19 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
18 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
17 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
שניים מהסרטים היותר מדוברים שמציגים כעת בבתי הקולנוע הם "אמא קטנה" (Petite Maman) ו"לברוח" (Flee). הם גם שניים מהסרטים היותר טובים שמוקרנים כעת על המסכים, לדעתי, בעיקר הראשון שבהם. לכן, אין זה פלא כי כבר התייחסנו אליהם בבלוג ויותר מפעם אחת. על "אמא קטנה" כתבתי לקראת פסטיבל חיפה ומאוחר יותר הוא הופיע בסיכומי השנה - כאחד מרגעי השנה של אור… להמשך קריאה
14 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
אימת החודש של מרץ היא תמיד עניין מרגש לא משנה אילו סרטים נמצאים בה, מכיוון שזהו תאריך היום הולדת שלה. ב-9 למרץ 2013 ייסדתי את הפינה הזו כדי לגרום לעצמי לראות כמה שיותר סרטי אימה, ואין ספק שלפחות מהבחינה הזו זה הצליח. בונוס גדול קיבלתי דרככם הקוראים, בכל פעם שאני שומע שהפוסט הזה הוא משהו שמחכים לו ונהנים ממנו. יום… להמשך קריאה
13 במרץ 2022 מאת אורון שמיר
מאז תחילת החודש נדמה שיש בעיקר סרט אחד בשיח הציבורי, ״באטמן״ (The Batman) של מאט ריבס. אצלנו כתב עליו אור ואני לגמרי מסכים עם דעתו, עם הבדל אחד: בניגוד אליו, לא נהניתי משום דבר בסרט. אולי ברמת הרעיון בלבד. כתבתי על הסרט לגלריה של ״הארץ״ אבל החוויה לא נתנה לי מנוח. תהיתי אם כשלתי להנות כי כבר ראיתי את כל… להמשך קריאה
12 במרץ 2022 מאת לירון סיני
אף סרט לא עומד בפני עצמו בחלל ריק. כל יצירת אמנות נוצרת במודע ושלא במודע מתוך פסיפס השפעות אישיות ותרבותיות, ונשענת על יצירות אחרות. אם היא טובה היא תצליח לומר באמצעותן משהו חדש, או יותר נכון, לומר לנו משהו ישן או ידוע, משהו בעל ערך, בידורי, רגשי, אנושי, בצורה חדשה. וכשם שסרט מגיע אלינו מתוך פסיפס של מישהו, לרוב כמה… להמשך קריאה
11 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
דבר ראשון שכדאי שתדעו: הטקסט שאתם עומדים לקרוא נכתב על ידי אדם בחלק השני של שנות השלושים לחייו, שבאופן מודע וצלול יצא מביתו בעת ערב סגרירי עם שני חברים, ונסע דרך פקקים אל עיר סמוכה למקום מגוריו כדי על מסך גדול בדקות ארוכות של אקסטרים קלוז אפ על חור הישבן של איש בן חמישים. לא רק זה, כותב שורות אלו… להמשך קריאה
10 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
אולפני פיקסאר יוצרים סרטים לכל המשפחה, מה שאומר שהדגש אצלם הוא על תוכן לילדים. מעניין לראות כי בעשור האחרון, חלק ניכר מן הסרטים שלהם עסקו בהתבגרות בדרך זו או אחרת, לרוב דרך דמויות המצויות בגיל ההתבגרות. הדבר עובד על פניה לקהלים שונים. ראשית, מתבגרים המרגישים כי הם מבוגרים מדי לסרטים מצוירים אולי בכל זאת יבואו לראות סרט העוסק בדברים הדומים… להמשך קריאה
7 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
בתחילת הצפייה בסרט "סוף שבוע מסוכן" (The Weekend Away), לא ממש התרשמתי או נהניתי. עם זאת מנקודה מסוימת, קרוב לאמצע הסרט, החוויה הפכה לחיובית הרבה יותר, גם הודות לשינוי מסוים בסוג הצפייה שלי, אליה ניגשתי בלי ציפיות מוקדמות. במהלך הסרט התחלתי לחשוב עליו בתור טראש - להתענג על משחק או עיצוב דמויות מוקצן, ריבוי תפניות ביזאריות ולא אמינות בעלילה, וכמות גדולה… להמשך קריאה
5 במרץ 2022 מאת אורון שמיר
