3 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
"המשרת" (Lee Daniels' The Butler) מגיע להקרנות בארץ לאחר הצלחה גדולה בארה"ב, הצלחה יחסית בקרב הביקורת ובעיקר בתור הלהיט הקופתי "המפתיע" של הסתיו. כולל כמה שבועות רצופים בראש רשימת שוברי הקופות, לא דבר טיפוסי לסרט דרמתי. הסרט גם מככב בגלל אותם נתונים בתחזיות לאוסקר, אם כי כרגע מנבאים לו מועמדויות בלבד, וגם זה בספק. מה שהופך את הסרט למדובר בהקשר… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
יש לא מעט בעיות בעיבוד קלאסיקות ספרותיות לקולנוע, כאשר כל בעיה יכולה להפוך גם ליתרון. למשל, בסוף המאה ה-19, גירושין, משפחה לא מתפקדת והרעיון כי עדיף לילד לגדול אצל הורים שהם לא ההורים הביולוגים היו קרקע לספרות שהייתה פרובוקטיבית יחסית לזמנה. למשל בספרו של הנרי ג'יימס What Maisie Knew שתורגם לעברית כ"מה שמייזי ידעה", ועיבוד קולנועי חדש שלו יוצא כעת לקולנוע… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"יש מילה לאנשים שחושבים שכולם נגדם" "כן, חדי אבחנה" הדיאלוג הזה לקוח מסרט כלשהו של וודי אלן, אבל דומה כי הוא בא לתאר סוג אחר לגמרי של סרטים - סרטי פרנויה, ז'אנר שפרח בהוליווד בשנות השבעים. הסרטים השתמשו במונח מתחום רפואת הנפש, המתאר מצב בו אדם סבור כי הוא נרדף למרות שאין לכך שום ביסוס במציאות, ולקחו אותו לכיוון של… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
4 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
"לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" הם שירי הלל לדיאלוג כמחווה רומנטית. האפשרות לעשות אהבה באמצעות מילים ודיבור. האירוטיקה של השפה והעדינות האינטנסיבית שבמפגש בין שניים החוקרים את סוג החיבור ביניהם. צמד הסרטים של ריצ'ארד לינקלייטר, ג'ולי דלפי ואיתן הוק משפיעים כבר 18 שנה על דורות של צעירים יותר וצעירים פחות שמחפשים את המפתח להבנה מה זאת אהבה, מה הקשר בינה לבין מערכת יחסים,… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2012 מאת עופר ליברגל
"לפני 73 שנה יצא לאקרנים הקסום מארץ עוץ ודורותי לקחה אותנו למסע קסום במחוזות שהקולנוע טרם הכיר. ולפני 25 שנה הנסיכה באטרקאפ לקחה אותנו למסע לא פחות קסום" - כך פתח ממנהלי פסטיבל הקולנוע של ניו יורק ערב שהוקדש להנסיכה הקסומה (The Princess Bride) במלואת 25 שנה לצאתו, אשר כלל עותק משוחזר של הסרט ושיחה עם הבמאי, התסריטאי ורוב הקאסט. כאשר… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2012 מאת עופר ליברגל
קודם כל, וואו. צפייה בעותק 70 מילימטר של "המאסטר" ("The Master") של פול תומאס אנדרסון היא חוויה קולנועית מרהיבה בעוצמות שקשה מאוד לתאר. חבל שככל הנראה, הדרך היחידה לצפות בסרט בפורמט האידיאלי שלו היא לעשות את מה שעשיתי ולטוס לחו״ל (פסטיבל הקולנוע של ניו יורק ליתר דיוק), כי בארץ כבר לא מקרינים בפורמט הזה. יש בכך היגיון משום שעבר יותר מעשור… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2012 מאת יהונתן בר אילן
כשהייתי בן שבע וכבר ידעתי לשנן את שמותיהם של כל כוכבי הכדורגל העולמיים של אותה התקופה, נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר עולם. זה אומר שקיבצו את כל הכוכבים הגדולים בגלובוס ונתנו להם להתעלל בצרפתים. באותה הקבוצה שיחקו ואן באסטן, רומאריו, חוליט וגם אחד דייגו מראדונה. גם מי שהשמות הללו לא אומרים לו כלום מבין שמדובר באירוע חד פעמי.… להמשך קריאה
