7 באפריל 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
6 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
ליב אולמן הנורווגית היא אחת מן השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע. אולם, הקריירה שלה בתור שחקנית וגם בתור במאית קשורה בראש בראשונה לשיתוף הפעולה שלה עם הבמאי השבדי אינגמר ברגמן - מי שביים אותה ב-10 סרטים וכתב שניים מבין חמשת הסרטים אשר ביימה (וגם היה בן זוגה לתקופה קצרה). אולמן לא מתייחסת לזיהוי שלה עם ברגמן בתור צל הדורש ממנה להגדיר… להמשך קריאה
5 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
4 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
״האישה בזהב״ (Woman in Gold) מבוסס על סיפור אמיתי מרתק שנועד להפוך ליצירה קולנועית בשלב זה או אחר. הוא משלב מספר רב של נושאים מושכי קהל ועניין: אחד מן הציורים היקרים בהיסטוריה, רדיפה בידי הנאצים, מאבק משפטי מורכב ואישה קשישה הנאבקת במערכת על דבר המגיע לה. ייתכן ומעט מוזר שחלף כמעט עשור מתום הפרשה שבלב הסיפור ועד הפיכתה לסרט הוליוודי. הפרשה המתוארת… להמשך קריאה
3 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
ז'אנג יימו הוא הבמאי הסיני הידוע ביותר, בטח במערב. עיקר תהילתו היא בזכות האפוסים ההיסטוריים עתירי תקציב והאפקטים שיצר לאורך הקריירה (דוגמת ״גיבור״ או ״מחול הפגיונות״) סרטים בהם הוא לימד אותנו פעם אחר פעם את האמת הלא ידועה מספיק: סינים יכולים לעוף. הוא גם ביים את טקס הפתיחה של אולימפיאדת ביג'יין, על מנת להוכיח כי הדבר אפשרי גם בשידור חי. אבל האמת היא שיימו… להמשך קריאה
2 באפריל 2015 מאת אור סיגולי
יש לא מעט דברים די מדהימים שקשורים למותג סרטי הפעולה "מהיר ועצבני". חלקם מדהימים באופן כן ואמיתי, וחלקם מדהימים בציניות שהם מעוררים. אני בטוח שבכל פעם שעוד חלק של הסדרה הקולנועית - שכנראה לא תגמר לעולם - יוצא לחרוך את המסכים, רבים שבים ושואלים את עצמם מה פשר ההצלחה יוצאת הדופן הזו. לי אין תשובות, והתאוריות שלי לא שוות הרבה… להמשך קריאה
30 במרץ 2015 מאת אדוה לנציאנו
"מתחת לרדאר" היא פינה חודשית בבלוג, שמבקשת להציג סרטים חדשים, וחדשים-יחסית, אשר לא זכו לתהודה המגיעה להם לדעתנו. בין אם כי לא הופצו מסחרית בארץ, ובין אם כי תשומת הלב התקשורתית פסחה עליהם משום מה. מדי חודש, תוכלו למצוא כאן סרטים שאולי חמקו מעיניכם, אבל בעינינו ראויים להמלצה ולדיון. החודש אני רוצה לדבר אתכם על סרט שכבר קיבל לא מעט… להמשך קריאה
26 במרץ 2015 מאת עופר ליברגל
את הדוב פדינגטון ברא לראשונה הסופר מייקל בונד בשנות החמישים. מדובר בדוב אשר נראה קצת כמו דוב צעצוע, אבל הוא נע ואף מדבר באנגלית מנומסת ואדיבה. הדוב מאומץ על ידי משפחת בראון הלונדונית ומסתגל בהדרגה לחיים בחברה האנושית. מאז נוצרה הדמות, הפך פדינגטון להרבה יותר ממפעל חייו של הסופר. למעלה מ-20 ספרים נכתבו אבל הם רק חלק קטן מן ההצלחה… להמשך קריאה
26 במרץ 2015 מאת אור סיגולי
התאוריה הלא מבוססת – והדי מופרכת שלי – היא שהבמאי ג'י.סי. שנדור בוחר את הפרוייקטים שלו כדי שלמבקרים תהיה פסקת פתיחה מצוינת לטקסטים על סרטיו. הוא כתב וביים שלושה סרטים בארבע השנים האחרונות, וכולם יחד בונים גוף עבודה שמתחנן להתחיל בשיח דווקא ממנו, ולאו בהכרח על הסרט המדובר. סרטו הראשון היה הדרמה העצמאית "התמוטטות" (Margin Call), סרט אנסמבל מרשים שמתרחש… להמשך קריאה