היה היה פעם, בעבר העתיק של 2007, משחק פלייסטיישן בשם ״אנצ׳רטד״ (Uncharted). הצלחתו בקונסולה השלישית לבית סוני הפכה אותו לאגדה, ושמו של צייד האוצרות הממוחשב נייתן דרייק נישא למרחקים, כולל בכותרי המשך למיניהם. יוצרי קולנוע רבים ניסו לחפש אחר המטמון האגדי שהוא עיבוד למסך הגדול, שיבטיח למוצא זהב מעבר לכל דמיון. כשנה לאחר הצלחת המשחק, הודיע המפיק הישראלי-אמריקאי אבי ארד… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
שניים מהסרטים היותר מדוברים שמציגים כעת בבתי הקולנוע הם "אמא קטנה" (Petite Maman) ו"לברוח" (Flee). הם גם שניים מהסרטים היותר טובים שמוקרנים כעת על המסכים, לדעתי, בעיקר הראשון שבהם. לכן, אין זה פלא כי כבר התייחסנו אליהם בבלוג ויותר מפעם אחת. על "אמא קטנה" כתבתי לקראת פסטיבל חיפה ומאוחר יותר הוא הופיע בסיכומי השנה - כאחד מרגעי השנה של אור… להמשך קריאה
אימת החודש של מרץ היא תמיד עניין מרגש לא משנה אילו סרטים נמצאים בה, מכיוון שזהו תאריך היום הולדת שלה. ב-9 למרץ 2013 ייסדתי את הפינה הזו כדי לגרום לעצמי לראות כמה שיותר סרטי אימה, ואין ספק שלפחות מהבחינה הזו זה הצליח. בונוס גדול קיבלתי דרככם הקוראים, בכל פעם שאני שומע שהפוסט הזה הוא משהו שמחכים לו ונהנים ממנו. יום… להמשך קריאה
מאז תחילת החודש נדמה שיש בעיקר סרט אחד בשיח הציבורי, ״באטמן״ (The Batman) של מאט ריבס. אצלנו כתב עליו אור ואני לגמרי מסכים עם דעתו, עם הבדל אחד: בניגוד אליו, לא נהניתי משום דבר בסרט. אולי ברמת הרעיון בלבד. כתבתי על הסרט לגלריה של ״הארץ״ אבל החוויה לא נתנה לי מנוח. תהיתי אם כשלתי להנות כי כבר ראיתי את כל… להמשך קריאה
אף סרט לא עומד בפני עצמו בחלל ריק. כל יצירת אמנות נוצרת במודע ושלא במודע מתוך פסיפס השפעות אישיות ותרבותיות, ונשענת על יצירות אחרות. אם היא טובה היא תצליח לומר באמצעותן משהו חדש, או יותר נכון, לומר לנו משהו ישן או ידוע, משהו בעל ערך, בידורי, רגשי, אנושי, בצורה חדשה. וכשם שסרט מגיע אלינו מתוך פסיפס של מישהו, לרוב כמה… להמשך קריאה
דבר ראשון שכדאי שתדעו: הטקסט שאתם עומדים לקרוא נכתב על ידי אדם בחלק השני של שנות השלושים לחייו, שבאופן מודע וצלול יצא מביתו בעת ערב סגרירי עם שני חברים, ונסע דרך פקקים אל עיר סמוכה למקום מגוריו כדי על מסך גדול בדקות ארוכות של אקסטרים קלוז אפ על חור הישבן של איש בן חמישים. לא רק זה, כותב שורות אלו… להמשך קריאה
בתחילת הצפייה בסרט "סוף שבוע מסוכן" (The Weekend Away), לא ממש התרשמתי או נהניתי. עם זאת מנקודה מסוימת, קרוב לאמצע הסרט, החוויה הפכה לחיובית הרבה יותר, גם הודות לשינוי מסוים בסוג הצפייה שלי, אליה ניגשתי בלי ציפיות מוקדמות. במהלך הסרט התחלתי לחשוב עליו בתור טראש - להתענג על משחק או עיצוב דמויות מוקצן, ריבוי תפניות ביזאריות ולא אמינות בעלילה, וכמות גדולה… להמשך קריאה
היה היה פעם, בעבר העתיק של 2007, משחק פלייסטיישן בשם ״אנצ׳רטד״ (Uncharted). הצלחתו בקונסולה השלישית לבית סוני הפכה אותו לאגדה, ושמו של צייד האוצרות הממוחשב נייתן דרייק נישא למרחקים, כולל בכותרי המשך למיניהם. יוצרי קולנוע רבים ניסו לחפש אחר המטמון האגדי שהוא עיבוד למסך הגדול, שיבטיח למוצא זהב מעבר לכל דמיון. כשנה לאחר הצלחת המשחק, הודיע המפיק הישראלי-אמריקאי אבי ארד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות