• פסטיבל סולידריות 2025

אימת החודש – אפריל 2014: Banshee Chapter; Nurse; In Fear

16 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
פסח שמח לכולם. ברוכים הבאים למהדורת האימה החודשית של הבלוג. בשבועות האחרונים התכבדתי להיות בצוות הלקטורים של פסטיבל "אוטופיה" החביב עלינו (גם אורון בצוות). אני חלק ממסלול ה"דיסטופיה", זה שמתרכז בסרטי אימה, ככה שכבר בחודש האחרון הוצפתי בהמון סרטי אימה חדשים, חלקם אפילו מסעירים למדי. את הסרטים שעומדים על הפרק כמובן שלא אוכל לחשוף בשלב זה, אבל שלא תחשבו שמשהו… להמשך קריאה

"לאנצ' בוקס", סקירה

15 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
מסתבר שבהודו יש מערכת שליחויות מסועפת ומורכבת שמטרתה להביא ארוחות צהריים מהבתים אל מקום העבודה. אולי זה כדי לשמור על החום והטריות, אולי זה סתם קטע כזה של הודים, אבל (לפחות לפי הסרט החדש) בכל יום חוצות את הערים עשרות אם לא מאות קופסאות אוכל בדרכן אל הלקוח הרעב. האמת היא שזה נשמע כמו משהו מומצא שנרקח במוחו של תסריטאי… להמשך קריאה

"בחזרה לחיים", סקירה

12 באפריל 2014 מאת עופר ליברגל
"בחזרה לחיים" (Sein letztes Rennen) אינו סרט על כתבי מבט שהחזירו את השידור להמנחה המיתולוגי חיים יבין בתום כתבתם, אלא סרט על דמות אחרת לגמרי, מיתולוגית הרבה יותר בעולם אותו הסרט מציג: האצן הגרמני פאול אוורהוף, אשר בשנות החמישים זכה במרתונים בכמה תחרויות גדולות. השיא הגיע באולימפיאדת מלבורן 56, שם הוא ניצח ממש על קו הסיום, הביא לגרמניה את הזהב ושיקם את… להמשך קריאה

"מפוצלים", סקירה

11 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
ברגע שחשבנו שדי, שנמאס, שאפשר לשחרר את הפגע הרע הזה כמו להקות בנים בניינטיז, כמו סיטקומים אולפניים בתחילת האלף, הגיע "מפוצלים" (Divergent). וממש כמו "וואן דיירקשן" או "שני גברים וחצי", שימש כזריקת אדרנלין למשהו שכבר באמת קיווינו שיקבר בהיסטוריה כטרנד שהיה-לרגע-משעשע-אבל-די-תניחו-לנו. תגידו לי האם זה מוכר לכם: בחורה צעירה עם אופי שקט אך מרדני, החיה בעולם עתידני/פנטסטי, מגלה שהיא נועדה… להמשך קריאה

דאבל פיצ'ר: "סרט לגו", "חבלה", "קפטן אמריקה: חייל החורף"

9 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
מבחינת הדאבל פיצ'ר, הקיץ הגיע. לכו תתווכחו עכשיו עם מה שאומר לוח השנה. "סרט לגו" מגיע אלינו באיחור, לאחר שהשתהה בארגזים עד שחופשת הפסח תתחיל אצלנו ותאפשר לסרט למקסם את רווחיו; "חבלה" הוא האקשן-טראש שמגיע אלינו באיחור, לאחר שהשתהה בארגזים של שנות השמונים עד שמצא את מכונת הזמן שתעביר אותו לימינו אנו; וסטיב רוג'רס מ"קפטן אמריקה: חייל החורף" גם ככה בילה… להמשך קריאה

"קפטן אמריקה: חייל החורף", סקירה

6 באפריל 2014 מאת פבלו אוטין
הו קפטן מיי קפטן! אמנם אני כנראה יותר איש DC מאשר מארוול, אבל אני מתפעם בצורה כנה ורצינית מהעבודה יוצאת הדופן שחברת מארוול עושה בתחום הקולנוע ומהדרך החכמה והחדשנית שבה היא מטפלת במוצריה וגיבוריה. למעשה, אני חש כי אנחנו מתחילים לראות מהפכה שאיחרה להגיע באופן שבו נעשים סרטים ובאופן שבו אנחנו צופים בהם. אפרט על כך בהמשך, אבל לפני שמתחילים… להמשך קריאה

"חבלה", סקירה

5 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
קשה מאוד לדעת למה נכנסים כאשר רוכשים כרטיס לסרט בכיכובו של ארנולד שוורצנגר. לא בטוח אם מדובר בסרט פעולה מופרך וטפשי עם המון פיצוצים, הומור יבשושי ומינימום שכל, או שבעצם, כפי שקרה לרוב בשנות התשעים, מחכה לנו חוויה מלאת אדרנלין בערכי הפקה גבוהים במיוחד. הסרט החדש הנושא את שם המותג האהוב ארנולד שוורצנגר, מתעתע לא פחות. מצד אחד ברור לנו… להמשך קריאה

"קובה אהובתי", סקירה

4 באפריל 2014 מאת עופר ליברגל
מדובר באחד מאותם סרטים שמופצים בקולנוע בארץ בלי לעורר יותר מדי תשומת לב ביקורתית או תקשורתית. "קובה אהובתי" (Cuban Fury) אמנם זוכה לפוסטר ישראלי שגם קופץ כאשר מנסים להזמין כרטיסים מאתרים של רשתות בתי הקולנוע בהם הוא מוצג, אבל דומה כאילו מפיציו מפחדים שנדע עליו יותר מן המידע שמספק הפוסטר. מדובר בסרט רומנטי (לכן המילה "אהובתי") עם ניחוח לטיני (לכן… להמשך קריאה

דאבל פיצ'ר: "המבול", "החבובות: מבוקשות!", "אני, עצמי ואמא שלי"

3 באפריל 2014 מאת אור סיגולי
רגע לפני שמפנים את תשומת הלב לסרטים החדשים שיוצאים לבתי הקולנוע בארץ בסוף השבוע, אנחנו משתהים עוד קצת על התוצרת של שבוע שעבר, ומגישים לכם את המהדורה השבועית של הדאבל-פיצ'ר. מבין ארבעת הסרטים המרכזיים שעלו בשבוע שעבר, בחרתי שלושה. הראשון הוא "המבול", האפוס מפצל הקהלים של דארן ארונופסקי, שהצית ויכוחים סוערים בכל מקום בו עלה לשיחה. היה צפוי שאפוס יומרני על… להמשך קריאה

פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2014: "החטיפה של מישל וולבק", "פריז פינת ניו יורק", "לפני שהחורף נגמר"

2 באפריל 2014 מאת שירה ש. בן-סימון
פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטקים, שנמצא בעיצומו, הוא אירוע משמח. לא רק כי הקולנוע הצרפתי מגוון, איכותי ומעניין, אלא גם כי זו הזדמנות להיות בירושלים (או חיפה או תל אביב או חולון) ולהרגיש בצרפת. בכל הקרנה בפסטיבל האולם מתמלא בצרפתים, מה שמשרה אווירה אוהדת במיוחד בהקרנות. הם צוחקים מכל דבר, שואלים מלא שאלות בסוף הקרנות בנוכחות הבמאי ואפילו מוחאים כפיים בסוף… להמשך קריאה
×