"המשרת" (Lee Daniels' The Butler) מגיע להקרנות בארץ לאחר הצלחה גדולה בארה"ב, הצלחה יחסית בקרב הביקורת ובעיקר בתור הלהיט הקופתי "המפתיע" של הסתיו. כולל כמה שבועות רצופים בראש רשימת שוברי הקופות, לא דבר טיפוסי לסרט דרמתי. הסרט גם מככב בגלל אותם נתונים בתחזיות לאוסקר, אם כי כרגע מנבאים לו מועמדויות בלבד, וגם זה בספק. מה שהופך את הסרט למדובר בהקשר… להמשך קריאה
יש לא מעט בעיות בעיבוד קלאסיקות ספרותיות לקולנוע, כאשר כל בעיה יכולה להפוך גם ליתרון. למשל, בסוף המאה ה-19, גירושין, משפחה לא מתפקדת והרעיון כי עדיף לילד לגדול אצל הורים שהם לא ההורים הביולוגים היו קרקע לספרות שהייתה פרובוקטיבית יחסית לזמנה. למשל בספרו של הנרי ג'יימס What Maisie Knew שתורגם לעברית כ"מה שמייזי ידעה", ועיבוד קולנועי חדש שלו יוצא כעת לקולנוע… להמשך קריאה
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
"יש מילה לאנשים שחושבים שכולם נגדם" "כן, חדי אבחנה" הדיאלוג הזה לקוח מסרט כלשהו של וודי אלן, אבל דומה כי הוא בא לתאר סוג אחר לגמרי של סרטים - סרטי פרנויה, ז'אנר שפרח בהוליווד בשנות השבעים. הסרטים השתמשו במונח מתחום רפואת הנפש, המתאר מצב בו אדם סבור כי הוא נרדף למרות שאין לכך שום ביסוס במציאות, ולקחו אותו לכיוון של… להמשך קריאה
"החיים על פי דנקן" (או The Way Way Back באנגלית) הוא סרטם הראשון של צמד היוצרים נאט פקסון וג'ים ראש, שמות שאולי לא אומרים לכם כלום, אבל סביר להניח כי אתם זוכרים את הפנים שלהם - הם שחקני משנה די מצליחים ומוצלחים, כאשר ראש הפך בשנים האחרנות למוכר יותר בעקבות תפקידו הראוותני בתור הדיקן חובב התחפושת בסדרה "קומיוניטי". חוץ מזה, השנים… להמשך קריאה
"לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" הם שירי הלל לדיאלוג כמחווה רומנטית. האפשרות לעשות אהבה באמצעות מילים ודיבור. האירוטיקה של השפה והעדינות האינטנסיבית שבמפגש בין שניים החוקרים את סוג החיבור ביניהם. צמד הסרטים של ריצ'ארד לינקלייטר, ג'ולי דלפי ואיתן הוק משפיעים כבר 18 שנה על דורות של צעירים יותר וצעירים פחות שמחפשים את המפתח להבנה מה זאת אהבה, מה הקשר בינה לבין מערכת יחסים,… להמשך קריאה
"לפני 73 שנה יצא לאקרנים הקסום מארץ עוץ ודורותי לקחה אותנו למסע קסום במחוזות שהקולנוע טרם הכיר. ולפני 25 שנה הנסיכה באטרקאפ לקחה אותנו למסע לא פחות קסום" - כך פתח ממנהלי פסטיבל הקולנוע של ניו יורק ערב שהוקדש להנסיכה הקסומה (The Princess Bride) במלואת 25 שנה לצאתו, אשר כלל עותק משוחזר של הסרט ושיחה עם הבמאי, התסריטאי ורוב הקאסט. כאשר… להמשך קריאה
קודם כל, וואו. צפייה בעותק 70 מילימטר של "המאסטר" ("The Master") של פול תומאס אנדרסון היא חוויה קולנועית מרהיבה בעוצמות שקשה מאוד לתאר. חבל שככל הנראה, הדרך היחידה לצפות בסרט בפורמט האידיאלי שלו היא לעשות את מה שעשיתי ולטוס לחו״ל (פסטיבל הקולנוע של ניו יורק ליתר דיוק), כי בארץ כבר לא מקרינים בפורמט הזה. יש בכך היגיון משום שעבר יותר מעשור… להמשך קריאה
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
כשהייתי בן שבע וכבר ידעתי לשנן את שמותיהם של כל כוכבי הכדורגל העולמיים של אותה התקופה, נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר עולם. זה אומר שקיבצו את כל הכוכבים הגדולים בגלובוס ונתנו להם להתעלל בצרפתים. באותה הקבוצה שיחקו ואן באסטן, רומאריו, חוליט וגם אחד דייגו מראדונה. גם מי שהשמות הללו לא אומרים לו כלום מבין שמדובר באירוע חד פעמי.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות