• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

פסטיבליזציה

27 במרץ 2011 מאת אורון שמיר

נדמה שכולנו עומדים לשמוע, ובעיקר לקרוא, את המילה "פסטיבל" לא מעט בהקשרים קולנועיים בזמן הקרוב. אתמול הייתה ההקרנה האחרונה במסגרת "שבוע הקולנוע האירי" בסינמטקים, מעין מיני-פסטיבל, עליו משום מה לא דווח בבלוג בזמן אמת. אולי מפני שהשנה לא הסתמן להיט או מגנט קהל מסוג "פעם אחת", או אפילו בסדר הגודל של "Kisses". מישהו או מישהי ראו ומעוניינים להמליץ? להציע איזה שם של סרט שכדאי לזכור עד ההתקלות הבאה עימו? אני כאמור, מודה בבורותי בנוגע ליבול של השנה. אבל חיבבתי את העובדה שהסרט האחרון שהוקרן נקרא "שירת הברבור".

מזל שאין צורך לחכות הרבה זמן, שכן לפחות שלושה פסטיבלי קולנוע נוספים נוחתים על ראשינו בחודש-חודשיים הקרובים. ואלו הם:

בדיוק בתחילת השבוע הבא, נפתח פסטיבל הקולנוע הצרפתי השנתי. גם הוא מתחמק מן המילה עצמה וייקרא "רגעים של קולנוע צרפתי 2011". הפסטיבל יתקיים בין ה-2 וה-16 באפריל ואורחי הכבוד השנה מרתקים במיוחד – השחקנית איזבל הופר תגיע ארצה ותהנה ממחווה אישית. בין הסרטים בהשתתפותה יוקרנו "שיקוי לילה", "המורה לפסנתר" והסרט הטרי ברשימה, הקומדיה "קופקובנה" ("Copacabana"). אורח נכבד נוסף הוא השחקן מתייה אמלריק, אשר יציג בפסטיבל סרט בבימויו בשם "סיבוב הופעות" ("Tournee"). אור עף עליו בפסטיבל חיפה האחרון. עוד יגיעו ארצה מבקר הקולנוע מישל סימון והסופר מישל וולבק, כאשר רונית אלקבץ תהיה האורחת הנוספת. אלקבץ תציג את עבודתה בסרט "ידיים משוחררות" ("Les Mains Libres") של השחקנית/במאית בריג'יט סי. סרט הפתיחה יהיה "אשה צעצוע" ("Potiche"), החדש של פרנסואה אוזון. עוד קצת ניימדרופינג כדי לגרות את בלוטת אהבת הקולנוע הצרפתי – סרט חדש של עבדלטיף קשיש בשם "ונוס שחורה" ("Venus Noire"), סרט היסטורי של ברטראן טברנייה ששמו "הנסיכה ממונפסייה" ("La Princesse De Montpensier"), סרט השנה בצרפת "על אלוהים ואנשים" ("Des Hommes Et Des Dieux"), סרטו הראשון של הקנדי הלוהט קסבייר דולן "הרגתי את אמא שלי" ("J'ai Tue Ma Mere") ודרמה קומית בבימויו של גיום קאנה המתקראת "שקרים לבנים קטנים" ("le petit Mouchoirs"). כמובן שאת הסרטים האלה ואחרים מעטרים מיטב שחקניות ושחקני הקולנוע הצרפתי ברשות קתרין דנב, ז'ראר דפרדייה, קריסטין סקוט תומאס, מריון קוטיאר ועוד. אוקיי, מספיק, אני כבר מורעב.

מבט אל המרחק מגלה שני פסטיבלים נוספים בחודשיים הקרובים. המקומי יותר הוא המהדורה השלוש-עשרה של פסטיבל "דוקאביב" לקולנוע תיעודי, אשר ייערך החל מה-12 ועד ה-21 בחודש מאי, בתל-אביב. שניים-עשר סרטים ישתתפו בתחרות הישראלית ועוד שישה במקצה הסטודנטיאלי. מכיוון שקולנוע תיעודי אינו התחום שלי, אני מפנה אתכם אל רשימת המשתתפים המלאה ומבקש את עזרתכם באיזור התגובות. מבין שמות הבמאים והבמאיות, בלטו עבורי אבישי סיון עם "הטרילוגיה האוזבקית", רונית קרצנר עם "קרוע", עפר ינוב עם "פלטשקעס" וסרט שטרם נראה של דוד פרלוב בשם "זכרונות משפט אייכמן". מבחינת תקצירים, אני לא יכול לציין סרט שקסם לי במיוחד.

