• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

אמן האשליות: מבט מחודש בסרט ״יוקרה״ של כריסטופר נולאן

24 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה

אימת החודש – אוגוסט 2022: "יתומה: ההתחלה", "התמימים", "תחייה", "מה שישעיהו ראה"

27 באוגוסט 2022 מאת אור סיגולי
בכל מה שקשור ל-2022 באימת החודש, לא היה ספק שמהדורת מאי הייתה המוצלחת ביותר מבחינת יבול הסרטים שבה, עם שניים שנמצאים בראש רשימת האימה של השנה ועוד סרט מהנה למדי. זה הרבה יותר ממה שקרה בשאר שבעת החודשים עד כה (אם כי גם בהם היו כמה יציאות שכדאי לבדוק), ובהחלט לא חשבתי שאוגוסט ייתן פייט. בהסתכלות על ההיסטוריה בת תשע… להמשך קריאה

״חוצה את הקו״ (Passing), סקירת נטפליקס

20 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
סרטה הראשון של השחקנית רבקה הול כתסריטאית ובמאית היה אחד מן הבולטים בפסטיבל סאנדנס בראשית שנה. נטפליקס הזדרזה לקנות את הסרט להפצה, מתוך מחשבה לא רק על הוספת סרט איכותי ומוערך לקטלוג שלה, אלא גם על עונת הפרסים שתגיע בסוף השנה, בדגש עם האפשרות לקבל מועמדויות לאוסקר. אולם, עד בוא עונת הפרסים דומה כי הסרט איבד מעט את המומנטום, או… להמשך קריאה

"בית הסיוטים", סקירה

10 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
הבית בו גרה מזה כמה שנים מורה צעירה בשם בת' (אותה מגלמת רבקה הול) – שעל שמו נקרא בעברית "בית הסיוטים", למרות שהשם הלועזי "The Night House" קצת יותר מעודן ופחות מסגיר – הוא הבית הכי יפה שראיתי. פנטזיה מוחלטת. מסוג הבתים האלו שאתה מרגיש כאילו אם יהיו בבעלותך לא יהיו לך צרות יותר בחיים. הוא נמצא בשולי יער עבות,… להמשך קריאה

״רק רוצה לשיר״, סקירה

21 בדצמבר 2019 מאת אורון שמיר
אל כישורי השירה של אל פאנינג אפשר היה להיחשף מאז ראשית הקריירה שלה. כשחקנית-ילדה שנמצאת על המסך בערך מאז שלמדה לדבר, יצא לה גם להפגין את יכולות הזימרה שלה באותו גיל חד-ספרתי. אבל קולות משתנים עם הזמן ואולי בשנים האחרונות אפשר להתרשם ממנה באמת. פאנינג, שהתחילה בתור אחותה של דקוטה אבל עקפה אותה מזמן למרות שהיא עדיין רק בת 21,… להמשך קריאה

לקראת טרום-בכורה ביוזמת הפסטיבל הגאה: סקירה על ״קרב המינים״, בשילוב עם ״פרופסור מרסטון ונשות החיל״

13 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
ביום חמישי הקרוב, ה-16 בנובמבר, תתקיים טרום-בכורה חגיגית לסרט ״קרב המינים״ (Battle of the Sexes) ביוזמת הפסטיבל לקולנוע גאה. האירוע יחל בקוקטייל בשעה 21:30 ברב חן כיכר דיזנגוף, ואחריו יוקרן סרטם החדש של ולארי פאריס וג'ונתן דייטון (״מיס סאנשיין הקטנה״) על פי תסריט של סיימון בופוי (״נער החידות ממומביי״) ובהשראת סיפורה של הטניסאית בילי ג׳ין קינג, אותה מגלמת זוכת האוסקר… להמשך קריאה

״המתנה״, סקירה

14 באוגוסט 2015 מאת עופר ליברגל
סרט הביכורים כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון נפתח לכאורה בסצנה שלווה: זוג אמריקאי אמיד נפגש עם מתווכת דירות לקראת קניית וילה בפרברים האיכותיים של גבעות לוס אנג'לס. הזוג עובר משיקגו, בעקבות העבודה של הבעל שעבורו המעבר הוא סוג של חזרה לקליפורניה בה גדל. הבית נראה כמו קטלוג של חיים איכותיים, וגם הזוג נראה כמו לקוח מתוך קטלוג (ולא רק… להמשך קריאה

"התעלות", סקירה

20 באפריל 2014 מאת אורון שמיר
אין שום דבר רע כמו מד"ב רע. סרטי מדע בדיוני רבים נסמכים על היכולת של צופיהם להתעלם מנדבכים חשובים בדרך כלל בסרטי קולנוע - כמו עלילת מסגרת משומשת, משחק לא משכנע או אפילו הפקה דלת תקציב - בתנאי שהרעיון המרכזי מגניב מספיק ומחזיק עניין. כלומר שהחלק המד"בי של הסרט פשוט עושה את העבודה ולכן מגמד את כל שאר הדברים שלא היינו… להמשך קריאה

"איירון מן 3", סקירה

2 במאי 2013 מאת אורון שמיר
אני מוכרח להודות שעוד סרט בסדרת "איירון מן" לא הביא אותי לכדי ציפיה מיוחדת. אני לא מחסידיו, ולא משונאיו של איש המגהץ, בגילומו התמיד מבריק של רוברט דאוני ג'וניור בחליפת פיקסלים נוצצת. חשבתי ששני הסרטים הקודמים היו לא רעים - הראשון קצת אוברייטד, השני מעט אנדרייטד - לא הצלחתי להשתגע מ"הנוקמים" ובניגוד ליניב, לא חששתי או ציפיתי ל"איירון מן 3" (Iron… להמשך קריאה

סקירה כפולה: "The Art of getting by" ו-"Everything must go"

23 באפריל 2012 מאת אורון שמיר
שני סרטים אמריקאיים, שמצאתי אותם די משלימים - בראשון מביניהם, "סטטוס: ידידים" ("The Art of Getting by") , פרדי היימור ואמה רוברטס מתבגרים לנגד עינינו. בעוד בזה האחר, "Everything Must Go", הקומיקאי וויל פארל שב ומנסה את כוחו בתפקיד דרמתי-כמעט-טרגי, ונשאר ילד נצחי. או שלא. יכול להיות שחיברתי בין השניים, מבחינת תימות לפחות, מפני שראיתי אותם יחסית בסמיכות. אולי בעצם אין ביניהם… להמשך קריאה