2 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
3 בדצמבר 2022 מאת אור סיגולי
על אף הכל, ובאמת שהדברים מדכאים לחלוטין כרגע, מדינת ישראל התברכה בדבר אחד שקשה לערער עליו: אהבת קולנוע אמיתית. למרות שאנחנו לא נחשבים כשוק משמעותי על ידי אף אחת מחברות ההפצה הבינלאומיות או שירותי הסטרימינג, באופן יחסי למספר תושביה, בישראל יש לא מעט מקומות לצרוך קולנוע איכותי, ישן או חדש, ומקומות לחלוק את החיבה וההתרגשות מיצירות גדולות. בין אם כמות… להמשך קריאה
18 באפריל 2022 מאת אורון שמיר
מאז הפרישה של סטיבן סודרברג (מהוליווד, לא מהקולנוע) הוא מצוי באחת התקופות הפוריות בקריירה שלו. אם נסמן את ״חיי עם ליברצ'ה״ בתור קו פרשת המים, אנחנו מתקרבים לעשור של סרטים, סדרות ושאר מיזמים של הקולנוען שנטש את הזרם המרכזי כדי להתמקד בשוליים המועדפים עליו ממילא. ליתר דיוק, שתי סדרות (״הניק״, ״מוזאיק״), שבעה סרטים באורך מלא ואחד קצר, לצד פרישת חסות… להמשך קריאה
1 בנובמבר 2021 מאת אורון שמיר
בפסטיבל קאן שהתקיים בקיץ הוקרן בבכורה סרט בשם ״ואל״ (Val), הקרוי על שם מושא התיעודי העצמי שלו, ואל קילמר. מדובר במעין סיכום של השחקן לקריירה של עצמו, בעיקר דרך עריכה של יומני וידאו אישיים שצילם באדיקות לאורך חייו. מעין סרט ביתי שהוא לכאורה מעניין יותר משום שהוא מספר את סיפורו של ידוען. כתבתי על הסרט עבור גלריה של ״הארץ״ לאחר… להמשך קריאה
3 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
חודש חדש לפנינו, בתקווה להרבה סרטים חדשים ומעניינים שנוכל לכתוב עליהם. כפי שוודאי שמתם לב, הימים האחרונים בבלוג הוקדשו לקלאסיקות וסרטי עבר, מה שהוביל דווקא להרבה עניין מסתבר, אבל זו לא בהכרח התוכנית שלנו להמשך. כתמיד, אנחנו בעד לשלב ולאזן וכך יהיה בימים הבאים. כמו כן, עונת האוסקר צוברת תאוצה וגם זה יהיה משהו שצריך להתייחס אליו, בין אם בטקסי… להמשך קריאה
21 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
בצהריים גשומים במיוחד השבוע, בזמן שאני צפון בדירתי, סוג של עובד מהבית אך למעשה בעיצומו של יום יחסית חלש מבחינת משימות, מצאתי את עצמי בלי תעסוקה. ובזמן שאסור לצאת החוצה כי יש משפט לראש הממ... סגר שלישי, פתאום הבנתי מאיפה מוכרת לי התחושה הזו. אני מרגיש כמו אותן הפעמים שנשארתי חולה בבית הריק מהורים בלי ללכת לבית ספר. רק בלי… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
בשבוע שעבר כתבתי שהתחושה היא כאילו רק צריך לעבור את אוגוסט בשלום. אתמול התבשרנו שלא רק אני חושב כך, אלא גם מקבלי ההחלטות. בהודעת יח״צ מלאת ״אולי״ ו״אם״, הוכרז על פתיחה אפשרית של אולמות תרבות בתחילת ספטמבר. כלומר עוד שבועיים. קראתי אותה יותר מפעם אחת ולצד המילים הקבועות כמו ״מתווה״ ו״תחלואה״, יש בו כל מיני תלונות של פוליטיקאים שאינם מבינים… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשגדלו לו קרניים, התעלמנו. כשהוא נגרר אחרי פול דאנו כגופה מפליצה, חייכנו במבוכה. אפילו כשיצא לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, הלך לאיבוד בג׳ונגל וכמעט מת כמה פעמים, קיווינו שזה רק שלב טבעי בהתפתחות ובהתבגרות של אדם צעיר. ודאי של שחקן, בטח שהארי פוטר בכבודו ובעצמו. בדיעבד, היינו אטומים לבחירת תפקידים שהם קריאה לעזרה. אבל עכשיו, דניאל רדקליף התעורר עם אקדחים… להמשך קריאה
12 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
לוקח לגיבור הסרט ״סוף המאה״ (End of the Century / Fin de siglo) בדיוק 12 דקות של זמן מסך עד שהוא מדבר לראשונה. במהלך הרגעים עד שזה קורה אנחנו חוזים בו מגיח מתחנת רכבת בברצלונה, מתמקם בדירת הנופש שהזמין, ומבלה יום בחברת אף אחד בבירת קטלוניה הפוטוגנית. הוא לא צריך לשוחח עם עצמו, להדליק טלוויזיה או לגרות את חוש השמיעה… להמשך קריאה
20 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
הערב ומחר אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, באווירה מעט שונה מן הרגיל נוכח המצב. אולם ובאופן אישי, אני חש שדווקא בתקופה בה אני לא ממש מבדיל בין הימים בשבוע, יש ערך שיום זה זוכה למעמד מיוחד כבכל שנה. כרגיל, שידורי הטלוויזיה בערוצים השונים צפויים להציג תכניות וסרטים הקשורים ליום זה. בפוסט הנוכחי אסקור שניים מן הסרטים היותר חדשים… להמשך קריאה
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
על אף הכל, ובאמת שהדברים מדכאים לחלוטין כרגע, מדינת ישראל התברכה בדבר אחד שקשה לערער עליו: אהבת קולנוע אמיתית. למרות שאנחנו לא נחשבים כשוק משמעותי על ידי אף אחת מחברות ההפצה הבינלאומיות או שירותי הסטרימינג, באופן יחסי למספר תושביה, בישראל יש לא מעט מקומות לצרוך קולנוע איכותי, ישן או חדש, ומקומות לחלוק את החיבה וההתרגשות מיצירות גדולות. בין אם כמות… להמשך קריאה
מאז הפרישה של סטיבן סודרברג (מהוליווד, לא מהקולנוע) הוא מצוי באחת התקופות הפוריות בקריירה שלו. אם נסמן את ״חיי עם ליברצ'ה״ בתור קו פרשת המים, אנחנו מתקרבים לעשור של סרטים, סדרות ושאר מיזמים של הקולנוען שנטש את הזרם המרכזי כדי להתמקד בשוליים המועדפים עליו ממילא. ליתר דיוק, שתי סדרות (״הניק״, ״מוזאיק״), שבעה סרטים באורך מלא ואחד קצר, לצד פרישת חסות… להמשך קריאה
בפסטיבל קאן שהתקיים בקיץ הוקרן בבכורה סרט בשם ״ואל״ (Val), הקרוי על שם מושא התיעודי העצמי שלו, ואל קילמר. מדובר במעין סיכום של השחקן לקריירה של עצמו, בעיקר דרך עריכה של יומני וידאו אישיים שצילם באדיקות לאורך חייו. מעין סרט ביתי שהוא לכאורה מעניין יותר משום שהוא מספר את סיפורו של ידוען. כתבתי על הסרט עבור גלריה של ״הארץ״ לאחר… להמשך קריאה
חודש חדש לפנינו, בתקווה להרבה סרטים חדשים ומעניינים שנוכל לכתוב עליהם. כפי שוודאי שמתם לב, הימים האחרונים בבלוג הוקדשו לקלאסיקות וסרטי עבר, מה שהוביל דווקא להרבה עניין מסתבר, אבל זו לא בהכרח התוכנית שלנו להמשך. כתמיד, אנחנו בעד לשלב ולאזן וכך יהיה בימים הבאים. כמו כן, עונת האוסקר צוברת תאוצה וגם זה יהיה משהו שצריך להתייחס אליו, בין אם בטקסי… להמשך קריאה
בצהריים גשומים במיוחד השבוע, בזמן שאני צפון בדירתי, סוג של עובד מהבית אך למעשה בעיצומו של יום יחסית חלש מבחינת משימות, מצאתי את עצמי בלי תעסוקה. ובזמן שאסור לצאת החוצה כי יש משפט לראש הממ... סגר שלישי, פתאום הבנתי מאיפה מוכרת לי התחושה הזו. אני מרגיש כמו אותן הפעמים שנשארתי חולה בבית הריק מהורים בלי ללכת לבית ספר. רק בלי… להמשך קריאה
בשבוע שעבר כתבתי שהתחושה היא כאילו רק צריך לעבור את אוגוסט בשלום. אתמול התבשרנו שלא רק אני חושב כך, אלא גם מקבלי ההחלטות. בהודעת יח״צ מלאת ״אולי״ ו״אם״, הוכרז על פתיחה אפשרית של אולמות תרבות בתחילת ספטמבר. כלומר עוד שבועיים. קראתי אותה יותר מפעם אחת ולצד המילים הקבועות כמו ״מתווה״ ו״תחלואה״, יש בו כל מיני תלונות של פוליטיקאים שאינם מבינים… להמשך קריאה
כשגדלו לו קרניים, התעלמנו. כשהוא נגרר אחרי פול דאנו כגופה מפליצה, חייכנו במבוכה. אפילו כשיצא לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, הלך לאיבוד בג׳ונגל וכמעט מת כמה פעמים, קיווינו שזה רק שלב טבעי בהתפתחות ובהתבגרות של אדם צעיר. ודאי של שחקן, בטח שהארי פוטר בכבודו ובעצמו. בדיעבד, היינו אטומים לבחירת תפקידים שהם קריאה לעזרה. אבל עכשיו, דניאל רדקליף התעורר עם אקדחים… להמשך קריאה
לוקח לגיבור הסרט ״סוף המאה״ (End of the Century / Fin de siglo) בדיוק 12 דקות של זמן מסך עד שהוא מדבר לראשונה. במהלך הרגעים עד שזה קורה אנחנו חוזים בו מגיח מתחנת רכבת בברצלונה, מתמקם בדירת הנופש שהזמין, ומבלה יום בחברת אף אחד בבירת קטלוניה הפוטוגנית. הוא לא צריך לשוחח עם עצמו, להדליק טלוויזיה או לגרות את חוש השמיעה… להמשך קריאה
הערב ומחר אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, באווירה מעט שונה מן הרגיל נוכח המצב. אולם ובאופן אישי, אני חש שדווקא בתקופה בה אני לא ממש מבדיל בין הימים בשבוע, יש ערך שיום זה זוכה למעמד מיוחד כבכל שנה. כרגיל, שידורי הטלוויזיה בערוצים השונים צפויים להציג תכניות וסרטים הקשורים ליום זה. בפוסט הנוכחי אסקור שניים מן הסרטים היותר חדשים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות