• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

חמש הערות על "פאטי קייקס"

2 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
1. טענה אשר עלתה בכמה חוות דעת על ״פאטי קייקס״ (Patti Cakes), סרטו של ג'רמי ג'ספר (אורון כתב עליו סקירה בפסטיבל ירושלים, הסרט עלה להקרנות מסחריות לאחרונה), גורסת כי העלילה של הסרט אינה מקורית ועמוסה בקלישאות. לשמחתי, חלק מן הביקורות הפנימו כי דבר זה אינו בהכרח שלילי עבור סרט. חלק מן התענוג בסרטי ז'אנר הוא מפגש מחדש עם המוכר, עם קונבנציות שאנו יודעים… להמשך קריאה

״סיפור רפאים״ (A Ghost Story), סקירה

28 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
נורא חבל לי שעדיין לא הוקרן בישראל ״A Ghost Story״, סרטו של דייויד לאורי שבהיעדר שם עברי רשמי ארשה לעצמי לכנותו ״סיפור רפאים״ מעתה. הייתי משוכנע שאיזשהו פסטיבל או סינמטק ירים את הכפפה ויביא לקהל שלו את אחד הסרטים העצמאיים המדוברים של השנה מאז נרכש בסאנדנס על ידי חברת ההפצה A24, שהופכת משנה לשנה לכוח משמעותי בקולנוע האמריקאי. אבל לסרט אין… להמשך קריאה

״קולומבוס״, סקירה לקראת הקרנה בפסטיבל חיפה

22 בספטמבר 2017 מאת אורון שמיר
בעוד אני תוהה באיזה תזמון אם בכלל לפרסם אי פעם את מה שכתבתי על סרט שראיתי במקרה, פתאום הוא צץ בתוכניית פסטיבל חיפה שסיפק לי הזדמנות מצויינת. העניין הוא שלפעמים אני רואה סרטים סתם כך להנאתי (לא מובן מאליו בהתחשב בתחום העיסוק שלי), וכך היה במקרה הזה כשחבר הזמין אותי לצפות בסרט שמוקרן באחד מקולנועי הבוטיק של ניו יורק. על… להמשך קריאה

״מנצ'סטר ליד הים״, ניתוח הסרט דרך הדמויות

29 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך סרטו הקודם של התסריטאי-במאי קנת' לונרגן, ״מרגרט״, אומרת הדמות הראשית כי אף אחד אינו דמות משנה באופרה, כל אחד הוא אדם מורכב, דמות ראשית בסיפור שלו, שיש לה צדדים רבים. האמירה הזו היא סוג של מוטו לגבי שני סרטיו האחרונים של לונרגן, שקריירת הבימוי שלו כוללת גם את ״מישהו לסמוך עליו״ (You Can Count On Me) העדין והצנוע יותר. מצד אחד,… להמשך קריאה

פסטיבל ״אופקים חדשים״, ורוצלאב 2016: דיווח שני – ״ארצות הברית של אהבה״, ״אדרלי״, ״מבצע מפולת״, ״שליטה יצירתית״

9 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
אתמול התחלתי במעין דיווח-כמעט-בזמן-אמת, או אולי סוג של פריקת חוויות מאוחרת בצורת סקירות קצרצרות כנהוג בבלוג, מפסטיבל ״אופקים חדשים״ שהתקיים בסוף החודש שעבר בעיר הפולנית ורוצלאב. אפשר לקרוא את כל ההקדמה הלא קצרה שלי בדיווח הראשון, שהפוסט הנוכחי יהיה בצלמו - שוב ארבעה סרטים שראיתי בפסטיבל, וביניהם כל מיני חוויות אישיות שגם אותן אספתי בין הקרנה להקרנה. כולל תמונות בפתיחה ובסיום מהאירוע כפי… להמשך קריאה

סקירה כפולה: ״השקט שבפנים״ ו״ציפור לבנה בסופת שלג״

18 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה

״אנומליסה״, סקירה

15 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
קודם כל ולמען ההגינות – את ״אנומליסה״ (Anomalisa), סרטו החדש של צ׳רלי קאופמן, ראיתי בפתיחת פסטיבל אוטופיה, שנועל הערב את שעריו. אז בואו לחגוג כאילו זו הפעם האחרונה, משום שנכון לעכשיו זו באמת הפעם האחרונה. אופציה חלופית להערב היא לצפות ב״אנומליסה״ בהזדמנות הפז הנוספת שמציעים עין הדג ומדיטק חולון, שכן זהו הסרט שינעל את טקס הסיום של תחרות MaraToon. מעבר… להמשך קריאה

״מנדרינות״, סקירה לקראת הקרנות בסינמטק תל-אביב

16 בנובמבר 2015 מאת עופר ליברגל
צריך לדעת לקבל את השונה והאחר, להבין כי לפעמים האנושות נחשפת בשיא יופיה דווקא במקומות אליהם אנחנו לרוב לא מביטים וכי בעולם של ימינו יש מקום לכל אחד. אפילו לסרטים שצולמו בסמארטפון. ״מנדרינות״ (Tangerine), סרטו של הבמאי האמריקאי העצמאי שון בייקר, הוא סרט באורך מלא שצולם בסמארטפון. קשה לא לשים לכך לב. ולמרות כל סגולות הטכנולוגיה המודרנית ופלאי האפליקציות - זה לא… להמשך קריאה

״5 עד 7״, סקירה

31 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
אחת מן האמיתות על פיהן מתנהל העולם המערבי, גורסת כי כפי שגברים ונשים זה לא בדיוק אותו דבר, כך גם הצרפתים שונים מהאמריקאים. יותר מכל דבר אחר, התפיסה הרווחות שהיא שהצרפתים הרבה יותר פתוחים בגישה שלהם למין, או לפחות באופן בו הם מדברים על מין בפתיחות. לכן, הסרט שלפנינו, ״5 עד 7״ (Five to Seven) עוסק במפגש בין סופר ניו יורקי צעיר ולאו… להמשך קריאה

מתחת לרדאר: ״ערבושית״ (Towelhead)

29 באפריל 2015 מאת אדוה לנציאנו
"מתחת לרדאר" היא פינה חודשית בבלוג, שמבקשת להציג סרטים חדשים, וחדשים-יחסית, אשר לא זכו לתהודה המגיעה להם לדעתנו. בין אם כי לא הופצו מסחרית בארץ, ובין אם כי תשומת הלב התקשורתית פסחה עליהם משום מה. מדי חודש, תוכלו למצוא כאן סרטים שאולי חמקו מעיניכם, אבל בעינינו ראויים להמלצה ולדיון. סיפור האהבה שלי עם אלן בול התחיל כשהייתי בת חמש-עשרה וצפיתי… להמשך קריאה