרונה). השנה השילוב בין בחירת סרטים מושכלת והיבול המשובח, הופכים את האירוע למתוייג תחת "אסור להחמיץ". כשסיפרו לי על הסרטים שיוקרנו במסגרת הפסטיבל נפלטו ממני אי אילו קריאות התרגשות.
אז כמובן סחתיין גדול ללקטורים שבחרו את תשעת הסרטים, מהמעניינים והמסקרנים של הקולנוע בשנה החולפת.

הפסטיבל יתקיים בין ה4 ל12 בחודש פברואר.

על הסרטים המדוברים בהמשך הפוסט.

עדכון: הסרט העשירי נחשף! פרטים בסוף הפוסט…

בהודעה לעיתונות שקיבלנו מצורפים סינופסיסים קצרים של הסרטים. באופן אישי אני לא נורא אוהב לקרוא תקצירים של סרטים לפני הצפייה, ואני גם לא מאמין בלהביא אותם לקוראים (בנוסף אני גם ממש לא בקטע של לעשות העתק-הדבק להודעות עיתונות. הכל לטובתכם, תאמינו לי).
לכן על אחריותי לתת לכם מספיק אינפורמציה על סרטי הפסטיבל הבריטי בלי לגלוש ליותר מדי פרטי עלילה. תסמכו עלי בהקשר הזה…

Submarine
סאבמרין

יש מצב שזהו המתחרה העיקרי על תואר "הסרט הפופולארי ביותר השנה שלא הופץ בארץ". אחרי כמה פסטיבלים עוד ב2010, סרט הביכורים של ריצ'ארד איואדה הפך להיות יקיר די.וי.די וכמעט כל מי שהגיע אליו דרך המלצות פה-לאוזן (השלישית) התאהב עד מעל הראש. אני, כמובן, שמחתי בו מאוד (כל סרט שיש בו אלכס טרנר בפס-קול הוא צפיית חובה מבחינתי) וחשבתי לעצמי שזה מה שהיה קורה אם ווס אנדרסון היה מביים את "סקוט פילגרים". זה כל מה שאני הולך להסגיר לגבי הפלא הזה.
אבל אל תאמינו לי, פשוט תקראו את מה שאורון כתב. ותזמינו לסרט הזה כרטיסים מראש. זה יהיה סולד-אאוט.

הנה לכם שיר מתוך הסרט:

Tyrannosaur
טירנוזאור

זהו סרט הביכורים של השחקן פאדי קונסידיין, שבעיני עוד היה צריך לקבל מועמדות לאוסקר על תפקידו ב"באמריקה", אבל הסתפק רק בחשיפה בין לאומית ותפקידים ב"סינדרלה מן" ו"זהות אבודה". הוא גם אחד הפרצופים הכי מזוהים עם הקולנוע הבריטי החדש בעקבות הופעותיו ב"שוטרים לוהטים", "Dead Man's Shoes" ו"סאבמרין" ממש פה למעלה.
"טירנוזאור" הוא תיאור מחוספס ולא קל לצפייה של הקשר הנרקם בין גבר עם נטיות אלימות ואישה צעירה. את הגברים הראשיים מגלמים פיטר מולאן הגאון תמיד ("קוראים לי ג'ו", "האחיות מגדלנה", "סוס מלחמה") ואדי מארסן שאת רוב תהילתו קיבל בעקבות תפקידו כמורה לנהיגה המטורלל ב"חופשייה ומאושרת". את הצלע הנשית מאיישת אוליביה קולמן, אחת הבריטיות העסוקות שיש, שלה זכור תפקיד קטן ב"שוטרים לוהטים" ותפקיד קצת יותר גדול ב"אשת הברזל" שייצא בהמשך השנה. כבר שנה שאני שומע מחמאות על התפקיד שלה בסרט הזה, שהיה הזוכה הגדול בפרסי הקולנוע הבריטי העצמאי כאשר לקח את פרס הסרט, השחקנית ובימוי סרט ראשון.

Weekend
סוף שבוע

הבולט והחשוב בקולנוע הגאה של השנה החולפת, וחוץ מזה סרט שכבר נמאס לי לשמוע שבחים עליו. עופר התקין אותו ברשימת סרטי השנה שלו, והוא יושב טוב במקום ה20 בסקר המבקרים של IndieWire .
זהו סרטו השני של הבמאי אנדרו האיי, שהתפרנס עד כה מלהיות עוזר העריכה של פייטרו סקאליה בסרטים כמו "בלק הוק דאון", "גלדיאטור" ו"ממלכת גן עדן".
השחקן טים קאלן זכה בפרס השחקן המבטיח הקולנוע הבריטי העצמאי (הסרט זכה בפרס תמוה נוסף שנקרא "הישג הפקתי" או משהו).
ואתם חייבים לראות את הטריילר המקסים הזה.

Kill List
רשימת חיסול

את זה דווקא ראיתי ממש איך שהשנה הסתיימה. אני צריך עוד זמן לגבש דיעה על הסרט הזה כי לא מדובר בחוויה פשוטה בכלל וגם באתי עם בילד-אפ קצת גדול מדי. אז שני דברים חשובים לפני הכל: 1) תורידו ציפיות. 2) תכירו שמדובר בסרט הכי אלים שראיתי בשנים האחרונות. מי שהוריד את העיניים ב"דרייב" (שיחסית, בואו נודה בזה, לא איזה משהו יוצא דופן בגרפיות שלו) כנראה שיבלה את רוב "רשימת חיסול" בוהה בנעליו.
מה שכן, לצפות בזה על מסך גדול עלול להיות אירוע יוצא דופן. בקטע טוב. שוב, לא אסגיר הרבה על העלילה, מה גם שהיא מאוד מסובכת (או נורא פשוטה. גם על זה צריך לחשוב), אבל תחשבו שזו הגרסה הקיצונית של "ממנטו". ממש קיצונית. בנוסף, בהתחשב בדלות ההפקה של הסרט אך בתוצאה המרשימה, אני חושב שהסרט הזה צריך להיות חלק מהדיון שקורה פה (ובעיקר פה) על עתיד ז'אנר האימה בארץ.
את הסרט ביים בן וויטלי.

Perfect Sense
חוש מושלם

בשנת 2003 הגיע לאקרנים בארץ "הזר" (Young Adam) של דיויד מק'קנזי. זה מסוג הסרטים שבדרך כלל לא מוקרנים על מסכינו ונוטים לייצר מרמור רב אצל הצופים שמחפשים קולנוע קצת אחר. ב"הזר" מק'קנזי ביים את יואן מקרגור, טילדה סווינטון ופיטר מולאן (ע"ע "טרינוזאור") בדרמה דחוסה ומטונפת על בחור צעיר שנקלע לתוך מערכת יחסים בין דייג ואשתו. דיויד ביירן כתב את הפסקול. זה היה אחד הסרטים הכי מעניינים שראיתי בקולנוע באותה שנה, מסוג הסרטים שתמיד יגרמו לך לחכות לסרט הבא של הבמאי.
"חוש מושלם" הוא סרטו החדש של מק'קנזי ומשחקים בו יואן מק'גרגור, אווה גרין ("החולמים", "רחם". לא אוהב אותה משום מה), קוני נילסן ("גלדיאטור") וסטיבן דיליין, שאולי זכור לכם כתפקיד הכי טוב והכי פחות מוערך שלא בצדק ב"השעות", שם גילם את בעלה של וירג'יניה וולף.
בגדול מדובר בדרמה רומנטית על רקע מגיפה כלשהי ששוללת אנשים מהחושים שלהם. אמרתי לכם שסינופסיסים זה מעאפן.

Wuthering Heights
אנקת גבהים

אנדריאה ארנולד עשתה מין טוויסט מעניין על ספרה של אמילי ברונטה, בערך חצי שעה אחרי ששכחנו שזכרנו את העיבוד שעשו השנה ל"ג'יין אייר" שאפילו מייקל פאסבינדר לא הצליח להפוך למשמעותי. ארנולד ביימה את פאסבנדר בסרטה הקודם והמעולה במיוחד "מחוץ למים" (תרגום מפגר לשם המקורי Fish Tank), והוציאה ממנו את אחד מתפקידיו הטובים.
הסרט קיבל תגובות לא רעות מפסטיבל ונציה שם זכה בפרס מיוחד על תרומה אומנותית לצלם רובי ראיין, אז זה בטוח לפחות מעניין ויזואלית.

Coriolanos
קוריולאנוס

עוד סרט שהציפייה אליו היא רבה. רייף פיינס עושה קנת' בראנה ויוצא לביים את עצמו בעיבוד למחזה שייקספירי, דווקא אחד הפחות מוכרים שלו, ועוד עושה את זה מודרני. מעניין? לא נכחיש.
מאז הפרימיירה בברלין רוב הדיבור על הסרט מתרכז בעבודתה של השחקנית הותיקה ונסה רדגרייב, המגלמת את אימו של המצביא קוריולאנוס ויש כאלו המאמינים שהיא עוד תהיה מועמדת לאוסקר בסוף החודש.
חוץ מפיינס ורדגרייב, נוכל למצוא בסרט את ג'סיקה צ'סטיין ("עץ החיים", "העזרה", "החוב") שסטטיסטית תופיע בכל סרט שלישי שתראו השנה; את ג'רארד-"זוהי ספרטה"-באטלר; בראיין קוקס ולובנה אזאבל שהפילה אותי לקרשים ב"האשה ששרה".
את התסריט כתב מלך הכתיבה ההוליוודית היעילה ג'ון לוגאן שאחראי על דברים כמו "גלדיאטור", "הטייס", "הוגו", "רנגו" ו"הסמוראי האחרון". אני יודע שזו לא דיעה נורא פופולארית, אבל אני חושב שהוא אחלה. בארי אקרוייד, הצלם של "מטען הכאב" ו"טיסה 93" אמון על הויזואליה.

עוד שני סרטים נוספים שיוקרנו בפסטיבל: "ביל הפרוע" (Wild Bill) שאני בעיקר מסתקרן ממנו כי מככב בו צ'ארלי קריד-מיילס שהיה מדהים ב"Nil by Mouth", יצירת המופת שביים גארי אולדמן ב1997; ונציג הדוקומנטיה "הבלש הבנגלי" (The Bengali Detective) על חוקרים פרטיים בהודו.
ולסרט העשירי…
"בושה" (Shame) של סטיב מקווין, עם מייקל פאסבנדר וקארי מאליגן – בלי עוררין הסרט שאני הכי מצפה לו השנה בגלל יותר סיבות משאתם יכולים להעלות על הדעת – גם הוא יוקרן בפסטיבל. רספקט.

עקבו אחרי לוח ההקרנות גם בשאר הסינמטקים בתל אביב, חיפה, וחפשו אחדים מהם בסינמטקים של חולון והרצליה.
נשמח ממש אם נציגי שאר הסינמטקים (אלון? ניר?) יספרו לנו על ההקרנות של הסרטים אצלהם. אז בשבילכם, מנהלים אומנותיים ו/או קוראים שיודעים להמליץ או להזהיר מהסרטים הנ"ל – איזור התגובות שלכם.