23 באפריל 2026 מאת עופר ליברגל
אחת הבמאיות שאני הכי אוהב בקולנוע האמריקאי במאה ה-21 היא קליי רייכארדט. היא גם במאית שהסרטים שלה לא מופצים מסחרית בישראל, בדרך קבע. כתוצאה מכך, כמעט ולא יצא לי לכתוב על הסרטים שלה באתר זה ולרוב מה שכן כתבתי היו טקסטים קצרים במהלך פסטיבלי קולנוע, דבר שמצריך שיפוט מהיר ומיידי. זה פחות או יותר ההפך מסוג החוויה שהמפגש עם הקולנוע… להמשך קריאה
20 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
"פרשת המים" (Dark Waters) הוא לא רק סרט שנוצר בהשארת המציאות, הוא סרט שמבקש לצעוק דבר מה שהתרחש, ועדיין מתרחש, במציאות. הסיפור האמתי בו עוסק הסרט הוא קודם כל נושא סביבתי, אבל הוא גם מראה כיצד תאגידים מנצלים לרעה את הכוח שלהם וחומקים מעונש. גם במקרים בהם הם מרעילים ביודעין אנשים שעובדים עבורם ובדיעבד גםאת הסביבה האנושית כולה. זה גם… להמשך קריאה
אחת הבמאיות שאני הכי אוהב בקולנוע האמריקאי במאה ה-21 היא קליי רייכארדט. היא גם במאית שהסרטים שלה לא מופצים מסחרית בישראל, בדרך קבע. כתוצאה מכך, כמעט ולא יצא לי לכתוב על הסרטים שלה באתר זה ולרוב מה שכן כתבתי היו טקסטים קצרים במהלך פסטיבלי קולנוע, דבר שמצריך שיפוט מהיר ומיידי. זה פחות או יותר ההפך מסוג החוויה שהמפגש עם הקולנוע… להמשך קריאה
"פרשת המים" (Dark Waters) הוא לא רק סרט שנוצר בהשארת המציאות, הוא סרט שמבקש לצעוק דבר מה שהתרחש, ועדיין מתרחש, במציאות. הסיפור האמתי בו עוסק הסרט הוא קודם כל נושא סביבתי, אבל הוא גם מראה כיצד תאגידים מנצלים לרעה את הכוח שלהם וחומקים מעונש. גם במקרים בהם הם מרעילים ביודעין אנשים שעובדים עבורם ובדיעבד גםאת הסביבה האנושית כולה. זה גם…
תגובות אחרונות