גם פסטיבל כל הפסטיבלים, הלא הוא פסטיבל קאן הצרפתי, כבר נראה באופק. רק ב-14 באפריל יוכרז הליין-אפ המצופה של חגיגת הקולנוע השנתית, אשר תתקיים במאי, אבל זה לא מפריע לאתרי האינטרנט בארץ ובעולם להעלות ספקולציות. כבר ידוע שסרטו החדש-חדש-אחרון-נכון-לכתיבת-שורות-אלה של וודי אלן, "חצות בפריז", יפתח את הפסטיבל. אני בטוח שהשתתפותה בסרט של הגברת הראשונה של צרפת, קרלה ברוני, לא הטתה את החלטתם של הצרפתים, אשר כרגיל הלכו על איכות חסרת פשרות, ע"ע "רובין הוד" דאשתקד. קצת יותר ברצינות, שמועה שהתבררה כנכונה היא היכללותו בפסטיבל של "עץ החיים" ("The Tree of Life") של טרנס מאליק בכיכובם של בראד פיט ושון פן. עוד ידוע שרוברט דה נירו יעמוד בראש חבר השופטים, אבל כל השאר בגדר השערות ופנטזיות. לדוגמה, יאיר רוה טוען ש"תנאטור" בפנים (סרטו החדש של תאופיק אבו-ווייל, במאי "עטאש" המצויין) ומצטרף להנחה של שאר כתבי העולם כי סרטו החדש של ערן קולירין, "ההתחלפות", יוקרן אף הוא. חיזרו הנה ב-14 לחודש הבא כדי לגלות את הרשימה הרשמית של פסטיבל קאן ה-64, או הצטרפו למשחק הניחושים באיזור הטוקבקים.

תגובות

  1. אור סיגולי הגיב:

    הפסטיבל הצרפתי נשמע משוגע לגמרי. אחלה יבול..
    אכן ממליץ על סרטו של אמרליק והסרט של דולאן "איך הרגתי את אמא שלי".

    את ההכרה של "על אלים ואנשים" קצת היה קשה לי לקבל מכיוון שהסרט הזה שעמם אותי עד דמעות. אבל עם אלף צפרדעים לא מתווכחים.
    מקווה שאוזון החדש יהיה מוצלח.

  2. איתן הגיב:

    פסטיבל אירי – ראיתי את "שום דבר אישי" – סרט של במאית הולנדית ממוצא פולני שמתרחש באירלנד. הסרט לא חף מחסרונות, אבל הוא מציג בעיניי הבטחה לקולנוע נשי רגיש ויפה. עד כדי כך שאתרי האינטרנט מנבאים לסרטה החדש מקום באחת המסגרות בקאן המתקרב.

    פסטיבל צרפתי – יש הרבה דברים, על רובם אאלץ לפסוח. אבל: ראיתי את פרנסואה אוזון החדש. סרט מקסים ומתוק, וקתרין דנב נפלאה. וראיתי את קופהקאבאנה – לטעמי סרט רע מאוד. קומדיה מוגזמת ולא מצחיקה, וכל הפוטנציאל של אמא ובת (איזבל הופר ולוליטה שאמה) משחקות אמא ובת מבוזבז. אבל אור אטיקה (ההיא מ"סוף העולם שמאלה"), בתפקיד משנה, מצוינת.
    לגבי קסאוייה דולן – לא ראיתי את "הרגתי את אמא שלי", אבל ראיתי את סרטו השני – "הנאהבים הדמיוניים" (או בשמו האמריקאי – "פעימות לב"). סבלתי קשות. לטעמי זה היה תרגיל סטודנטיאלי שנופח הרבה מעבר לפרופורציה. סרט פומפוזי ומעצבן.
    על סרט אחד אני בכל זאת לא מוותר – "שקרים אמיתיים" – הקומדיה האחרונה של אהובתי, אודרי טוטו. יש משהו בשחקנית הזו שמרים סרטים בינוניים לרמה שאפשר להנות מהם (ונוכחותה בסרטים טובים הופכת אותם למצוינים. אני, למשל, חושב שתפקיד חייה לא היה "אמלי", אלא ב"קוקו לפני שאנל", סרט שראיתי פעמיים, ונהניתי ממנו פעמיים).
    לגבי דוקאביב – הרשימה אכן לא הכי אטרקטיבית, אבל:
    ראיתי קטעון קצרצר מ"הצלמניה", ואהבתי. יותר מאשר סרט הסטורי על תל אביב של פעם, זהו גם סרט על ישן שנעלם מפני חדש, הפילם שנעלם לטובת הדיגיטציה, והיזמים הטייקונים שתופסים את מקום העסקים הפרטיים הקטנים. סיפור אנושי קטן שמגלם בתוכו נושאים גדולים בהרבה.
    ואל נא תצחק על וודי אלן קשישא. גם סרטים בינוניים שלו (ע"ע "כשתפגשי זר מסתורי") טובים מהרבה סרטים אחרים של במאים צעירים בהרבה.

להגיב על איתןלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.