24 במרץ 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
ליב אולמן הנורווגית היא אחת מן השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע. אולם, הקריירה שלה בתור שחקנית וגם בתור במאית קשורה בראש בראשונה לשיתוף הפעולה שלה עם הבמאי השבדי אינגמר ברגמן - מי שביים אותה ב-10 סרטים וכתב שניים מבין חמשת הסרטים אשר ביימה (וגם היה בן זוגה לתקופה קצרה). אולמן לא מתייחסת לזיהוי שלה עם ברגמן בתור צל הדורש ממנה להגדיר… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
״האישה בזהב״ (Woman in Gold) מבוסס על סיפור אמיתי מרתק שנועד להפוך ליצירה קולנועית בשלב זה או אחר. הוא משלב מספר רב של נושאים מושכי קהל ועניין: אחד מן הציורים היקרים בהיסטוריה, רדיפה בידי הנאצים, מאבק משפטי מורכב ואישה קשישה הנאבקת במערכת על דבר המגיע לה. ייתכן ומעט מוזר שחלף כמעט עשור מתום הפרשה שבלב הסיפור ועד הפיכתה לסרט הוליוודי. הפרשה המתוארת… להמשך קריאה
ז'אנג יימו הוא הבמאי הסיני הידוע ביותר, בטח במערב. עיקר תהילתו היא בזכות האפוסים ההיסטוריים עתירי תקציב והאפקטים שיצר לאורך הקריירה (דוגמת ״גיבור״ או ״מחול הפגיונות״) סרטים בהם הוא לימד אותנו פעם אחר פעם את האמת הלא ידועה מספיק: סינים יכולים לעוף. הוא גם ביים את טקס הפתיחה של אולימפיאדת ביג'יין, על מנת להוכיח כי הדבר אפשרי גם בשידור חי. אבל האמת היא שיימו… להמשך קריאה
יש לא מעט דברים די מדהימים שקשורים למותג סרטי הפעולה "מהיר ועצבני". חלקם מדהימים באופן כן ואמיתי, וחלקם מדהימים בציניות שהם מעוררים. אני בטוח שבכל פעם שעוד חלק של הסדרה הקולנועית - שכנראה לא תגמר לעולם - יוצא לחרוך את המסכים, רבים שבים ושואלים את עצמם מה פשר ההצלחה יוצאת הדופן הזו. לי אין תשובות, והתאוריות שלי לא שוות הרבה… להמשך קריאה
"מתחת לרדאר" היא פינה חודשית בבלוג, שמבקשת להציג סרטים חדשים, וחדשים-יחסית, אשר לא זכו לתהודה המגיעה להם לדעתנו. בין אם כי לא הופצו מסחרית בארץ, ובין אם כי תשומת הלב התקשורתית פסחה עליהם משום מה. מדי חודש, תוכלו למצוא כאן סרטים שאולי חמקו מעיניכם, אבל בעינינו ראויים להמלצה ולדיון. החודש אני רוצה לדבר אתכם על סרט שכבר קיבל לא מעט… להמשך קריאה
את הדוב פדינגטון ברא לראשונה הסופר מייקל בונד בשנות החמישים. מדובר בדוב אשר נראה קצת כמו דוב צעצוע, אבל הוא נע ואף מדבר באנגלית מנומסת ואדיבה. הדוב מאומץ על ידי משפחת בראון הלונדונית ומסתגל בהדרגה לחיים בחברה האנושית. מאז נוצרה הדמות, הפך פדינגטון להרבה יותר ממפעל חייו של הסופר. למעלה מ-20 ספרים נכתבו אבל הם רק חלק קטן מן ההצלחה… להמשך קריאה
התאוריה הלא מבוססת – והדי מופרכת שלי – היא שהבמאי ג'י.סי. שנדור בוחר את הפרוייקטים שלו כדי שלמבקרים תהיה פסקת פתיחה מצוינת לטקסטים על סרטיו. הוא כתב וביים שלושה סרטים בארבע השנים האחרונות, וכולם יחד בונים גוף עבודה שמתחנן להתחיל בשיח דווקא ממנו, ולאו בהכרח על הסרט המדובר. סרטו הראשון היה הדרמה העצמאית "התמוטטות" (Margin Call), סרט אנסמבל מרשים שמתרחש… להמשך קריאה
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה
תגובות אחרונות