• סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״
  • אימת החודש - דצמבר 2017: סיכום שנה
  • דיווח מסכם מפסטיבל אוטופיה 2017
  • ״המפרנסת״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק חולון
  • פרדיננד
  • תשיעיית הפיינליסטים לסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״, סקירה
  • כל המועמדים לפרסי איגוד השחקנים
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 58
  • מצעד 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר, על פי עופר
  • ״פרחים בבוץ״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 57
  • ״בהתחלה הם הרגו את אבא״, סקירה אורחת
  • ״גלגל ענק״, סקירה לסרטו החדש של וודי אלן
  • ״המוזיאון״, סקירה
  • מבט מפורט בפסטיבל הקולנוע היהודי 2017

"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 2", סקירה

14 ביולי 2011 מאת אור סיגולי

לפעמים צריך לרדת בשביל לעלות. בגלל זה אני מציע לכם הפוגה קלה מכל הארט-האוס העולמי, צמרת הקולנוע הישראלי והסינמטק היפה של ירושלים, כדי להזכיר לנו שעדיין יש קיץ בחוץ והוא לא מתעניין בנורי בילג' ג'יילן. קורים דברים מאוד גדולים מחוץ לאיזור 02, וזה כולל את סיום עלילותיו של הארי פוטר.
אני לקחתי הפוגה מהפסטיבל ועליתי לבירת הלחות הישראלית כדי לצפות בפרק האחרון (נו, טוב, עכבר העיר און-ליין שלחו אותי) וחזרתי כדי לספר.

קשה להאמין אבל סדרת "הארי פוטר" הגיעה לסיומה הקולנועי. אחרי עשר שנים, שמונה סרטים והכנסות גבוהות יותר ממשכורתם השנתית של כל אזרחי המזרח התיכון גם יחד – תמו עלילותיו של הילד הקוסם ומאבקו בכוחות הרשע.
הסרט השמיני – המבוסס על חלקו השני של הספר השביעי, למי שפספס את הספירה – יוצא עכשיו לחרוך את מה שנותר מקופות קולנועי הקיץ ולהביא לסיום מפואר את הסדרה המרוויחה ביותר בתולדות הקולנוע.

אם תהרוג יהודים בשואה, ייפול לך האף. רייף פיינס הגאון בתפקיד וולדמורט.

 דברים טובים רבים נזקפים לטובת הסדרה. הראשון והחשוב שבהם הוא שיוצרי הסרטים תמיד שאפו למעלה וכל סרט היה, פחות או יותר, קפיצת מדרגה מקודמו. הדבר בהחלט לא מובן מאליו כאשר מסתכלים על העובדות. בעקבות הפופולאריות חסרת התקדים של הספרים, אין ספק שכל עיבוד קולנועי היה מכניס ביליונים גם אם הוגווארטס היה מעוצב עם תפאורות ממחסן החינוכית ואת הילדים היו מגלמים עובדים זרים מסין שעלותם היה 40 סנט ליום עבודה. אבל לדיויד היימן – המפיק הבריטי שעשה את עסקת חייו כאשר קנה את הזכויות לספרה של ג'י.קי. רולניג – ו-וורנר ברוס שאימצו את הפרוייקט, היו שאיפות מעבר לכך.

כריס קולומבוס, במאי יעיל אך חסר אישיות קולנועית, היה הראשון שנבחר אחרי מצוד שכלל עשרות שמות של במאים. על פניו שמו של קולומבוס נראה מתאים ביותר למשימה. הוא אחראי על כמה להיטים גדולים לילדים כמו "שכחו אותי בבית" ו"גברת דאוטפייר", איש עבודה חף יומרות אומנותיות שהאולפנים יכולים לסמוך עליו. קולומבוס עשה בדיוק את מה שציפו ממנו ולא יותר. "אבן החכמים" ו"חדר הסודות" בבימויו היו סרטי הרפתקאות יעילים אך גם חיוורים למדי ללא מעוף או חזון.
על הבימוי הסרט השלישי הופקד הבמאי המקסיקני החשוב אלפונסו קווארון, הידוע כבעל תפיסה ויזואלית מתקדמת (שניים מסרטיו – "הנסיכה הקטנה" ו"הילדים של מחר" – היו מועמדים לאוסקר הצילום). התוצאה, "האסיר מאזקבן" הייתה שינוי מרענן בעולם החזותי של הארי פוטר ושיפור בכל תחומי העשייה האחרים. לסרט הרביעי, "גביע האש", נשכר מייק ניואל הבריטי.
אך ההימור המבריק ביותר של ההפקה הייתה הבמאי הבא שנקרא לשורותיו של המשקפופר הרווחי  בעולם. דיויד ייטס, במאי טלוויזיה כשרוני אך די עלום, קיבל לידיו את הסרט החמישי "מסדר הפיניקס" ומאז נשאר לביים את כל סרטי הסדרה. סרטי "הארי פוטר" בהנהגתו הציפו מעלה את האפילה שגם פשטה בספרים (דבר שיכול להיות שהתאפשר לו מכיוון שגם הילדים שהחלו לראות הסרטים בגילאי 12-14 היו עת יציאת הסרט החמישי בסוף שנות התיכון שלהם), שיפר את ההומור אך יותר מהכל – הכניס לסרט איזושהי מגניבות שלא הייתה בקודמיו. צעירי הוגוורטס תחת שרביטו לפתע הפכו לגיבורים שיכולים להחזיק על עצמם סרט שיפנה לקהל יותר רחב של ילדים ומבוגרים.
באופן כללי הליהוק של הסרט היה שיחוק לא רע בכלל קודם כל, תחשבו כמה קשה זה ללהק ילדים בני עשר ולדעת שעליהם אתה מסתמך בעשור הקרוב. ואם מישהו מהם יתאבד? או חלילה יקריח? או שיסתבר שמישהו מהם לא יודע לשחק?
יש מצב שזה מה שניסו לתקוף כאשר ליהקו לתפקידי המשנה כל שחקן מסך בריטי בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת. אני חושב שחוץ מהל מירן ואנטוני הופקינס (שאני סמוך ובטוח שאם נחפש אותם טוב נתקל בהם שם אפישהו), כל שחקני אנגליה קיבלו צ'ק שמן ולו רק כדי שאיכות המשחק לא תפגם. סתם, זו תאוריה.
וחוץ מזה הצליח להם בסדר. בעיני אין ספק שרופרט גרינט (רון וויזלי הג'ינג'י) הוא הטוב מכולם, וגם משתפר משמעותית מסרט לסרט, והכי מבאסת זאת אמה ווטסון (הרמיוני) שכילדה הייתה מגניבה ועכשיו היא פשוט אוסף מניירות די מבאס. אה, וגם יש את דניאל רדקליף. הוא סבבה.

ועכשיו זה נגמר עם "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2". וזה נגמר בזיקוקים.

ככה זה נראה בהתחלה

 הדבר היחיד שמונע ממני לכתוב שהסרט הנוכחי הוא הסרט הטוב ביותר בסדרה היא העובדה שהוא אינו עומד בפני עצמו, אלא המשך ישיר לסרט הקודם. הוא אפילו מתחיל ממש מאותה הסצנה בה נפרדנו מהחברים פעם שעברה. במקרה כזה צריך לומר ששני סרטי "אוצרות המוות" הם הסרט הטוב בסדרה וזה יהיה לציין את המובן מאליו.

"אוצרות המוות חלק 2" הוא אקשן בלתי פוסק. על אף זאת, ובאופן משמח ביותר, הגדילו היוצרים והכניסו גם רגש פועם בין הסצינות וכך כמה סיקוונסים (למשל הפלאשבק של סנייפ) משמשים גם כהפוגה לקרבות והפיצוצים וגם כמטען רגשי ראוי לסדרה.
נדמה שכל העוסקים במלאכה השתדלו כמה שיותר להפוך את הסרט לסוחף והחווייתי ביותר מכולם. והם הצליחו. מרמת המשחק ועד לאפקטים, הכל יוצא מן הכלל. שווה לציין גם שמניין הגופות הנוכחי מכפיל את כל סרטי הסדרה עד כה וישנם אי אילו אימג'ים מטרידים למדי שאני לא בטוח שצופים צעירים מדי יוכלו לעבור בשלום.

ככה זה נראה היום

 אבל, כמו כל דבר בעולם, לא הכל מושלם בפוטרלנד. שני המרכיבים החלשים בסרט הם גם נקודות התורפה הבולטות מהרגע שהסדרה הקולנועית הגיחה לעולם. הראשון הוא בעיית תחכום הסיפור. מעבר לראזל-דאזל המסחרר, מדובר בטקסט פשטני למדי, דבר שמונע ממנו להיות קאנוני ועל-זמני כמו "שר הטבעות" ו"חולית", למשל. ישנם כמה אספקטים בסיפור שנפתרים בקלות מאכזבת וחלקים שלא נתפרו עד הסוף (חלקם צורך תסריטאי לרדד קצת את עומס הספר) ולא מעט רגעים צפויים.
הדבר השני שתמיד הציק לי הוא האכזבה שהיא עיצוב דמותו של וולדרמורט, הרוע האולטימטיבי. קשה להאמין שעם כל היצירתיות שהושקעה בסרטים כל מה שקיבלנו הוא את רייף פיינס בלי אף. השחקן המוכשר (שממש חוגג בסרט החדש) היה מטריד יותר בעבר בסרטים כמו "ספיידר", "דרקון אדום" ואפילו "רשימת שינדלר". הנבל הספרותי הכי איקוני מאז סאורון והאנטגוניסט הקולנועי הכי משמעותי מאז דארת' ויידר הוא לא יותר מהופעת אורח ב"ניפ/טאק".

 אבל למה לקלקל את החגיגה? האמת היא ששני סרטי "אוצרות המוות", ביחד ולחוד, הם סרטי הרפתקאות מצוינים ומהנים שעשויים לעילא ומתאימים לקשת רחבה ביותר של גילאים. האחרון הוא גם בקלות סרט הקיץ המצטיין עד כה. אפילו התלת-מימד כיפי.

אז עלילות הארי פוטר הסתיימו לעת עתה. והם הסתיימו בניצחון מוחץ לכל הנוגעים בדבר.

תגובות

  1. דני הגיב:

    "ואפילו 'רשימת שינדלר'"

    מה זאת אומרת "ואפילו"?

    מבחינתי (ואני יודע שמבחינת עוד הרבה אנשים) אמון גות' הוא אחד הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע.

  2. אור סיגולי הגיב:

    אני לחלוטין מסכים.
    התכוונתי לזה שדווקא שם זו למעשה הדמות הכי "אנושית" ו"נורמטיבית" שלו מכל גלריית הפסיכים שהוא הספיק לעשות.

השאר תגובה