17 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
בשנת 2000 הפציע קנת' לונרגן עם הדרמה הנוגעת "מישהו לסמוך עליו" ("You Can Count on Me"), והיה מועמד לאוסקר הראשון שלו על התסריט הנהדר. בתוך שנתיים התהדר במועמדות נוספת, על מעורבותו בתסריט של "כנופיות ניו יורק". הוא אף התנסה בכתיבת קומדיה (“בואו נדבר על זה”) וסרט ילדים (“הרפתקאות רוקי ובולווינקל”), אבל הוליווד והעולם ציפו רבות לסרטו השני כבמאי. מאז 2005… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2012 מאת רון פוגל
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
20 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
16 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
7 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
לפני ארבע שנים נחשפנו לשיתוף הפעולה הראשון בין הבמאי/תסריטאי ניקולס סטולר לשחקן/תסריטאי ג'ייסון סיגל. “קח את זה כמו גבר", או "לשכוח את שרה מרשל" בשמו האמיתי, היה לאחת הקומדיות הבולטות של 2008 והזניק את הקריירה של הצמד, אשר התפזר מאז לכיוונים שונים. סיגל הפך לשחקן מבוקש ואחראי בין היתר לגרסה מחודשת של "החבובות", בעוד סטולר המשיך את סרטו המצליח בצורת… להמשך קריאה
30 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
מדוע עלי לכתוב סקירה על הסרט הזה? האם אני לא משחק בכך לידיים של הסרט שרוצה שאכתוב עליו, לידיים של המכונה הקפיטליסטית שמקרינה סרטים בפני בני אדם על מנת לשלוט במחשבות שלהם? האם אנחנו לא רוצים בעצם שישלטו במחשבות שלנו? כסף הוא כמו עכברושים, או שאולי זה להפך. ההיפך הוא בעצם אינו ההיפך כי אם דבר זהה. לא מפגינים נגד… להמשך קריאה
25 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
25 במאי 2012 מאת אור סיגולי
"גברים בשחור 3" (Men in Black 3) הוא יופי של סרט קיץ. הוא מצחיק, הוא מהנה והוא ללא צל של ספק מיותר לחלוטין. על פניו זה אמור להיות חינני. אחרי הכל, היי, אנחנו בעונת הקיץ. תקופה קסומה של סרטים אמריקניים, מצחיקים, מהנים ומיותרים לחלוטין. מה הבעיה? הרי בשביל זה נועד הקיץ. הבעיה הרצינית – והמעט מייאשת – היא שהוליווד כל… להמשך קריאה
11 במאי 2012 מאת אורון שמיר
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
4 במאי 2012 מאת אור סיגולי
לפני הכל כדאי שתדעו: אני במיעוט. מיעוט נחרץ. את "באטלשיפ" (או בשמו הלועזי Battleship... למה ציפיתם?) ראיתי בהקרנה עם קבוצה גדולה ומרשימה של אנשים טובים וחכמים ולפי הבנתי מהסיטואציה כולם (חוץ מאחד) יתנגדו כמעט לכל משפט שייכתב בטקסט שלפניכם. במקרים כאלה הדילמה היא גדולה: האם עלי להציג לכם את דעתי שכנראה השתבשה עלי או שמא עלי לכתוב כאשר טובתכם ודעת… להמשך קריאה
בשנת 2000 הפציע קנת' לונרגן עם הדרמה הנוגעת "מישהו לסמוך עליו" ("You Can Count on Me"), והיה מועמד לאוסקר הראשון שלו על התסריט הנהדר. בתוך שנתיים התהדר במועמדות נוספת, על מעורבותו בתסריט של "כנופיות ניו יורק". הוא אף התנסה בכתיבת קומדיה (“בואו נדבר על זה”) וסרט ילדים (“הרפתקאות רוקי ובולווינקל”), אבל הוליווד והעולם ציפו רבות לסרטו השני כבמאי. מאז 2005… להמשך קריאה
הקדמת אורון: רון פוגל, מבקר ומרצה על קולנוע, מאוד אוהב את "גברים במלכודת" (“Deliverance”) של ג'ון בורמן. כל-כך אוהב שהוא ביקש לחלוק את התשוקה שלו עם קוראיי וקוראות סריטה, לרגל חגיגות הארבעים ליציאת הסרט. אני נעתרתי בשמחה. רשות הדיבור לפוגל: יש סצנות שממשיכות לרדוף אותי שנים לאחר שסיימתי לצפות בהן. כתם הדם המתפשט על רצפת הבקתה בסרט "איש הנמר" של… להמשך קריאה
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
לפני ארבע שנים נחשפנו לשיתוף הפעולה הראשון בין הבמאי/תסריטאי ניקולס סטולר לשחקן/תסריטאי ג'ייסון סיגל. “קח את זה כמו גבר", או "לשכוח את שרה מרשל" בשמו האמיתי, היה לאחת הקומדיות הבולטות של 2008 והזניק את הקריירה של הצמד, אשר התפזר מאז לכיוונים שונים. סיגל הפך לשחקן מבוקש ואחראי בין היתר לגרסה מחודשת של "החבובות", בעוד סטולר המשיך את סרטו המצליח בצורת… להמשך קריאה
מדוע עלי לכתוב סקירה על הסרט הזה? האם אני לא משחק בכך לידיים של הסרט שרוצה שאכתוב עליו, לידיים של המכונה הקפיטליסטית שמקרינה סרטים בפני בני אדם על מנת לשלוט במחשבות שלהם? האם אנחנו לא רוצים בעצם שישלטו במחשבות שלנו? כסף הוא כמו עכברושים, או שאולי זה להפך. ההיפך הוא בעצם אינו ההיפך כי אם דבר זהה. לא מפגינים נגד… להמשך קריאה
כבכל שנה בתקופה זו, כמו שעון שוויצרי שתלוי בסלון של סבתא וכולם כבר מתים שיתקלקל, מגיעה אל בתי הקולנוע הקומדיה השנתית בכיכובו של אדם סנדלר. לכן, הרגישו חופשי לכנות את "זה הבן שלי" ("That's My Boy") בשם הלא-רשמי אך המאוד נפוץ "החדש של אדם סנדלר”. למרות שהפעם לא יהיה זה מדוייק לחלוטין. במקרה של אדם סנדלר, הטעות הרווחת לפיה סרטים… להמשך קריאה
"גברים בשחור 3" (Men in Black 3) הוא יופי של סרט קיץ. הוא מצחיק, הוא מהנה והוא ללא צל של ספק מיותר לחלוטין. על פניו זה אמור להיות חינני. אחרי הכל, היי, אנחנו בעונת הקיץ. תקופה קסומה של סרטים אמריקניים, מצחיקים, מהנים ומיותרים לחלוטין. מה הבעיה? הרי בשביל זה נועד הקיץ. הבעיה הרצינית – והמעט מייאשת – היא שהוליווד כל… להמשך קריאה
איך אני אוהב שדברים כאלה קורים - נוצר איזה קשר מיוחד בין טקסט שלי על סרט לסרט עצמו. גם אם רק אני יודע עליו. "הנוקמים" ("The Avenger") הרגיש לי כמו סרט דחוס ששיקולי עריכה (שבאו מגבוה) קיצצו כל סצינה בו בשניה, רק כדי לחסוך כמה דקות מזמן ההקרנה הכולל. "אפקט האביר האפל" אני קורא לזה. ג'וס ווידון הבטיח עוד חצי שעה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות