• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • אימת החודש - אוקטובר 2017
  • על היחס הביקורתי לסרטים ישראליים בידוריים
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

מבקר (בתי) קולנוע: ירושלים מול תל-אביב

26 ביולי 2011 מאת אורון שמיר

בתור מבקר קולנוע תמיד רציתי לקחת את העבודה פשוטה כמשמעה ואשכרה לבקר את הקולנועים בהם אני צופה בסרטים, כלומר את בתי הקולנוע עצמם. ראוי לציין שבתור מישהו שמתנשא לגובה של 1.90 מ', יש לי בעיה חוזרת ונשנית עם מקום בלתי מספק לרגליים או שיפוע מתון מדי שגורם לשכניי האחוריים לבקש שאסתפר. ובתור מישהו שמתנשא נקודה, אני די מתרגז כאשר יציאה מהבית מורידה את איכות תנאי ההקרנה במקום להאמיר אותה ולכן בוחר סרטים גם על-פי האולם בו הם מוקרנים.

זהו חלק א' בפרוייקט מיפוי בתי הקולנוע המובילים בארץ, גם אותו עשיתי עבור עכבר העיר אונליין. אני מעלה אותו הנה כדי לתת גם למגיבים שלנו הזדמנות לחלוק איתי דעה או לחלוק על דעתי, לקטר או לפאר את בתי הקולנוע בערים המוזכרות בכתבה וכמובן להזכיר לי נשכחות ונשכחים. החלק הראשון, זה שמובא כאן לפניכם, מתמקד בצמד הערים הגדולות – ירושלים מול תל-אביב. בפרק הבא: צפון-מרכז-דרום.

תל אביב

עיר התרבות והבילוי שלא מפסיקה לחגוג את קיומה, אינה יכולה להתגאות ביותר מדי אולמות קולנוע בתוך הריבוע העירוני של יפו-איילון-הירקון-הים התיכון. המגה-פלקסים נמצאים בערים סמוכות (פירוט בכתבת ההמשך) ונדמה שהמסכים רק הולכים ומתמעטים בתל-אביב. בחלק הצפוני נסגר בית הקולנוע "פאר", קניון עזריאלי ויתר על בית קולנוע לטובת עוד חנות בגדים ואפילו בדיזנגוף סנטר הורידו את השאלטר. נוציא מהמשוואה גם את בניין הסינמטק המשתפץ ואת בניין האופרה שהס מלהזכירו ונקבל פחות או יותר שלושה מתחמי קולנוע שראוי להרחיב עליהם את הדיבור.

רב-חן דיזנגוף

הראשון והחדש מכולם הוא קולנוע רב-חן אשר בכיכר דיזנגוף, שסיים שיפוצים לא מזמן והעניק לעיר עוד מעט חמצן סינמטי בדמות ארבעה מסכים חדישים. המבנה עדיין מסורבל מעט לצופה הקולנוע שלא למד ארכיטקטורה, השירותים של בני המין אליו אתה משתייך לעולם לא ממוקמים בקומה של האולם אליו רכשת כרטיס ויש יותר מדי מדרגות. אבל הכל נשכח כאשר נכנסים לאולם, במיוחד אם מדובר באולם 1.

אולמות: אולם 1 הוא גולת הכותרת של בית הקולנוע ואולי גם של ת"א, נכון לרגע זה. כ500 מקומות ישיבה מפנקים שמעניקים זווית ראייה מצויינת, בעיקר ליושבי השורות האחרונות. שיפוע שפשוט לא מאפשר להסתיר והרבה מקום לרגליים (ע”ע) משלימים את החוויה. יתר האולמות נעים בין קטנצ'יק (אולם 4, כ90 מקומות, קטן (אולם 2, כ120 מקומות) ובינוני (אולם 3, כ150 מקומות).

תנאי הקרנה: אופטימליים. גם בקטנים. סאונד משובח, הקרנות דיגיטליות נוצצות. אפשר גם בתלת-מימד כמובן.

מקום לרגליים: אם במקרה הגעתם רכובים על פיל, לא תתקשו לחנות אותו ברווח שבין הכסא שלכם לגב המושב שבשורה מלפנים, לפחות באולם 1. הדום נשלף היה הופך את הרווח הזה למושלם.

שירות: אין תלונות.

אוכל בסביבה: רחוב דיזנגוף פרוש בפניכם, אבל אם תתעצלו אפילו לצאת מהבניין, ישנה מסעדת הקולנוע ששמה "פדריקו" (כמו פליני), הממוקמת בקומה משל עצמה.

חניה: כיכר דיזנגוף מציע כמה חניונים סמוכים לו. במקרה הכי רחוק, נסו את הדיזנגוף סנטר.

יציאה: ממנהרות מדורגות תיפלטו סמוך לכניסה למועדון לילה. לא אידיאלי בשעות מאוחרות.

לב דיזנגוף

מעוזם של שוחרי ושוחרות האיכות הקולנועית, הממוקם בלב ליבו של מפלצת השופינג הידועה בכינויה "דיזנגוף סנטר". בית הקולנוע מפוצל למעשה לשניים ומתפרש על חלק נכבד מהקומה שלו, בעל שני איזורים קופות כרטיסים בשל כך. עם זאת, ניתן לציין לטובה את אווירת הקולנוע השוררת במקום, שמצליחה בהחלט לפעם למרות המיקום שבין מכון כושר לסניף של מקדונלדס.

אולמות: שישה במספר, שוב עם חלוקה לא מאוזנת במספר הכסאות בכל היכל. אולם 1 מכיל 462 כסאות והיתר מתחילים ממספרים כמו 199 ואז יורדים במתינות עד ל-68 המקומות של אולם 6. וכמובן שתנאי ההקרנה נגזרים ישירות מגודל האולם. תנאי הישיבה והנוחות ,לעומת זאת, אחידים ברמתם.

תנאי הקרנה: תלוי באיזה אולם אתם. באולם 1 ראיתי כמה הקרנות דיגיטליות המרהיבות. היתר, לפחות אלה שביקרתי בהם, בסדר גמור בסך הכל אבל רחוקים מלהלהיב.

מקום לרגליים: קצת כואב בברך לנסות ולהיזכר.

שירות: לבבי.

אוכל בסביבה: אלא אם אתם מאוד בררנים או מתנגדים עקרונית לרשתות, אין צורך לצאת מהקניון.

חניה: דיזנגוף סנטר לרשותכם.

יציאה: סיבוב קצר והופ! חזרנו אל נקודת המוצא.

גת

בית הקולנוע השכונתי האחרון בעיר, המצוי על מפגש הרחובות אבן-גבירול וצייטלין. לובי רחב ידיים ייקח אתכם מטה מטה אל האולם המרתפי והנוסטלגי בהוויתו, גם אם בכלל לא גדלתם בתל-אביב. אישית, אני אוהב לעצור בדרך בשירותים, כי לעלות בריצה את המדרגות המובילות אל פתח האולם באמצע סרט זה לא כל-כך נעים. בנוסף, מרגע שאתם למטה לא תרצו לעזוב כל-כך מהר.

אולמות: אולם אחד יחיד ומיוחד. כ450 מקומות ישיבה, קצת ישנים אך נוחים ומרווחים. כולם מומלצים, המסך פשוט עצום בכל מקרה. מאידך, אם יש שם שיפוע אני די בטוח שאפילו מים של ספונג'ה לא ישימו אליו לב. סטנדרטים של פעם, אבל זה חלק מהקסם.

תנאי הקרנה: לא פחות ממושלמים. הקרנה דיגיטלית כמו שהקרנה דיגיטלית צריכה להיות.

מקום לרגליים: כאמור, מרווח דיו.

שירות: בלתי מורגש, לטוב ולרע.

אוכל בסביבה: רחוב אבן-גבירול יספק את מבוקשכם, יהיה אשר יהיה.

חניה: בשעות היום יש חניה ממש מול הכניסה לקולנוע . מאוחר יותר, או בשבתות, יש להרחיק עד חניון בית המשפט.

יציאה: המסלול מתחיל בדרך הרגילה ואז לוקח תפנית קלה ומוציא אתכם ממש ליד הכניסה למבנה.

ירושלים

גם תושבי העיר הגדולה בישראל סובלים ממחסור רציני במסכים. מלבד הסינמטק המפואר ותיאטרון ירושלים שהפך לביתם של כמה וכמה סרטי איכות, ישנם שלושה בתי קולנוע בלבד בתוך הכרך. כולם, מלבד אחד, מרוכזים בשטח המצומצם יחסית של המושבה הגרמנית-תלפיות. ותיקי ירושלים, ואפילו צעיריה, יספרו בגאווה על אולמות שהיו ואינם במרכז העיר בעבר. בהווה, יתרוננו חובבי הקולנוע על ההיכרות המעמיקה שלהם עם קווי האוטובוס שמוליכים לאיזור בו מרוכז כרגע רוב רובה של התרבות הסינמטית של עיר הבירה.

גלובוס בנייני האומה

בית הקולנוע היחיד בעיר ששוכן מחוץ לטריטוריה שהוזכרה לעיל, נמצא ממש מול התחנה המרכזית ולא רחוק מהכניסה לעיר. למעשה זהו "פיתרון זמני" של חברת גלובוס יונייטד, שנותרה ללא מסכים בעיר הקודש אחרי סגירתו של "קולנוע גיל", יימח שמו, לטובת סניף של רשת אופנה בקניון מלחה. אז עד שתיבנה סינמה סיטי ירושלמית, מי שרוצה לראות סרטים שזכויות ההפצה שלהם בידי גלובוס יצטרך להסתפק במבנה המעט נוגה של בנייני האומה. למרות שבפנים הכל נראה מעט טוב יותר. ניכרת ההשתדלות להשרות במקום אווירה נעימה, מזנונים פזורים בשתי הקומות המשמשות את בית הקולנוע והשירות לגמרי מעל לרמה הממוצעת של גלובוס. אלא שאז נכנסים לאולמות.

אולמות: 4 אולמות בסך הכל, הזוגיים גדולים יותר (226 מושבים באולם 2 ו-391 באולם 4 הגדול), האי-זוגיים די פיציים (118 מושבים באולם 1 ו-125 באולם 3). רובם ככולם די מיושנים.

תנאי הקרנה: המסכים לא גדולים ומי יודע בת כמה מערכת הסאונד. למרות זאת, מוקרנים במקום סרטים בתלת-מימד, בנוסף לפילם שעדיין אי אפשר בלעדיו.

מקום לרגליים: סביר.

שירות: כאמור, משתדל.

אוכל בסביבה: המזנונים הייעודיים. מלבדם צריך ללכת לפחות 10 דקות לכל כיוון כדי למצוא ציביליזציה קולינרית, בגלל המיקום של בנייני האומה.

חניה: חניון בנייני האומה.

יציאה: באותה דרך בה נכנסתם.

רב-חן תלפיות

במרכז "רב מכר" אשר באיזור התעשייה של תלפיות, שוכן לו הדבר הכי קרוב למגה-פלקס שיש לירושלים להציע. לפחות במספר האולמות. בכל פרמטר אחר, קולנוע "רב-חן" תלפיות הוא כנראה השריד האחרון לבתי הקולנוע הקניוניים של ירושלים, אלא שתושבי העיר ודאי יעדיפו למחות מזכרונם. אך הכניסה המסורבלת והקופות הצפופות נשכחות מיד כאשר נכנסים למתחם החביב, בו מרוכזים גם המזנון והשירותים וגם דלתות הגישה לכל האולמות. מהרגע שהסדרן קרע לכם את הכרטיס, נעשה נחמד.

אולמות: שבעה אולמות, בגדלים משתנים. מלבד שניים, כולם בינוניים בגודלם ונעים בין 150 ל-200 מקומות ישיבה. יוצאי הדופן הם אולם 6 הקטנטן (88 מקומות) ואולם 2 הגדול והמוצלח ביותר מבין חבריו, המכיל 325 מקומות.

תנאי הקרנה: טובים מאוד. בעיקר דיגיטלי ותלת-מימדי.

שירות: שגרתי, לעיתים קצר סבלנות בגלל עם-ישראל שעמד לפניכם בתור.

מקום לרגליים: לא חסר.

אוכל בסביבה: הקניון לא בדיוק מתמחה בתחום וסביבכם יש בעיקר איזור תעשייה. אם לא לקחתם סנדביץ', אתם בבעיה קלה.

חניה: החניון הייעודי של המרכז המסחרי, או חניון סופרמרקט "רמי לוי" הסמוך.

יציאה: זוכרים את הימים בהם אחרי סרט הייתם הולכים לאיבוד במסדרונות האחוריים והאפלים של איזה קניון עד שמצאתם אור בקצה המנהרה? אם לא, ברב-חן תלפיות יזכירו לכם.

לב סמדר

הצדיק היחיד בסדום של הרשתות הגדולות המזלזלות בלקוחות שלהם. המבנה הטמפלרי, האווירה הנוסטלגית, בית הקפה שמקדם את פני הבאים וסרטי האיכות של רשת בתי הקולנוע של "לב". כל אלה ועוד הם שמקנים לסמדר את ההילה של בית הקולנוע השכונתי האחרון בעיר, בו אפשר (ורצוי) להכניס שתיה לאולם היחיד והענקי. המינוס הכמעט בלעדי הן שעות הפעילות המוגבלות לשתי הקרנות ערב בלבד. מצד שני, בית הקולנוע פתוח בשבת בעיר שכבר מזמן נחנקה מעול הכפייה הדתית.

אולמות: אולם יחידי, קצת ישן וחורק אבל לחלוטין ביתי. יש בו 261 מקומות נוחים שמזמינים אתכם להניח את כוסות הבירה לצידכם. על שיפוע לא ממש שמעו בסמדר.

תנאי הקרנה: מסך ענק, סאונד רועם. לא הכי חדיש, אבל גם אין צורך. את הפילם האהוב וטקס החלפת הגלגל הפחות אהוב, המירו ממש לאחרונה במקרן דיגיטלי ותלת-מימדי.

שירות: תלוי על מי נפלתם, אבל בגדול תמיד אדיב ולעיתים אף מסתחבק.

מקום לרגליים: אישית, מזמן אימצתי את השורות האחרונות, שאחרי המעבר. בקדמיות אפשר בקלות לנקוע את הרגליים מנסיונות למצוא מקום לברכיים הכאובות.

אוכל בסביבה: קפה סמדר הממוקם בתוך בית הקולנוע וההיצע הרחב של רחוב עמק רפאים הסמוך.

חניה: שיהיה במזל במציאת חניה ברחוב לויד ג'ורג', או בכל אחד מיתר הרחובות העמוסים של המושבה.

יציאה: הישר אל בית הקפה של סמדר, בטור עורפי ומעט צפוף, אבל עם סוף טוב.

תגובות

  1. תיקון קל: קולנוע דיזנגוף במרתפי הסנטר עדיין פעיל, למרות שהידיעות על סגירותו הצפויה מגיעות בערך אחת לחודש. מצד שני, התנאים בו גרועים אף יותר מבית הקולנוע של מגדלי האופרה.

  2. Yaniv Eidelstein הגיב:

    בפעם האחרונה שהייתי ברב-חן 4, איכות ההקרנה הייתה כל כך גרועה שיצאתי וביקשתי את הכסף שלי בחזרה. מבחינתי הוא קנה ביושר את תואר האולם המחורבן ביותר בתל אביב… אבל זה היה לפני השיפוץ. הוא באמת השתפר עד כדי כך?

    1. למה אתה שואל אותי, הרי אתה שכן שלהם 🙂
      שמע, רק זה שבמקום אולם אחד ענק וחמישה קטנטנים (אם אינני טועה), זה הפך להיות אולם אחד ענק ועוד שלושה קטנים-בינוניים – זה כבר שיפור והוא ניכר.
      והציוד נראה ונשמע לי חדש. נסה פעם, אבל לא בכוח. זאת אומרת, אם תרצה לראות סרט שמוצג באולם 4, אל תפסול אותו. כך תדע.

    2. מאז השיפוץ, איכות ההקרנה רב-חן 4 השתפרה לרמה סבירה. בהקרנת תלת מימד המצב פחות טוב, כי הטכנלוגיה לא מתאימה לאולם קטן.

  3. פרויקט מגניב וחשוב. אהבתי, אבל היה חסר לי כאן הסינמטק הירושלמי, שהוא אולי האופציה השפויה, הנעימה והכייפית ביותר לראות סרטים בעיר הקודש.

    1. תודות 🙂
      הסינמטק הירושלמי יקבל את הכבוד הראוי לו בסקירת הסינמטקים הארצית, כתבת המשך שתעלה מתישהו בקרוב בעכבר וכאן (ואני ממש לא מתחייב על תאריך כי זה לא תלוי בי)

השאר תגובה